מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 734 – 735

מדוע מברכים,

ברכות והקשר לבורא

מטרות:

ביהדות ברכה לכל דבר, בחגים, בשבתות, לאכילה, לשתייה, לפעולות יום יומיות, נרצה להבין מהי משמעות הברכה?

מה מוסיפה ברכה לפעולה שנעשית?
מתי דבר נחשב "מבורך" ומתי לא?
מדוע יש תופעות טבע שנחשבות לברכות? ברכת הגשם למשל
כיצד יש לברך?
מהו כוחה של ברכה?
אנחנו אוהבים לברך זה את זה בברכות שלום, הצלחה ובריאות ועוד, מה ההבדל בין ברכות בין אדם לחברו, לברכות שהן מצוות (ברכות על יין על מזון) ברכות לחגים לשמחות

זרימה:

מהי ברכה?
ברכות בין אדם לחברו
ברכה של צדיק
ברכות על מזון

מהי ברכה?

ברכה היא תפילה קצרה שניתן לאומרה בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם. קיימת חובה על פי התורה היהודית, לברך על אכילה. הברכה הדתית כוללת את המילים "ברוך אתה ה'", ומכילה דברי שבח, הודאה או בקשה לה'. ברכות הן אחת משבע מצוות דרבנן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94

החובה לברך לאחר האכילה מופיעה בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" [...] שאר הברכות הן מדברי חכמים, והן תוקנו על ידי עזרא הסופר ובית דינו, הלוא הם אנשי כנסת הגדולה. גם הברכות שמקורן מהתורה - נוסחן נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה.^[3] ברכות הנהנין מבוססות על הסברא 'אסור לו לאדם להנות מהעולם הזה בלא ברכה'.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94

מבחוץ זו נראית כמו מכונת ירייה אוטומטית של ברכות. על חלק גדול מהדברים שאדם דתי עושה במהלך היממה הוא אמור לברך: נטילת ידיים בבוקר, "אשר יצר" אחרי היציאה מהשירותים, ברכות לפני (ולפעמים גם אחרי) האוכל ועוד דברים שבשגרה. אבל זה ממשיך למקומות יותר מוזרים: יש לברך מיד כשרואים ברק, בצפייה בחיות מסוימות בגן החיות, כשרואים מלך או נשיא של מדינה, כשרואים תלמיד גדול בתורה, כשמגיעים למקום שקרה לך בו נס ואפילו כשרואים צמח, בעל חי או אדם יפה במיוחד. למה יש כל כך הרבה ברכות? האם לא מספיקה ההערכה בלב? והאם זה לא הופך אותנו לרובוטים, שעל כל דבר טוב שקיבלנו אנו אמורים לומר נוסח קבוע שתיקנו חז"ל?

http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/weekly-answer/Article-271c5923bb52e21006.htm

מדוע המנהג לברך? בשביל מה צריך את זה?
מהי ברכה?
האם ברכה היא תפילה ?

ברכות שבח והודיה:

מה ההבדל בין ברכה להודיה? מהי הודיה?
על מה כדאי לנו להודות?
מה ההבדל בין הודיה למעשה שעשה לי חבר, להודיה לבורא עולם?
מדוע צריך להודות לבורא על כל דבר?
אם כל הברכות הן הודיה לבורא למה יש כל כך הרבה סוגים ? אפשר למשל לפתוח את היום ולסיים אותו בהודיה כללית לבורא. למה זה לא כך ?
למה מברכים בקול ולא בלב?
האם יש הבדל בין ברכה/ הודיה של אדם אחד לברכה שנעשית בציבור? מה ההבדל?
איזה ברכות/ הודיות כדאי לברך לבד ואיזה בציבור?

ברכות הנהנין:הגמרא במסכת ברכות קובעת:

אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה - מָעַל (...) כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל להקב"ה וכנסת ישראל. – תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד א'.

מדוע "אסור לו לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה"?

בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן). רבות מברכות הנהנין קשורות באכילה או בשתייה, והן נאמרות לפני ואחרי אכילה של כל מאכל (למעט מאכלים ומשקאות שאינם ראויים למאכל אדם). ברכות הנהנין נאמרות גם בהזדמנויות שונות הקשורות לחושים אחרים: לפני הרחת מקור ריח נעים, למראה עצי פרי מלבלבים בתקופת ניסן ועוד.

ככלל, ההלכה דורשת מהאדם לדייק בברכתו ולומר את הברכה הנכונה לכל הנאה, אך במקרים של ספק, ברכת "שהכל נהיה בדברו" (למאכלים) וברכת "בורא מיני בשמים" (למקורות ריח) הן (לרוב) ברכות מספיקות. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F

מה קורה כאשר מברכים ?

מה קורה כאשר לא מברכים ?
כאשר מצרפים ברכה לפעולה- מה קורה?

ברכות בין אדם לחברו

מדוע קיימות ברכות גם בין אדם לחברו ?

כאשר מצרפים ברכה לפגישה/ יצירת קשר בין אנשים האם יש לכך השפעה? (מעבר לנימוס)
אם כן- מה השפעת הברכה על האדם המברך?
מה השפעת הברכה על האדם המקבל ברכה ?
האם משנה מי מברך? מה אופי האדם או המחשבות שלו וכו.
אם מברכים ללא תחושת הודיה האם היא מתקבלת ?
האם אמיתות רגשות המברך משפיעות על הברכה ?
איך מערבים את הבורא בברכה ? שהיא תתקיים ?
מהו ההבדל בין לברך מישהו לשלום, תהיה בריא וכולי, לבין ברכה קיימת מהמקורות?

כוחה של ברכה:

האם לברכה כוח לשנות משהו במציאות? כיצד?

תופעות טבע שהן ברכה:

מדוע קיימות תופעות טבע שנחשבות לברכה? הגשם, הטל.
האם הגשם יגיע אפילו אם לא יברכו? אם כן מה הצורך בזה?
מהי ברכה הגשם?
מהי ברכת הטל?

כיצד יש לברך?

האם יש טכניקה או דרך נכונה לברך?
כיצד ניתן להגיע לברכה אפקטיבית?
יש הרבה פרטים לזכור. כיצד מגיעים למצב שהברכות יוצאות מהאדם באופן טבעי? לא כמנטרה או באופן מלאכותי?

ברכות על מזון

אסור לאדם לאכול ללא ברכה, מלבד דברים שאינו אוכל כדי לקיים את גופו, ליהנות מטעמם או לשבוע (למשל, על תרופות לא מברכים). על אכילה צריך לברך פעמיים: ברכה לפני האכילה שנקראת ברכה ראשונה, וברכה לאחר האכילה שנקראת ברכה אחרונה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F

מדוע אסור לאכול ללא ברכה?
מדוע אין ליהנות ללא ברכה?

בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן). רבות מברכות הנהנין קשורות באכילה או בשתייה, והן נאמרות לפני ואחרי אכילה של כל מאכל (למעט מאכלים ומשקאות שאינם ראויים למאכל אדם). ברכות הנהנין נאמרות גם בהזדמנויות שונות הקשורות לחושים אחרים: לפני הרחת מקור ריח נעים, למראה עצי פרי מלבלבים בתקופת ניסן ועוד.

ככלל, ההלכה דורשת מהאדם לדייק בברכתו ולומר את הברכה הנכונה לכל הנאה, אך במקרים של ספק, ברכת "שהכל נהיה בדברו" (למאכלים) וברכת "בורא מיני בשמים" (למקורות ריח) הן (לרוב) ברכות מספיקות.

הגמרא במסכת ברכות קובעת: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה - מָעַל (...) כָּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל להקב"ה וכנסת ישראל. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד א').

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F

מהו הייחוד בברכה הנאמרת על אכילה דווקא?

מהי החלוקה לסוגי מזון שונים ומדוע יש לציין כל אחד ספציפית? מדוע לא מברכים על הכל אותה ברכה?
מה ההבדל בין ברכה לפני האכילה לברכה אחרי האכילה?
האם כאשר למשל מברכים על האוכל - האם יש לכך השפעה על החומר-המזון עצמו?

בדומה לכך, אם אדם אוכל לחם - הברכה שהוא מברך על הלחם פוטרת את כל הדברים שרגילים לאכול בתוך סעודה ואינו מברך עליהם. לכן אם אכל לחם ולאחר מכן בשר או דגים אינו מברך על הבשר והדגים כי הם נחשבים חלק ממהלך הסעודה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F

מה החשיבות של הלחם שלברך עליו כבר פוטר את שאר ברכות הארוחה?
מה קורה אם אכלתי משהו עם ברכה, ומה קורה כשלא?

נטילת ידיים:

נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות שטיפה, על פי המקובל בהלכה היהודית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D

נוסח הברכה שמברכים על נטילת הידיים הוא: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם". בדרך כלל נוהגים לברך את הברכה אחרי נטילת הידיים עצמה, מכיוון שאז הידיים נקיות, דבר המהווה חריגה ביחס לכל שאר המצוות עליהן מברכים קודם לעשייתן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D

מהי נטילת ידיים?
מה ההבדל בין שטיפת ידיים רגילה לנטילת ידיים?
מדוע היא נקראת "נטילה"? מה ההבדל בין נטילה לשטיפה?
מדוע נוטלים ידיים לפני הסעודה? מה המטרה? שהידיים יהיו נקיות?
זה לא רק ניקוי זה טיהור. מהו הטיהור שמתבצע?
מדוע נוטלים ידיים רק לפני לחם?
מהי הנטלה בה משתמשים לנטילת הידיים?
מדוע יש סדר מיוחד לנטילה? קודם ימין ואחר כך שמאל?

