111. ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. ויעש, פירושו, גדלות ותיקון הכול כראוי. אשר המילה, יהי, מורה על קטנות, כי לשון עתיד, מורה על הכנה והֶכְשר, והקטנות היא הכנה לגדלות. אבל, ויהי, או ויעש, מורה על גמר הדבר וגדלות. כן מבאר כאן שהכתוב, יהי מאֹרֹת, מורה על המיעוט ויציאת הקליפות. והכתוב, ויעש, מורה על השלמה ותיקון הגדלות.
הכתוב, שני המאורות, מורה, שבתחילה היו שני המאורות, ז"א והנוקבא שלו, בחיבור אחד, כלומר בקומה שווה. ולא היו צריכים זה לזה.
זה עניין השם השלם הוי"ה אלקים כאחד. ואע"פ שאינו בהתגלות אלא בדרך סתום. כי השמות הוי"ה אלקים, מורים על ז"א ונוקבא שלו, שבקומה שווה פב"פ, במוחין דגדלות. אמנם כאן הכתוב מדבר בעת שז"א ונוקבא בקומה שווה, באחוריים, שיש להם מוחין דחכמה, אבל אינם מאירים בנוקבא, מחוסר לבוש דחסדים.
וע"כ מצד אחד נבחנים הוי"ה אלקים שם שלם, להיותם במוחין דחכמה, כי כל השלמות היא מאור החכמה. ומצד אחר נבחנים שהם בהעלם המוחין, כי החכמה אינה יכולה להאיר בלי לבוש דחסדים. שני המאורות, זו"ן, הם בשם שלם הוי"ה אלקים, אלא השם אלקים אינו מאיר בהתגלות, רק בדרך סתום, כי החכמה אינה מאירה בשם אלקים, הנוקבא, מחיסרון של לבוש החסדים.
112. כתוב, הגדולים. כי הזו"ן גדלו בשם, בקומה שווה. שייקרא בהם השם המייחד הכול, שהוא מצפ"ץ מצפ"ץ. כלומר, שיקבלו מאלו השמות מצפ"ץ, שז"א יקבל ממצפ"ץ הימני, והנוקבא ממצפ"ץ השמאלי. ואז הם נקראים שני המאורות הגדולים.
השם הוי"ה בתמורה דא"ב של א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"נ י"מ כ"ל, הוא מצפ"ץ. כי י' תמורתה מ', ה' תמורתה צ', ו' תמורתה פ', ה"ת תמורתה צ'. הרי מצפ"ץ. והם נבחנים בשתי פאות ימין ושמאל דראש א"א.
כי י"ג (13) מידות הרחמים שבתורה, שהן אל רחום וחנון וכו', נבחנות בי"ג תיקונים של שערות דיקנא דא"א. וקודם י"ג מידות הרחמים, כתובים בתורה שני שמות הוי"ה הוי"ה, אשר חילופיהם בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ מצפ"ץ. הם השמות העליונים וקודמים לי"ג מידות הרחמים, בדומה לשערות של פאות הראש, שהן עליונות לשערות י"ג תיקוני דיקנא.
השמות מצפ"ץ נקראים גדולים, כי גדלו ועלו למעלה, משום שהם עליונים, הבאים מסוד העליון. כי כתוב, הגדולים, משמע שעתה עשה אותם גדולים, וקודם לכן היו קטנים.
ושורש גדלות משני השמות מצפ"ץ, שהן שערות הדיקנא, שנבדלו ויצאו משערות ראש, מסיבת המלכות דע"ס דשערות, שעלתה במקום בינה דע"ס דשערות. וע"כ יצאו ונבדלו בינה ותו"מ דשערות לגוף דא"א, שזה נבחן לקטנות דע"ס דשערות.
ואח"כ, לעת גדלות, שא"א הוריד המלכות מבינה דשערות בחזרה למקומה בסיום, אז חזרו שערות הדיקנא ועלו לראש, ונתקנו במצפ"ץ מצפ"ץ. ונבחן בזה, שעתה גדלו ע"י חזרתם לראש א"א. וע"כ נקראים אלו השמות בשם הגדולים. כי עתה גדלו, ומקודם לכן היו קטנים.
נקראים גדולים, כי גדלו ועלו למעלה. שמקודם לכן, כששערות דיקנא היו בגוף, היו קטנים. כי אפילו שערות שנשארו בראש א"א, היו בהן ב' אורות רוח ונפש בכלים כו"ח. משא"כ עתה, כשעלו שערות דיקנא והתחברו לשערות ראש, הרי קנו מדרגה שלמה דע"ס כח"ב תו"מ, ונעשו שניהם גדולים. הרי ששמות מצפ"ץ מורים על קטנים, שגדלו ועלו למעלה, לראש דא"א, משום שהם עליונים, הבאים מסוד העליון.
משום זה יכלו שערות דיקנא לעלות ולהתחבר בשערות ראש. משום שהם באמת מעליון, מהראש דא"א. אלא שהתמעטו מקודם מחמת עליית המלכות למקום בינה. וע"כ יצאו מהראש. ולפיכך ייתכן שעתה, אחר חזרת המלכות למקומה, הם יכולים לחזור ולעלות למדרגתם הקודמת, שכבר היו בה.
והם לתועלת העולם, כי העולמות מתקיימים בהם. כי העלייה של שערות דיקנא לראש דא"א, היא לתועלת הזו"ן, המכונים עולם. כי ע"י עלייתם של שערות דיקנא, מתקיימים העולמות, שהם זו"ן. כי לולא תיקון זה של ירידה ועלייה, שנעשה ע"י עליית המלכות למקום בינה, לא היו הזו"ן ראויים לקבלת המוחין, שהוא כל קיומם.
וכעין ב' השמות מצפ"ץ, היו ג"כ שני המאורות שבכתוב, שהם זו"ן, ששניהם כאחד עלו בגדלות אחת. בעת שז"א מחזיר בינה ותו"מ שלו, הנפולים במקום הנוקבא, ומעלה אותם בחזרה למדרגתו, ונעשה גדול בע"ס שלמות, הנה אז גם הנוקבא, שהייתה מלבישה לבינה ולתו"מ דז"א הנפולים, עולה עימהם למדרגת הז"א.
ואז הם מקבלים ממצפ"ץ מצפ"ץ. ז"א מקבל ממצפ"ץ הימני, להיותו כבחינת שערות ראש. והנוקבא מקבלת ממצפ"ץ השמאל, להיותה כבחינת שערות דיקנא.
ואז נעשו הז"א והנוקבא למדרגה אחת, זה ימין וזה שמאל, כעין שהתבאר בשני השמות מצפ"ץ. ולכן כתוב, ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, שעשה אותם לגדולים בקומה שווה. וגדלות זו נבחנת רק למוחין דו"ק, היות שהחכמה היא בלי לבוש החסדים, שמשום זה הם נקראים מצפ"ץ, שהוא תמורת הוי"ה, ההולך ומתמעט. וכן כל י"ג מידות הרחמים.
אלא שאח"ז, ע"י עליית מ"ן מחדש, נמשך לבוש החסדים. ואז חוזרים שמות מצפ"ץ לשמות הוי"ה. וכן כולם. ונעשו רחמים. ואז מקבלים הזו"ן מהם המוחין דג"ר פב"פ. אמנם כבר אינם בקומה שווה. כי עתה הנוקבא צריכה לקבל מז"א. אבל עתה מכונים הזו"ן הוי"ה אלקים, שֵׁם שלם.