חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 297

יצירתיות בקבוצה א

מטרות:

יצירתיות היא אחד הדברים הנחשקים ביותר בשוק היום. כולם רוצים אותה.. ברור לכולם שהיא יכולה לאפשר לעסקים לשגשג, להבטיח תעסוקה והצלחה בחיים ולבכלל לאפשר לאנושות להמשיך קדימה. בזכות המצאות שונות הצלחנו להביא את האדם לרמת חיים מדהימה. נרצה להבין מהי יצירתיות, כיצד יש לפתח אותה ומה השימוש הנכון בה.

להבין מהי יצירתיות בגישה האינטגראלית ואיך מיישמים אותה בקבוצה
כיום היצירתיות היא תחרותית ואין לה בהכרח כיוון חיובי. מהי יצירתיות עדכנית, חיובית?
להבהיר שדרך החינוך האינטגראלי ניתן להגיע ליצירתיות ושגשוג בימינו.

זרימה:

מהי יצירתיות?
האדם היצירתי
הקבוצה היצירתית
תהליך היצירה
פיתוח יצירתיות
מדידת יצירתיות
סדנת חשיבה יצירתית - מחוץ לקופסא

פתיחה:

היום נרצה לדבר על אחת היכולות הכי נחשקות בחברה שלנו, כזו שגם נתפסת כקריטית להצלחה האישית שלנו בעולם העבודה, לקיום החברתי שלנו, לעתיד שלנו.

מהי יצירתיות?

יצירתיות היא תהליך שבו מביאים משהו חדש לעולם. היא מביאה למודעות שקודם היתה נסתרת ומובילה לחיים חדשים. חדשנות היא פיתוח של רעיונות חדשים ויישומם.

יכולות אלו עומדות בבסיס הובלת החברה וליצירה של ערך חברתי וכלכלי.

החשיבות של חדשנות לארגונים:

חדשנות משמעותה לעשות שינוי משמעותי לשיפור הארגון מבחינת מוצרים, שירותים, תוכניות, תהליכים, מודלים וכו, ליצירת ערך נוסף עבור הארגון ובעלי המניות. חדשנות תוביל את הארגון למימדים חדשים של ביצועים, היא לא רק עניין תאורטי, השייך למחלקות הפיתוח- החדשנות חשובה לכל אספקט ובארגון ובכל תהליכי העבודה. ארגונים צריכים להתנהל כך שחדשנות הופכת לחלק מתרבות הלמידה, ומשולבת בעבודה היום יומית, כדי להביא לשיפור בביצועים.

ארגונים היום שואפים ליצור סביבה שמקדמת יצירתיות, שמחברת בין קבוצות של אנשים יצירתיים וכשרוניים שעובדים יחד בשיתוף פעולה, מתחלקים בידע, ברעיונות ומעצבים את העתיד. ישנה טענה שהיצירתיות דורשת מאיתנו שימוש בכל המוח- דמיון, אינטואיציה ואמנות מצד ימין פלוס הגיון ותכנון מצד שמאל.

יצירתיות ותחרותיות: יצירתיות היא יכולת חשובה עבור מנהיגים ומנהלים ואחת הדרכים הכי טובות לבדל את החברה שלך מהתחרות. יצירתיות עסקית מאופיינת על ידי היכולת לתפוס את העולם בצורות חדשות, למצוא תבניות נסתרות, לעשות חיבורים בין דברים שהם לכאורה לא קשורים, ולייצר פתרונות. יצירה של פתרונות חדשניים לבעיות והיכולת ליצור מוצרים חדשים, תהליכים או שירותים בשוק משתנה הינם חלק מההון האינטלקטואלי שנותנים לחברה את היתרון התחרותי שלה.

היצירתיות היא הגורם החשוב ביותר להצלחה עתידית!

מחקר של IBM מ2010 שסקר 1500 מנהלים מ60 מדינות ו33 תעשיות שונות ברחבי העולם גילה שמנכ"לים מאמינים יותר מנמרצות, משמעת ניהולית, אמינות ואפילו חזון- כדי לנווט בעולם שהופך יותר ויותר מורכב, אנו זקוקים ליצירתיות.

המנהלים אומרים שיצירתיות עוזרת להם להפוך את המורכבות ליתרון. "ההשפעות של מורכבות גוברת, קוראת למנכ"לים והצוותים שלהם להוביל בעזרת יצירתיות אמיצה, להתחבר ללקוחות בצורות יצירתיות ולתכנן את המהליכים שלהם בגמישות ומהירות כדי להבטיח לארגונים שלהם הצלחה במאה ה-21

הפער היצירתי- מחקר מ2012 בנושא יצירתיות מראה כי 8 מתוך 10 אנשים מרגישים שפיתוח היצירתיות הוא קריטי לצמיחה כלכלית, וכמעט שני שליש מהנבדקים מרגישים שיצרתיות הינה בעלת ערך לחברה. רק 1 מתוך 4 אנשים מאמינים שהם ממשים את הפוטנציאל היצירתי שלהם.

http://www.creativityatwork.com/2011/11/19/what-is-creativity/

אשליות לגבי יצירתיות:

האם רק אנשים מיוחדים וכשרוניים הינם יצרתיים? האם צריך להיוולד ככה? שייקספיר, פיקאסו ומוצרט היו כשרוניים? הם גם התאמנו שעות רבות ביום.

המון אנשים עסקים, יועצים ומורים מנסים ללמד יצירתיות:

עקרונות ליצירתיות:

- האמן שאתה יכול לשנות את העולם

-עבוד מהר, עבוד בכל זמן

-דע מתי לעבוד ביחד ומתי לבד

-שתף בידע ובכלים, תן אמון בקולגות שלך

-בלי פוליטקות ובירוקרטיה.

-הלקוח מגדיר עבודה שנעשתה היטב

-רעיונות רדיקליים הם לא רעים

-המצא דרכים חדשות לעבוד

-תתרום בכל יום.

- האמן שביחד אנחנו יכולים לעשות הכל.

-תמציא

http://www.creativityatwork.com/2011/11/19/what-is-creativity/

מרבית חיינו אנו חיים באופן מקובע, חיים בתוך תבניות קבועות מראש ובתוך מוסכמות חברתיות שנקבעו בשבילנו מהרגע שנולדנו. מרבית פורצי הדרך והמצליחנים להורך ההיסטורי, בדרך כלל חשבו וחושבים מעט שונה, חושבים מחוץ לקופסא, נותנים לעצמם לצאת מהקיבעון המחשבתי ולהרחיב את יכולת היצירתיות המחשבתית שלנו למימדים חדשים פורצי דרך כאלו שהמוח לא חשב עליהם באופן אוטומטי ומקובע. במסמך זה ננסה לדון באופן החשיבה היצירתית אך מוצאים ומפתחים את היצירתיות שבנו ברמה האישית ובקבוצה חברתית בה אנו נמצאים ו/או משתייכים.

האני המוצלח= אני יצירתי. כיצד אוכל היום להיות יצירתי וחדשני?

יצירתיות בארגונים: מענה לתחרות המטורפת שקורת היום בשוק. " יש לנו את כל התשובות הישנות אבל לא נראה שהן עובדות. להצליח זה לחדש כל הזמן!" ג'ורג' לנד.

יש אנשי מקצוע שממש מתמחים בעידוד יצירתיות בארגונים. למשל ממליצים למצוא את הילד בן ה5 בתוכינו, זה שמסוגל לפרוץ את כל גבולות ההגיון ולחשוב מחוץ לקופסה. מעבר לפחד ממה יחשבו, או מלהיות צודק ובסדר.

http://www.youtube.com/watch?v=ZfKMq-rYtnc

יצירתיות בבית ספר ובעבודה לא יכולה להיות עניין לפרויקט חד פעמי, אלא עניין מתמשך. שתי דוגמאות בולטות הן חברות הנחשבות למובילות עולמיות ביצירתיות. האחת היא גוגל שכל עובד שלה חייב יום בשבוע לעבוד בפרויקט שהוא בוחר, מחוץ לעבודה הרגילה שלו. השנייה היא חברת האנימציה הממוחשבת פיקסר (יצרה את הסרטים צעצוע של סיפור, מחפשים את נמו ועוד) שמחייבת כל עובד שלה ללמוד 4 שעות בשבוע באוניברסיטת החברה.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

מהי יצירתיות? מה תפקידה בחיינו? מדוע לאורך ההיסטוריה אנחנו במרוץ הזה אחרי רעיונות חדשים?

הגדרה:

יצירתיות היא יכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך. מושג זה מהווה שדה מחקר בתחומים רבים, כגון: פסיכולוגיה,חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, ניהול ועוד.

היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית‏^[1]. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים ומקובעים המתנגדים לארגון מחדש של עמדות שונות, הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות. מסיבה זו השימוש בחשיבה יוצרת למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותי להתפתחות של האנושות. ההעזה לפרק דפוס חשיבה מקובלים ולבחון דברים בדרכים חדשות היא זו אשר זרזה את קידומו של המדע‏^[2].

היצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מתחומי העשייה של האדם. בהתאם לכך, התוצר של היצירתיות יכול להיות פתרון לבעיה, רעיון, המשגה, צורה אמנותית, תאוריה וכו'. יש הקושרים את ההומור עם יצירתיות משום שהוא דרך בלתי שגרתית ומקורית לראות דברים‏^[3]. ביסוציאציה היא הגורם המשותף ליצירתיות ולהומור. זוהי היכולת לראות דבר כלשהו ממספר זוויות שונות בו זמנית וליצור הבנה חדשה המתבססת עליהן‏. היצירתיות מושפעת ממגוון משתנים, כגון: מצב רוח‏^[5], אינטליגנציה, תרבות, מסורת, אופי, מוסכמות חברתיות ועוד.