קידוש:

קידוש ביהדות הוא איזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. הקידוש נעשה על ידי ברכה מיוחדת הנאמרת לרוב על גביע יין (או מיץ ענבים). ישנה מצווה מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא מצוות קידוש השבת בדברים. הקידוש נערך קודם הסעודה להראות שהסעודה נעשית לכבוד השבת, בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ביום השבת והחג הוא תקנה דרבנן.

על פי ההלכה, בהיעדר יין, אפשר לעשות קידוש גם על פת או על חמר מדינה (משקה שאנשים שותים לצורך הנאה ולא משום צימאון).

קידוש מהתורה (שנעשה על ידי אמירה בלבד) מתקיים לחלק מן הדעות גם בתפילת העמידה של תפילת ערבית של שבת.

על פי סקר הלמ"ס מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת^[1].

דיני הגביע והיין לקידוש:

הדרישות מגביע לקידוש שוות לדרישות מגביע של כוס של ברכה, שעיקרם שהגביע יהיה שלם, שטוף מבפנים ומבחוץ, וכן שהיין יהיה לא פגום (יין שלא שתו ממנו כשהיה בגביע), וימלא בשלמות את הגביע. השיעור המינימלי של היין לקידוש היארביעית, ובדיעבד די בו לקידוש, גם כאשר היין אינו ממלא את הגביע בשלמות. השיעור המינימלי לשתיית היין לאחר הקידוש על ידי המקדש הוא מלוא לוגמיו, אך במידה וכמות היין מצומצמת ויש לשומרה לקידוש היום, די בטעימה קלה, וכן ניתן שאחד מהנוכחים ישתה מיין הקידוש במקום המקדש.

דעת הרמב"ם היא שיין שנוספה לו אפילו כמות קטנה של סוכר או שאור פסול לקידוש, היות שיין כזה פסול לנסכים הבאים יחד עם הקורבנות הקרבים בבית המקדש. עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים.

ישנה מחלוקת לגבי כשרותו של יין מבושל לקידוש. דעת הרמב"ם היא שיין כזה פסול, כשם שפסול לנסכים. לדעת רש"י יין זה פסול מסיבה אחרת, היות שהבישול הופך אותו למוצר אחר, ועל כן לשיטה זו גם ברכתו משתנה מ'בורא פרי הגפן' ל'שהכל נהיה בדברו'. לעומת זאת, ראשונים אחרים^[8] הכשירו שימוש ביין זה לקידוש, היות שלשיטתם הבישול אף משביח את היין, ופסול יין זה לנסכים קשור לדרישה מקורבנות להיות במצב טבעי, ולא בגלל ירידה באיכותו של היין. בשולחן ערוך הובאה דעת רוב הראשונים, ולאחריה בשם 'יש אומרים' שיטת הרמב"ם ורש"י. הרמ"א כתב שהמנהג ביהדות אשכנז הוא לקדש על יין מבושל. ישנה מחלוקת בין האחרונים האם תהליך הפסטור שעובר על היין, תהליך שכולל חימום לטמפרטורה בה מתקיים בישול לזמן קצר, הופך את היין המפוסטר ליין מבושל, מבחינת ההתייחסות ההלכתית.

בגמרא מובא כי ניתן לערוך קידוש על יין שטרם תסס ועל כן אינו מכיל אלכוהול ('יין מגיתו'), ועל כן מיץ ענבים כשר לקידוש. יש שפסלו את השימוש במיץ הענבים לקידוש בגלל השימוש בביסולפיט למניעת התסיסה, דבר ההופך את מיץ הענבים לחסר יכולת תסיסה (בניגוד ליין מגיתו, שבחלוף הזמן יתסוס ויהפוך ליין רגיל). למרות דעה זו, השימוש במיץ ענבים לקידוש נפוץ מאוד.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9

מדוע מקדשים?
מדוע דווקא על יין?

Cabalá Media

Cabalá Media

Área personalIniciar sesión para me gusta, guardar y suscribirse a videos

Nueva Vida 735 - Bendiciones y conexión con el Creador

Nueva Vida 735 - Bendiciones y conexión con el Creador

Nueva Vida 735 - Bendiciones y conexión con el Creador

Cabalá MediaDerecho de autor 2003-2026 Benei Baruj ‘ Cabalá LaAm

Área personal
Iniciar sesión para me gusta, guardar y suscribirse a videos

Cabalá Media
Derecho de autor 2003-2026 Benei Baruj ‘ Cabalá LaAm