Article based on "New Life" 1185

29 Eki 2020

תפקידם של האנשים בחיי

האם נפגשנו עם מישהו במקרה? למה אדם מסוים מופיע בחיינו? איך להפיק את המקסימום מהמפגשים שהחיים מזמנים? מספר תובנות מחכמת הקבלה על התקשרויות ועל קשרים.

ראשית, מבט על המערכת הגדולה. כולנו חיים בתוך הטבע. עגול, סגור, שלם, עם אינסוף דרגות והתקשרויות בין כל חלקיו. ודאי שאנחנו מצדנו לא מסוגלים לעכל את כל המערכת האינסופית הזו, אבל מצד עצמה המערכת נמצאת באינטראקציה וחיבור פנימי. לא יכול להיות שמשהו זז במערכת, בלי שכולם זזים בהתאמה.

המערכת כולה נמצאת במגמת תנועה אל עבר המצב השלם, שבו כל הדומם, הצומח, החי והמדבר, מתחברים והופכים להיות כמו אחד. כלפי כל חלקי המערכת מתגלה אז חוק של חיבור הדדי מושלם. כולם תלויים בכולם, כולם חשובים, כולם נמצאים באהבה הדדית, כמו שכתוב "וגר זאב עם כבש" (ישעיהו יא, ו). כולם מבינים שהם שייכים לגוף אחד. וכמו שאינני יכול להזיק לגופי שלי, כך אינני יכול להזיק לאף אחד מחלקיקי הבריאה. אפילו לאלה שנראים קטנים ביותר או רחוקים ממני.

ועכשיו אלינו. כל המפגשים שיש בחיינו עם אנשים כאלה ואחרים, אינם מקריים. לא סתם התחתנתי עם אדם מסוים, ולא סתם נולדו לנו הילדים האלה דווקא. הכול בא כדי שנתקרב זה לזה ונשלים זה את זה, נסייע זה לזה בתיקון הפנימי שלנו. אפילו אנשים שנתקלנו בהם לכמה רגעים אינם מקריים, וגם למפגשים איתם יש השפעה דו-צדדית אף אם איננו מודעים לה. כל מחשבה, כל רצון או פעולה של מישהו, הכול נרשם במערכת הכללית של הטבע, שמתפקדת כמו מחשב-על.

בכל מפגש עם מישהו, עליי ללמוד את עצמי. לבחון איך המפגש הזה משפיע עליי, לשם מה הוא קורה ולמה, מה התוצאה הרצויה שאמורה להיות ממנו. כך, לאט לאט, אתחיל לנוע לכיוון המחשבה שלכל דבר יש מקום משלו, לכל תופעה יש זמן משלה, ומה עליי לעשות כאשר כך הם מתגלים כלפיי. בסופו של דבר, העולם הוא נעלם. כלומר, מין צורה שמצטיירת כך כלפיי חושיי, בתפיסה הפרטית שלי בלבד. וכשזה מתברר לי, אני מתחיל גם לגלות איך עליי לסדר את היחס שלי לסרט שנקרא "העולם הזה". כל מה שמתרחש בסרט, מתרחש בשבילי.

תמונה מהחיים: החלפתי מקום עבודה, ואני מוקף באנשים חדשים. מנהלים, עובדים, עמיתים. מעתה ואילך, אני הולך לבלות במחיצתם את רוב זמני. איך להפיק את המקסימום ממפגש כזה שזימנו לי החיים?

קודם כול, עליי לקחת בחשבון שאני חלק מהמערכת, והם כולם נמצאים כלפיי בתפקיד. בהתאם לזאת, אני צריך לקבל אותם כנתונים מערכתיים, ולבדוק עד כמה אני משתמש בהם נכון. אנשים אלה מופיעים לפניי, כדי לתת לי אפשרות לתקן את עצמי ולהתקשר אליהם בצורה מושלמת. התקשרות מושלמת, בסופו של דבר, פירושה אהבה. יכול להיות שעכשיו חלקם ממררים את חיי, אבל גם זה בא רק כדי שאתקדם לרמה שבה אוכל להביא את כולם לאהוב אותי חזרה.

באופן כללי, כל מפגש עם האנשים שהזדמנו אל חיי, אמור להיגמר באהבה. אם לא עכשיו, אז בעוד זמן מה. אם לא בחיים האלה, אז בחיים אחרים. מתוך ראייה זו, עליי להשתדל להגיע לקשר הדדי של אהבה עמם, ככל שהדבר אפשרי, או לפחות להתקדם צעד נוסף בכיוון הזה.

לפעמים, אני נתקל באנשים שכלפיהם יש לי רק ביקורת נוקבת. זה לא רע, אלא בא להראות לי עד כמה שעליי לשנות את היחס. הרי אם הייתה בי אהבה אליהם, בהחלט ייתכן שאותה הביקורת הייתה מתחלפת באהדה. במקורות נאמר על כך: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). כלומר, כשיש אהבה לא רואים פגמים באחרים, ואם אני מלא ביקורת זה סימן שעליי להגביר אהבה. הרי לאהוב פירושו לקבל את האדם כמו שהוא, בלי לרצות לשנות בו דבר.

שינוי היחס לזולת אינו פשוט כפי שזה אולי נשמע, והוא דורש מהאדם עבודה גדולה. בחכמת הקבלה עושים זאת במסגרת קבוצתית, עם הדרכה צמודה. לאדם יש מערכת שבתוכה הוא יכול ללמוד מי הוא, איך הוא מתייחס לחיים, למה כך החיים מתייחסים אליו, ואיך עליו לסדר את הדברים כדי להגיע לאיזון ולהשלמה. במסגרת העבודה הקבוצתית, היחס של האדם לחיים משתנה בהדרגה, והוא מתחיל לראות את עצמו אחר ואת העולם אחר.

האדם לומד אז לסלוח. הוא נעשה מבין את טבע האנשים, ורואה שהם פועלים בצורה מסוימת בגלל היסודות שטבועים בהם ומחייבים אותם כך לנהוג. הוא פחות מתרגז עליהם, כי רואה את הכוח שמפעיל אותם. הכוח הכללי שבמערכת הטבע, שבשפת הקבלה נקרא גם "בורא". הוא מבין שכל בני האדם, כל החי, הצומח והדומם, מציגים לו תמונות מסוימות בסרט, שעל פניהן יוכל לגלות את יחס הבורא אליו כאהבה שלמה.

אם כן, תפקידם של כל האנשים שאנו פוגשים בחיינו הוא לעזור לנו להגיע לאהבה. משום כך נאמר בספר הזוהר: "על אהבה עומד הכול".

מן המקורות

"כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש".

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, אגרת ב

"ולא חסר לך כלום, אלא ללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה... המבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך".

בעל הסולם, אגרת ד

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן

בתכניתנו חיים חדשים 1185 – bit.ly/2YsIng5

Makale MetniDOCX