בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 20.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

העיקר בשבילנו להבין שכל רגע ורגע, מה שאנחנו עוברים בחיים שלנו זה תהליך ההתפתחותי, מצבים שהבורא הכין לנו מראש ורוצה שנעבור אותם. *אנחנו צריכים על כל רגע ורגע לעשות דין וחשבון מה אנחנו רוצים מתוך רגע הזה לקבל? איך להשתמש בו בצורה הנכונה*? לכן חשוב לנו לראות כל המצבים שאנחנו עוברים, מצבי חורבן כאמצעי לגילוי הבורא ששבר את הכלי. אנחנו צריכים לעבור על כל צורות השבירה ומכל אחד מהם לראות איך אנחנו מכוונים את עצמנו, מקרבים את עצמנו למצב התקין, השלם.
בכל רגע ורגע נשתדל לראות מה הבורא הכין לנו, מה אנחנו מרגישים באותו רגע בחיינו, נצרף לאותה הרגשה את ההבנה שזה מגיע לנו מהשבירה, מההכנה שהבורא עשה בכוונה. כמו שבעה"ס אומר שהבורא הכין לנו איברים מדולדלים שהתרחקו, התנתקו מנשמה אחת.

הכל תלוי באדם שמבקש, כמו שהוא אומר, מלקט את כל האיברים המדולדלים ומשתדל לחבר אותם יחד, ובזאת שהאדם עושה בתוכו את העבודה הזאת, וגם עושה אותה בקבוצה שלו. כך אנחנו צריכים כל הזמן להיות בעבודה הזאת, עבודת השדה.
ש: איך לחבר את האיברים המדולדלים?
ר: להשתדל. רב"ש מפרש לנו איך אנחנו צריכים להיות מחוברים, גם בעל הסולם בערבות בחיבור, בכל יום ויום שיהיו בעינך כחדשים. *תבדיל שבכל רגע ורגע יש לך רצון חדש, כוונה חדשה, שיש לך מה לתקן, יש לך על מה להתגבר כדי להגיע לחיבור. באותם המצבים שאתה עובר, אתה לאט לאט מוצא את עצמך נעשה בעל חיבור, מקום, כוח משותף, וכך בחיבור עם החברים אתה בונה מקום לגילוי הבורא*. צריכים אנחנו להשתדל בחיבור בינינו לחפש ולמצוא את המצבים המשותפים.

אנחנו נמצא את המילים, המילים האלה יתעוררו בנו ואנחנו נבין מהן ברגע שנתקרב אליהן. ברוחניות כשאתה מגיע לאיזשהו מצב, מצב שיכול להיות חדש, לא מובן ולא מורגש, אבל שאתה מגיע אליו ברור לך מה זה ואיך הוא נקרא ואין לך שאלה. זה לא כמו בגשמיות, אלא ברוחניות זה מתגלה כבר עם התוכן הפנימי.
בכל מצב ומצב אתה מחפש דרכו את הבורא, התמונה הזאת צריכה לקשור אותך עם הבורא. אם אתה מסתכל על התמונה הזאת, על הסצנה שנמצאת לפניך ואתה רוצה למצוא בה את המפעיל של המציאות, *מי עושה את הסצנה הזאת? מי עושה את התיאטרון הזה? אם אתה מכוון אליו, אז לאט לאט תוכל להגיע למצב שאתה מגלה אותו. זה מה שאנחנו בסופו של דבר מחפשים*.
ש: ע״י מסדר את עצמי למטרה. מהו מנגנון הכיוונון?
ר: כל מה שאנחנו צריכים לעשות, כבר נעשה. ואכלת ישן נושן, אין חדש תחת השמש. אנחנו רק צריכים להשתדל להתחבר יחד לקראת הצורה הנכונה של גילוי המציאות. אנחנו צריכים ביחד הזה לבקש גילוי הבורא ככוח שמייצב ומקרין לנו את כל המציאות הזאת. כך אנחנו מגיעים למצב שנקרא ישראל אורייתא קוב"ה חד הוא.. אנחנו צריכים להשתדל לחבר את 3 המרכיבים האלו יחד, זו העבודה שלנו בכל רגע ורגע, כמה שמסוגלים. *ודאי שבמדרגות שלנו, אנחנו עוד מתחילים, רק להשתדל לחבר את כל הבריאה לאותו מצב כמו שהיא הייתה לפני שבירת אדם הראשון. נשתדל, נצליח*.

ש: מה זה שהחברים בעשירייה מוצאים מצבים משותפים?
ר: הם משתדלים למצוא את עצמם מחוברים, לא שלכל אחד יתגלה מציאות רוחניות לכל אחד לחוד, אלא רוצים הם להתחבר כדי לכולם שתתגלה מציאות עליונה משותפת, זה נקרא נשמה, זה מה שצריכים. *לא יכול להיות שאני חושב על רוחניות כשאני לבד, זה סותר את זה, אז אני לא חושב על רוחניות אלא על משהו אחר. רוחניות זה אם אנחנו רוצים להיות יחד בחיבור בינינו ושבינינו יתגלו עוד כל מיני כוחות, תכונות שביחד זה מזה נרכיב את המציאות החדשה הרוחנית איפה שאנחנו יחד קיימים ומרגישים חיבור, מרגישים ערבות. זה כבר יקרא נשמה*.

*תשתדלו להמחיש את המצב הזה שבהחלט אנחנו בו יכולים לחיות, להתקיים, כל הזמן להרגיש בו את עצמנו וכך להחזיק כל אחד את האחרים. ניתנה לנו הזדמנות, אנחנו בכך מתקדמים ומוזמנים, מזומנים להתקדם. הבורא מחכה עד שנעשה זאת, שיהיה מוכן מצידנו כלי משותף. זה הכל לפנינו, צעד אחד קדימה ואנחנו כבר בזה*.
אל תחשוב שזה במקרה. מצדך זה מקרה, אבל *מלמעלה אין מקרים, הכל דטרמיניסטי, הכל בטוח מתפקד כשעון, בצורה מדויקת*. אם קורה, קורה. אין כאן לתת חשש שאלה לא חברים שלי, שיש לי אחרים, שאני אולי צריך להיות בקבוצה אחרת, במצב אחר. יכולים להיות מקרים כאלה בדרך אבל הם מקרים נדירים במיוחד. לכן אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא מבינים את החברים, לא מרגישים אותם. אני נמצא עם חברים במקרה וכאילו אין מה לעשות, אני כבר רשום איתם יחד. אבל באמת *אין מקרים, אנחנו צריכים רק לקבל את מה שיש כמה שנופל עלינו, מגיע אלינו מהבורא. אם יצטרך לשנות, הוא ישנה, ואם לא, אני צריך לקבל את מה שיש. העיקר בשבילי למצוא איתם קשר, קשר הדוק, להיות כאיש אחד בלב אחד*.

ש: מה כאן עבודה הקבוצתית ואיפה הפרטית?
ר: עבודה קבוצתית זה איש את רעהו יעזורו. אנחנו נותנים דוגמה, התעוררות, תמיכה. זה יכול להיות בלי מילים, רק במחשבה. אפילו שאני חושב על כולם, מברך את כולם, אני מתפלל עבור כולם. *אני מזה מתחיל את הבוקר שלי. אני קם וקודם כל זה אני מברך את הבורא שהעיר אותי ועוזר לי לקום ולהתאושש. אח"כ אני מתפלל עבור הקבוצה, עבור הנשמה שלי. כי אם קמתי כבהמה, אני חושב על דרגת האדם ומתפלל על הנשמה שלי, כלומר מתפלל לבורא עבור הקבוצה, כי הקבוצה היא הכלי של הנשמה*.

ש: והעבודה הפרטית?
ר: זו העבודה הפרטית. אלא מה יש לי? אח"כ אני מברר במה אני יכול לעשות איזושהי פעולה בדיבור, במעשה, כדי בפועל לחבר את כל הקבוצה ולהתקשר אליהם, לעלות איתם יחד לדרגה יותר נעלה.

