המסכה זה משהו שאנחנו פוגשים בחיי היומיום שלנו, ובפסטיבלים שונים זה מנהג שקיים הרבה מאוד שנים. כיוון שהפנים זה הדבר הכי בולט שמייצג את אישיות האדם. הפסיכולוגיה מתייחסת למסכה וקוראת לה בעצם סוג של "פרסונה", זאת אומרת איך אני מציג את עצמי בחיי היומיום שלי, בתפקידים השונים בחיים שלי. עם הילדים שלי אני עוטה מסכה אחת, בעבודה מסכה אחרת, אם אני מתווכחת עם פקיד של שרותי הטלפון אז אני שוב עוטה מסכה אחרת. למה יש לאדם צורך להציג את עצמו כל פעם בצורה שונה, למה הוא לא יכול להיות פשוט הוא עצמו?▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם אנחנו יכולים להבין את הצורך במסיכות מפני שהאגו שלנו משתנה כל פעם? האם האדם עלול להרגיש מאויים, כשהוא בלי המסיכה? מדוע החינוך שהאדם מקבל וכללי ההתנהגות שהוא מסגל לעצמו, לא משנים את "האני הפנימי" שמתנהג בצורה כל כך איגואיסטית? האם זה היה טוב אם האדם היה יכול להתבונן פנימה, ולגלות את האני האמיתי שלו? עד כמה האדם מושפע מהגירויים של הסביבה החיצונית לו? מהי המסיכה הכי נכונה לאדם, שתבטא את האני האמיתי שלו, על פי חכמת הקבלה? אם האדם לומד להרכיב לעצמו את המסיכה שיש בה תכונות של אהבה ונתינה, בכך הוא מצליח להיות שלם עם האני הפנימי שלו? שיה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן