הכוח הנשי לחולל שינוי חברתי

כשישראל נקרעת ממאבקים פנימיים, כשאין מי שיתווה דרך בימים כה סוערים, הלב משווע לכוח מאיכות אחרת. כוח מחבק, מרגיע, אימהי, כוח שיסדר את הבלאגן ויחזיר את השפיות לחיים.

בבית, כל אישה יודעת להניע את בני משפחתה לעשות מה שהיא רוצה. 'אתה לכאן, אתה לשם, ואתה, מה אתה שוכב כל הזמן על הספה'. והאמת שגם בלי שתגיד מילה, הגבר מרגיש שלא בנוח להתבטל על ידה. טבע הדברים. מכאן עולה השאלה, למה שנשים לא יניעו כך את כלל החברה? אם במשפחה זה הולך לכל אחת יופי, למה שלא ידחפו קדימה את כל המדינה להתפתחות יותר טובה?

הבעיה היא, אם לקצר את היריעה, שהכוח הנשי לא מאוחד. לפי טבען, נשים לא מחוברות אחת לשנייה, קשה למצוא מישהי שתיתן מקום לאחרת על ידה.

ודאי שגם גברים לא מחוברים ביניהם, אבל התחרות שלהם היא כמו בין ילדים שמשחקים כדורגל. גם בגילאים מבוגרים, הגברים נשארים ילדים, כל החיים משחקים. תן להם משחק חדש מעניין, והם יעזבו את המשחק הקודם. אצל נשים לעומת זאת, התחרות היא לא משחק. היא נובעת מהדחף הטבעי של כל אישה לשלוט במצב. אישה ועוד אישה – משהו לא מסתדר יחד.

יוצא שאנחנו בבעיה גדולה: גברים לא מסוגלים לסדר את המדינה כי אצלם הכול משחק, ונשים לא יכולות בגלל שיש ביניהן דחייה מובנית.

אבל, אם הנשים היו מגלות את השיטה לחיבור שטמונה במקורות העתיקים שלנו, ומצליחות לשתף פעולה בעיצוב מחדש של החברה, היינו רואים מצד הגברים התנהגות לגמרי שונה. הפחד 'מה יאמרו הנשים', היה מעמיד אותם כמו ילדים טובים מול אימא חזקה. במצב כזה, היינו מקבלים מדינה לתפארת. גן עדן ממש, עם שקט ושלווה, כמו המשפחה הכי טובה.

דגש חשוב: חיבור בין נשים צריך להיות לא במטרה להיאבק בגורם כזה או אחר, אלא כדי לבנות בית חדש לכולם. לשם כך כל אישה נדרשת למאבק פנימי עם עצמה. אם היא תצליח להתקרב קצת לנשים אחרות, יהיה להן כוח אדיר וכל הקיפוח יעבור מהעולם.

חיבור נכון זה משהו שלא קיים בטבע האדם, יכולת שכולנו צריכים ללמוד לפתח, גם גברים וגם נשים. מדובר בחיבור לא אגואיסטי, כלומר קשר שאני יוצר עם הזולת לא לתועלת עצמי, אלא לתועלת הכלל. חיבור כזה הוא הדבק שבונה משפחה בריאה, וכיום הוא נדרש ברמה של כלל החברה.

למה? כי החיים מראים שכולנו מקושרים, רוצים או לא, כולנו משפיעים זה על זה. בינתיים התלות ההדדית באה לנו ברע, ולכן אנחנו מרגישים ממנה לחץ ומועקה, אך אם היינו מגלים שסביבנו נמצאים לא זרים בלתי נסבלים, אלא האחים שלנו, האחיות שלנו, הילדים והילדות שלנו, היינו מתייחסים ביותר סובלנות, התחשבות, דאגה.

המאה ה-21 תוכיח שקשר משפחתי הוא השלב הבא באבולוציה של מין האדם. חברה שתהיה באיזון עם הטבע שכולו מחובר, חברה אינטגרלית שבה לכולם יהיה מה שהם צריכים כדי לחיות, כל אחד ירגיש אהוב, פתוח ומשוחרר, ובזכות זה יוכל לממש את הפוטנציאל שלו לטובת הכלל. חברה פורחת, מלבלבת, שתהיה הפוכה בדיוק ממה שיש לנו היום.

וכמו שכתוב במקורות, שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, כך גם יהיה אצלנו. כאשר נשים יתאחדו בדרישה לצדק, כלומר לחיבור נכון בין כולם, כשכל אחת תחנך את עצמה ואת בני משפחתה לחיים של "ואהבת לרעך כמוך", או אז נזכה לצאת משליטת האגואיזם הצר אל החיים הכי טובים שרק אפשר.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו

חיים חדשים 1210 – bit.ly/32umsZO

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Article based on "New Life" 1210

15 сент. 2020 г.

YüklemeSıkı durun

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Yükleme
Sıkı durun

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır