שיעור ערב 18.5.26

קהילת הלומדים

מנחים: אורן וגלעד

מהותה של חכמת הקבלה (כותרת: חוק שורש וענף ביחס העולמות)

גלעד: שלום חברים וחברות. אנחנו כאן בקהילת הלומדים, יום שני, חזרנו לשגרה חיובית שבה אנחנו לומדים את המאמר מהותה של חוכמת הקבלה. אבל ממש לפני השיעור דיברנו, אורן ואני, בדרך כלל אנחנו אוהבים לעשות הכנות לשיעור, כאן עוד לא יצא כל כך, עוד לא התרגלנו לערך הזה של הכנה לשיעור, אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה, בונים את ההכנה לשיעור כי יש לנו מין ערך, יש כאן ערכים שהם חלק מהלימוד, חלק מהסביבה, יצירת האווירה הנכונה והרב לייטמן אומר על זה שברוחניות אין מקום לספונטניות. אתם יודעים יש לכל אחד מאיתנו את האופי שלו, את הנטיות שלו, יש אנשים שיש להם ביטחון עצמי, איפה שהם באים הם אומרים אני אסתדר, יהיה בסדר, אני אגיע נזרום וזו נטייה שברוחניות היא פחות טובה, למה? כי יש משהו בהכנה לשיעור שבונה בנו כבר את השלב הראשון לכניסה, בונה בנו את ההשתוקקות. אנחנו חיים בשני עולמות, בטח ובטח בהתחלה. עולם אחד זה העולם הגשמי קרי אני חייב לדאוג לעצמי, אני עובד לפי האגו שלי והאגו שלי הוא כזה שאני חייב לדאוג לעצמי אם זה בפרנסה, בזוגיות, במשפחה, בחברים, עבודה, משפחה מורחבת וכן הלאה שם אני חייב לדאוג לעצמי, כי אם לא אני אדאג לעצמי, אף אחד לא ידאג לי. אף אחד לא רוצה להיות לנטל על אחרים, הוא רוצה להרגיש עצמאי,הוא רוצה להרגיש שיש לו את האישיות שלו, יש לו את הכבוד שלו, את השליטה שלו על המציאות. המציאות השנייה שאנחנו לאט לאט נחשפים אליה היא שלהשפיע זה טוב. להשפיע זה חיובי, להשפיע זה דומה לאור, זה דומה לרב, דומה לבורא. אנחנו רוצים להיות משפיעים וזה לא מובן מאליו. זו כמו מן תזכורת כזו שאנחנו מקבלים וכל פעם מתי שאנחנו מפסיקים לקבל אותה היא נמחקת כאילו לא הייתה. זה נקרא עולם ההסתר, אנחנו נמצאים בהסתרה לכן כל פעם שאנחנו רוצים מחדש שוב להיכנס להשתוקקות הזו, לנקות מהלב את כל הלכלוך, להוציא את הנקודה שבלב ולאסוף אותה הנה עכשיו הנקודה שלי, הנקודה של אורן, הנקודה של דניאל, כל הנקודות האלו אנחנו רוצים לאסוף אותן ולהתחיל ללמוד את המבנה שלהם המשותף שנקרא נשמת אדם הראשון. זה הדבר הכי הכי מעניין שקיים במציאות, אין יותר ממנו אז לשם כך אנחנו צריכים להתכונן. אם נגיע לא מוכנים יכול להיות שיעבור שיעור שלם. אני הולך לחדר כושר אז אני מראש מכין את נעלי הספורט, את בגדי הספורט, כי אני יודע שאני צריך להתכונן לזה. גם רגשית. אני אשן קודם בלילה יותר כדי שלא אהיה עייף מדי, לא אוכל שעתיים לפני כדי שהקיבה לא תקפוץ. חדר כושר זה גשמי, פה אנחנו באים לחדר הכושר הרוחני שלנו אז איך מתכוננים לזה ? איך עושים את הדבר הנכון? אנחנו לא באים בואקום. כל אחד סוחב איתו על הגב את כל מה שעבר עליו היום, הבוס, העבודה, הצרות ,הבריאות. יש לנו חבילה על הגב ופה אנחנו רוצים להוריד את החבילה הזו ולקחת אוויר רוחני, לשאוף משהו אחר.

איתי: אני מאוד בהתפעלות שהעלת את הנושא הזה כי כבר בשבוע שעבר טל דיבר איתי על זה ואמר לי איתי, מה קורה עם הכנה? וגם עמי דיבר איתי על זה ועוד כמה חברים, ובאמת אני רוצה להשתמש בהזדמנות ולהודיע שבשבוע הבא בשעה שש וחמישים, אנחנו נתחיל עשר דקות מוקדם יותר, וגם בימי שני תהיה הכנה אז כל מי שמתחבר אלינו במערכת הערבות, לשים לב בשעה שש וחמישים כבר להיות מחובר, אפילו לפני בשעה רבע לשבע נתחבר, אז מי שכאן ורוצה ליהנות מהמטעמים, תבואו וניכנס לשיעור ברגל ימין אז בהתרגשות גדולה החל משבוע הבא מתחילים.

גלעד: איזה כיף, אנחנו כבר גדולים. נכנס למאמר, אורן? בואו נראה קליפ מספר 3.

קליפ מספר 3

ומה שכן, הנשמה היא רוצה לחזור להיות דבוקה בבורא כמו שקודם, שהרצון לקבל שגוף התקלקל ומחזיק בתוכו הנשמה בשבי, הוא לא ישלוט על הנשמה אלא הנשמה שהיא כל הזמן משתוקקת לבורא, מתעוררת זה נקרא "נקודה שבלב" שמתעוררת באדם, היא נותנת לאדם הזדמנות לגייס כוחות על ידי המאור המחזיר המוטב להתחיל להחזיר את הניצוץ הזה, נשמה הזאת הקטנה, למקורה לבורא. וכאן העבודה שלנו היא תלויה מאוד ברגישות להדבר, נתאר לעצמנו איך שהנשמה היתה בתוך הבורא, חלק אלוקה ממעל שאחר כך התנתק ממנו ונפל לתוך הרצון לקבל על מנת לקבל, ועד כמה שאנחנו משייכים להנשמה הזו גדלות כמו לבורא, מכבדים אותה, מעריכים אותה, אז לפי זה אנחנו כן יכולים לעבוד בלהחזיר אותה למקורה. וכך, עד כדי כך שבעבודה הזאת שאנחנו מחזירים את הניצוץ הזה, הנשמה הזאת למקור שלה לבורא, אנחנו בזה בכל הלב ונפש שלנו וכל המאמצים שלנו את עצמינו גם כן וכל הכוחות שמושקעים בזה גם כן מחזירים אותם לבורא, ולכן הנשמה הזאת הניצוץ הזה הקטן הוא גודל יותר ויותר ומורגש בנו שזה לא איזה ניצוץ הקטן אלא זה ממש מדורה גדולה, אש גדול, אור גדול שממלא את כל המציאות והרצון לקבל סך הכול הוא שימש לאותו ניצוץ כדי להוציא אותו מהבורא ושאנחנו נוכל לעשות את הדרך חזרה כדי לגרום בזה להיווצרות הנשמה, ללידת הנשמה.

אורן: מתי שהרב מדבר, אני מרגיש חי ואני רוצה לתת לכם את העצה הרוחנית הכי חשובה. יש אצל המקובלים מנהג, כשאדם מתעורר בבוקר, הוא לא אומר שלום לאף אחד לפני שהוא אומר שלום לבורא. העצה שאני רוצה לתת לכל אחד ואחת זה להתחיל כל בוקר שלכם ולא משנה באיזה שעה אתם קמים, להתחיל את הבוקר מלשמוע את השיעור שהיה באותו יום בבני ברוך. להיכנס לקבלה מדיה לארכיון שיעורים, לשיעור שהיה היום בבוקר, ללחוץ עליו פליי. זה כמו לשטוף, בעל הסולם אומר באחד האיגרות לתלמידים שלו, כמו שאתה קם מהשינה ואתה צריך לשטוף את הגוף שלך מהזוהמה, כך אנו צריכים לשטוף את הנשמה. מה שוטף את הנשמה? האור. מאיפה בא האור? מבעל הסולם, מהרב"ש, מהרב. יש לנו זמן במשך היום בעשרים וארבע שעות בשפע. כביכול אין לנו זמן לכלום, אבל באמת, אם נשחק עם הקוביות של ה 24 שעות נראה שיש לנו זמן בשפע לאינספור דברים ואם אני מחליט לעצב את החיים שלי ככה שקמתי בבוקר הדבר הראשון שאני עושה זה פליי על השיעור שהיה היום בבני ברוך, אני מתחיל להביא אור שמחייה לי את הנשמה. ביננו לא חשוב על מה היה השיעור, לא חשוב אם הבנתי, כלום לא חשוב. חשוב שאני הצבתי את עצמי מול הבריאה בצורה כזו שאני אומר יש לי נשמה ואני צריך לתת לה מזון רוחני. אני צריך להאכיל אותה להחיות אותה להשקות אותה וככה אני נותן לה. שיעור זה מהמילה מנה של אור. זה שיעור קבלה. מנה מהאור העליון. הוא לא תלוי בהבנה הוא תלוי רק ברצון הכי פנימי בעומק הלב שעליו דיבר עכשיו הרב, לחזור אל השורש שלנו. יש בתוכנו נקודת אמת ששום דבר חוץ מאור עליון לא ירגיע אותה אף פעם גם אם נאכל את כל העולם פעמיים, כי היא יותר גדולה מהעולם הזה. עליה אנחנו צריכים לשבת עכשיו במשך הלמידה מבעל הסולם, הרב"ש והרב וכשאנחנו נמצאים פה עם עוד חברים. אם תביטו רגע מסביבכם גם פה באולם הלימוד, תראו פרצופים, אתם מאוד שונים. צעירים, מבוגרים, כאלה כאלה כאלה, זה כאילו שונים, זה רק בעטיפה. בפנים אתם הכי דומים בעולם. כי הבורא לקח אתכם ממיליארדים וקורא לכם להתקרב אליו. אדם מוצא את עצמו לומד במכללת קבלה לעם, קורס יסודות חוכמת הקבלה, קהילת הלומדים, יש כאלו כבר בתוך עשיריה. כאילו הבורא הכניס אותנו לוי איי פי. פעם זה היה רק ליחידים יחידים יחידים שבדור והם העבירו את הלפיד של האור העליון מדור לדור עד שאנחנו נבוא. הם חיכו לנו, האנשים הפשוטים, שאומרים, העולם הזה הוא אחלה אבל אם בזה זה מסתכם קטן עליי, אני מבפנים מרגיש שאני רוצה יותר. היותר הזה זה השורש. הוא מושך אותנו כמו מגנט. זה נקרא מאשפות ירים אביון. הבורא מאהבתו אוסף אותנו, מזמין אותנו להתקרב וכשהרב מדבר, אני מרגיש שזה לא המוח שלי או הלב שלי אפילו מרגיש אותו, הוא נוגע בי בנקודה. נתחיל ללמוד. אנחנו במהותה של חוכמת הקבלה, אנחנו נמשיך. לפני שנמשיך, גלעד יעשה סיכום.

גלעד: איפה היינו? אז המאמר הזה מתחיל בזה שבעל הסולם אומר שיש את חוכמת הקבלה ומעטים מאוד יודעים על מה היא מדברת בכלל. הוא אומר שלפני שהוא בא לבאר את המאמר הזה, לדבר על חוכמת הקבלה בכלל, הוא צריך להסביר מהי. מהי החוכמה הזו. אז הוא נותן הגדרה. הגדרה שנשמעת כמו הגדרה מדעית, סדר של שורשים הנמשכים על דרך קודם ונמשך, על פי חוקים קבועים ומוחלטים הקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, כל זה בשביל מטרה אחת, גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה. בדיוק מה שאורן דיבר עכשיו, אותה נקודה שבלב שבנו, את זה היא רוצה. מבינים את זה קצת יותר קצת פחות, לפעמים היא נכבית או מתעוררת אבל את זה היא רוצה ולא משנה במה היא מלובשת, אם זה בגבר, באישה, בצעיר, במבוגר. לא משנה. היא רוצה את זה. אז אל הנקודה הזו מדבר בעל הסולם. לכן אנחנו פה, אחרת לא היינו פה, כל הלימוד שלנו זה איך להגיע לגילוי הבורא לנבראיו. ואז אומר לנו בעל הסולם, אבל יש לנו כל מיני פרטים במציאות. כל יצור קטן מורכב מאין סוף פרטים וגם במציאות שלנו, יש לנו המון רצונות, המון צרכים, המון המון פרטים, איך כל זה קשור לגילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה? ואז הוא אומר לנו יש שני סדרים, סדר השתלשלות שמלמעלה למטה, וסדר של עלייה מלמטה למעלה על אותו סולם שהוכן לנו. בכל זה עוסקת חוכמת הקבלה אבל הוא מזהיר אותנו ואומר, אל תחשבו שחוכמת הקבלה מדברת על שמות מופשטים, על משהו לא ברור, זה לא פילוסופיה שאני חושב אם ככה ככה וכן הלאה, הוא מזהיר ואומר לנו מה שמקובל מדבר עליו, הוא השיג אותו. ההשגה זו המדרגה הגבוהה ביותר של ההבנה. הוא מדבר מתוך מציאות שהוא חי אותה. רוצים גם אנחנו לחיות את החיים האלה? בואו, המקובל מזמין אותנו, בואו תיכנסו אל אותה מציאות שאני רואה אבל אל תחשבו חלילה שמדובר על שמות מופשטים אלא יש השגה מלאה בכל דבר, וכאן הוא אומר ההשגה הזו היא ממשית, וכל המושגים שנמצאים בחוכמת הקבלה, הם מושגים שאנחנו יכולים לתפוס אותם. וכאן הוא מוביל אותנו לשלב הבא. לכן הוא אומר, יש לנו שורש לכל דבר שנמצא במציאות שלנו, השורש הוא רוחני, השורש הזה משתלשל עד לעולם שלנו, פה אנחנו רואים את הענף, זה כמו עץ, אתם מכירים את הסמל של קבלה לעם? אז זה עץ הפוך, השורש הוא למעלה ואנחנו נמצאים בענפים. אנחנו מהענפים לא יכולים להבין את השורש. זה דבר משמעותי, כל השיטות וכל התורות שאומרות אה אם זה ככה אז ככה זה בשורש, הן מוטעות ומטעות. למה? כי כביכול מהענף אנחנו יודעים מה השורש. לא, אנחנו לא מסוגלים, אנחנו יכולים לדעת את השורש רק אם נגיע ונשיג את השורש. אי אפשר להסיק מסקנות, זה מה שכולם מנסים לעשות, לפי אלף שיטות, פי צבעים, תדרים, להבין מה ואיך, לא. אין זה נסתר מאיתנו ואי אפשר לפענח את זה בדרכים גשמיות. כל עוד אנחנו שרויים בתוך האגו שלנו, מוסתר מאיתנו הענף. וזה נקרא חוק שורש וענף ביחס לעולמות, וזה מה שאנחנו הולכים עכשיו ללמוד. למי שיש ספר זה נמצא בעמוד 17, מאמר מהותה של חוכמת הקבלה, בטור ב', הכוונה הטור השמאלי. טור א' הוא הימני, ויש שם כותרת חוק שורש וענף ואנחנו נקרא עד הכותרת הבאה שנמצאת בעמוד 18 בטור א'. שפת המקובלים. עד שם. אנחנו נקרא את זה ביחד. יש לנו חברים שנמצאים במערכת הערבות ובזום. כשאנחנו אומרים ביחד הכוונה היא שכל חבר קורא פסקה אחת. קורא אותה לאט, ברור, שכולם יבינו, ממש כמו קריין לאט וברור שכולם יבינו וגם שהוא בעצמו גם יבין והקריאה המשותפת הזו היא גם ערך בפני עצמו. בשיעורי בוקר שבהם עובדים בעשיריות רואים הרבה פעמים שאנחנו משתמשים בטכניקה הזו שאנחנו קוראים ביחד, כך אנחנו מטמיעים את זה יותר ומרגישים שייכים יותר לקריאה. במערכת הערבות אפשר לעשות את זה ביחד עם החברים בחדר, במערכת הזום יהיה פיצול לחדרים. ניתן לכם גם זמן להתפצל לחדרים. הכותרת היא חוק שורש וענף ביחס לעולמות. כמובן שכאן בשולחנות קוראים לפי חוקי הסדנא זאת אומרת משמאל לימין אחד אחרי השני עד שמסיימים. אם סיימנו לפני הזמן, אנחנו פשוט דנים על עיקרי הדברים שראינו. בכלל בזמן הקריאה תמיד כדאי לסמן לעצמנו כותרות, לעצמנו שיהיה לנו קל לזכור אחר כך נוכל לתאר לחברים מה שקלטנו. מה שיפה הוא שכששומעים את כל החברים אז פתאום רואים דברים חדשים. זה נקרא קריאה ביחד. ניתן לזה חמש דקות. נתחיל עם זה, אם נראה שלא נספיק, נוסיף.בהצלחה.

"חוק שורש וענף ביחס העולמות

חכמי הקבלה מצאו, אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שוה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם.

דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם.

שהחומר של פרטי המציאות, הנמצאים בעולם הראשון, היותר עליון, הוא חומר היותר זך, מכל התחתונים הימנו. וחומר פרטי המציאות, שבעולם השני, הוא מעובה מעולם הראשון, אבל יותר זך, מכל מה שתחתיו במדרגה. ועל דרך זה, עד לעולם הזה שלפנינו, אשר החומר של פרטי המציאות שבו, הוא יותר עב וחשוך, מכל העולמות שקדמו אליו.

אולם הצורות של פרטי המציאות, וכן כל המקרים שלהם, באים בשוה, בכל עולם ועולם, הן בכמות והן באיכות, בלי שינוי של כלום.

והמשילו את זה, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הצורות, המצויות בהחותם, עוברות בשלימותן, לכל פרטיהן ודקדקיהן אל הדבר הנחתם הימנו.

כן הוא בהעולמות, אשר כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו. ועל כן, כל הצורות, שיש בעולם העליון, בכל כמותם ואיכותם, נעתקים במלואם, ובאים גם בעולם התחתון. באופן, שאין לך פרט של מציאות, או של מקרי המציאות, המצוי בעולם התחתון, שלא תמצא דוגמתו, בעולם העליון הימנו, בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים.

ונקראים "שורש וענף". כלומר, שאותו הפרט, הנמצא בעולם התחתון, נבחן לבחינה של ענף, בערך הדוגמא שלה, המצוי ועומד בעולם העליון, שהוא שורשו של הפרט התחתון. מפני שמשם נחתם, ונתהוה, פרט ההוא, בעולם התחתון.

וזהו כונת חז"ל, במה שאמרו: "אין לך כל עשב מלמטה, שאין לה מזל ושוטר מלמעלה, שמכה אותה, ואומר לה: "גדל!" (השמטות הזוהר, דף רנא ע"א; ב"ר, פ"י).

כלומר, שהשורש, הנקרא "מזל", מכריח אותה, להגדל ולקבל את כל תכונתו, מבחינת כמותו ואיכותו, כמשפט החותם עם הנחתם הימנו, כאמור לעיל. וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבהמציאות, ושל מקרי המציאות, בכל עולם ועולם, ביחס העולם העליון ממנו."

אורן: אנחנו ממשיכים. קודם כל, לגבי הפורמט של הפעולה, אם סיימנו את הקריאה, אנחנו ממשיכים את הסיבוב לפי הסדר, משפט שנגע בי. אני שמתי משפט, עוד חבר משפט ככה עשינו עוד שכבה של מה שאנחנו אספנו. פה יש אין סוף. זה מה שעל הכפית שלי הצלחתי לגרד אז אני נותן את זה לחברים כמו מתנה והם רוצים לקבל את ההבחנה הזו שנגעה בי. לא להתייחס לעצמנו מדי ברצינות. הכל טוב, אנחנו פה לומדים ממקובלים על אין סוף. לא צריכים להיות חכמים, לא צריכים להיות תלמידים מצטיינים, אין בוחן לא פתע ולא מסכם. אנחנו פה בפעולה רוחנית. פעולה רוחנית זה שנכנסים לעומק הלב, מוצאים את הנקודה שמשתוקקת לעלות, ומביאים אליה את האור הזה שמחייה אותה. שלא נתבלבל מרוב החוכמה שיש פה. זה רק עטיפה. חוק שורש וענף ביחס העולמות, כאן בעל הסולם מסביר לנו עיקרון שהוא מגדיר כל דבר שאנחנו חווים בחיים, מרגישים, חושבים, קורה לנו בחיים הפרטיים, בחיים הלאומיים, בחיי האנושות בכלל ובקיום היקום, ממחשבת הבריאה ועד גמר התיקון. הכל נגזר מהחוק הזה. למה הוא מספר לנו על החוק הזה? כי בשבוע שעבר הוא הצביע על בעיה שבה נתקל המקובל שמגלה את הבורא. מה הבעיה שהוא נתקל? הוא מגלה את הכוח הזה הנסתר שאף אחד לא מרגיש. האנושות נחלקת למליארדים שחלק חינכו אותם שיש כוח עליו וחלק חינכו אותם שאין. אלה מאמינים בו, אלה מאמינים שהוא לא קיים. למה? כי ככה אמרו בבית, בבית ספר, בחברה שבה הם הסתובבו, אולי הם חזרו בשאלה או חזרו בתשובה, אלף ואחד תנועות אבל בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים. כל אחד מקבל איזה שטנץ רגשי, חשיבתי, תפיסתי ומתוכו הוא חי, גם אם הוא מחליף אותו זה פועל יוצא מהשפעות סביבתיות. והיו יחידים שקיבלו מתנה מהבורא, שלף אותם כמו בפינצטה מתוך זרם המיליארדים ונתן להם אפשרות להשוות את התכונות הפנימיות שלהם אליו ומתוך כך לגלות אותו ולחקור אותו כמו שחוקרים כל אובייקט במדע. הגדולים כמו בעל הסולם הגיעו לטופ שבטופ, לגמר התיקון אז הם פותחים שיטה ודרך איך כולנו נוכל לצעוד. בשבוע שעבר הסביר לנו על הבעיה שבה נתקל המקובל, המקובל מגלה את הבורא, מגלה עולמות עליונים, מציאות אדירה, איך הוא יספר על מה שהוא מגלה למי שעוד לא מגלה את זה? אין שפה, כי המציאות הזו היא מעל זמן, תנועה, מקום. כל המילים שיש לנו הם מהעולם שלנו והוא מגלה עולם עליון אז הוא לא יכול להוציא מילה מהפה, יש לו בעיה כי כשאדם מגלה את הבורא, הוא מבין שהוא חי כדי לעזור לנבראים האחרים להגיע לאותו טוב גם כן, זה לא שלו, אלא של כולם. זו בעיה אחת, איך למסור למה שנקרא דרי מטה, אלו שלא נמצאים בהשגת העולם העליון בכלל, בעיה שנייה היא איך למסור למקובלים אחרים שכן מגלים עולם עליון ומשיגים את הבורא במידת מה. בגלל שהמחקר זה טיפוס במדרגות של גילוי, אז אם אני במדרגה עשרים ויש מקובל אחר במדרגה תשע עשרה, אני מחויב לתת לו יד, לעזור לו לטפס. זאת אומרת יש שני סוגי לקוחות שאותם הם צריכים לשרת, אלו שכלל לא נמצאים בהשגת העולם העליון ואלו שכבר נמצאים בהשגה אבל צריכים עוד להתפתח. לזה הוא קרא משא ומתן במחקרי החוכמה. כמו בכל מדע, אתה פותח ניסוי מסוים שמישהו עשה, קורא שם פרטים מדויקים מה אתה צריך לעשות כדי לקבל את אותן התוצאות. ככה זה בדיוק עובד בקבלה. הקושי הוא איך למסור את הגילויים, את המחקרים, את הבירורים, זו השאלה שאיתה יצאנו מהשיעור הקודם. בחוק שורש וענף שהוא מלמד אותנו עכשיו הוא מסביר לנו את הדרך שעל פיה התפתחה השפה הקבלית שנקראת שפת הענפים. כדי להבין אותה אנחנו קודם צריכים להכיר את החוק הזה. נקרא שוב ביחד. "חוק שורש וענף ביחס העולמות. חכמי הקבלה מצאו," אלה שגילו את הבורא ואת העולמות העליונים. "אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שוה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם." מה זה אומר? "דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם." תסתכלו אליי רגע, יש לנו עולמות עליונים שמסודרים אחד מעל או מתחת לשני. עולמות מהמילה העלמות, מעלימים את האור העליון מהנבראים. בסוף העולמות העליונים יש מה שנקרא מחסום, גבול איכותי שמבדיל אותנו מהרגשת העולמות העליונים, אז אני חי, עם העולם שלי עם המציאות שאני תופס עכשיו, בו בזמן שכל מה שקורה לי כאן, אני וכל פרטי חיי, בעצם כל כולי וכולנו בכלל וכל מה שקיים, הוא לא הגיע משום מקום. הוא משתלשל מהעולם שמעליו ואז יש מעלינו עולמות עליונים שכל הפרטים שקיימים באיזושהי רמה, מגיעים מהרמה שמעליה וכן הלאה. בהתחלה עומדת מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו. המחשבה הזו יוצרת את הכלי שנקרא נברא, אחר כך מחלקת אותו להרבה הבחנות פרטיות שהולכות ומשתכללות אבל בסופו של דבר אנחנו מקבלים מערכת של עולמות עליונים שכל הפרטים מועתקים מעולם לעולם. "אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם." זאת אומרת, כל הפרטים קיימים בכל העולמות אבל יש משהו שמבדיל בין העולמות, שמגדיר את רמתן. גלעד, תמשיך?

גלעד: הקשר בין העולמות הוא על דרך חותם ונחתם. מה זה? כמו שפעם היו מדפיסים ספרים. פעם לפני הרבה שנים הדפסתי ספר, אז לא היו מחשבים אלא בית הדפוס הכין את הספר , היה אותיות הפוכות. הוא הראה לי דף, היה מדפיס דף אחד עם דיו אלף פעם ואז הוא היה מחליף לסוג אחר לסוג אחר של אותיות, הופך את הדף, ומדפיס מהצד השני וכך היו עושים מאות דפים. חותם ונחתם. הרב הסביר פעם שהחותם הוא בעצם משהו בולט, והנחתם ממנו שמים אותו בתוך פלסטלינה או בתוך חימר, אז שם זה ייצא כחסר, בדיוק אותה צורה של החותם נוצרת כחיסרון כלומר אנחנו צריכים להרגיש את החיסרון שבונה בנו האור מלמעלה. האור הוא בא מצד של שלמות ואנחנו רצון לקבל, אנחנו רוצים לקבל לכן אנחנו צריכים להבחין איזה חיסרון, לא חיסרון מלשון מינוס אלא מה חסר לנו, בונה בנו האור, ואנחנו צריכים מרצוננו לרצות את החסרון הזה, ואז הוא ממלא אותנו. זה נקרא חותם ונחתם. בכל עולם מעולמות אבי"ה, כל אחד כלפי זה שמתחתיו הוא חותם ואז ההוא נחתם כלפיו עד לעולם הזה. גם העולם הזה זה תחתית העולם הרוחני. אנחנו חיים בעולם שהוא בכלל מתחת לכל המציאות הזו. אנחנו חיים כל אחד בעולם דמיוני שלו שהאגו שלו מצייר לו. זאת אומרת אפילו שהוא אומר עד העולם הזה, הגשמי, הוא לא מתכוון למה שאנחנו רואים, הוא מתכוון לחלק התחתון ביותר בעולם הרוחני. בכל מקרה, כמו שאורן הסביר, שלבים, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, ותחתית עולם העשייה נקרא העולם הזה. וכאן הוא אומר לנו, תדעו לכם שיש לנו כוח שמדרבן אותנו להגיע אל החלק העליון שנקרא, "אין לך כל עשב מלמטה," עשב זה מדרגת צומח "שאין לה מזל ושוטר מלמעלה, שמכה אותה, ואומר לה: "גדל!" זאת אומרת אנחנו נמצאים במציאות שאין לנו ברירה. לפעמים סובלים או נהנים, זה לא חשוב, מה שחשוב הוא שכל הזמן כוח בא מלמעלה ומפתח אותנו אישית, קבוצתית, ומפתח את האנושות כולה וכל הזמן הזה הוא נותן לנו טיפות של כוח, מזל, ומכה ואומר לנו גדל. מה שיפה בחוכמת הקבלה, שברגע שמזהים את הכוח של אותו מלאך שמטפח אותנו ומעלה אותנו למעלה, אנחנו מפסיקים להתנגד לו, מתחילים להיות שותפים שלו ואז אנחנו יכולים להיות בשמחה כל הזמן, למרות שהאגו חוטף מכות זה לא משנה, מצד שני, אנחנו מזדהים עם אותו כוח שמטפח אותנו ואז אנחנו הופכים להיות חלק ממנו, נמצאים בהודיה ובשמחה כל רגע.

אורן: שאלה. "שמכה אותה, ואומר לה: "גדל!". אז בואו נחשוב כל אחד עם עצמו, דקה בשקט, מה אני מרגיש בחיים שלי שבא אליי, מנענע אותי ואומר לי תגדל? ומה זה בכלל לגדול? לאן אני צריך לגדול? בואו נחשוב דקה בשקט כל אחד עם עצמו. בואו נעשה סדנה זריזה. מה זה לגדול? כל אחד משפט במעגל, בבקשה, שלוש דקות, בזק.

סדנה: מה זה לגדול?

גלעד: תענוג לשמוע את קבוצת המיקוד ולהרגיש את כל החברים בכל הכלי, גם במערכת הערבות ובזום, דנים בשאלה. מרגישים את השאלה צפה, עולה כלפי מעלה. אנחנו נראה את קליפ מספר 1 בו הרב יסביר לנו מה זה לקשר בין אותם כוחות שנמצאים בעולם העליון לבין התופעה לבין התופעה שרואים אותה בחושים שלנו. איך המקובל, לא מתוך זה שהוא רואה משהו בעולם ומדמיין לעצמי איך עובדים הכוחות, לא. אלא עובר את המחסום הרוחני ומתוך זה הוא מזהה את הכוחות בעולם הרוחני ומבין איך הם מובילים וקשורים לתופעה שהעיניים רואות, שהפה טועם, שהלב מרגיש כאן בעולם שלנו. לכן אברהם נקרא עברי, הוא עבר את המחסום, גילה את הכוח האחד שמנהל את כל המציאות וירד חזרה כדי להגיד לכולם בואו אחריי, מי שיש לו נקודה שבלב, בואו אני אתן לכם את התשובה, זה מה שאמר אברהם, זה גם מה שאומר הרב לייטמן, הרב"ש, בעל הסולם. זה המסר של המקובלים. עכשיו בקליפ 1, בואו נקשיב טוב טוב איך הוא מקשר בין הכוחות הרוחניים לבין התופעה שרואים פה.

קליפ מספר 1

החומר הוא שונה, הכוונות שונות, המילוי, המהות שונה, אבל זו העתקה מהעליון לתכונות של התחתון. נניח פרח, אז יש פרח בעולם שלנו ויש פרח בעולם העליון. בעולם העליון מה זה פרח? זה אוסף של התכונות שמצטברות בצורה כזאת ביניהן, שהן נותנות בעולם שלנו תוצאה של פרח. המקובל, כשהוא מגיע לפתיחת העולם העליון, לפקיחת עיניים, הוא מתחיל לראות את הדברים. והוא, לפי מה שיש לו בפנים כבר תמונה של העולם שלנו, הוא מתחיל לראות את העולם העליון ולראות את השורשים בתמונה שלו, "אה, פרח בעולם התחתון הוא תוצאה מאיסוף הכוחות האלה, הצטברות הכוחות האלה בעולם שאני עכשיו מגלה, בעולם העליון." אז יש לו ענף ושורש. שורש למעלה, ענף למטה וקשר ביניהם. אז עכשיו הוא מסתכל על האיסוף המיוחד של הכוחות האלה שנותנים בעולם שלנו תוצאת פרח ואומר, פרח. איזה פרח? כוחות. לא פרח. מה זה סתם כוחות אני יכול להגיד? שושנה. וזה הקוצים שלה וזה העלים שלה וזה וזה כך, וזה כך, ואז הוא מבין איך לכנות את הדברים. אחרת, לא הייתה לו שום אפשרות. מזה ישנה שפה. כי אם לא זה, איך היו מדברים? איך? בעולם העליון אתה מגיע, כוחות, אתה נכלל מהם, הם פועלים והכל אבל גם בינהם איך להחליף משהו? לא בעולם שלנו, לא במצב שלנו זה אפשר, כן אז בכוחות כי גם הם הופכים להיות לאותם הכוחות, לאותו המקובל, לאותם המקובלים, הם לא צריכים שפה, יש שפה לתחתונים, ושפה לעליונים. אבל כדי למסור מדור לדור וללמד, אתה חייב שפה. והשפה הזאת היא מדויקת כי הם יודעים כל שורש לכל ענף בעולם הזה, איך לקרוא לענף זה ברור מהעולם שלנו, ואז ברור במה לקרוא את השורש ובשבילנו זו בעיה. שאנחנו פותחים ספרים בקבלה ושם הכל כתוב בשפה שלנו אז מזה יש לך בלבול אתה חושב שהם כותבים על העולם שלנו והם לגמרי לא מתייחסים אל העולם הזה.

גלעד: איזה יופי, איך הרב מסביר מדויק. אז מעכשיו שתפתחו כל ספר קבלה, תורה, נביאים, כתובים, תלמוד, ספר הזוהר, אפרופו ספר הזוהר, יש לנו הפתעה בסוף השיעור לספר לכן עליו, תלמוד עשר הספירות, לא משנה מה אנחנו פותחים, אנחנו קוראים שם, צריך להיות דבר אחד ברור, כתוב פה על כוחות רוחניים, על הענפים, על שורשים. לא מספרים לנו פה סיפורים על הענפים, מה קורה בהם אלא המקובלים משתמשים בשמות של הענפים כדי לתאר את הכוחות הרוחניים שהם מזהים בעולמות העליונים, כי אחרת כמו שאמר כאן הרב, לא הייתה להם שפה. לא היו יכולים לכתוב על זה. יש כל מיני צורות של הבעת הכוחות הרוחניים. למשל גם ניגון של מקובל, זה ביטוי דרך שפת המוזיקה, דרך הענף שנקרא מוזיקה, של אותם כוחות שהוא מזהה, כוחות של הכוח העליון, ביטוי שלהם שהוא מזהה. כשהוא כותב למשל בתורה, מספרים לנו סיפור על אתונו שהלך ופתאום התחיל לדבר וכן הלאה, אז מיד אני מתחיל לחשוב על משהו גשמי, איזה אתון פותח את הפה ומדבר. לא, הם לא מדברים על זה, הם מדברים על כוח רוחני כזה ששם יש מושג אחר למה זה אתון ומה זה דיבור וכל הדבר הזה צריך לעבור תרגום לשפת הרוחניות. כי שם השורש ואנחנו משתמשים בשפה שלנו כביכול מבינים מה כתוב שם. לכן זה כל כך יפה, מה שעשו המקובלים, הם נתנו לנו שפה של ספירות. בספירות יותר קשה לדמיין מאשר בשפה כמו של תורה או גמרא ששם אנחנו ישר מגשימים את הדברים. אנחנו מדברים הרבה זמן, בואו ניתן מקום לשאלות, בטוח יש הרבה שאלות על הנושא הזה ובכלל, מה שנובע מזה.

תלמידה: אם לא הייתה דרך אחרת, כל השפה של התורה יצרה עיוותים. שמעתי את אורן על פרשת אישה סוטה שמעתי את הפרשנות של הקבלה ואני מבינה שזה שורש וענף, אבל בעולם הגשמי זה יצר עיוותים נוראיים לאורך דורות של אכזריות מזעזעתו קשה להאמין שהיה צריך להסתיר את זה ככה ולא היתה דרך אחרת. למה זה נבחר להסתיר את זה בדיוק ככה?

אורן: זה לא שהסתירו, אלא שאנחנו מתישהו עברנו חורבן רוחני והפסקנו להרגיש את רמת השורשים. אברהם זה המקובל הראשון שהחל להסביר לנבראים אחרים מי זה הכוח האחד שתכונתו השפעה ואהבה ואיך מגלים אותו, על ידיי התקשרות באהבה ביננו. אחר כך באו עוד מורים. סביבם התקבצו אנשים, כך נולד העם שלנו. מה שאפיין אותנו, ייחד אותנו זה שיש התקבצות של אנשים שיש להם אידאה רוחנית, שהם רוצים להיות דומים לאור העליון, להיות באהבה כמו שהוא אהבה. יש להם אתגרים, יש להם מכשולים, האגו מתגבר בתוכם, מפריד ביניהם אבל יש להם תמיד מטרה עליונה לעלות מעל לכל עם יחס של אהבה ולכן ביניהם, שורה כוח עליון. עליות, ירידות, מצבים עברנו אבל התרסקות כמו חורבן הבית השני, ניתקה אותנו לחלוטין מתכונת ההשפעה והאהבה ואז התפזרנו גם בעולם. מאז העם שלנו חרב מבחינה רוחנית ועדיין, כתוב שכל יום שלא חזרנו לרמה הרוחנית, כאילו החרבנו אותה. חורבן זה לא משהו שקרה פעם מזמן, זה חורבן תכונת האהבה בתוך הלב שלי. כשהיא נחרבה, הכוח העליון נעלם מתפיסתי, אין לי כלים להרגיש אותו ואז התחלנו לגשם את מה שכתוב בכתבי הקודש. כשמשה והבאים אחריו כתבו את כתבי הקודש, העם היה בגובה רוחני, הוא ראה שכל מילה שהם אומרים, מצביעה על שורש עליון ואז היינו כמו שמסביר בעל הסולם, ברמה רוחנית של לוקחים את מה שכתבו הגדולים כמשא ומתן במחקרי החוכמה. ידענו לפתוח את הקידודים כי היינו בהשגה. לא גדולה כמו המורים אבל בדרך. אז הם יכלו לעזור לנו דרך הכתבים. ידענו לראות את השורש שעליו מצביע הענף. בחורבן התנתקה היכולת לראות את השורש, נותרנו עם הענפים. היינו כך צריכים להתפתח אלפי שנים בחשכה, בחוסר הכרה רוחנית אבל בינתיים הכתבים נשארו אצלנו כדי שתהיה לנו איזושהי אחיזה במשהו שהוא קצת יותר גבוה. בתוך אותם כל דורות של תקופת הגלות היו יחידים שהתעלו אל האהבה וראו את הקידודים, ראו איך כל ענף מצביע על שורשו והמשיכו לחקור ולפתח את החוכמה. זה לא שמשה נתן את התורה ושם זה נגמר. בא רבי שמעון בר יוחאי ונתן אחר כך את הזוהר, כל המקובלים לאורך כל הדורות התנאים, המוראים כולם בעלי השגה. האר"י במאה השש עשרה עושה קפיצה, בעל הסולם עושה לנו הנגשה. למה? כי היינו צריכים להתבשל ולהתערבב עם כל הנבראים כי בסוף, הבורא לא צריך אומה אחת, שתהיה רוחנית, דבוקה בו, הוא צריך את הנבראים כולם כאגודה אחת, אז אנחנו לא מבינים איך המערכת האדירה עובדת. אבל זה לא שמישהו הסתיר, החביא, אף אחד לא רצה להכשיל אותנו חס ושלום, הכל בא מאותה אהבה אחת ויש דרכים שונים לקדם את הנבראים כולם אל המטרה. זה חלק מאותה מערכה, שום דבר לא היה מיותר בדרך. העיקר זה שעכשיו מגלים לנו תורת אמת, בעל הסולם כותב שהוא בא להאיר את נשמת היהדות לכל בני האדם, היא שייכת לכולם. עוד שאלות.

תלמיד: לפני כמה שנים למדתי לקרוא ביפנית. היום אני מסתכל על אותיות יפניות, קורא, ולא מבין כלום כי הם חושבים בצורה אחרת, אז אם אין יפני שיתרגם לי, לא יעזור כלום. פה יש תחושה שאני קורא את המילים, מבין שמדובר על משהו גבוה, כוחות, ולא מבין כלום. איך בסוף אמור להיכנס לשם ולהבין משהו?

גלעד: זו הבנה גדולה שאתה לא מבין. כי תאר לעצמך כמה אנשים קוראים את אותו דבר וחושבים אני מבין, זה הכי גרוע. מה זה הבנה? הרי אנחנו רצון לקבל. אני רעב, רוצה לאכול, האוכל ממלא אותי, התמלאתי. רוצה לבלות, רואה סרט, נהניתי, נרגע, הלאה. הולך להבין, זה רצון לקבל רק במדרגה גבוהה שנקראית שכל. מי שבא לפה, הוא מבין שהוא לא מבין. אחרת הוא היה מתמלא והולך, לא צריך יותר. למה? כי מה שפועל לך בלב שהביא אותך לפה זו הנקודה שבלב, זו נקודה שחורה, כלומר ריקה, אין לה מילוי, ולאף אחד לא יהיה אף פעם מילוי בנקודה שבלב הזאת שלא לעצמו, כי היא נובעת כבר מהמרחב המשותף של אותם כוחות שמשותפים ביחד למרחב שנקרא נשמה. לכן כדי להגיע אליה צריך אור שיפעל עליה, כל הזמן יטפטף לה, כמו צמח, אם לא תשקה אותו, ימות. צריך כל הזמן לתת לו מנה. כמו שאורן אמר בתחילת השיעור, שיעור זו מנה של אור, אנחנו צריכים אור שיטפטף עליה כל הזמן. ודבר שני, עוד כאלה כמונו שרוצים גם כן, שיש להם נקודה שבלב, ואז בחיבור בין הנקודות נתחיל להכיר את הכוחות שפועלים עלינו. בחיבור בינינו. לכן החיסרון הזה אף פעם לא יתמלא. גם אם תבין משהו עכשיו, תצא מהשיעור, תשכח. אני אומר לך מניסיון. אני מדבר על עצמי, לא עליך. למה? כי השכחה מאפשרת מייד ליצור חיסרון חדש ולמלא מחדש. זה דבר שצריך להתרגל אליו. הוא חלק מהלימוד שלנו. לאט מנה, עוד מנה, ומתוך ההתמדה נקבל לא הבנה, אלא השגה, שזה משהו אחר. זאת שאלה חשובה.

אורן: לפני השאלה הבאה, קליפ 6 יוסיף לנו גם. בבקשה.

קליפ מספר 6

אבל כשאני לומד על הענף והשורש של הפרח ואני מתכוון להעלות את עצמי לשורש, אז זה עוזר לי. אבל כשאני קורא על התופעות האלה, הן לא אומרות לי כלום כי בכל זאת אני לא יכול לתאר את הצורה, הכוחות, התכונות, בדרגה העליונה, בשורש. לא יכול. רק ההשתוקקות שלי עוזרת. והשתוקקות צריכה להיות מכוונת למה שאני לומד. זה הכול. אבל לא מזה אני אדע על ענף ושורש והקשר ביניהם, שום דבר, אלא רק אחרי שאני משיג. חייבים לעלות למעלה, להשיג את הדרגה העליונה, אז גם נדע את הדרגה התחתונה, ונדע גם את הפרח בעולם הזה. אחרת לא יודעים את המהות שלו, לא יודעים כלום. כשאתה עולה למעלה בהשגה, בתפיסה שלך, על ידי שינוי התכונות, אז אתה מבין איזה כוחות מפעילים את הפרח שלמטה, וכך אתה משיג את העולם שלנו. באופן אחר אנחנו לא משיגים את העולם שלנו. רק נדמה לנו, ותראה מה נעשה בעולם הזה.

אורן: שושנה. יש לי חבר שהוא בעל משתלה. אז כאילו אדם יכול להגיד, הינה בזוהר מלמדים בוטניקה. חס ושלום. זה מקודד.

תלמידה: אני מניחה שאחד הדברים שמקרבים אותנו חזרה לשורש זה כוח התפילה. למה גם בעולם הגשמי וגם בעבודה הרוחנית, אדם מגיע לתפילה אמיתית רק כשהוא מתייאש מכוחותיו עצמו. גם בעולם הגשמי אנחנו קודם מנסים לעשות בכוחות עצמנו ורק כשמגלים את האפסיות וחוסר האונים, רק שם מגיעים באמת לתפילה. גם בעבודה הרוחנית אנחנו יודעים שהרצון לקבל לא יכול להתעלות מעל עצמו ולשנות לעצמו את הטבע, זה יבוא רק מכוח עליון שיעזור לו. אבל התפילה מגיעה רק כשנשברים לגמרי. האם יש דרך לקצר חלק מהכאב ולהגיע יותר מהר לתפילה אמיתית?

אורן: הרבה דברים חשובים אמרת. נראה אם נוכל משהו להוסיף לך, לכולנו, משהו בהסתכלות. יש הרבה דברים שמלמדים אותנו המקובלים שצריך לשים כל אחד במקום שלו. נגיד שחסר לי פרנסה בגשמיות. אין לי עבודה. אז מה אני צריך? אני צריך ללכת לחפש עבודה. אולי אני צריך ללמוד, אולי אני צריך לעשות אלף ואחד דברים בעולם שלנו, אני חייב לעשות אותם. אסור לי לשבת בבית ולהגיד אה, יש בורא. אם הוא רוצה שתהיה לי פרנסה, אז תהיה. טמטום. כי יש חוק שאומר, אם אין אני לי מי לי. לפני המעשה, אדם צריך להגיד לעצמו, אני חייב לעשות את הכול. אם אני חס ושלום חולה, אני לא יושב בבית ואומר לא צריך רופאים, הכול מושג בכוח התפילה, אז אני אשב ואתפלל. טמטום. חוסר הבנת ההוראות הקבליות. ללכת מהר לרופא, ניתנה לרופא רשות לרפא. זאת אומרת, נתתי דוגמאות מהתחומים הכי בסיסיים בחיים. וכך זה בהכול ברמה הגשמית, פרנסה, בריאות, לא חשוב מה. כל מה שבכוחך, תעשה. אתה חייב לפעול כאילו אם אין אני לי מי לי. זה הרמה החיצונית. בתוכה אתה יכול לסדר לעצמך את תמונת המציאות לרמות יותר ויותר גבוהות. אחרי שעשיתי את כל היגיעה שאני מחויב לעשות כנברא בעולם הזה, אני מוסיף בקשה מהבורא, תעזור לי. האמת, מיליארדים מוסיפים כאלה בקשות. אמרנו קודם שיש חצי שמאמינים שיש, אז אלה מהחצי הזה שולחים לו הרבה בקשות. תביא פה, תביא זה, כאילו זה תפריט במסעדה. החצי השני גם שולחים בקשות בלי סוף, אבל אמרו להם, לא יפה לחשוב שיש בורא, זה פנאטי, פגאני. מהיקום, מזמנים, ואלף ואחד תחכומים פסיכולוגיים אחרים שהמציאו אנשים לעצמם כי החיים קשים, איך תסתדר אתה לבד? אדם קטן, החיים נותנים הרבה כאפות. משהו צריך לעשות. או תקח סמים, תתנתק. סבבה. החיים קשים. באים המקובלים ואומרים שהפתרון נמצא בכלל ברמה אחרת. מה אמר הרב עכשיו? אתה תעלה על ידי שינוי התכונות. אם בדרך שלך, בעבודה שלך על שינוי התכונות שלך לעבר תכונת האהבה העליונה הנסתרת, במעבדה הקטנה שזה קודם כל החברות שלך שלומדות איתך את אותה שיטה של בעל הסולם, הרב"ש והרב, ואיתן את מתרגלת, איך להתקרב לאהבה הנסתרת, מה זה בכלל, איך להכניס אותה עוד גרם לתוך הלב, ופתאום דווקא האגו שלי גדל. אם שם את מרגישה חלשה ונכשלת, אז מתפרצת בך בקשה לעזרה. תעזור לי להיות כמוך. הופה. כשאת מגיעה לכזאת בקשה, את מתקשרת אל השורש באיכות אחרת לחלוטין. אפשר להסתכל על כל התפילות שמעלים האנשים מליבם במילים או ברצון הלב ככוח שפועל ברמה הפסיכולוגית יש לו באמת אימפקט, אבל מה באמת מחולל תנועה בעולמות העליונים? רק בקשה להתעלות בתכונות שלך. אז כל מה שאת יכולה לעשות, את חייבת, והוא יביא אותך להכרה במחסום הזה שתיאר קודם גלעד, בגבול. הייתי רוצה להיות כזה, אבל אין לי כוח. יש תפילה שהרבה פעמים אתם פוגשים אותה במקורות, יהי רצון מלפניך. תן לי רצון, הייתי רוצה לרצות, אני לא כל כך רוצה. רוצה אלף ואחד דברים, רק לא להיות כמוך, אז אולי תעזור? כך אנחנו גדלים, מפתחים רצונות יותר ויותר עדינים.

תלמיד: בתחילת השיעור הרב דיבר על נשמה, גלעד ואורן הזכירו שאני צריך להזין את הנשמה שלי. איפה הנשמה נמצאת, בי, או בינינו?

גלעד: זה גם מילה, אתה יודע, נשמה זו מילה עם הרבה מיסטיקה. נשמה, תכין שניים קפה. יש כל מיני מושגים. זה בדיוק באותו מקום שבו אנחנו משתוקקים. אורן דיבר על הרצון, השתוקקות, שיש חיסרון, רוצים שיהיה לנו חיסרון לרוחניות ומתוך הרצון המשותף שלנו, מתחיל להתגלות משהו שהוא מחוצה לנו. אין לאדם נשמה. בביטויים, כל אחד מבין מתוך האגו שלו. יש לי נשמה, יש לך נשמה, בוא נהיה בין הנשמות שלנו. אין נשמה. יש נקודה שבלב. נקודה זה שאין לה גבולות, לא ניתן להגדיר אותה, אתה רק יודע שחסר לך משהו. אבל אם תעשה את אותו יהי רצון, אם תרצה שיהיה לך רצון לרוחניות ועוד כמה חברים כמוך ירצו, ביחד ביניכם ביחס ביניכם מתגלה סדר של הנקודות שבלב, שם מתחילה להיות נשמה. אבל זה לא המושג שאנחנו משתמשים בו. זה בדיוק אותו עיוות מתוך כך שהתנתקנו מרוחניות ונפלנו לגשמיות. אז גם המושגים האלה איבדו את הערך שלהם. בפשטות, אין נשמה, יש נקודה שבלב. תעבוד עליה, תפתח אותה, מעליה תתגלה הנשמה. כן, מי עוד רוצה?

תלמידה: המילה מזל באה מהשורש, ועל אותו עיקרון שלמדנו בהתחלה, זה עובר מעולם לעולם. האם אנחנו, הנקודות שבלב, גם שורש שיכולים לתת מזל?

אורן: מזל מהמילה נוזל. יש השפעה כמו בטיפות של אור עליון שיורדות ומחוללות את כל מה שקורה כאן איתנו. זה לגבי השורש הרוחני של המילה מזל, מהמילה נוזל. לגבי אם אנחנו יכולים להשפיע על המזל, לא כדאי להיות מיסטיקאים או לעסוק בקסמים. אנחנו יכולים לתת לאדם אפשרות לפתח את הנשמה שלו, נפנה אותו לאיפה שאנחנו חושבים שמפתחים את הנשמה, זה יהיה המזל והברכה הגדולה ביותר. ירצה, ייקח, לא ירצה, ימשיך בדרכו.
גלעד: אומרים שאין מזל לישראל, ישראל היא מעל למזלות ולכוכבים. מה זה אין מזל לישראל? מי שמפתח בתוכו את הנקודה שבלב, ישר אל, ישראל, אז הפעולה של מזל כבר לא פועלת עליו, אלא הוא מתחיל להיות מפעיל את המערכת. מתוך השאיפה ההדדית להתעלות מעל למזלות, אחרת המזל יכה בו עד שהוא ירצה, זה נקרא דרך ייסורים. אנחנו לא רוצים דרך ייסורים אלא רוצים דרך של ישראל, שנקראת דרך תורה, שהמאור מקדם אותנו.

תלמיד: איזה כיף לראות אתכם ולהיות פה. יש הבדל, ואני מבין שההבדלים זה במילה שהם השתמשו. בעל הסולם אומר, העתק. הרב שלנו אומר, החומרים שעושים את הדבר הזה שאנחנו רואים פה. בהעתק יש לי בעיה, כי זה אומר שאם יש רוצח פה, חס וחלילה, יש רוצח גם למעלה. אבל אם אני לוקח את המילה של הרב, שזה אומר החומרים, אני הולך על חומרים מסוכנים. כל חומר בעצמו הוא לא רע, אבל אם אתה מרכיב אותם בצורה לא נכונה, תקבל פיצוץ. בעל הסולם העתק, הרב אומר החומרים שעושים את הדבר הזה. במה ללכת?

גלעד: לצאת מהבלבול. הפרשנויות שלנו, אני מבין את זה, זה טבעי. יש רק חומר אחד שנקרא רצון לקבל הנאה ותענוג. זה מה שנברא. אין הרבה חומרים. איפה החומר הזה נמצא? בי, בתוכי, בתוך כל אחד מאיתנו ובינינו. בגלל שזה בתוכנו, כך אנחנו גם רואים את המציאות. החומר הזה, על דרך סיבה ומסובב, חותם ונחתם, החומר הזה מופעל על ידי כוחות, שמה הם? בפשטות, יש שני כוחות שנקראים כוונות. או כוונה על מנת לקבל, שזה ברירת המחדל, אנחנו בעולם מנותק מהרוחניות כי אנחנו בעל מנת לקבל, כל אחד במין כלא כזה, כלוא בתוך הרצון שלו, מסתכל על המציאות ואומר כמה אני יכול לבלוע ממנה לעצמי? אני מרכז העולם, את מי עוד אני יכול לנצל, באיזה צורה אנצל אותו? זו ברירת המחדל שלנו. כשאנחנו מתחילים ללמוד, אנחנו מבינים שזה מכוער, שזה לא הדבר הטוב, הרצוי. לא כי זה מכוער לאחרים, זה עוד מדרגה גבוהה, אלא כי זה מכוער לי, לי זה עושה נזק. אני אף פעם לא מצליח להתמלא, אני כל הזמן מתאכזב מחדש, וכמה שלא יתנו לי, אני לא אתמלא, כל התובנות האלה באות מתוך הלימוד. זה נקרא הכרת הרע. זה לא הרצון לקבל רע. אלא הכוונה, הכוח שמשתמשים איתו, הוא נקרא רע. למה הוא רע? כי הרצון לקבל אף פעם לא יתמלא ככה. כי אנחנו אחרי צמצום, שבירה, עוד נלמד את זה. אז מה זה הכוח האחר? בדיוק הפוך. על מנת להשפיע. אני משתמש ברצון לקבל בצורה ההפוכה שלו. זוכרים? חותם ונחתם. אנחנו מרגישים את הנחתם, צריכים להפוך את החיסרון הזה שנרצה להיות כמו החותם שחותם בנו. ואז לוקחים את אותו רצון לקבל, שהוא לא רע או טוב, הוא הבריאה שהבורא ברא, והופכים את השימוש איתו. אז נאמר, רוצח זה דבר נורא, אבל אם בעזרת הרוצח הפנימי מצליח לרצוח את העל מנת לקבל כדי שהעל מנת להשפיע יחייה, אז לקחתי את הרוצח והפכתי אותו למחייה. מה כתוב על משה רבנו? וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. זאת אומרת, אומרים משה רוצח? חס ושלום. משה זה משה שבתוכנו. צריך להגיע לשלב שבו הוא לוקח את הרצון על מנת לקבל, שזה נקרא המצרי שבי, שם אותו מתחת לחול, זאת אומרת הוא פחות חשוב עכשיו, ובזכות זה הוא הופך להיות איש במדרגה יותר גבוהה. אין במציאות כוח שהוא רע. הרע זה רק העל מנת לקבל שלנו, הטוב זה העל מנת להשפיע שלנו.

אורן: אני רוצה שנראה את קליפ מספר 5, בבקשה.

קליפ מספר 5

שאלה: איך אני, האדם הקטן הפשוט שנמצא כאן בעולם הזה, משתמש עכשיו בכל הידע שאמרת כדי להתעלות לעולמות הרוחניים ולהגיע לתכונת ההשפעה, לאהבת הזולת. הרי אני חי בעולם של דומם צומח חי, והיום כשאצא לעבודה, אפגוש אנשים, יקרו לי כל מיני מקרים, איך אני אשתמש בזה? הרי לכל דבר יש ענף. אל תתנתק ממה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. תחשוב שאחרי כל מקרה נמצאת פעולת האור, אחרי כל אדם, אחרי כל דבר. תנסה להתאמץ ולא להיפרד מהתמונה הזאת, ואז תתחיל מתוך ההרגל הזה, להיות יותר רגיש, עד כדי כך שאתה גם תתחיל יותר ויותר לראות את ההשתוות שלך לזה, איך אתה ניגש לזה, איך אתה מתחיל להיות יותר קרוב לפעולות האור השונות. אתה תתחיל לזהות שזה הבורא שפועל עליך, מחשבת הבריאה שמפעילה את כל מקרי האור האלה, ואז אתה מתחיל לדבר עמו. זאת אומרת שאתה מתנהל מולו, אתה מדבר רק עם הבורא. יש לך חברים? לא, זה לא החברים, זה הבורא שעומד מאחוריהם, יש לך את העולם? אין לך עולם, אלא העלם, הסתר, אבל הבורא עומד אחריו. וכך בכל פעם אתה משתדל להיות בקביעת ההדדיות הזאת, השותפות בניכם. ובזה אתה מתחיל לראות איפה הבחירה החופשית שלך, ואיך להגיב. כל פעם להיות עם הבורא בהדדיות, בדיאלוג. וכל היתר זה האמצעי. זה סך כל העולם, לשם כך הוא קיים. ולא להיפרד מ"אין עוד מלבדו" ו"טוב ומיטיב" ואתה נמצא בקשר תמידי עמו.