יכולת היצירתיות משתנה לאורך החיים. בגילאי הילדות שלפני תחילת הלימודים, ישנה תקופה בה כל ילד שופע יצירה. אולם בחלוף השנים, נפגעת היכולת היצירתית כך שבסופו של דבר רוב האנשים הבוגרים אינם מפגינים יכולת יצירתית ורק אנשים מעטים בלבד נעשים בסופו של דבר לאמנים יוצרים‏.http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

מדוע היא חשובה? מדוע החדשנות היא חשובה? למה לא מספיק לעשות עבודה היטב, למה צריך כל הזמן לחדש?

אמן יכול להיות מוכשר מאוד ולא יצירתי. יצירתיות היא היכולת לעצב במבנה לא שגרתי מסר או רעיון קיימים. פיקאסו היה אמן שגרתי בתחילת דרכו, כאשר השתמש במבני צורה מוכרים וידועים, ויצירתיותו באה לידי ביטוי בקוביזם וכן הלאה כאשר העז לתאר צורות ובני אדם בתבנית גרפית שונה מהמקובל. באותה מידה מהנדס יכול להיות מהנדס מוכשר ולחלוטין לא יצירתי כאשר יישם רעיונות או שיטות שלמד. היצירתיות שבו תבוא לידי ביטוי אם וכאשר ישלב רעינות ושיטות שקודם לא היה קשר ביניהם לכלל שיטת פתרון חדשה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

האם יצירתיות חשובה להשרדות? הטבע מערים קשיים והאדם משתמש ביצירתיות כדי להתגבר עליהם..
מהי חשיבות היצירתיות לחיים? מדוע חשוב להיות יצירתי? (בארגונים זה מאד ברור, מי שלא מתחדש ולא יצירתי לא שורד את השינויים. האם זה יהיה כך גם בעולם אינטגראלי? במה יצירתיות תהיה דרושה?)
האם יש עוד מה לחדש?
מהו רעיון? מאיפה הוא מגיע?
יש תחושה שיצירתיות והרעיונות היצירתיים זה עניין מאד כאוטי וסובייקטיבי, אך האם יש כיוון לכך, תהליך? האם יש משהו מאורגן ביצירתיות? מה אנחנו בעצם מגלים?
מדוע שימוש בסמים כמריחואנה ואחרים ידוע כתורם לתהליך היצירתי? האם יש לכך תחליף?
האם צריך לצאת מהקופסה, לצאת מעצמי כדי להיות יצירתי?
מהי מוזה או השראה? האם הם חשובים באמת?האם חשוב יותר פשוט לשבת מול שולחן העבודה ולהתחיל לעבוד? האם יש חוקים לזה?

"השלמות נמצאת דווקא כשאתה מתנתק מהידע, מהחכמה שלך, מהאינטרסים" "אתה חייב להיות אדיוט כדי להיות חכם...כי אתה לא באמת כזה חכם..זה איזהשהו שפע קולקטיבי". http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=666

מהם מחסומים ליצירתיות? מדוע לפעמים יש כזה דבר? חסמים ליצירתיות: שליטה, ביקורת, שיפוט, צנזור, כל מה שנחוץ כדי להגיע לפתרונות יישומיים ונכונים
מה עושים כשנתקעים? לעזוב ולחזור אחרי כמה ימים? מה לעשות כשמתאהבים ביצירה שלך ונתקעים בה, לא יכולים לשנות גם כשזה לא נכון..? וההפך, למה לפעמים אנשים כ"כ שיפוטיים שלא נותנים הזדמנות לרעיונות שלהם וליצירה שלהם?
האם צריך להאמין בזה שזה יקרה? שהרעיונות יגיעו?
איך להיות פרקטי וגם יצירתי בו זמנית? האם זה סותר? האם ניתן להיות אדם יצירתי וגם פרקטי?
איך להגיע לגמישות הנחוצה לשינויים כה רבים?
מדוע יצירתיות גדולה יותר בגיל צעיר וככל שמתבגרים היא פוחתת? האם זה חייב להיות ככה? בגילאי הילדות שלפני תחילת הלימודים, ישנה תקופה בה כל ילד שופע יצירה. אולם בחלוף השנים, נפגעת היכולת היצירתית כך שבסופו של דבר רוב האנשים הבוגרים אינם מפגינים יכולת יצירתית ורק אנשים מעטים בלבד נעשים בסופו של דבר לאמנים יוצרים‏.
האם יש קשר בין יצירתיות להומור?

שלושה מרכיבים ליצירתיות:

חשיבה יצירתית- כישורים, גמישות ודמיון.
מוטיבציה- פרסים, השפעה מסביבת העבודה
תרגול- ידע טכני, פרוצדורלי ואינטלקטואלי

http://www.creativityatwork.com/2012/03/23/can-creativity-be-taught/

האם אלו מרכיבי היצירתיות?

האדם היצירתי

קיימות שתי תפיסות של יצירתיות:

התפיסה המודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל מיעוט של גאונים.
התפיסה הפוסטמודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל כל בני האדם וניתנת לפיתוח.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

האם יצירתיות מצויה אצל מיעוט של גאונים או שאצל כל אדם וניתנת לפיתוח?

הליבה של היצירתיות היא היכולת להגיע לפתרון בעיה בכל תחום שהוא בדרך חדשה ומקורית. בהתאם לכך, האדם היצירתי הוא בעל גישה פעילה ויוזמת. הוא פתוח כל הזמן למידע חדש, יש לו סקרנות רבה והוא שואף להחשף לאתגרים והזדמנויות חדשים שהחיים מזמנים לו. הוא נהנה לחקור ולארגן מחדש אפשרויות שונות ללא חשש מכישלון ולהשתמש בפתרונות לא צפויים.

האנשים היצירתיים הבולטים ביותר מאופיינים ברצון לקרוא תיגר על המוסכמות. האדם היצירתי יגדיר בעיות בדרכים השונות מהמקובל. הוא יאסוף ויארגן מידע תוך שבירת מוסכמות ויגלה יחסים חדשים ומורכבים בין נתונים. הוא יראה יכולת גבוהה בבדיקת היתכנות של חלופות לפתרון לצורך שינוי יעיל של התוכנית המקורית והתאמתה למציאות המשתנה‏^[1]. תווי האישיות המאפיינים אנשים יצירתיים יכולים לסייע בהסברת חוסר הקשר שבין רמת היצירתיות של האדם להשגיו במבחני מנת משכל רשמיים‏^[6].

לרוב היצירתיות מתבטאת בתחומים ספציפיים אשר בהם האדם היצירתי בקיא ומומחה, לכן היא אינה כושר כללי המצוי בכל התחומים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

מיהו האדם היצירתי?
מדוע יש אנשים שהם יצירתיים יותר או פחות?
האם זוהי תכונה מולדת או נרכשת? האם היא גלובלית או תלוייה בשטח המסויים שבו האדם מתמצא? אם אני יצירתי בתחום אחד האם בהכרח אהיה יצירתי בתחום אחר?

יצירתיות לא קשורה לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא ביטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף/ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר. היכולת לקבל מספר אפשרויות קיימות לפתרון בעיה מסוימת. למרות שהדבר נראה פשוט ליישום, ישנו קושי מסוים: משום שגם המשפחה היא מסגרת שמנהליה, קרי ההורים, מנסים להפעיל אותה לפי חוקיות מסוימת, משמע שחריגה מהמסגרת פירושה איום על שלמות המסגרת, מה שלרוב אינו מקובל במסגרת המשפחתית. נדרשת המון מחשבה ויכולת הורית (הכוללת סבלנות, פתיחות, ביטחון בעצמם וכו') כדי לאפשר את התפתחות היצירתיות של הילד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

כיצד אוכל גם אני להיות יצירתי?

האם ניתן ללמוד להיות יצירתי? מחקר של ג'ורג' לנד מראה שאנחנו יצירתיים באופן טבעי כשאנחנו גדלים, ואח"כ לומדים להיות לא יצירתיים. אך יצירתיות הינה יכולת שניתן לפתח. זה מתחיל בידע, ללמוד דיציפלינה ודרך חשיבה. אח"כ לומדים להיות יצירתי בכך שמתנסים, חוקרים, שואלים, מטילים הנחות יסוד בספק, משתמשים בדמיון ומקשרים בין חלקי מידע. ללמוד להיות יצירתי זה כמו לעסוק בספורט. זה דורש תרגול כדי לפתח את השרירים הנכונים וסביבה תומכת שבה אפשר לגדול. http://www.creativityatwork.com/2014/02/17/what-is-creativity/

האם כל אחד יכול להיות יצירתי? מחקר הראה שכל אחד יכול להיות יצירתי. לכל אחד יש יכולות יצירתיות וזה תלוי בתרגול.
מחקר גם הראה שביצירתיות, הכמות היא האיכות. ככל שיש יותר רעיונות, כך התוצר הסופי יהיה טוב יותר. האם זה כך?
האם זה קשור לערך עצמי, לכך שאין פחד לטעות או לחרוג מהמוסכמות?
האם יש מאפיינים של אדם יצירתי?

הקבוצה היצירתית

מהי הקבוצה היצירתית?

הרבה מאד עבודה יצירתית נעשית בקבוצה:

• קבוצות של מדענים שמעלים היפותזות מחקריות

•קבוצות של מנהלים שמעלים רעיונות איך לשפר את הארגון שלהם

•קבוצות של מהנדסים ומעצבים המתכננים מוצרים חדשים

כדי לפתור בעיות ולהתאים את עצמנו למצבים ולסביבה המשתנים, גם קבוצות וגם היחידים המרכיבים אותן זקוקים להעלאת רעיונות, תובנות, פתרון לבעיות, כדי ליצור מוצרים או שרותים שהם חדשים ושימושיים (Amabile 1996)

Group Creativity: Innovation through Collaboration http://psycnet.apa.org/psycinfo/2003-88061-000

יצירתיות קבוצה: חדשנות באמצעות שיתוף פעולה

Paul B. Paulus and Bernard A. Nijstad

פעמים רבות יצירתיות מובילה לפיתוחים של רעיונות מקוריים שהם שימושיים או ברי השפעה.

שימור היצירתיות הינו קריטי לפיתוח מתמשך של ארגונים במיוחד, והחברה בכלל. רוב המחקר התמקד על יצירתיות אישית, אך בשנים הרחונות יש הכרה גדלה בחשיבות של גורמים חברתיים ליצירתיות. אפילו עם פיצוץ הידע והצורך הגובר בייחודיות, התפתחות של חדשנות עדיין מצריכה אינטרקציה קבוצתית בשלבים שונים של התהליך היצירתי. רוב הארגונים משתמשים יותר ויותר בעבודתן של קבוצות יצירתיות שבהן כל פרט הינו מומחה בתחום מסויים.

http://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780195147308.001.0001/acprof-9780195147308

אולי מפני שאוסבורן צדק בדבר אחד: אם נרצה או לא, היצירתיות האנושית הפכה לתהליך קבוצתי. "רבים מאיתנו יצירתיים יותר כשאנחנו נמצאים עם עוד אנשים", הוא כתב, וציין כי הנטייה הזו בולטת במיוחד במעבדות. הוא נתן כדוגמה את מרכז המחקר החדש של בי-אף גודריץ' - מיצרני הצמיגים הגדולים בעולם, שהיה גם לקוח חשוב של B.B.D.O. "יש להם 250 עובדים, שנמצאים במצוד אחר רעיונות כל שעה, כל יום. הם מחולקים ל-12 קבוצות ייעודיות - הן עוסקות בכימיה, שלב אחר שלב, בפיזיקה, שלב אחר שלב, וכן הלאה". אוסבורן הבין במהרה שהמדע הפסיק להיות עניין ליחידים.

בן ג'ונס, מרצה בבית הספר קלוג לניהול שבאוניברסיטת נורתווסטרן, כימת את המגמה. בניתוח של 19.9 מיליון מאמרים אקדמיים ו-2.1 מיליון פטנטים מ-50 השנים האחרונות, הוא הראה כי היקף עבודת הצוות בתחומי המדע התרחב ביותר מ-95 אחוז; גודל צוות המחקר הממוצע עלה בכ-20 אחוז בכל עשור. בעבר, המאמרים המצוטטים ביותר בכל תחום היו פרי עמלם של גאונים יחידים, כמו איינשטיין או דרווין. היום, ואין זה משנה אם מדובר בפיזיקת חלקיקים או בגנטיקה האנושית, מאמרים שנכתבו בידי כמה מחברים מצוטטים יותר מפי שניים מכאלה שנכתבו בידי יחידים. המגמה בולטת במאמרים המצליחים ביותר - המצוטטים יותר מ-100 פעם. הסבירות שמאמרים אלה ייכתבו בידי צוות של מדענים גדולה פי שישה.

ההסבר של ג'ונס הוא שהקדמה המדעית הובילה למצב, שבו כל הבעיות שנותרו ללא מענה הן קשות במיוחד. חוקרים נאלצים לפתח התמחויות יותר ויותר ספציפיות, כי יש גבול לכמות המידע שמוח יחיד יכול לעכל ולעבד. והם חייבים לשתף פעולה, כי החידות המעניינות ביותר נמצאות בצמתים שבין הדיסציפלינות. "לפני 100 שנה, האחים רייט יכלו לבנות בעצמם מטוס", אומר ג'ונס. "היום בואינג זקוקה למאות מהנדסים רק כדי לעצב ולייצר את המנועים". הלקח הוא, שהמורכבות הגדלה של הידע האנושי, בשילוב עם הקושי הגובר של הבעיות שנותרו, מובילים לכך שאנשים חייבים לעבוד יחד, או להיכשל לבד. אולם אם תהליך סיעור המוחות הוא חסר תועלת, נותרת השאלה: מה היא התבנית הטובה ביותר ליצירתיות קבוצתית?

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

האם יצירתיות היא עניין אינדיבידואלי או קבוצתי? מה ההבדל
מתי אנחנו יותר יצירתיים, כשאנחנו ביחד או לבד? או שנחוץ שילוב? קודם לחשוב לבד, ורק אח"כ ביחד..
מה הקשר בין יצירתיות לאמפתיה?

שתי שיחות טובות בנושא יצירתיות: http://www.ted.com/talks/steven_johnson_where_good_ideas_come_from.html

http://www.ted.com/talks/matt_ridley_when_ideas_have_sex.html

מתי אנחנו יותר יצירתיים, כשאנחנו עובדים לבד או ביחד?

הרעיון המפורסם ביותר של אוסבורן היה אחד שנדון בפרק 33 ( בספר "הכוח היצירתי שלך ) " כיצד לארגן את הכיתה ליצירת רעיונות . " כאשר קבוצה עובדת יחד, הוא הכתב,החברים צריכים לעסוק ב" סיעור מוחות ", שפירושו: שימוש בסיור מוח לפתרון בעיות ויצירתי עושים זאת בצורה קומנדו , עם כל סטורמר לתקוף את אותה המטרה ".לאוסבורן, סיעור המוחות היו מרכזי להצלחה של BBDO .

הספר תאר את הכללים המהותיים שלסיעור מוחות מוצלח. החשוב ביותר של אלה, אמר אוסבורן -הדבר שמבדיל את סיעור מוחות מסוגים אחרים של פעילות קבוצה , היה עדר הביקורת ומשוב שלילי. אם אנשים היו מודאגים מכך שהרעיונות שלהם עלולים להיות ללעג על ידי הקבוצה ,התהליך ייכשל. " יצירתיות היא כל כך עדינה פרח ששבחים נוטים לעשות את זה בזמן לפרוח רפיון לעתים קרובות נושך אותו באבו ", הוא הכתב

( a flower that praise tends to make it bloom while discouragement often nips it in the bud.) "תשכח מאיכות; לכוון עכשיו כדי לקבל כמות של תשובות. כשתגמור , דף הנייר שלך יכול להיות כל כך מלא בשטויות מגוחכות שאתה תהיה נגעל . אין דבר. אתה התרופפות את דעתך לספק קבלת הדמיון הבלתי נדלית שלך. " סיעור מוחות המעוגנת בגישה ללא פסקי דיןלקיום אסיפה .

http://www.newyorker.com/reporting/2012/01/30/120130fa_fact_lehrer

הקשר בין יצירתיות ושיתוף פעולה: פסיכולוגים שחוקרים יצירתיות יודעים שזה דורש גם בדידות ושיתוף פעולה. יצירתיות יוצאת דופן כרוכה בהרבה עבודה קשה, וזה קורה לעתים קרובות בבדידות. אבל קין מחמיץ את התמונה הגדולה: החוקרים גילו כי רעיונות פורצי דרך הם במידה רבה בשל להחליף ואינטראקציה, וזה בגלל שרעיונות פורצי דרך תמיד כרוכים בשילוב של רעיונות שונים מאוד. (מאט רידלי מפורסם קורא לזה "רעיונות קיום יחסי מין.")

http://keithsawyer.wordpress.com/2012/01/16/does-solitude-enhance-creativity-a-critique-of-susan-cains-attack-on-collaboration/

בדידות יצא מהאופנה. החברות שלנו, בתי הספר שלנו והתרבות שלנו הם משועבדים לרעיון שאני מכנה ניו החשיבה קבוצתית, המחזיקה שביצירתיות והישגים באים ממקום מוזר חברותי. רובנו עובדים עם החברה בצוותים, במשרדים ללא קירות, למנהלים מיומנויות אנשי הפרס, שמעל לכל. גאונים בודדים בחוץ. שיתוף פעולה היא פנימה.

אבל יש בעיה עם דעה זו. מחקר מראה כי אנשים יצירתיים יותר כאשר הם נהנים מפרטיות וחופש מהפרעה.והאנשים היצירתיים ביותר בצורה מרהיבה בתחומים רבים לעתים קרובות מופנמים, על פי מחקרים של הפסיכולוגים מיהאי Csikszentmihalyi וגרגורי פייסט. הם מוחצנים מספיק כדי להחליף ולקדם רעיונות, אבל רואים את עצמם עצמאיים ואינדיבידואליסטית. הם לא מצטרפים על ידי הטבע.

http://www.nytimes.com/2012/01/15/opinion/sunday/the-rise-of-the-new-groupthink.html?pagewanted=all&_r=0

מדוע חשוב שיתוף הפעולה?

מתי חוסר הסכמה חשוב? מהו חוסר הסכמה קונסטרוקטיבי?

מחשבה חופשית היא מבורכת; אל תחששו לומר מה שעולה לכן בראש. אולם, בנוסף, מרבית המחקרים מצביעים על כך שכדאי לנהל ויכוח ואפילו למתוח ביקורת אחת על רעיונותיה של השנייה". http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

קליפ שממחיש שעבודה בצוות איננה נכונה כשהיא מוחקת את ההשתתפות של כל פרט. כמו במחקר מהמצגת ששלחתי, לא מספיק שת"פ, צריך עוד משהו, אפשר לקרוא לזה חקרנות. חשוב להבין את זה, מה צריך מכל אחד, כדי שקבוצה תהיה יצירתית. חוץ מההבנה שצריך להיות ביטול, האם יש חשיבות לכל אחד ובמה?

http://www.wimp.com/whencollaboration/

יצירתיות האם יש סתירה בין יצירתיות של הפרט להיותו בתוך קבוצה? איך זה מתאפשר בקבוצה האינטגראלית?
מהי קבוצה יצירתית? כיצד היא שומרת על חדשנות ויצירתיות?

מהם התנאים האופטימליים ליצירתיות בקבוצה?

מחקרי עבר התמקדו בעיקר בגורמים המבדילים בין יצירתיות של אנשים שעובדים בקבוצה לעומת כאלו העובדים לבד. מחקרים שכן התמקדו ביצירתיות בקבוצה מצאו כל מיני ממצאים על משתנים מגוונים כגון לחץ זמן, מצבי רוח, שונות בקבוצה, מוצא ועוד, אך הממצאים לא היו תמיד קונסיסטנטיים וחסרה מסגרת תיאורטית כוללת שממנה יהיה אפשר להבין את יתר הממצאים.

•המודל מתייחס לקבוצות כמעבדות מידע.

•מאפשר הבנה של המוטיבציות המניעות חיפוש מידע, עיבוד והפצה בקבוצה. הוא עוזר לנבא איך חברי הקבוצה מעלים ומעבדים רעיונות חדשים ופתרונות לבעיות.

•מניח כי קבוצות מחפשות ומעבדות מידע

•וכי דרך תקשורת, עיבוד מידע אישי עולה לרמת הקבוצה ומשפיע על חברים אחרים (או שהוא מעוות ומתעלמים ממנו או שמנתחים אותו במכוון). המעבר הזה בין רמת העיבוד האישית לרמת העיבוד הקבוצתית של המידע, ממשיך עד שרעיונות יצירתיים פותחו החלטה התקבלה או שאיזשהו פסק דין נפסק.

אוקיי, אז מה משפיע על עיבוד המידע בקבוצה?...

מוטיבציה אפיסטמית: זוהי הנכונות להשקיע מאמץ להשיג הבנה מעמיקה ועשירה של העולם, כולל מטלת הקבוצה או פתרון הבעיה הנתונה.

המודל מסביר כי עיבוד המידע ברמת הקבוצה והפרט יכול להיות:

יותר או פחות שטחי והיוריסטי או הוא יכול להיות מכוון וסיסטמתי.

לפי המודל, זה תלוי במוטיבציה האפיסטמית של חברי הקבוצה.

(epistemic motivation- EM).

EM תלויה גם בגורמים אישיותיים (צורך בקוגניציה, ובקלוז'ר לא ספציפי)

אך ניתן לתפעל אותה באמצעות רמזים מצביים:

http://psycnet.apa.org/psycinfo/2003-88061-000

איך מתפעלים?

• באמצעות העדפות מגוונות בקבוצה שמורידות את בטחון הקבוצה בהחלטותיה הראשוניות ומעלה EM

•כמו כן כשהופכים את חברי הקבוצה לאחראיים לתוצאה, או מבקשים מהם לתת סיבות לדרך בה הם פותרים בעיות.

•לחץ זמן דווקא מוריד את המוטיבציה האפיסטמית בכך שגורם לחברים בקבוצה לחפש פתרונות מהירים

•מודל הMIP-G טוען שסוג האינפורמציה שיחפשו, יעבדו ויתקשרו תלוי במוטיבציה החברתית של חברי הקבוצה:

זוהי העדפתם כיצד יחולקו תוצרי הקבוצה בינם ליתר חברי הקבוצה. מוטיבציה חברתית יכולה להיות או פרו-עצמי (היחיד דואג לתוצאות שלו) או פרו-חברתית (היחיד דואג לתוצאות המשותפות ולהגינות).

•כמו עם EM, גם מוטיבציה חברתית יכולה להיות אישיותית או מצבית. למשל במצבי רוח חיוביים, אנשים נוטים להיות יותר קואפרטיביים ויותר פרוסוציאליים (Carnevale & Isen 2000).

•לפי ה G-MIP אלו עם מוטיבציה פרו-סוציאלית ייטו יותר לחפש ולתקשר אינפורמציה שמועילה למטרות הקבוצה, משמרת ומעלה הרמוניה כדי להשיג הסכמות יעילות, ואיכותיות.

•לעומת זאת אלו עם מוטיבציה פרו-עצמית, יחפשו ויתקשרו אינפורמציה שמועילה למטרות אישיות כמו שימור או העלאת סטטוס אישי, ועמדות כוח בקבוצה, הגנה על עצמם מפני ניצול אפשרי והשגת הצלחות אישיות

•פרו עצמיים נוטים לדיבייט וויכוח, משקיעים בשקרים ובמתן אינפורמציה חלקית באופן שמשרת אותם.

• פרו חברתיים עוסקים בפתרון בעיות כדי לגלות או להנדס את התוצאה הטובה ביותר עבור הקבוצה כולה.

•פרו עצמיים מתפקדים על בסיס היוריסטיקת "כל מה שתאמר ישמש נגדך" ולכן הם משתתפים בחילופי מידע כמה שיותר מעטים.

•פרו חברתיים עובדים לפי היוריסטיקת "קונסנזוס=נכון" מה שאומר שכדי לשדר הרמוניה ואחדות, הם מהר מאד מתפשרים על קונצנזוס.

מתוך http://psycnet.apa.org/journals/psp/99/4/622/

הקשר בין מצבי רוח ויצירתיות:

חיובי (שמחה, אהבה)

קיימות תאוריות שונות המנסות להסביר את הקשר בין אפקט חיובי/שלילי ליצירתיות.

מצב רוח טוב יכול להגביר את היצירתיות‏^[5]. קיימות תאוריות הגורסות, כי יצירתיות יכולה להיות מושפעת ממצב רוח, בעיקר כיוון שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. עפ"י אייזן, לאפקט חיובי קיימות שלוש השפעות עיקריות על פעילות קוגניטיבית:

אפקט חיובי יוצר חומר קוגניטיבי נוסף אשר יכול לשמש לעיבוד נוסף, ובכך מגדיל את מספר האלמנטים הקוגניטיביים הפנויים ליצירת אסוציאציות.

אפקט חיובי מביא לתשומת לב לא מרוכזת (defocused) ולהקשרים קוגניטיביים יותר מורכבים, אשר מרחיבים את האלמנטים המשמעותיים לבעיה.

אפקט חיובי מגביר את הגמישות הקוגניטיבית, ובכך מגדיל את ההתסברות שאלמנטים קוגניטיביים מגוונים יהיו מקושרים אחד לשני.

תהליכים אלו ביחד גורמים לאפקט חיובי להיות בעל השפעה חיובית על יצירתיות.

חוקרים אחדים מציעים (ברברה פרדריקסון) שרגשות חיובים, כגון: שמחה ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הקוגניטיבי והביצועי של אנשים: "חוויות בעלות רגשות חיוביים מסוימים גורמים לאנשים לנטוש תבניות התנהגותיות ידועות ולשאוף לדרכי חשיבה ומעשים חדשים, יצירתיים ולא מקובלים".

לפי מחקרים אחרים, רגשות חיוביים מרחיבים את מספר האלמנטים הקוגניטיביים העומדים ליצירת אסוציאציות (מרחב תשומת הלב) ואת מספר האלמנטים הקשורים לבעיה (מרחב הקוגניציה). אלה אותם היבטים של פעילות מנטלית, שלפי תורת האבולוציה, צפויים להוביל לשונות גבוהה יותר ובכך להגביר את ההסתברות ליצירתיות.

מחקר נוסף מצא מספר תובנות בהקשר של היחס בין יצירתיות ורגשות במקום העבודה.העדויות תומכות בקשר לינארי בין אפקט ויצירתיות: ככל שהאפקט של אדם יהיה יותר חיובי, כך תגבר היצירתיות במקום העבודה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

האם שמחה ואהבה מגבירים יצירתיות? מדוע?
יש עדויות מופחתות אך קיימות גם לקשר בין מצב רוח שלילי ליצירתיות. האם יש קשר בין מצב רוח שלילי ליצירתיות? מדוע?

מצב רוח שלילי

מצד שני, ישנם חוקרים אשר מציעים שאפקט שלילי גורם ליצירתיות רבה יותר. למשל: נמצא קשר בין מחלות נפשיות ויצירתיות. במחקר על 1005 אנשים מובילים בתחומם ביותר מ- 45 תחומים שונים, ארנולד לודויג מאוניברסיטת קנטאקי מצא קורלציה דלה אך מובהקת בין דיכאון ויצירתיות. בנוסף, מספר מחקרים על אנשים יצירתיים מאוד וקרובי המשפחה שלהם, מצאו שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון ומניה-דיפרסיה) מאשר השכיחות שנמצאה באוכלוסייה הכללית.

קשר מצב רוח-יצירתיות במקום העבודה:

כאשר דנים בקשר בין אפקט ויצירתיות בעבודה, בודקים האם מצב רוח טוב (או רע) או שינוי במצב הרוח חוזה יצירתיות ; האם יצירתיות חוזה את מצב הרוח ; האם אפקט ויצירתיות מתרחשים בו-זמנית. בעקרון כל האפשרויות האלה יכולות להתרחש. נמצא שלא רק שאפקט יכול להקדים יצירתיות, אלא שגם תוצאות יצירתיות יכולות לעורר אפקט. החוויה היצירתית בעצמה היא אירוע המתרחש במקום העבודה ובדומה לאירועים אחרים בהקשר ארגוני, היא יכולה לעורר רגשות. מחקר איכותי ואנקדוטות של הישגים יצירתיים באומנות ומדע, גורסים שלאחר תובנה יצירתית בדרך כלל נרגיש תחושת התעלות. לדוגמה, אלברט איינשטיין ציין בשנת 1907 את התאוריה הכללית של היחסות כמחשבה המשמחת ביותר בחייו. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

סיעור מוחות - שיטה נכונה? במוסף סוף השבוע של הארץ פורסמה כתבה מאת ג'ונה לרר, שבחנה היבטים שונים של יצירתיות בקבוצה. נקודת הפתיחה היא המושג שהתפרסם לראשונה בשנות הארבעים של המאה העשרים, ומאז כבש מקום של כבוד - "סיעור מוחין". בכתבה מוצגים מחקרים שונים שנערכו לבחון עד כמה סיעור מוחין אכן יעיל בייצור רעיונות טובים רבים, ומועלית סברה שהמפגש האקראי בין שותפים לעבודה, כפי שזימן לעובדיו סטיב ג'ובס, ומידה מתונה של היכרות מוקדמת עם השותפים לעבודה מקדמים יצירתיות.

מתוך הכתבה:

מוותיקי התעשייה אלכס אוסבורן: "הכוח היצירתי שלך" היה מלא בטריקים ובעצות, כמו להסתובב תמיד עם מחברת בתיק כדי להיות מוכן אם תנוח עליך לפתע ההשראה. אולם הרעיון המהולל ביותר של אוסבורן נידון בפרק 33, "איך לארגן יחידה לייצור רעיונות". כשקבוצה עובדת יחד, הוא כתב, החברים צריכים לעסוק ב"סיעור מוחות", שמשמעותו "להשתמש במוח כדי להסתער על בעיה יצירתית, ולעשות זאת בסגנון של קומנדו, שבו כל מסתער תוקף אותה מטרה".

הספר תיאר את הכללים הבסיסיים של סיעור מוחות מוצלח. הכלל החשוב ביותר, לפי אוסבורן, הוא העדר ביקורת, שיפוטיות או משוב שלילי. אם אנשים חוששים שהרעיונות שלהם יישמעו מגוחכים לקבוצה, התהליך ייכשל. "יצירתיות היא פרח עדין, ששבח יגרום לו לפרוח, בעוד שחוסר עידוד יגדע אותו באיבו", הוא כתב. "תשכחו מאיכות; תשאפו לכמות. כשתגמרו, הדף שלכם כנראה יהיה מלא בכל כך הרבה שטויות, שאתם תחושו גועל. אל תתרשמו מזה. אתם משחררים את הדמיון - וגורמים למוח לספק את הסחורה".

כשחברות מבקשות להפיק את הרעיונות הטובים ביותר מקבוצה, רובן עדיין פועלות לפי הכלל הבסיסי של אוסבורן, שהוא צנזורה על הביקורת ועידוד האסוציאציות "הפרועות" ביותר. במשרד העיצוב IDEO, שהתפרסם בזכות העיצוב של העכבר הראשון של אפל, סיעור מוחות הוא "כמו דת", לדברי מנכ"ל החברה. העובדים בו מתבקשים "להימנע משיפוטיות" ו"לשאוף לכמות".

ההנחה בבסיס סיעור המוחות היא שאם אנשים יחששו לומר את הדבר הלא נכון, הם לא יאמרו כלום. כוח המשיכה של הרעיון הזה ברור: תמיד נחמד להתענג על פידבק חיובי. בדרך כלל המשתתפים יוצאים מסיעור מוחות כשהם גאים בתרומתם, הנה, הלוח התמלא באסוציאציות חופשיות. זו שיטה נהדרת לעודד תפוקה תוך כדי יצירת תחושה נעימה. אבל יש איתה רק בעיה אחת: היא לא עובדת

מחקריה של נמת מצביעים על כך שחוסר היעילות של סיעור המוחות נובע בדיוק מהמרכיב שבעיני אוסבורן היה החשוב ביותר. "בעוד שההנחיה 'לא למתוח ביקורת' מצוטטת לרוב כחשובה ביותר בסיעור המוחות, נראה כי מדובר למעשה באסטרטגיה הפוגעת ביעילות", היא טוענת. "הממצאים מראים כי הוויכוח והביקורת לא מונעים רעיונות, אלא להפך, מעודדים אותם יותר מכל תנאי אחר". אוסבורן סבר כי הדמיון נבלם לנוכח הרמז הדק ביותר לביקורת, אולם עבודתה של נמת ומחקרים נוספים הראו כי הוא יכול לשגשג בתנאי עימות. מבחינה מסוימת, כוחה של המחלוקת הוא כוחה של ההפתעה. אחרי שאנחנו שומעים מישהו זורק תשובה שגויה, אנו פועלים להבין אותה, וכתוצאה מכך שוקלים מחדש את הנחות היסוד הראשוניות שלנו ומנסים השקפות חדשות. "מחלוקת יכולה לייצר סיטואציה לא נעימה, אבל היא תמיד ממריצה", אומרת נמת. "היא מעוררת אותנו בו במקום". ביקורת ממריצה את האנשים לחתור אל הבלתי צפוי.

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

מתי הקבוצה מעודדת יצירתיות ומתי היא מונעת אותה?
מתי נותנים מקום ליצירתיות של הפרט בקבוצה? ואיך זה מתבצע?(ביטול שאינו מבטל את התרומה הייחודית של כל אחד)

חברים לדרך: הכרה בחשיבות של עמדות מנוגדות בקבוצה מעוררת את השאלה אילו אנשים יעבדו יחד באופן הטוב יותר.

מהו תמהיל אנושי טוב ליצירתיות בקבוצה? האם יש אנשים שיותר מתאים שיעבדו יחד?

מחקר: ככל שהמחברים השונים היו קרובים יותר אחד לשני מבחינה גיאוגרפית, המאמרים היו באיכות גבוהה בהרבה. המחקרים הטובים ביותר נכתבו שוב ושוב כשהמדענים עבדו במרחק של עשרה מטרים אחד מהשני; המאמרים הכי פחות מצוטטים נטו להיות אלה שנכתבו בידי אנשים שנמצאו במרחק של קילומטרים זה מזה. "אם אתה רוצה שאנשים יעבדו יחד ביעילות, הממצאים הללו מחזקים את הצורך באינטראקציות פיזיות תכופות וספונטניות", אומר קוהן. "אפילו בעידן שלנו, כשהחוקרים רוב הזמן מתקשרים דרך האינטרנט, עדיין חשוב שיהיה גם קשר אינטימי". http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

מהי חשיבות של קרבה פיסית ליצירתיות? האם רעיונות עוברים במפגש פיסי?

תהליך היצירה

התהליך היצירתי יכול להתייחס למספר מצבים:

רצף צעדים או שלבים אותם עובר אדם יוצר בעת הבהרת בעיה, עבודה עליה והגעה לפתרון.
השינוי התפיסתי המהיר או המעבר המתרחש כאשר מתעוררים לפתע רעיון חדש או דרך לפתרון בעיה.
טכניקות ואסטרטגיות בהם משתמשים בני-אדם יצירתיים, במודע או שלא במודע, על מנת לייצר רעיון חדש, שילובים חדשים או יחסים חדשים בין מרכיבים שונים, משמעויות או תפישות חדשות למצב או עצם, או העברה בין תחומים ונושאים שונים.

התהליך היצירתי על פי המודל של ואלאס

גראהם ואלאס הגה ב-1926 מודל של תהליך יצירתי. מודל זה משותף לתהליך היצירה בתחומי המדע והאמנות.

הכנה: הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
דגירה: תקופת פעילות מנטאלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי.
הארה: גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה^[9].
אימות: בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

האם יש תהליך מיוחד להגיע לרעיונות בקבוצה?

פיתוח יצירתיות

מרכיב משמעותי של החשיבה היצירתית הוא בחינה חופשית של אפשרויות חדשות ללא חשש מכישלון. האדם היצירתי נשען על היסטוריה אישית שבה כבר פתר מספר בעיות בצורה יצירתית, באופן שגיבש אצלו ערך עצמי גבוה, מקור שליטה פנימי ותחושת מסוגלות גבוהה בתחום היצירתיות.

היצירתיות ניתנת ללמידה ולשכלול: כאשר היא מוגדרת כמטרה מרכזית של תוכנית לימודים. אפשר לפתח את היצירתיות על ידי הפחתת המתחים והלחצים להצלחה מיידית, הכוונה ועידוד להעלאת רעיונות תוך הגברת הלגיטימיות עבור הצגת תשובות שטותיות או שגויות כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה. האדם היצירתי פועל במציאות מורכבת היוצרת צורך ליצור ולאלתר. לכן ללומד יצירתי צריכה להיות בעיה קשה לפתרון, אשר נתפסת בעיניו כאתגר אפשרי, כך שיהיה מודע ומתכוון לנסות לפתור אותה בדרך יצירתית.

כאמור, ניתן לפתח מיומנויות של חשיבה יצירתית באמצעות מתודולוגיות הוראה שונות. לדוגמה, מורים יכולים לפתח את היכולת היצירתית במסגרת למידת חקר. חלק מהשיטות לפיתוח יצירתיות אצל ילדים הן הרפתקאות למידה - פעילויות חווייתיות מתוכננות שמטרתן לכבוש את דמיונו של הילד (למשל עידוד חיפוש ומציאת פתרונות שונים ממספר זוויות התבוננות), להעמידו לפני אתגרים במגוון רמות, ללמדו נושאים חדשים ולהרחיב את הבנתו ואת מודעותו לעצמו ולסביבתו‏^[7].

האימון חשוב לפיתוח היצירתיות משום שככל שמרבים לחשוב בצורה יצירתית כך היא הופכת להיות קלה ושופעת יותר‏^[3].כאמור, ההומור והיצירתיות מתבססים על חשיבה מקורית וקשורים זה לזה. בנוסף, מבחינה פסיכולוגית ההומור מסייע לאדם להתמודד עם מתחים בצורה נעימה ויעילה. באופן זה ההומור יכול להקנות לאדם את הביטחון הנחוץ לבחינת רעיונותיו באופן חופשי ויצירתי ללא חשש מכישלון. בהתאם לכך, נמצא ששמיעת הומור מגבירה את היכולת לחשיבה יצירתית‏^[4]. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

כיצד ניתן לפתח חשיבה יצירתית?
האם אימון משפר את היכולת היצירתית, כמו שריר?
האם זה אכן תלוי בסביבה נטולת מתחים וביקורת?
האם יש צורך באתגר מורכב כדי שתהיה יצירתיות?
להתחבר לילד בן חמש שבתוכי, האם זו גישה נכונה?
האם זה קשור לשימוש בחלקים במוח שאנחנו לא משתמשים בהם?
האם זה קשור לפיתוח צד ימין של המוח?

כדי להצליח הוא לחדש": חשיבה יצירתית, מה אנחנו יכולים לעשות עם המוח שלנו, את האפשרויות

“ to succeed is to innovate":creative thinking, what we can do with our brains, the possibilities

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=ZfKMq-rYtnc

כיצד ניתן לפתח יצירתיות בילדים?

יצירתיות לא קשורה לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא ביטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף/ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר. היכולת לקבל מספר אפשרויות קיימות לפתרון בעיה מסוימת. למרות שהדבר נראה פשוט ליישום, ישנו קושי מסוים: משום שגם המשפחה היא מסגרת שמנהליה, קרי ההורים, מנסים להפעיל אותה לפי חוקיות מסוימת, משמע שחריגה מהמסגרת פירושה איום על שלמות המסגרת, מה שלרוב אינו מקובל במסגרת המשפחתית. נדרשת המון מחשבה ויכולת הורית (הכוללת סבלנות, פתיחות, ביטחון בעצמם וכו') כדי לאפשר את התפתחות היצירתיות של הילד. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

מהי סביבה יצירתית?
כיצד בונים סביבה יצירתית?

הסביבה היצירתית חשובה יותר מהכישרון היצירתי. אמנם יש כאלה שנולדים עם נטיות יצירתיות, כמו שיש כאלה שנולדים בעלי נטיות ספורטיביות. אך כמו שספורטאי שלא יתאמן כל הזמן יהיה פחות טוב מאשר אדם עם נטיות פחות ספורטיביות, אך שמתאמן באינטנסיביות ובחוכמה, כך גם אדם שנולד עם יצירתיות אך לא זכה לסביבה שתגרה אותה, עלול בסופו של דבר להיות יצירתי פחות ממישהו פחות יצירתי אך זכה לסביבה מעודדת יצירתיות. וויקיפדיה

דוגמת סטיב ג'ובס:

דור חדש של אדריכלות-מעבדה מנסה להפוך את המפגשים המקריים לנפוצים יותר, והמגמה מתפשטת גם לעולם העסקים. אחד מהמאמינים האדוקים בכוחו של החלל בשיפור עבודת הצוות היה סטיב ג'ובס. בביוגרפיה שלו, שכתב וולטר אייזקסון, מסופר שכשג'ובס תיכנן את המטה של פיקסאר ב-1999, המבנה אורגן סביב אטריום, חלל מרכזי, כדי שחברי הצוות המגוון של אמנים, כותבים ואנשי מחשבים של פיקסאר ייתקלו אחד בשני כמה שיותר. "נהגנו להתבדח שהבניין היה הסרט של סטיב", אומר אד קטמל, נשיא חטיבות האנימציה של דיסני ופיקסאר. "הוא פיקח על הכל".

ג'ובס הבין כי לא מספיק ליצור חלל מאוורר; צריך גם לגרום לאנשים להגיע אליו. תחילה הוא העביר את תיבות הדואר ללובי; אחר כך הוא שינע את חדרי הישיבות למרכז הבניין, ואחריהם את בית הקפה וחנות המזכרות. לבסוף הוא החליט כי באטריום ימוקמו השירותים היחידים בבניין (בהמשך הוא הסכים שיותקנו עוד שני תאי שירותים).

"בהתחלה חשבתי שזה מגוחך", סיפרה לי דרלה אנדרסון, שעדה בפיקסאר. "לא רציתי ללכת לאטריום כל פעם שהייתי צריכה לעשות משהו. זה היה סתם בזבוז זמן. אבל סטיב אמר, 'כולם צריכים להיתקל אחד בשני'. הוא באמת האמין שהמפגשים הטובים ביותר קורים במקרה, במסדרון או במגרש החנייה. ואתה יודע מה? הוא צדק. אני משיגה יותר בשתיית כוס קפה וניהול שיחה או בהליכה לשירותים והיתקלות באנשים לא צפויים מאשר בישיבה מול השולחן". בראד בירד, הבמאי של "משפחת סופר-על" ו"רטטוי", אומר כי בגלל ג'ובס "בלתי אפשרי לא להיתקל בכל שאר העובדים בחברה".

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

דוגמת בניין 20 - "אינקובטור הקסם":

באביב 1942 היה ברור כי מעבדת הקרינה באם-איי-טי - המרכז לחקר המכ"ם של בעלות הברית - זקוקה ליותר מרחב. המעבדה פיתחה מכ"ם למטוסי קרב שיאפשר לטייסים לזהות מפציצים גרמניים מרחוק, והעסיקה מאות מדענים. המבנה החדש המתוכנן, שנודע בשם בניין 20, היה צפוי להיות מעבדת ענק בשטח של יותר מ-23 אלף מ"ר. הוא תוכנן באחר צהריים אחד בידי משרד אדריכלים מקומי, והבנייה היתה מהירה, זולה ובעיקר לא עמדה בתקנות כיבוי האש של קיימברידג'. באם-איי-טי הבטיחו להרוס את הבניין מיד אחרי המלחמה.

עם הקמתו, בניין 20 נחשב לכישלון. האוורור היה גרוע, המסדרונות חשוכים, הקירות היו דקים מדי והגג דלף, היה חם בקיץ וקפוא בחורף. ובכל זאת, בניין 20 הפך במהרה למרכז של מחקר פורץ דרך. בתוך כמה שנים פיתחו במעבדה מערכות מכ"ם ששימשו לניווט ימי, לחיזוי מזג אוויר ולאיתור צוללות ומפציצים גרמניים. על פי הודעה שפירסם משרד ההגנה ב-1945, המעבדה "קידמה את המחקר בתחום לפחות ב-25 שנים של ימי שלום".

בתום המלחמה, כמובטח, החלו באם-איי-טי בתוכניות להריסת בניין 20. אבל חוק החיילים המשוחררים גרם לעלייה חדה במספר הסטודנטים, ונוצר מחסור חמור בחללים במוסד. בניין 20 הוסב למשרדים של מדענים שלא היה להם שום מקום אחר ללכת אליו.

החטיבה הראשונה שעברה לבניין 20 היתה מעבדת האלקטרוניקה, שצמחה ישירות ממעבדת המכ"ם. אליה הצטרפו מגוון רחב של חטיבות אקדמיות ומועדוני סטודנטים, למה שזכה בכינוי "ארמון הדיקט". בשנות ה-50 היה בניין 20 ביתן של המעבדה למחקר גרעיני, המחלקה לבלשנות והסדנה לייצור מכונות. היה אפשר למצוא בו מאיץ חלקיקים, את התוכנית האקדמית לקציני צבא, סדנה לתיקון פסנתרים ומעבדה לתרביות תאים.

בניין 20 הפך לממלכה משונה וכאוטית, מלאה בקבוצות שנפגשו במקרה ולא ידעו כמעט כלום אחת על עבודתה של השנייה. אולם עד שהבניין נהרס לבסוף ב-1998, הוא הפך לאגדה, ונחשב לאחד מהחללים היצירתיים ביותר בעולם. בעשורים שאחרי המלחמה, מדענים שעבדו בו היו אחראים לרשימה אדירה של פריצות דרך, החל בהמצאות בתחום הצילום במהירות גבוהה וכלה בפיתוח עקרונות הפיזיקה האחראיים לפעולת המיקרוגל. בניין 20 היה בית הגידול של תאגיד בוס - יצרן הרמקולים, ונוצרו בו משחק הווידיאו הראשון והבלשנות החומסקיאנית.

סטיוארט בראנד, במחקרו "איך פועלים בניינים", מתייחס לבניין 20 כדוגמה למבנה "החלופה הזולה", חלל יצירתי במיוחד בזכות חוסר התכנון שלו (דוגמה דומה היא "המוסך של עמק הסיליקון" - המוסך בביתו של אחד ממייסדי HP שהפך לסדנה הראשונה של החברה). בזכות חוסר התכנון, המדענים בבניין 20 היו חופשיים לעצב מחדש את החדרים שלהם ולהתאים את המבנה לצורכיהם. קירות נהרסו בלי אישור; ציוד אוחסן בחצרות וחובר לגג. כשג'רלד זכריאס פיתח את השעון האטומי הראשון, כשעבד בבניין 20, הוא פירק שתי קומות במעבדה שלו כדי לפנות מקום לגליל מתכת בגובה שלוש קומות.

גם מדענים מתבודדים נאלצו להיפגש עם אנשים בבניין 20. מספרי החדרים, לדוגמה, נקבעו לפי שיטה חסרת פשר: בקומה השנייה החלו החדרים בספרה 1, חדרים בקומה השלישית החלו בספרה 2. בנוסף, לאגפי הבניין היה היגיון עלום: אגף B הוביל לאגף A, אחריו האגפים E ,D ולבסוף C. אפילו דיירים ותיקים בבניין הלכו בו לאיבוד שוב ושוב. המחפשים אחר המעבדה לחקר הקרח נדרשו לעבור על פני משרד הגיוס לצבא; סטודנטים שהיו בדרכם לשחק במועדון דגמי הרכבות, חלפו על פני חללים שבהם נערכו הניסויים המתקדמים ביותר במדעי המחשב.

בניין 20 היה מלא בגלישות ידע. דוגמה לכך אפשר למצוא בהיסטוריה של המחלקה לבלשנות באם-איי-טי, שנוסדה בידי מוריס האלי בשנות ה-50 המוקדמות. לדברי האלי, הוא נשלח לבניין 20 כי זה היה הנדל"ן הזול ביותר בקמפוס, ואיש לא ייחס חשיבות רבה לבלשנות. עד מהרה הוא גילה שהוא אוהב מאוד את הבניין הזה, ולו רק משום שהיה יכול להרוס קירות המפרידים בין חדרים. כך הפך האלי תחום שהתאפיין בדרך כלל בסטודנטים לתואר שני העובדים לבדם בספרייה, לתחום שכרוך בפעילויות קבוצתיות, כמו דיונים, דיאלוגים סוקרטיים וקטטות מילוליות בין השקפות סותרות. "בבניין 20 יצרנו חדר גדול, כדי שכל הסטודנטים יוכלו לדבר אחד עם השני", נזכר האלי. "ככה רציתי שהם ילמדו".

אחד מהמגויסים הראשונים של האלי היתה קרול חומסקי, חוקרת צעירה שהיתה נשואה לסטודנט לתואר שני בהרווארד בשם נועם, גם הוא בלשן. האלי דחק בנועם חומסקי להתמודד על משרה פנויה באם-איי-טי, וב-1955 הוא הצטרף לצוות המרצים לבלשנות בבניין 20. בעשורים הבאים, האלי וחומסקי עבדו במשרדים צמודים. למרות שכל אחד מהם חקר אספקטים אחרים של השפה - חומסקי התמקד במשלב ובדקדוק והאלי בפונולוגיה - הם העבירו חלק ניכר מהיום בשיחה על עבודתם. "הפכנו לחברים טובים", אומר האלי. "וחברים לא יהססו להעיר זה לזה על טעויות. מה אני אמור לעשות, לא לומר לו שהרעיון שלו גרוע?"

אחרי כמה שנים באם-איי-טי, חומסקי היה אחראי למהפכה בחקר הבלשנות כשטען כי לכל השפות יש "מבנה עומק" משותף, המשקף את המבנים הקוגניטיביים של המוח. עבודתו של חומסקי נשענה על תחומי ידע מגוונים: ביולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי המחשב. באותו זמן איש לא חשב שיש מכנה משותף בין התחומים האלה, מלבד במסדרונות בניין 20.

בניין 20 וסיעור המוחות באו לעולם פחות או יותר במקביל. ב-60 השנים שחלפו מאז, אם המחקרים צודקים, סיעור המוחות השיג פחות ממה שהיו משיגים המשתתפים בסיעור המוחות אם היו עובדים בשקט לבדם. לעומת זאת, בניין 20 מדורג בתור אחת מהסביבות היצירתיות ביותר בכל הזמנים; חלל עם יכולת על-טבעית כמעט להוציא את המיטב מאנשים. אנשי אם-איי-טי התייחסו אליו בתור "האינקובטור הקסום".

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1692747

מדידת יצירתיות

כיום מאבחנים יצירתיות באופן אישי. יש מבחנים לאבחון יצירתיות, בד"כ לצורך סינון וסיווג בקבלה לעבודות או לימודים (בד"כ בתחומי העיצוב). בד"כ בודקים יכולת העלאת פתרונות מגוונים. כמו בפתירת בעיות. היצירתיות באה לידי ביטוי במקוריות של האדם וביכולת שלו למצוא הקשרים חדשים ומפתיעים. משום שהמושג יצירתיות הוא רחב למדי וניתן להתייחס אליו בקשרים תאורטיים שונים, נוצרו עבורו כלי מדידה מגוונים‏^[1] עבור גילאים שונים.

דוגמה לסדרת מבחנים המתמקדים בעיקר באיתור חשיבה מסתעפת לכל הגילאים לפי גילפורט:

מתן שמות לסיפורים
שימושים שונים לחפצים
משמעויות דומות
כתיבת משפטים
עשיית דברים מחומרים צורניים
חלוקת אותיות לקבוצות
בניית חפצים
אותיות סמויות
קישוטים

כל מטלה מוגבלת בזמן ומוערכת על שטף ויחודיות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

כיצד ניתן למדוד יצירתיות? במה היא נמדדת?
האם ניתן למדוד יצירתיות אופן אישי?
במה נמדדת הצלחה?
האם יצירתיות זה עניין אובייקטיבי שניתן למדוד בכלל?

סדנה ליצירתיות בארגון

לחשוב מחוץ לקופסה: כדי להבין למה כל כך הרבה אנשים רוצים לחשוב “מחוץ לקופסה”, צריך להגדיר קודם “קופסה”. מדובר ככל הנראה במטאפורה למצב קיים ולא מספק. אלו שמבקשים “לחשוב מחוץ לקופסה” הם בדרך כלל אנשים פרקטיים, שמעוניינים במה שאין להם: לרוב הם רוצים לעשות כסף גדול ‏(“סטארט־אפ”, “אקזיט”‏); לפתור בעיות סבוכות ‏(“זה ברור, חילופי שטחים!”‏); או סתם להפתיע את בת הזוג ‏(“ואז, כששלמה ארצי פתאום קרא לנו לבמה והוצאתי את הטבעת מהכיס, היא פשוט התמוטטה”‏). מובן שהעובדה שכולם רוצים “לחשוב מחוץ לקופסה”, הופכת את הרצון “לחשוב מחוץ לקופסה” לקלישאה ‏(קלישאה = קופסה‏).

למעשה, אין אדם שמסוגל לחשוב מחוץ לקופסה, משום שהקופסה היא האדם עצמו. הקופסה היא בסך הכל ייצוג של גבולות הגזרה שתוחמים את התודעה שלו, סך האלגוריתמים שמפעילים את המנגנון הקוגניטיבי שלו, סך הקשרים בין הנוירוטרנסמיטורים שמעבירים בינם לבין עצמם מסרים במערכת העצבים. “לחשוב מחוץ לקופסה” זה כמו “לתת 110 אחוז מעצמך” - שני ביטויים ריקים מבחינת ממשות.

אלא שמגפת ה”לחשוב מחוץ לקופסה” אינה חסרת משמעות לחלוטין. היא אמנם ריקה מבחינה אונטולוגית, אבל היא כן מבטאת הכרה לא מודעת בהתחזקות של איזושהי “קופסה”, והיא כן מבטאת רצון אותנטי להיחלץ ממנה. למעשה, הביטוי “לחשוב מחוץ לקופסה” עובד בשני מישורים במקביל: המישור הגלוי הוא כאמור הקלישאה הפרגמטית, שתפקידה להשיג עבור האדם הפרטי את מה שאין לו. אבל במישור אחר, מודחק יותר, הסיבה שכל כך הרבה אנשים רוצים “לחשוב מחוץ לקופסה”, קשורה לתחושה העמומה ש”קופסה” מסוימת הולכת וסוגרת עליהם.

http://www.haaretz.co.il/magazine/theword/.premium-1.2075409

דוגמא לסדנה לחשיבה יצירתית: אנחנו חיים בעידן של השתנות מתמדת. אנשים וארגונים מתמודדים עם הצורך להתאים עצמם למצבים המשתנים.

"הבעייה של היום יכולה להיפטר רק ברמת חשיבה גבוהה יותר מזו שיצרה אותה" (אלברט איינשטיין)

איך יוצאים מקיבעון מחשבתי?
איך מוצאים פתרונות יצירתיים במצבים מורכבים?
איך מייעלים את הפעילות המחשבתית שלנו והופכים אותה לדרך מועילה ללמידה, קבלת החלטות, בסיס ליצירה ואמצעי אפקטיווי בתקשורת בין אישית?

חשיבה היא פעילות מוחית של עיבוד המידע אשר נקלט מהסביבה באמצעות החושים, או נשלף מהזיכרון וארגונו של מידע זה במוח לטובת תהליכי למידה, הסקת מסקנות, תכנון ולקיחת החלטות. המחשבות שלנו ותהליכי העיבוד שלהן, מושפעות מהאמונות שיש לנו על העולם ועל עצמנו. לעיתים קרובות נדמה לנו שהמחשבות שלנו והאמונות שלנו הם אמת מוצקה ובסיסית. האומנם? רובו של תהליך החשיבה נעשה באופן לא מודע ואולם יש לו השפעה מכרעת על הרגשות והתחושות שלנו ומכאן גם על העמדות שלנו ועל האופן שבו אנחנו פועלים בעולם.

גישת ה NLP מציעה את העקרונות הבאים לתהליך חשיבה המוביל לפעולה מוצלחת:

דע מה המטרה שלך.
התחבר למשאבים שלך.
הפעל חדות חושים כאשר אתה לומד ומתכנן את הדרך.
הישאר מחויב למטרה וגלה גמישות בדרך להגשמתה.
המחשבה קודמת לפעולה. הפעולה מהווה פועל יוצא של שאיפה ומחשבה.

זכור: בכל מצב בו נדרשת החלטה, יש לפחות שלש אפשרויות בחירה. גישה זו תהווה את הבסיס הרעיוני של הסדנה "חשיבה מחוץ לקופסא".

מטרות הסדנה

לאפשר למשתתפים להכיר חלק מדפוסי החשיבה שלהם.
לתרגל תהליכים של הגדרת מטרות והפרדה בין המטרה והדרך.
לעזור למשתתפים לגלות בתוכם משאבי מפתח כמו: סקרנות, פתיחות, גמישות ואמפטיה.
לתת כלים לחשיבה מחוץ לקופסה.

אנשים שיודעים ומוכנים לחשוב מחוץ לקופסה, מתמודדים טוב יותר עם מצבים של שינוי וחוסר וודאות, איכות התקשורת הבין אישית שלהם טובה יותר ויש להם סיכוי רב יותר להגיע להחלטות טובות ומיטיבות.פתיחות ללמידה, גמישות מחשבתית ונכונות לשינוי הינם מיומנויות מפתח הנדרשות בכל משפחה, חברה ועסק.כל בני האדם חווים פעילות מחשבתית רב הזמן, אולם רבים מאיתנו אינם שבעי רצון מתהליכי החשיבה ומהתוכן של המחשבות שלנו.

http://www.beitella.co.il/page/150/

משחקי חשיבה - חושבים מחוץ לקופסא:

הדור הצעיר, שגדל בתקופה שבה טלוויזיות HD, אייפדים, מחשבים וסמארטפונים הם שם המשחק, לא מכיר את משחקי הקופסה הישנים של פעם, אך כדאי להכיר את ערכם החינוכי והלימודי, ואת יתרונותיהם בפיתוח כישורי חשיבה ומיומנויות חברתיות, ואולי לעשות הכרות מחודשת. מחנכים ופסיכולוגים מונים את היתרונות העצומים שיש בשימוש במשחקי חשיבה, דווקא לאור קשייו של הדור החדש של הילדים, להבין את החשיבות של התקשורת הבינאישית ואת הסכנות הטמונות ברביצה של שעות מול מסכי המחשב והטלוויזיה. לא במקרה ניתן להבחין כי ילדים אלה - שמגיל ינקות מתמכרים לאייפד, לטלפון הסלולרי, למשחקי המחשב ולשעות של צפייה בטלוויזיה - הופכים להיות חסרי סבלנות ובעיקר בעלי קושי עצום בדחיית סיפוקים.

http://www.d.co.il/Article5044/

בנק לינקים:

קישורים חיצוניים מדיה וקבצים בנושא יצירתיות בוויקישיתוף

ג'ונה לרר, איך נולדים הרעיונות הטובים בעולם, באתר הארץ, 27 באפריל 2012, תרגום: אסף רונאל
אורן הוברמן, לבד. מבחוץ. בלחץ. בלי מיקוד, באתר כלכליסט, 31 במאי 2012
ראיונות עם אומנים בנושא יצירתיות (באנגלית)
הת'ר פרינגל, מקור היצירתיות, באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל, 3 ביוני 2013
פיתוח פתרון יצירתי לניקוי דליפות נפט באתר TED
קופסת המסתורין של ג'יי ג'יי אברמס – הרצאה באנגלית על יצירתיות בעולם הקולנוע. מאתר TED עם כתוביות בעברית
יוזמה לגידול שפם למען קידום בריאות הגבר – הרצאה מאתר TED
קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיות – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
כשיש תשובה נכונה חשיבה יצירתית

מה יוצר יותר רעיונות, ויותר רעיונות טובים? סרטון קצר ויצירתי מאד מפגיש יוצרים מתחומים שונים (סופר, מוזיקאי, שף, מעצבת גראפית) עם הגראפיקה של יוצר הסרטון עצמו, אמיתי גלעד.http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=666

כתבה טובה בכלכליסט על "איך להגיע ליצירתיות":

ארבע דרכים יצירתיות להגיע ליצירתיות: היצירתיות מתחילה כשהמחשבה בורחת, קשיים טכניים מולידים הברקות, האופן ספייס פוגע באיכות והבידוד משפר אותה ואאוטסיידריות נותנת את נקודת המבט החדשה.

ב־2005 התפרסם המחקר הראשון שאישש את ההשערה ש"השיחות הפנימיות" בין חלקי המוח במצב מנוחה אכן קשורות לרעיונות יצירתיים. ג'ונתן סקולר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה, גילה שאנשים שנוטים יותר לאבד ריכוז ולחלום בהקיץ מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחני יצירתיות (מבחן קלאסי כזה הוא למצוא בתוך שלוש דקות כמה שיותר דברים שאפשר לעשות עם לבנה, או כמה שיותר מילים שמתחילות באות מסוימת). סקולר נתן לקבוצת סטודנטים לקרוא מעל מסך מחשב קטעים מהספר "מלחמה ושלום", וביקש מהם להקיש על המקלדת ברגע שהם "תופסים" את המחשבות שלהם נודדות מהטקסט. בממוצע, הסטודנטים דיווחו על נדידת המחשבה 5.4 פעמים במהלך 45 דקות. הסטודנטים שאיבדו את הריכוז הכי הרבה פעמים היו אלו שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחנים.

סקולר גם גילה שלא כל חלימה בהקיץ מעודדת יצירתיות.

הקשר שבין יצירתיות לקשב חוזר שוב ושוב. במחקר משותף של חוקרי מוח מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת טורונטו התבקשו 86 מתנדבים להתרכז במשימה מורכבת תוך כדי התעלמות מגירויים חיצוניים כמו רעש של מזגן, טרטור של שיפוצים מבניין סמוך ושיחה שנערכת בקרבת מקום. מתנדבים שלא הצליחו להתעלם מההפרעות היו גם אלו שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחני יצירתיות.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572606,00.html

לינקים בנושא של יצירתיות וקבלת החלטות בקבוצה:

http://www.slideshare.net/jackgowen/decision-making-and-creativity

http://catalogue.pearsoned.ca/assets/hip/us/hip_us_pearsonhighered/samplechapter/0131971107.pdf

http://www.wright.edu/~yan.liu/Creativity%20in%20Decision%20Making.pdf

http://www.uvm.edu/crs/resources/citizens/decision.htm

http://www.assakkaf.com/Courses/ENCE%20627/Lectures/CHAPTER6.pdf

https://www.google.co.il/search?q=creativity+group+decision+making&rlz=1C1SKPC_enIL378&oq=creativity+group+decision+making&aqs=chrome..69i57j0.7101j0j9&sourceid=chrome&espv=210&es_sm=93&ie=UTF-8#es_sm=93&espv=210&q=group+creativity

http://thepeoplegroup.com/wp-content/uploads/2008/04/article-gallup-research-what-makes-a-great-workplace1.pdf

יצירתיות בחברה - קבלת החלטות

הוצג ופורסם בביטאון האגודה הישראלית לאיכות, נוב' 1999: "החזון של חברות רבות, להטמיע את היצירתיות והחדשנות כחלק טבעי של תפיסת עבודה משותפת-קהילתית בחברה – נתקל לעתים במחסום המציאות : אי-שיתוף בידע (כאמצעי שליטה), חשדנות כלפי החדשנות, המייצגת את הבלתי-נודע ומחייבת שינויים ולמידה מתמדת; התחושה לעתים בקרב העובדים (כפי שלמדתי מניסיוני בחברות שונות), כי אינם זוכים לעידוד ולטיפוח חשיבה עצמאית ולמשובים הכוללים שיתוף בידע מצד ההנהלה – באופן שיידרבנם לייעול ולייזום." כיצד ניתן ליישם את החזון? יישום החזון יכול להתאפשר ע"י הנהגת היצירתיות והחדשנות כחלק אינטגרלי ואידיאולוגי ממנו, קרי- הטמעת עקרונות אלה בתרבות המערכתית, האידיאולוגית והעסקית של החברה – לא בסיסמאות גרידא אלא כעקרונות ישימים ושימושיים. הצעתי היא, כי עקרונות אלו, והתרבות המערכתית, האידיאולוגית והעסקית כולה, יעוגנו בתפיסת "שרשרת הערכים"1. תפישה זו תתמוך בקיום היצירתיות והחדשנות, שכן "החדשנות דורשת למידה מתמדת: מעצם הגדרתה היא מצב של תנועה מתמשכת2 ו"המפתח לקיום החדשנות, הוא הבנת צרכיה של החברה במושגי המוצר, התעשייה, המנהיגות והתרבות שלה"3.

http://www.ecohome.co.il/?categoryId=8453&itemId=8776

Can Creativity be Taught? Results from a Creativity Study:

In 1968, George Land distributed among 1,600 5-year-olds a creativity test used by NASA to select innovative engineers and scientists. He re-tested the same children at 10 years of age, and again at 15 years of age.

Test results amongst 5 year olds: 98%

Test results amongst 10 year olds: 30%

Test results amongst 15 year olds: 12%

Same test given to 280,000 adults: 2%

“What we have concluded,” wrote Land, “is that non-creative behavior is learned.”

(Sources: Escape from the Maze: Increasing Individual and Group Creativity by James Higgins; also George Land and Beth Jarman, Breaking Point and Beyond. San Francisco: HarperBusiness, 1993)

Why aren’t adults as creative as children?

For most, creativity has been buried by rules and regulations. Our educational system was designed during the Industrial Revolution over 200 years ago, to train us to be good workers and follow instructions.

Teaching Creativity at IBMEvery great leader is a creative leader. If creativity can be taught how is it done? In 1956 Louis R. Mobley, realized that IBM’s success depended on teaching executives to think creatively rather than teaching them how to read financial reports. As a result theIBM Executive School was built around these six insights.

First, traditional teaching methodologies like reading, lecturing, testing, and memorization are worse than useless. They are actually the counter-productive way in which boxes get built. Most education focuses on providing answers in a linear step by step way. Mobley realized that asking radically different questions in a non-linear way is the key to creativity.

Mobley’s second discovery is that becoming creative is an unlearning rather than a learning process. [ Did he know about George Land's study above?] The goal of the IBM Executive School was not to add more assumptions but to upend existing assumptions. Designed as a “mind blowing experience,” IBM executives were pummeled out of their comfort zone often in embarrassing, frustrating, even infuriating ways. Providing a humbling experience for hot shot executives with egos to match had its risks, but Mobley ran those risks to get that “Wow, I never thought of it that way before!” reaction that is the birth pang of creativity.

Third, Mobley realized that we don’t learn to be creative. We must becomecreative people. A Marine recruit doesn’t learn to be a Marine by reading a manual. He becomes a Marine by undergoing the rigors of boot camp. Like a caterpillar becoming a butterfly, he is transformed into a Marine. Mobley’s Executive School was a twelve week experiential boot camp. Classes, lectures, and books, were exchanged for riddles, simulations, and games. Like psychologists, Mobley and his staff were always dreaming up experiments where the “obvious” answer was never adequate.

Mobley’s fourth insight is that the fastest way to become creative is to hang around with creative people –regardless of how stupid they make us feel. An early experiment in controlled chaos, The IBM Executive School was an unsystematic, unstructured environment where most of the benefits accrued through peer to peer interaction much of it informal and off line.

Fifth, Mobley discovered that creativity is highly correlated with self-knowledge. It is impossible to overcome biases if we don’t know they are there, and Mobley’s school was designed to be one big mirror.

Finally and perhaps most importantly, Mobley gave his students permission to be wrong. Every great idea grows from the potting soil of hundreds of bad ones, and the single biggest reason why most of us never live up to our creative potential is from fear of making a fool out of ourselves. For Mobley there were no bad ideas or wrong ideas only building blocks for even better

http://www.creativityatwork.com/2012/03/23/can-creativity-be-taught/

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

TV Programları "Yeni Hayat Konuşmaları" No: 918

TV Programları "Yeni Hayat Konuşmaları" No: 918

TV Programları "Yeni Hayat Konuşmaları" No: 918

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır