heb_o_rav_kitvey-rb-1989-41-seder-hayom_2010-03-19_lesson_bb

מאמר 41 - משנת 1988/89

"סדר היום"

(סדרת "כתבי רב"ש", מאמרי "שלבי הסולם", כרך ב', עמ' 964)

שיעור 19.03.10 (ש') – אחרי עריכה

במאמר הזה, שנקרא "סדר היום", הרב"ש כותב מהו סדר היום כך:

"א. תיקון חצות" ברוחניות כידוע אין זמן, אלא יש מצב באדם שנקרא "חצות", "חושך", "לקונן על גלות השכינה." זאת אומרת, שנמצא במצב החושך, לא בגלל שיש לו איזה ייאוש, צריך איזו תרופה נגד הייאוש, הרגעה או משהו. אלא שמצטער על זה שמרגיש רע ולא שמרגיש רע מפני שבזה הוא מצער את הבורא. זה נקרא "לקונן על גלות השכינה", ששכינה נמצאת בגלות והיא סובלת, ולא שהוא נמצא בסבל.

"ב. ענין קביעת האמונה בכמות ואיכות." שמתעלה מעל הכלים שלו, רצונות ומחשבות, שכל המצבים יהיו לא על חשבון עצמו, אלא ב"אמונה". זאת אומרת, כלפי הבורא, האם ברגע זה שהוא עכשיו נמצא, הוא משתדל לעשות נחת רוח לבורא או שהכל נמדד כלפי הרגשה עצמית. האם במקום עצמו, מרגיש את הבורא או מרגיש את עצמו ודואג לעצמו.

"ג. בענין הרע: לצייר את היסורים והכאב שגורם הרע למעלה בהעולמות וכן למטה בעולם הזה, שגורם בחינת מיתה אצל הנבראים," זאת אומרת, שוב, האם מתעלה מעל עצמו בהרגשה ובקביעת המצבים, לא כלפי מה שהוא מרגיש, אלא מה שמורגש בעליון. "וכן זה גורם יסורים לכללות הבריאה, לכן נמצא הרע של הפרט גורם להכלל, משום שהכלל להפרט הם שוים ואין ביניהם הפרש." האם מרגיש את עצמו בערבות, באחריות, שהדאגות שלו הן דאגות על עצמו ולא על הכלל. הכלל, הבורא, זה היינו הך. כל מה שמחוץ לאדם זה "העליון".

"ד. וכן לשנוא את הרע מטעם "אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם"," זאת אומרת, האם שונא את הרע שבו, לא מתוך שרע לו ממנו, אלא מתוך כך שהוא מפריע לו להגיע ל"אהבת ה'". שאז תולה תקווה בכך, שאם משתוקק לאהבת ה', ההוא ישמור עליו. "ושיהיה כוונתו להפריד הרע לגמרי." להתעלות מעליו עד כדי כך, לא שהוא לא מרגיש את הרע, הוא מרגיש, אבל יכול להיות חופשי ממנו. כמו שנמצא למטה, והוא עם המסך שלו רוכב מעליו, שולט בו.

"ה. לצייר את מצב הנשמות הנעשקות ולבקש עליהם רחמים." שכבר בכל המצבים הקודמים הוא התעלה מעל עצמו, ואין לו כלפי עצמו כבר שום עניין, ואז מתחיל באמת להיות מוכן להתפלל עבור הכלל, "תפילת רבים" מה שנקרא. שיש נשמות שהוא לא יכול עדיין להשתתף בהם, ולתקן יחס שלהם אליהם כמו שהם שלו. לא שהוא מבקש עבור האחרים, מה זה נקרא "לבקש עבור האחרים"? הרי מה שרע לאחרים, והוא מזהה שזה רע לאחרים, זה מפני שהוא לא מתקן אותם.

כזכור מתוך המאמר "הסתר וגילוי פנים של השי"ת", אם האדם רואה רע או טוב באחרים, זה הכל לפי תיקון הכלים שלו. אם הוא רואה שמישהו סובל, סימן שכלי שלו עדיין כלפי אותה הנשמה לא מתוקן. כלומר, אחרי שהוא תיקן את עצמו, שהתעלה מעל עצמו, עכשיו הוא מתקן את עצמו בהתכללות באחרים.

