שיעור צהריים 12.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -העבודה בעליות וירידות

קריין: שיעור בנושא - "העבודה בעליות וירידות", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 21.

אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן ועוד נדבר כי בעצם עד גמר התיקון יהיו אצלנו עליות וירידות ורק בגמר התיקון, שם כל הירידות והעליות, העליות והירידות מתחברות יחד ונותנות לנו את הרגשת התיקון הסופי. גם העליות וגם הירידות מצטרפות, מתחברות ונותנות לנו את ההרגשה של השלמות, ואי אפשר בלי הירידות כמו בלי העליות. ודווקא הירידות שאנחנו עוברים נותנות לנו את הרגשת המציאות הנכונה. אנחנו מכנים אותן - כ"יתרון אור מתוך החושך". החושך זה הירידות, האור זה העליות וכך אנחנו עולים ויורדים שוב ושוב, על ידי זה שאנחנו לומדים איך לחבר אותן נכון, אנחנו מגיעים לתיקון.

קריין: קטע מספר 21, כותב הרב"ש.

"בזמן שהאדם נמצא במצב העליה, עליו ללמוד ממצב מה שהיה לו בזמן הירידה, בכדי לידע את היתרון בין אור לחושך, כמו שכתוב "כיתרון האור מתוך החושך". אולם מדרך העולם הוא, שאין אדם רוצה לזכור את זמן החושך, מטעם שזה יגרום לו יסורים, ואין האדם רוצה לסבול יסורים בחינם, אלא הוא רוצה להנות ממצב העליה, שבו הוא נמצא עכשיו. אמנם, אבל על האדם לדעת, שאם הוא יסתכל בזמן עליות על מצב הירידות, אז ידע מזה ב' דברים, שהם יהיו לטובתו, ולכן לא יסבול יסורים בחינם ממצב הירידות:

א. שידע לשמור עצמו, שלא יבוא לידי ירידה, עד כמה שאפשר,

ב. כיתרון האור מתוך החושך, אז יהיה לו יותר חיות ויותר שמחה ממצב העליה. ויהיה בידו לתת תודה לה', על זה שעתה ה' קירב אותו אליו. היינו, שיש עתה להאדם הרגשה טובה, מזה שהוא נמצא במצב, שהוא מבין שכדאי להיות עובד ה', מטעם שמרגיש עתה גדלות וחשיבות המלך."

(הרב"ש. מאמר 9 "מהו ריח בגדיו, בעבודה" 1991)

שאלה: האם אפשר לומר שבזה שמחברים למצב העלייה חיסרון שהיה בירידה אנחנו ממתקים את שני המצבים ומעריכים עוד יותר את העלייה ובזה כאילו מתרחב הכלי לעשות נחת רוח?

כן, אפשר להגיד ככה, זה נכון.

שאלה: כתוב "א. שידע לשמור עצמו, שלא יבוא לידי ירידה, עד כמה שאפשר,". זה אומר שצריך להקדים תרופה למכה, לעורר את השחר לפני שהשחר מעורר אותנו? איך עושים את זה, על ידי בירורים, על ידי תפילה?

על ידי בירורים ועל ידי התפילה, בדיוק אמרת נכון.

שאלה: אנחנו צריכים להיזהר מהירידות, אבל להימנע מהן זה כאילו לקחת מעצמך הזדמנות להתקרב לבורא?

לא, אנחנו לא צריכים להתרחק מהבורא ולכן אנחנו רוצים את הירידות האלה לקבל כעליות.

שאלה: בזה שאנו מכינים את עצמנו בזמן העלייה כך שלא ניפול אל תוך הירידות האלה? נאמר, האם בזה אנו מאבדים את ההזדמנות לחוות את הירידות, את החושך?

לא, אנחנו לא מתכוננים שלא יהיו לנו ירידות, אלא לקבל אותן בצורה נכונה, שאם תבוא הירידה אז נדע איך להתנהג איתה, שאנחנו נקבל אותה כהזדמנות ליחס נכון אליה, שזה יהפוך אותה לעליה. ואז יוצא לנו שגם העליות וגם הירידות כולן פועלות לטובתנו.

תלמיד: איך מגיעים לניגודיות הזאת בין האור לחושך כדי להרגיש, אם אין ממש ירידה, איך בכל זאת להרגיש אותה?

הכול תלוי ביחס שלנו. אין כאן עליות ואין כאן ירידות, הבורא לא נותן לנו אותן, אלא אנחנו צריכים להתייחס נכון למצבים האלה, עליות וירידות כך שיהיה לנו מצב מיוחד גם בעליות וגם בירידות, שאנחנו מתקרבים לבורא בכל הרגשה והרגשה.

שאלה: מהו השיעור שעלינו ללמוד מהירידה?

מהירידה אנחנו צריכים לראות קודם כל לראות עד כמה אנחנו עדיין תלויים ברצון לקבל שלנו. אחר כך נלמד הלאה.

שאלה: האם בכל עלייה אני צריך להתחשב במה שלמדתי בירידה קודם לכן?

לא. אבל מה שספציפית שייך לירידה הזאת, אנחנו צריכים ללמוד ממנה.

שאלה: לפעמים נדמה שאני כבר צריכה להגיע לעשירייה בהרגשה טובה אבל זה לא כך, כי אני צריכה להשתמש בסביבה דווקא כדי לרכוש את הכוח הזה ואין לי מלכתחילה מאיפה לקחת אותו. איך אדם משתמש בצורה נכונה בסביבה ומתבייש בזה ובאמת יודע שהוא נכנס לעשירייה כדי לקבל את הכוח הזה, לקדם את הסביבה שלו?

את צודקת, אני צריך להיות מחובר עם העשירייה בכוונה שאני זה שעוזר להם ולא שהם עוזרים לי, אז אנחנו יכולים לעזור זה לזה וכולנו יחד נגיע למטרה.

שאלה: בזמן הכנס הפיזי, לאחריו וגם עכשיו, יש הרבה מאוד חולים, אמרת שזה איזשהו תיקון בפני עצמו. האם ניתן להחשיב את זה כירידה, כתוצאה של שימוש באור לתועלת עצמך בכנס, או שיש לזה שורש רוחני כלשהו?

את אומרת נכון, זה שאנחנו בזמן הכנס מחליפים בינינו כל מיני דברים וגם וירוסים על הדרך, זה בעיקרון לטובתנו.

שאלה: לפעמים כשאנחנו שואלות שאלה יש כזו הרגשה שאנחנו כאילו לא סומכות על העשירייה שלנו, והרבה מהשאלות האלה אנחנו יכולים לברר בעשירייה וכאילו להימנע מהירידות. תן לנו בבקשה עצה לכל הכלי העולמי, איך לחזק את האמון בעשירייה?

אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את המצב המתוקן שכאשר אנחנו נמצאים בו אנחנו קשורים זה לזה בלב בכל המחשבות, בכל הרצונות, בכל ההרגשות, בידיים, ברגליים בכול כולל הכול, בכל מה שיש בנו אנחנו נאחזים זה בזה וכך קושרים את עצמנו אחד עם חברו. ויוצא שמהמצב הזה כבר אפשר לנסות לממש את השאלות שלנו ולקבל עליהן תשובות נכונות.

שאלה: כשאנחנו נמצאים במצב של עלייה, למה אנחנו לא יכולים להיות לחלוטין מסופקים, מה הסיבה לזה?

כי יש לנו עוד הרבה כלים שבורים בכל אחד ואחד מאיתנו ובינינו, ולכן כל עלייה שאנחנו לא נשיג, אם זאת לא עלייה סופית של גמר התיקון, אנחנו בכל זאת נתחיל להרגיש בה חיסרון.

שאלה: במצב העלייה איך אנחנו יכולות לעזור אחת לחברתה לצפות למצב הבא של הירידה כדי להיות מוכנות ולעבוד איתה בצורה יותר אפקטיבית?

רק בלהגביר את החיבור בינינו, רק בלהגביר את הקשר בינינו.

שאלה: כתוב, "בזמן שהאדם נמצא במצב העליה, עליו ללמוד ממצב מה שהיה לו בזמן הירידה,", איך האדם עושה את הפעולה הזאת, מה הוא צריך לעשות?

עליו לעשות ביקורת, למה היתה לו ירידה, איך הוא התחיל לעלות ממנה ומה הוא השיג אחרי שתיקן את הירידה. כל הדברים האלה צריכים שלב אחר שלב להיות ממש ברורים לו, ושזה ישמש לו כאיזו תבנית לעתיד.

תלמיד: איך האדם יודע לעשות ביקורת על הירידה הנכונה? נניח והוא נמצא במצב עלייה, אז הוא נזכר ואומר לעצמו "לפי עצת רב"ש אני צריך רגע להסתכל ולבדוק למה הגעתי למצב העלייה? כי היתה לי קודם ירידה. למה היתה לי ירידה, מה עשיתי כדי לעלות מהירידה לעלייה, איך אני צריך לשמור זאת גם לפעמים הבאות"?

נכון, אין כאן שום דבר מיוחד.

שאלה: האם נכון לומר שמצב הירידה הוא זמן בירור הטבע האמיתי שלנו, מצב השבירה?

זמן הירידה הוא זמן טוב מאוד כדי לברר את הכלים שלנו. זמן העלייה הוא זמן טוב כדי לברר את עזרת ה' למעננו. ושאנחנו מרכיבים יחד אלו באלו, אז אנחנו באמת רואים את שלב הירידה והעלייה יחד, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אם אני חושב שאני מחליט משהו, האם זאת גלות או מצרים? ומה אם אני מבקש להתמוסס בזה שכל המחשבות והרצונות שלי באים מהבורא?

גם זה מגיע מהבורא ואנחנו צריכים לעבוד עם שני המצבים גם עם הטוב וגם עם הרע שמקרבים אותנו, שמפרידים בינינו, אנחנו צריכים ללמוד לעבוד עם כל המצבים.

שאלה: האם עלייה יכולה להפוך לירידה?

הכול יכול להיות. עלייה תהפוך לירידה וירידה תהפוך לעלייה. הכול תלוי איך אנחנו נשחק עם מה שאנחנו שומעים מהחבר.

תלמידה: הירידות עוזרות לנו לגדל יותר עביות כדי לעבור את המצבים מהר יותר?

ודאי. אבל מה שעוזר ביותר הוא, שאנחנו נמצאים יחד. תסתכלי עכשיו על המסך, תראי כמה אנשים ישנם וכמה יש עוד חוץ מהם סביבנו, ואנחנו כולנו נמצאים במעגל אחד תחת כוח עליון אחד. זה עוזר לנו מאוד להוציא את הכוח הזה מהכוח לפועל ושישפיע על כולנו. לכן הכי חשוב לנו להשתתף בכאלו בירורים כמו שאנחנו עכשיו עושים.

שאלה: למה יש פחד להפיץ במדינות מסוימות?

מה לעשות, ככה העולם, אין לי מה לענות על כך. אבל צריך להיזהר שזה לא יפגע בחברה הכללית, בכלי הכללי, בארגון הכללי שלנו.

שאלה: מה זה אומר לתלות את כוח הבורא בפוטנציאל לפעולה?

בכל מצב נכלל הבורא. לכן, אם אנחנו מתחברים בינינו, אז אנחנו יחד, ומתוך זה שאנחנו יחד אנחנו יכולים להרגיש מה הוא רוצה מאיתנו, מה הוא עושה לנו, מה אנחנו צריכים לעשות, איך להגיב על המצב שאנחנו נמצאים. את כל הדברים הוא עושה, אמנם אחרי הקלעים, בסתר, אבל בכל זאת הוא עושה. לכן אם אנחנו משתדלים בצורה כזאת להתחבר בינינו, אז אנחנו קרובים להבנת הבורא, לגילוי הבורא לנבראים.

קריין: קטע מס' 22, כותב הרב"ש.

"בשיעור התודה שהאדם נותן, בשיעור זה מתגדלת הנתינה, מה שהבורא נתן. לכן מוטל על האדם להיזהר לתת תודה רבה, היינו להעריך את מתנתו יתברך, בכדי שיוכל להתקרב להבורא. לכן כשהאדם מסתכל תמיד בזמן העליה, באיזה מצב הוא היה בזמן הירידה, כלומר איזו הרגשה היתה לו בזמן הירידה, כבר הוא יכול להבחין בבחינת "כיתרון האור מתוך החושך". וכבר יש לו כלים חדשים לקבל שמחה ולתת תודה לה'. וזה שכתוב, שהאדם צריך לברך "ברוך, שעשה לי נס במקום הזה", היינו במקום שנמצא עתה בזמן עליה, כי אי אפשר להיות עליה, אם לא היה מקודם מצב של ירידה."

(הרב"ש. מאמר 15 "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" 1991)

מה שחשוב הוא בכל זאת לזכור, שלא יכולה להיות עלייה אלא במקום שהייתה ירידה. כי מי אנחנו? אין לנו כלום. לא רצון לקבל, לא רצון להשפיע, שום דבר. לכן הבורא מכניס אותנו לירידה כדי שאנחנו מתוך הירידה נלמד את ההבחנות השליליות שיגרמו לנו לזה שאנחנו נעלה ונלמד את העלייה. ואז יש לנו גם ירידה וגם עלייה וכך כל פעם - ירידות, עליות, ירידות, עליות לכן נקרא "יתרון אור מתוך החושך", שקודם החושך ואחר כך האור וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אם יש לנו עלייה ואנחנו מנתחים את הנפילה שהייתה קודם כדי לרפד את עצמינו מהנפילה הבאה, האם נכון לפעול ולהתנהל בצורה כזאת או שזה מיותר?

כשאתם מתחברים ביניכם בעשירייה אתם עושים לכם כזאת שמירה. זה נכון מאוד שהעשירייה תתמוך בכל אחת ואחת מכם.

תלמיד: זה אומר שכדאי לנו לדון על מה שקרה בעבר ואיך עלינו לפעול טוב יותר בעתיד?

כן.

תלמיד: אפשר להגיע לזה ביחד או לבד?

אפשר להגיע לזה ביחד, ,לדון בזה ביחד, לנסות להיתקן ביחד ולהתחזק במצב הזה.

תלמיד: למה הכלים חדשים אם הוא רוכש את הכלים החדשים אבל בו זמנית הוא מביט אחורה על נפילות שכבר היה בהם?

זה לא חשוב, כל ירידה או עלייה מוערכים מחדש.

.

שאלה: האם נכון לשאוף למצב קבוע של הודיה והאם אנחנו יכולים להחזיק בזה כל הזמן?

להשתוקק צריך, להיאחז אי אפשר.

שאלה: אנחנו עולים בהדרגה ממצב של ירידה למצב של עלייה. מה מיוחד דווקא במצב של עלייה כדי לבחון את מצב הירידה?

אנחנו נמשיך ונראה, אתה תראה את זה בעצמך.

שאלה: שמענו שצריכים להתפלל כדי שהבורא יחבר אותנו. כדי לצאת מהירידה אנחנו צריכות גם לבקש עזרה מהחברות ולהשתתף איתן?

כן.

תלמידה: ובאותו זמן שמענו שלא צריך לדבר עם החברות על הירידות שלנו.

כן, נכון.

תלמידה: איך משלבים את הדברים האלה ביחד?

יופי, שאלה מאוד טובה. בכל זאת כדי להתקדם אנחנו צריכים להביא בחשבון את כל הדברים שעברו עלינו כדברים טובים שרק דוחפים אותנו למטרת הבריאה, למטרת החיים ולא שהם עוצרים אותנו או מושכים אותנו אחורה.

שאלה: האם כדאי בכל ניתוח כזה של הירידה להגיד ולהסיק שזה הרצון לקבל שבגללו נכנסנו לירידה והוא השורש של הירידה?

ודאי שכן. אמרת נכון.

שאלה: איך להשתמש בעלייה באותה עזרה מהבורא שניתנת לאדם אינדיבידואלית עבור הקבוצה, עבור העשירייה כדי שלא נבוא לקבלה עצמית אלא נהיה באמת בהשפעה?

לא לאפשר את הירידה, ברגע שאנחנו מרגישים איזו עלייה, וכמובן שהיא מגיעה מלמעלה כמו הירידות, אנחנו צריכים מיד להפוך את העלייה הזאת לקבלה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ואיך אני יכולה להעביר את העלייה הזאת לעשירייה?

בהתפעלות אישית.

שאלה: התהליך עצמו של הנפילה מתרחש מאותו מצב שקודם למצב הנוכחי? כמו איזשהו מצב מת שנופל מאחוריך?

לא, לא בהכרח.

תלמידה: והתיקון הוא כמו הכוונה לגבי המצב הבא?

כן.

תלמידה: כשאנחנו נופלים ורוצים לעלות לדרגה הבאה, אנחנו תמיד יוצאים מנקודת התפילה במצב הזה של התיקון. האם עלינו לעשות פעולות נוספות או להתקדם רק על ידי התפילה?

לא. עלינו רק להתפלל.

שאלה: אם אני מגדיר את העלייה על ידי האגואיזם שלי תמיד, אז אני כבר יכול להגיד שזו ירידה, כך אני יכול לבחון את זה. אני רואה את העלייה ויכול להגדיר שזו ירידה. אז אם אני רוצה להעביר קו, מתי ומאיפה אני יכול להגדיר שזו באמת עלייה?

זה מגיע מהעשירייה.

תלמיד: יוצא כך שאני מחזיק איזשהו קו אמצע ועל אותו מצב אני יכול להסתכל גם מלמטה וגם מלמעלה, אבל זה בעצם אותו מצב.

תנסו. זה יצליח לכם.

שאלה: האם עלייה או ירידה של חבר פרטי בודד משפיעה על העשירייה כולה?

כן, ודאי שהיא משפיעה. אנחנו נמצאים במערכת אחת, ולא חשוב מה אנחנו יכולים לתאר לעצמנו, עד כמה אנחנו קשורים או לא קשורים, כל מצב פרטי של כל אחד ואחד משפיע על העשירייה כולה.

שאלה: המצבים הם כל פעם יותר חזקים, עוצמתיים. האם ההפצה יכולה לעזור לנו לצאת מהר יותר מהירידות?

כן, אבל אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו צריכים להפוך את הירידות במקום, כשאנחנו תופסים אותן, לעליות. אנחנו לא בורחים מהירידות, אלא הופכים אותן לעליות.

שאלה: האם הירידות מתקנות את החמור שלנו, אבל הן גם מתקנות את הנשמה הקבוצתית של הכלי?

כן.

שאלה: האם בכל עלייה אנחנו מקבלים כלים חדשים או שזה קורה רק בהודיה?

בכל עלייה מקבלים כלים חדשים. ועוד יותר נכון, בכל ירידה.

קריין: קטע מס' 23. כותב הרב"ש.

"כל ירידה היא בחינת נסיון. אם האדם יכול לעמוד בנסיון, היינו על המחשבה שבאה לאדם, שהמחשבה זו גורמת להאדם לראות, אם הוא נמצא תחת שליטת הקדושה או לא. היינו שבזמן הירידה, האדם יכול לראות, שכל הבנין שהיה לו אז בזמן עליה, היה בנוי על הרצון לקבל לעצמו. והגם בזמן הירידה, אין האדם מסוגל לעשות שום חשבונות. אלא אח"כ, בזמן שהאדם שוב מקבל איזו התקרבות מלמעלה. וזה בא לאדם על דרך שכתוב "אני ה', השוכן בתוך טומאתם". כלומר, אפילו שהאדם עוד נמצא ברשות של אהבה עצמית, מכל מקום באה לו הארה מלמעלה, הנקראת "אתערותא דלעילא". ואז מוטל על האדם לעורר בעצמו את מצב הירידה, שהיתה לו, ולחשוב מה היא הסיבה שקבל אז ירידה, ומה עליו לתקן, שלא יבוא עוד הפעם לידי ירידה." 

(הרב"ש. מאמר 43 "מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)

שאלה: השבירה היא באמת הנפילה האמיתית שאנחנו מגלים כשהקשרים שלנו שבורים, אבל אנחנו מרגישים את זה ככוח יותר חזק מהטבע שלנו. מה אנחנו יכולים להפעיל כדי להתעלות מעל זה? כי השבירה הזאת פשוט משתקת את האדם. זה יותר חזק מאתנו. איך לצאת מהשבירה הזאת?

להיאחז זה בזה ואז אף אחד לא יוכל לעמוד בדרככם, ולהפריע לכם בשום דבר.

שאלה: מעת לעת, כשאני מסתכל בעיניים של חבר מסוים אני רואה קבלה נטו. כאילו, מתגלה הרוע המוחלט דרך עיני החבר. ואני לא יודע איך לעבוד עם המצבים האלה. זה נראה כאילו מלאך המוות מסתכל לי לתוך העיניים דרך עיני החבר. האם זה המצב שלי שאני מרגיש שעם זה אני צריך לעבוד? איך להתייחס לזה נכון?

אתה רואה את עצמך.

שאלה: יוצא כך שאם אני מתחיל לאבחן מה בעצם הירידה הביאה לי, על מה היא מצביעה לי, אז אותה ירידה כבר לא תחזור אלי, הנפילה הבאה כבר תהיה אחרת, שונה, נכון?

נניח, למרות שמה ההבדל? הרי אתה מרוויח מכל ירידה ברגע שאתה מתקן אותה.

תלמיד: כן. לפי הטקסט כתוב שעלינו לתקן משהו כדי שאותה ירידה לא תחזור.

כן.

שאלה: אם אני עכשיו בירידה, ולא רוצה להתחבר עם החברים, אלא רוצה להתרחק ומושך את עצמי מהקבוצה. מאיפה אני יכול למצוא כוחות כדי לעשות חשבון נכון כדי להפוך את הירידה לעלייה?

לעשות חשבון בלי מחשבה שאתה חייב להתחבר איתם כדי לקבל חשבון נכון. זאת אומרת, שאין ברירה, אתה חייב להתחבר איתם כדי לעשות פעולה נכונה. בלי התחברות אין פעולה.

תלמיד: ואם הירידה היא כזאת שאני לא רוצה ולא יכול לעשות חשבון?

בסדר. אז אתה אומר "אני לא רוצה". ככה תגיד לבורא, "לא רוצה". וטוב מאוד אם תגיד כך אלף או אלפיים פעמים ביום. תגיד, בוא נראה כמה אתה גיבור.

תלמיד: אני דווקא מרגיש שאני לא גיבור, אלא שאני חלש, שאני סמרטוט.

אז אם אתה חלש, איך אתה יכול לסרב למה שהבורא מביא לך לתיקון?

תלמיד: זו השאלה, מה הפעולה הראשונה שלי כדי לפחות להתחיל לעבוד בצורה נכונה?

כדי להתחיל לעבוד בצורה נכונה אתה צריך להתחבר עם החברים, להסתתר בהם, ויחד איתם לאט לאט לצאת להתקפה נגד היצר הרע.

שאלה: כשאני מקדימה תרופה למכה, מקדימה את הנפילות האלה, מחזיקה את עצמי במצב אחיד, האם זה כבר הקו האמצעי שאני כל הזמן מחוברת לעשירייה?

זה כבר כמעט הקו האמצעי, כן.

שאלה: ענית לחבר שכאשר אנחנו רואים את הרע בחברים, אנחנו בעצם רואים את הרע בעצמנו. איך להפוך את המצב הזה לטובת העשירייה? איך לעשות את ההיפוך?

מה שאני יכול להגיד שטוב לחברים, לי, לבורא ולכל העשירייה, זה מה שאני צריך לקבל ובזה אני צריך להחזיק יהיה מה שיהיה. אם אני אוכל להחזיק כך אפילו יום אחד, זהו, אני כבר מקרב את כל הקבוצה שלי, את כל העשירייה שלי לתיקון.

שאלה: מה זה עלייה ומה זה ירידה? או שאנחנו באופוריה והכל טוב, או שיש נפילה בעשירייה ואז אנחנו רואים שיש איזו בעיה וזה גם מאחד, מחבר בינינו, וכתוצאה מזה אנחנו מגדילים את חשיבות המטרה. אז זה מבלבל.

עלייה זה כשאנחנו מגדילים, מגבירים את חשיבות הבורא, הקבוצה, הרב והחברים, וירידה היא להיפך.

תלמיד: אז אם אנחנו חושבים שהכול בסדר זו כנראה ירידה, נפילה.

בטח.

תלמיד: ואם אנחנו רואים שהסירה שלנו שוקעת, צריך לעשות משהו, להתחבר בכל דרך אפשרית, זו כבר עלייה?

כן.

שאלה: עליות וירידות מביאות אותנו להכרה שאין עוד מלבדו. האם רק עבודה הדדית בתוך העשירייה עוזרת לנו להידבק בבורא, או גם עבודה פרטית, אישית, גם דרך זה אפשר להגיע?

לא, רק בעבודה שמכוונת לחיבור, לעשירייה, לכלי המשותף.

תלמידה: לגבי הנסיונות שאנחנו עוברים, האם זה האופן שבו אנחנו חווים את הדברים בלב?

כן.

שאלה: מלמדים אותנו שכשאנחנו נמצאות בנפילה לא צריך לספר על זה בעשירייה. היה לי ניסיון כזה, ולא סיפרתי, ובכל זאת כל העשירייה נפלה מזה. הן מרגישות את הבעיה, אפילו שאני לא מוציאה את זה כלפי חוץ.

מה את יכולה לעשות? תמשיכי, לא חשוב, את מתקדמת, לאט לאט את מתקדמת בצורה נכונה, ואני שמח בשבילך.

שאלה: עלינו להיות דומות לאותו זקן שהולך כפוך ומחפש את החיסרון?

כן.

תלמידה: ויחד עם זאת אנחנו מחפשות את המצב הבא. האם זה כדי להתכונן אליו, למנוע אותו, או לעבור אותו בצורה קלה יותר?

כדי לא ליפול אלא להמשיך ללכת.

תלמידה: כלומר עלינו כל הזמן להיות בחיפוש כזה, ולא ליפול.

כן, בטח.

שאלה: כשאני נמצאת בעלייה, עלייה פרטית, ולא כל החברות שלי מקבלות את המצב שלי, חוות, שותפות בו, האם עליי להמשיך פשוט במצב שלי ולתת להן התפעלות או מה?

עלייך להתכופף בפני כל החברות, ואז הן ירגישו את מצבך, יתחברו איתך, והכול יהיה בסדר. להתכופף.

שאלה: לפי עצתך משיעור הבוקר, כדי שלא ניפול ורק נעלה, בפסח אנחנו נעשה בבלטיה כנס. חלק מהחברים יסעו אליכם, וחלק יהיו כאן. אנחנו כבר יודעים שכ-100 איש יהיו כאן בבלטיה. וכל מי שרוצה מוזמן.

תודה לכם על כאלה אירועים, בפעם הבאה אנחנו נגיע אליכם.

שאלה: איך אפשר להבחין בזה שאני נמצא בנפילה? אם אני לא רוצה להגיע לישיבת חברים, אני יכול להבין. אבל אם הכול בסדר פחות או יותר עם החברים, איך אני יודע אם אני בנפילה?

אם אתה רוצה להעלות את הקבוצה והבורא מעליך, אז אתה בעלייה, ואחרת בירידה.

שאלה: בכנס הרגשתי שכל חבר לוקח איתו גם את הכאב של כל העַם שלו, ובכלל של כל האנושות, ומעל כל זה יש רצון לממש את המצווה של "ואהבת לרעך", וזה נותן יסוד מאוד חזק לתפילה. תפילה עבור כל החברה שלנו, והעבודה בעשירייה. העשירייה עצמה היא עולם קטן, וקורה שהחברה פונה לעשירייה כדי שנתפלל עבורה. אולי זה נראה משהו קטן, אגואיסטי, אבל אולי זו דווקא הזמנה של הבורא כדי שנתפלל עבור כל הכלי דרך התפילה של החברה שלי?

כן, אמרת הרבה, ולא הרגשתי שאלה ברורה, אבל הכול נכון.

שאלה: מה זאת אומרת שבזמן הירידה האדם לא יכול לעשות שום חשבון, כמו שהרב"ש כותב?

בזמן הירידה האדם נמצא בניתוק מהבורא, בניתוק מהקבוצה, מהחברים, מקדושה, ולכן הוא לא יכול לעשות תשובות, ולברר נכון את המצבים. לכן זמן הירידה הוא זמן רק כדי להצטער על זה, לאט לאט לצאת מזה, להתחבר לחברים, דרכם לבורא, ואז הוא יתחיל לברר את המצב האמיתי שלו.

אם כך נשאר לנו רק להגיד שלום אחד לשני, ושנתראה מחר. תנסו לקרוא, ולשמוע את כל החומרים שלנו. בהצלחה, ואני מחבק את כולכם.

(סוף השיעור)