גלעד: לא להיפרד מאין עוד מלבדו טוב ומיטיב, אומר לנו הרב, ואני בקשר עמו תמידי. לזה אנחנו רוצים לשאוף, לזה אנחנו רוצים להגיע. אם נצא מהשיעור עם זה, יצאנו כבר עם המסר העיקרי החשוב ביותר של כל חוכמת הקבלה. אבל אנחנו עוד לא יוצאים מהשיעור אלא רוצים להזמין אתכם לאירוע מאוד מיוחד שיהיה בליל שבועות, בין יום חמישי לשישי בלילה בעשר ורבע בערב עד שתיים עשרה וחצי בלילה, בעשרים ואחד במאי 2026. נראה את זה בשקופית. העיקר בלימוד הזה הוא לעבור את החצות. זה לימוד שהיינו רגילים לעשות אותו במשך כל השנים במיוחד בשלושה רגלים, והפעם מדובר כהכנה לליל שבועות. יש לזה סיבות מאוד עמוקות. אנחנו מזמינים אתכם לבוא איתנו ללמוד. נרצה להראות את קליפ מספר 8 שבו הרב יסביר את הסיבה למה. יש הזמנה פרונטלית וגם כמובן אפשר במערכת הערבות. אחר כך ניתן את הפרטים הטכניים בנוסף.

קליפ מספר 8

אנחנו נמצאים איתכם לפני חג מאוד גדול ומיוחד שנקרא חג קבלת התורה, או חג השבועות. בחג השבועות אנחנו נוהגים ללמוד בלילה, שזה נקרא תיקון ליל שבועות. מה אנחנו צריכים לתקן? אנחנו לומדים איתכם מהתורה, שהאדם נברא בחטא. "חטא עץ הדעת" זה נקרא. שאנחנו איתכם נמצאים בתכונה מאוד מיוחדת, רעה מאוד, שזה נקרא "יצר הרע". "יצר האדם רע מנעוריו". וגם כן מצד הבורא כתוב: "בראתי יצר הרע". אבל מצד שני כתוב: "בראתי תורה תבלין". מה זאת תורה תבלין? שעל ידי האור שנמצא בתורה, שטמון בתורה, שאנחנו יכולים למשוך אותו מהתורה, על יצר הרע שלנו, נקרא "המאור שבה, בתורה, מחזירו למוטב", יחזיר את היצר הרע שלנו ליצר הטוב. ואז ביצר הטוב אנחנו נגלה את העולם העליון, חיים עליונים ורוחניים. כל זה אפשר להשיג בליל השבועות, שאז בלילה שאנחנו לומדים, דווקא אנחנו מושכים מאור התורה, והוא מתקן אותנו. לילה מסמל את החושך שאנחנו קיימים בו עכשיו. שלא יודעים בשביל מה חיים, בשביל מה אנחנו קיימים. והאור שאנחנו מזמינים על ידי הלימוד שלנו צריך לעורר לנו הכול. על ידי יחס יפה אחד לשני ב"ואהבת לרעך כמוך", שזה כלל גדול בתורה, שהתורה צריכה לתת לנו לקיים את הכלל הזה. ונקווה שאנחנו נגיע למצב שאנחנו נהיה כבני תורה, שאנחנו מקימים את אור התורה שמשפיע עלינו ואנחנו נזכה לגאולה, לאור הגדול, ליום שכולו אור. חג שמח.

אורן: אמן. אתם רוצים שישלחו לכם את הקליפ? איתי, שומע? אז אנחנו נעשה פה ערב חגיגי, יום חמישי, תיקון ליל שבועות, זה לא יהיה פה כי יהיו מלא אנשים אלא למטה באולם האירועים שבטח יהיה מלא עד אפס מקום. מוזמנים, חברים וחברות שלומדים איתנו כקהילת הלומדים. אם אתם לא יודעים, אגלה לכם שאתם הבן החדש במשפחה הרוחנית שנקראת בני ברוך קבלה לעם, זה משפחה שחיה בכל העולם. כאן למשל באולם, כל בוקר, אתם כבר יודעים, יש המון חברים שמתאספים בעשיריות ולומדים כמנהג המקובלים מדורי דורות, ועל המסכים רואים חברים מכל העמים, בכל היבשות, בכל העולם. אז ביום חמישי נתכנס ככה בגדול. אנחנו עושים את זה בעשר ורבע כדי לאפשר לאנשים שבדרך כלל עבורם לקום לפנות בוקר זה לא דבר קל, אז בעשר ורבע בערב זה לא דבר קשה במיוחד. זהו. אנחנו נתאסף כולנו, כמו משפחה אחת גדולה, נקרא קטעים מיוחדים מתוך ספר הזוהר שאותו לומדים בלילה הזה. זה נקרא ליל הכלה שמתחברת עם בעלה, שזה האור העליון, נרצה לבנות את עצמנו כמו כלה לקראת הזיווג הגדול שנקרא גמר תיקון. ויהיה פה הרבה אור אז אתם מוזמנים לבוא לתת יד, לבנות את הכלי שהעם שלנו כל כך זקוק לכוח העליון של האהבה שיכסה את כולנו, שיחבק, יעודד, ירפא, ישמור, אז יש לנו כאן הזדמנות להשתתף במעשה רוחני. אתם כולם מוזמנים. כרגיל, כמו כל השיעורים, יהיה שידור במערכת הערבות למי שקשה, רחוק, לא מסתדר לו. זהו, מה רצינו עוד? באותו יום יש חריגה. כל לילה אנחנו לומדים כל לילה. אבל כאן אנחנו משנים את הסדרים, מקדימים את השיעור כדי לאפשר לאנשים שלא קמים איתנו כל לילה לבוא בעשר ורבע ואז אנחנו עד שתיים עשרה וחצי, עוצרים את השיעור, חוזרים בבוקר ברבע לשמונה יהיה השיעור הבא של הבוקר. אבל עכשיו אני מפוקס רק על הערב.

גלעד: עוד דבר, אגיד אותו בעדינות. תהיה כאן קהילה גדולה של הרבה חברים וחברות שיבואו וילמדו איתנו. בגלל שזה לילה, אנחנו בדרך כלל לא באים בבגדים קצרים, מכנסיים קצרים, שרוולים, שלא יהיה קר לנו אז אנחנו מתלבשים יותר נעים, נינוח וצנוע, שיהיה מקובל כמו שכולם מגיעים, שלא יהיה בולט יותר מדי. בדרך כלל אנחנו לא מעירים, אבל בגלל שזו תהיה קהילה גדולה ורחבה, אנחנו נבקש לבוא בצורה כזאת שנטמע בתוך הסביבה הרוחנית שבה אנחנו נהיה. יש שאלה על הנושא? הודעות לסיום, בבקשה.

רוני: חברים יקרים, ביום חמישי אתם מוזמנים לשיעור מיוחד בשעה מיוחדת, לילה דכלה, לכבוד חג השבועות, נפגש באולם האירועים בשעה עשר ורבע עד שתיים עשרה וחצי. השיעור ללא תשלום. חשוב להירשם בטופס ההרשמה שנשלח אליכם לקבוצות על מנת שנוכל להיערך מראש. ביום שני הבא נקיים הכנה לשיעור בשעה שש וחמישים. נגיע מוקדם יותר ונתכונן. נשלח אליכם סקר קצר בווטסאפ בקשר לתוכן של שיעור הבוקר. נשמח שתכנסו, תמלאו ותשלחו את הסקר.

גלעד: רק לפני שנשיר שיר, אפרופו הכנה, גם בליל שבועות מומלץ לבוא קודם, לעשות לנו את התה, את הקפה. לנוח, לדבר עם החברים, לשבת ביחד, שיהיה לנו נעים. את רוצה להכין עוגה? זה איתי יגיד לך. אבל אפשר בשבוע הבא. נשיר?

אורן: כן. עכשיו אנחנו רוצים לשיר שיר מתוך תהילים, קווה אל ה', חזק ויאמץ ליבך, וקווה אל ה'. נשיר, נרגיש את הנקודה הכי פנימית בתוכנו, נחבר אותה לחברים. כשאנחנו נשיר ביחד אנחנו קודם כל מחפשים להרגיש את הקול הכללי ואז בעדינות מצטרפים אליו.

"קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך ויאמץ ליבך"

(סוף השיעור)

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Clip from TV Program "A New Life No 252"

Clip from TV Program "A New Life No 252"

Clip from TV Program "A New Life No 252"

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır