תקציר שיעור בוקר – 16.1.24
מלמעלה נותנים לאדם תנאים לימין ותנאים לשמאל.
אדם צריך ללמוד מה עליו לעשות בדרך ימין ובדרך שמאל כדי להתקדם לבורא.
אם יש לאדם כוחות לרומם את ה', הוא הולך בדרך זו עד שגומר את קו ימין.
אם אדם נשאר באותו קו ולא עובר זו כבר קליפה. הוא לא תמיד מזהה את מצבו, אבל בסופו של דבר הוא נשאר איפה שנוח לו ולא איפה שצריך להיות. מה שמציל את האדם מהמצב הזה הוא קשר הדוק שבנה בינו לבין הבורא.
קו ימין אינו מצב שבו האדם מסכים ומקבל הכול, שמח ללא שום סיבה, אלא קו ימין הוא מצב שמביא את האדם להשתוות.
הבורא רוצה שהאדם יתקדם דרך כל המצבים שלפניו עד שיגיע לשלמותו, ואי אפשר להגיע לזה בלי קו שמאל.
איך אדם מבחין בין אמת לשקר? אך ורק לפי כמה שהוא דבוק דרך הסביבה בבורא.
אדם צריך להיות רוב היום בימין ורק חצי שעה בשמאל - כדי לבקר את הימין.
מראש האדם נכנס לשמאל כדי להעביר אותו לימין.
ההבדל בין ימין ושמאל הוא כדי לחזק את הימין ולראות בו צורה שלמה.
כשאדם עובד עם עצמו, מדבר עם עצמו, נמצא בחיבור עם הקבוצה ומתקדם הוא ממילא סגור בעבודה הזאת והיא מביאה אותו להצנע לכת.
כשאתה לא קשור עם העשירייה, אין לפניך מטרה. הכול נבדק כלפי העשירייה וכלפי המטרה הכללית. רק בתוך האחרים כשאתה נכלל בהם אתה יכול לברר למה אתה מכוון.
בנוגע למצוות מעשיות - העיקר בשבילנו לא לעשות מעשים שיכולים לגרום לנו ירידה או יציאה מהכלל שמקובל לפי התורה.
עלינו להשתדל לתקן את המעשים שלנו כך שיהיו מסודרים עם הכלל, לא כנגדו.
פעולה מעשית בעולם שלנו היא להשתדל לעזור לחברים ולחברה להיות במצב רוח מרומם.
לא צריכים לדבר כל כך הרבה. אדם צריך להעביר את כל הדברים האלה בפנים, לספוג כמה שיותר, ומה שרואים ממנו, רואים לפי הפעולות ולא לפי המילים.
איך להשתחרר מהקליפות? הכי בטוח להידבק לחברה כי היא הכי קרובה וברורה לאדם, ועליו לעשות רק צעד אחד והוא כבר נמצא בתוכם.
להשתדל להיות בחיסרון תמידי להידבק בקבוצה - זה מכוון נכון את האדם לתיקון.
עלינו להשתדל להיות כל הזמן בנטייה לחיבור, כי חיבור הוא המצב המתוקן היחיד שאנחנו יכולים לתאר.
איך לשלב הפצה עם הצנע לכת? אנחנו לא מפיצים את עצמנו, אלא את חכמת הקבלה שמביאה את האנושות למצב הכי נוח וטוב. לכן אין כאן מקום לבושה. לא אנחנו בראנו את העולם, לא אנחנו צריכים לתקן את הנבראים, אלא כולנו צריכים להתחבר כדי לתקן את עצמנו.
בכל מקום שאני מפיץ, אני חושב על הכלל, על כל העולם, על כל המציאות, על כל הנבראים. אני חייב לחשוב על כולם כדי לעשות נחת רוח לבורא.