ש: מה ההבדל בין עבודה פרטית לקבוצתית?
ר: העבודה שאתה עושה היא עבודה פרטית. מה שכל הקבוצה עושה בהסכמה מראש זו עבודה קבוצתית. אין לך עבודה מחוץ לקבוצה. איזה עבודה יש? תן דוגמה. זה קשור לזה, *לא יכול להיות שאני עושה איזשהו תיקון פנימי אצלי וזה לא עושה שינוי בכל הקבוצה. אין דבר כזה*. כל המצבים שלנו, כל התיקונים שלנו, הכל קשור. אין כאן מה להסתיר, כך זה קורה, זה פלא המערכת הזאת.
ש: האם יש דרך לזהות מה זה חיבור?
ר: כן. אם כל הזמן תחשוב על זה, תשתדל לעדן את הרגשות שלך ולמצוא קשר עם הרצונות של החברים המכוונים למטרה, אתם תראו מהר כמה אתם יכולים בנטיות האלו להתחבר ביניכם ולהפוך להיות לאחד. אז יהיה לכם קל מאוד לגלות את המרחב הרוחני שבו פתאום תגלו את עצמכם.
אל תיבהל מכך שעכשיו נעלם לך רצון, הוא לא נעלם, על זה כתוב מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. כל פעם אתה מתקדם, אל תחשוב שאתה מתרחק, כמו שכותב בעל הסולם שאתה מתרחק מהקדושה, חלילה וחס, אין דבר כזה. אלא *כל פעם מקדמים אותך, רק לא בימין אלא בשמאל. מעלים לך רצון, רצון יותר גדול לגשמיות, למנוחה, לארוחות, לבילוי, לכל דבר. יש כאלה זמנים, אדם פתאום מרגיש שהוא לא רוצה שום דבר חוץ מלראות איזשהו סרט מטופש, או סתם לא לעשות כלום*. יש, אני רואה לפי פרצוף שלך שאתה מסכים איתי.

*יש כאן כמה עצות. אם אתה לא יכול להתגבר על זה, אז אל תתנגד מדי, אל תתנגד מדי, רק תראה כמה זה עובר, תזרום עם זה איכשהו לאט לאט. בזמנים האלה יותר טוב אם תתכלל בסביבה, בחברה, בקבוצה, ומה שהם עושים, תעשה. יותר טוב אם אתה בזמנים האלה תמצא לעצמך איזושהי עבודה, הפצה, תרגום. זה מאוד עוזר, זה מאוד עוזר. אני בזמנים האלה כתבתי את הספרים הראשונים שלי וזה החזיק אותי, דווקא החזיק בצורה טובה. הרגשתי התעוררות כי הייתי מת. אז תחפש*.

*נכנסים בכוח לאיזושהי עבודה בעשירייה, עבודה שטחית שלא שייכת לחיבור שמאוד דוחה אותך וללימוד שדוחה אותך, אבל משהו סביב זה. אתה תראה איך לאט לאט אתה, העיקר כמה שפחות לאבד קשר עם החברים, כמה שפחות לאבד קשר. זה מחזיר אותך, בכל זאת אתה נמצא איתם בסירה אחת*, ועוד ועוד, אין חכם כבעל ניסיון. זה הכל לפניך.
ש: האם יש סימן שהעשירייה מתחברת..?
ר: בהרגשה שלהם כמה הם מחוברים ביניהם. אין עוד מה לבדוק. כמה הם מרגישים את עצמם יותר קרובים, משותפים, נמצאים, פועלים אולי כל אחד במקום שלו, כמו בסירה, אבל כולם למטרה אחת. *כל אחד מחזיק את השני, דואג לשני, יש ביניהם משהו כמו במשפחה. ההרגשה הזו מאוד מאוד חשובה, הרגשה של משפחה, הקבוצה כמשפחה. זה דבר מאוד חשוב, הוא מאוד קרוב לכל אחד, כל אחד יכול להבין מה זה וכל אחד יכול איכשהו להחזיק את זה. דאגה על החברים כמו דאגה על המשפחה, על הילדים. כל החברים הם איברי נשמה שלי*.

אני עדיין לא מרגיש זאת, אני מסתכל על כל פרצוף ופרצוף ולא מרגיש בפרצופים האלו משהו קרוב. גם הנטיות שלהם והתנהגות שלהם נראות לי כמשהו זר, מוזר, רחוק, לא מקובל עלי וכן הלאה. אבל *אני צריך לראות דרך זה בצורה שקופה, שכל אחד ואחד בתוכו יש חלק מהנשמה שלי. בצורה אגואיסטית אני יכול להסתכל עליו, ואת החלק ה זה אני צריך, אליו אני צריך להתחבר*.
ש: מה הפעולה ראשונה לשייך למפעיל לכוח עליון?
ר: הפעולה ראשונה היא שאני חוזר למצב שאין עוד מלבדו, ומתוך זה איך אני קשור לאין עוד מלבדו. אז אני כבר מגיע לעשירייה, וממנה שוב חוזר לאין עוד מלבדו. *אני, קבוצה, בורא, כך כל הזמן אני כך מברר כל מצב ומצב*.

ש: בורא נותן לנו הזדמנות..?
ר: שבחיבור שלנו נחזיק את הבורא, עד כדי כך להרגיש שהוא מנהל אותנו, ואנחנו מחוברים בינינו ועימו ומרגישים כך את כל הפעולות שלו עלינו.
*העיקר בעבודה שלנו קודם כל זו הכנעה*. אנחנו מרכינים את הראש, ומקבלים כל דבר שקורה, שקורה להתקדמות למטרה, שבטוח אנחנו עושים צעד למטרה. עכשיו התיקון שלנו הוא איך אנחנו מקבלים את הצעד הזה בצורה טובה או רעה? כאן אנחנו צריכים להגיע לתיקון שלנו כדי להסכים שמה שקורה, קורה מצד הבורא בצורה טובה, הכל לטובה. *בכך שהאדם מקטין את האגו שלו, מרכין את הראש שלו, בצורה כזאת הוא מתקדם כלפי החברים, ויחד איתם כלפי הבורא*.
ש: איך להיות בשמחה עם מצבים שעולים בעולם?
ר: אנחנו צריכים לא להיות בשמחה כשאנחנו רואים דברים רעים שמתרחשים בעולם ואנשים סובלים. על זה כתוב אל תתרחק מהציבור. אנחנו צריכים לסבול יחד עם כל באי העולם, להתפלל עבורם ולהשתדל להגיע לתיקונים כמה שיותר מהר. זה יהיה כבר יותר מהר גילוי הבורא לנבראים. *אנחנו לא יכולים לעזוב את העולם כמו שהוא, אלא ההיפך, לתקן את עצמנו כמה שיותר מהר כדי שיהיה טוב לכל העולם. לכן כל פעם שמתגלה איזשהו רע בעולם אנחנו צריכים ממש להתפלל על כך שזה יעבור מהר, כל המלחמות, כל הבעיות*. ודאי.
ש: תפילה אחרי שיעור...?
ר: אחרי השיעור אתם כבר יוצאים גם עם בקשה, גם עם הודיה, ואתם יחסית מלאים, קשה לכם למצוא עוד רצונות כוונות תשוקות מחשבות שהם ריקניים, ולכן זו בעיה. *השיעור שלנו בעצמו זו תפילה*. עכשיו גמרנו נושא מיוחד, דיברנו הרבה על התיקון, כבר בזה אנחנו כל אחד ואחד מעלה את הבקשה שלו, רוצה או לא רוצה, אבל בעצם מבטא את זה. אז מה יש אחרי זה להתפלל? הלימוד שלנו בעצמו זו תפילה.

ש: אז מה אתה מייעץ לעשות במקרה כזה?
ר: לא יודע, תחליטו אתם.. *אפשר לקרוא תהילים, זה תמיד מועיל. צריכים לבחור משם (קטעים) שיהיו קרובים אלינו. לא כדאי לקרוא מאמרים של בעל הסולם או רב"ש כי אנחנו גם כך בהם במשך השיעור ואז יהיה עומס, ולא ממש נצא בריקנות. אבל תהילים הם המשך התפילה, זאת התפילה הנכונה. אם אתם יכולים לקרוא תהילים, אני חושב שזה דבר טוב*.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

האנשים החכמים אומרים שבסיפור הזה יש *קוד*, שהסיפור בעצמו זה קוד בלבד, ואין שם שום דבר שמדובר על העולם הזה, אפילו שמסופר כאילו על העולם הזה, אלא מדובר על ההנהגה של כל המציאות, של כל היקום, כל הכוחות, כל מה שהיה והווה ויהיה.

המקובלים אומרים שזה הכל בידינו, אנחנו צריכים רק להבין מהי התורה, כמה היא *קוד*. אנחנו בימינו כבר מבינים יותר מה זה קוד, כמו במחשב, שפת מחשב. כך אנחנו ע"י *התורה שהיא קוד, אפילו שזה ספר לא פשוט, אם אנחנו את הספר הזה פותחים נכון, קוראים נכון, אנחנו ע"י זה יכולים להיכנס למחשב של כל המציאות, של כל המציאות, להיכנס בו ולהפעיל את עצמנו ואת כל המציאות ע"י הקוד הזה*. לכן הוא אומר שקוראים אבל כמה מבינים? לא מבינים כלום, ואמת לא יכולים להפעיל כלום, לא יכולים להשפיע על גורלם. ומה צריכים? לחכמת הקבלה אנחנו צריכים.
ההתפתחות מגיעה למצב שאנשים רוצים רק לטובת עצמם, לכן אסור להם לפתוח את הסודות העולם, הם יכולים להשתמש בהם לרעתם.. אנחנו יכולים להרוס את העולם, ואם אנחנו רוצים לשמור עליו אנחנו דווקא צריכים לפתוח את חכמת הקבלה, כדי שאנשים יבינו איפה שהם נמצאים ואיך הם יכולים לנהל את העולם ולהגיע למצב שאף אחד לא מפריע לשני, שלכל אחד ואחד יש עולם ומלואו וכל האגו שלנו יקבל את המילוי שלו, רק בכוונה ע"מ להשפיע. בסופו של דבר כך הוא מתקדם ומגלה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית, פרק ח*'

ש: הוא מדבר על המילויים, ה' עם א' עם יודין. מה משמעות?
ר: זה כמה שהאורות נכנסים לתוך הרצונות המתוקנים.. אותיות הם כלים, רצונות, ומה שממלא את הכלים זה אורות. האורות מתבהרים לנו במילויים שגם אותם אנחנו רושמים באותיות. עוד נעבוד על כך, נדבר. מזה מגיע לנו בכלל כל הכתב שלנו, בהתחלה זה היה כתב, כמו שאנחנו רואים אותו כאן, כתב עברי, ואח"כ ממנו התפתחו כל הכתבים האחרים...
*אתה צריך תמיד למיין את עצמך ל-2 חלקים, חלק שאתה יכול להשתמש בו לטובת הבורא או לטובת הקבוצה, שיהיה לך יותר ברור, וחלק שאתה לא יכול להשתמש לטובת הקבוצה, ואז בו אתה לא משתמש. סה"כ יש לנו אפשרות אחת, להשתמש ברצון שלנו רק לטובת הקבוצה. זה במקום להגיד לטובת הבורא, כדי שיהיה יותר ברור*.

Cabalá Media

Cabalá Media

Área personalIniciar sesión para me gusta, guardar y suscribirse a videos

Lección DiariaNov 8, 2021(Mañana)Preparación para la Lección

Preparación para la Lección

Preparación para la Lección

Cabalá MediaDerecho de autor 2003-2026 Benei Baruj ‘ Cabalá LaAm

Área personal
Iniciar sesión para me gusta, guardar y suscribirse a videos

Lección DiariaNov 8, 2021(Mañana)
Preparación para la Lección

Cabalá Media
Derecho de autor 2003-2026 Benei Baruj ‘ Cabalá LaAm