זה נקרא "לצייר את מצב הנשמות הנעשקות ולבקש עליהם רחמים". ו"לבקש עליהם" בעצם זה גם תיקון שלו, שמרגיש אותם עדיין מנותקים, מרוחקים ממנו, ושנמצאים במצבים המקולקלים.

אחרי שמתקן את ה"אמונה" שלו, היינו, כלים דהשפעה שלו, מעל עצמו ומעל האחרים שזה גם כן הוא, רק שלב ב' בתיקון שלו, מגיע לאות ו'.

"ו. ולצייר ענין רוממות ה'." לפני כן לא מסוגל, לכן רב"ש כותב את זה כ"סדר יום". "רוממות ה'" זה עד כמה שכל הכלי עכשיו והתיקונים שעשה, הכל זה אך ורק כדי להיות בעל מנת להשפיע מעל כל המציאות, מעל כל הכלים, כל הנשמות כנשמה אחת כלפי הבורא, שהוא העליון מעל הכלי הזה.

"ז. ולצייר ענין אהבה באופני גילוי אהבה." אלו כבר דברים גבוהים, שאותם נעזוב בינתיים.

"ח. סדר הלימוד צריך להיות לשמה," זאת אומרת, שרק לצורך כלים דהשפעה, להתעלוּת מעל האגו, כך שכל מה שיהיה מורגש בכלים דקבלה, יהיה אך ורק לצורך פעולת ההשפעה. ולא חשוב מה יורגש בהם ומה יהיה להם. "שפירושו שהוא רוצה שהלימוד יביא לו את המאור התורה," בשביל מה? "בכדי שהמאור יחזירו למוטב, כדברי חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב". כי בלי עזרה מלמעלה אין האדם מסוגל לעבוד בבחינת אמונה והשפעה על דרך האמת," רק בכמה שהאור מאיר לנו, אנחנו מסוגלים להשפיע. ברגע שהוא מפסיק, אנחנו מפסיקים. "שלא משטה את עצמו ולומר שיש לו אמונת ה'," כאילו שמסוגל לזה לבד. "וכבר מוכן לעבוד בעל מנת להשפיע בלי עזרה מה'," שזה אף פעם לא יכול להיות, אלא "שרק "המאור שבה מחזירו למוטב"." רק באור שמאיר עליו, בכוח שמאיר עליו, באותו מצב, באותו רגע, באותו האופן, הוא מסוגל להשפיע בלבד, כך שירגיש את עצמו כתלוי בזה.

"לכן טוב לקבוע זמן קבוע ללמוד רק מענינים שמדברים מאמונה והשפעה, היות שבזמן שלומד בדברים האלו הוא מתדבק במחשבות כאלו, אז יותר קל לקבל להתדבק בהמאור התורה." זה מה שאנחנו צריכים במיוחד בזמן קריאת הזוהר.

"אבל זה משיגים בשיעור שעובדים בבחינת שנאת הרע," שכבר אנשים מבינים שהם צריכים להיפטר מהאגו שלהם ולהתעלות מעליו. "ששנאת הרע נקרא "עושי דברו", והמאור התורה נקרא "לשמוע בקול דברו"." זאת אומרת, "נעשה ונשמע" מה שנקרא. "ושניהם ביחד הם שלימות," שלימות התיקון. "שכל דבר צריך להיות [כולל] ב' דברים: ימין ושמאל, היינו שנאת הרע, ולאהוב את הטוב," אי אפשר רק בדבר אחד לאחוז, זה לא הכיוון, אין קָו, "קָו" צריך להיות משתי נקודות. "וזהו כמו אור וכלי."

(סוף השיעור)

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Günlük Dersler29 вер 2023 р.(Afternoon)Part 1 Lesson on the topic of "Preparation for Opening the Heart at the Congress"

Part 1 Lesson on the topic of "Preparation for Opening the Heart at the Congress"

Lesson on the topic of "Preparation for Opening the Heart at the Congress"

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Günlük Dersler29 вер 2023 р.(Afternoon)
Part 1 Lesson on the topic of "Preparation for Opening the Heart at the Congress"

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır