חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 129- 130

התפתחות השפה, דיבור

מטרה:

ללמוד על התפתחות התקשורת של האדם עם העולם שסביבו ועל התהוות דרכי התקשורת שלו.

זרימת התכנית:

תקשורת עם הטבע
תקשורת חייתית
התפתחות שפה
תחילת התפתחות דרכי העברת מידע

תקשורת עם הטבע

פתיחה:

בעצם בעבר האדם היה חלק מהטבע, ותקשר עם הסובב אותו בצורה שונה מהיום.

אומרים שלאדם היה קשר יותר חזק אל הטבע, יכל להרגיש ולחוש תופעות שהיום הוא לא יכול. ניתן לראות את זה אצל האוכלוסיה הבדואית שיכולים לגלות המון אינפורמציה על הסביבה בה הם חיים בעזרת כל מיני סימנים בדרך.

שאלות פתיחה:

מהי צורת התקשורת הטבעית ביותר של האדם?
האם כבר אז היה שוני בין התקשורת של האדם עם הטבע לבין התקשורת של החיות עם הטבע?
מדוע שינוי בסביבה גורם לשינוי תקשורתי?
האם צורת התקשורת הקדומה הזו היתה חלקה יותר, עם פחות בעיות וחוסר הבנה? האם זו צורת תקשורת יותר שלמה וטובה מאשר התקשורת שהתפתחה לאחריה?

תקשורת "חייתית"

בעבר האדם תיקשר עם הסובב אותו לצורך השרדותי, ממש כמו עולם החי

חלק גדול מבעלי החיים משתמש בתקשורת סמלים המאפשרת העברת אף מסרים מורכבים. לחיות שונות יש מערכות סמלים שונות, שחלקן מולדות וחלקן נרכשות בתהליכי למידה. מערכות תקשורת אלה המבוססות על חוש השמיעה באמצעות קולותוצלילים, חוש הראייה באמצעים חזותיים, תנועות, באמצעות מגע (חוש המישוש) וחוש הריח בפעולות כימיות. המסרים שהיצורים החיים מעבירים זה לזה ולסביבתם, נושאים מידע חיוני אודות עצמם, ויש להם תפקיד מרכזי במלחמת הקיום של בעלי החיים וביכולתם לשרוד בטבע.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

החיזור הוא אחד מן המצגים היפים ביותר שעורכים בעלי חיים. במהלך טקס החיזור מנסה הזכר להרשים ככל יכולתו את הנקבה ולהוכיח לה שהוא הבריא והמוצלח מבין כל הזכרים האחרים, כדי שלנקבה יהיה כדאי להזוודג עמו ולהעמיד דווקא עמו צאצאים. לצורך כך, בעלי חיים ממינים שונים משתמשים בטכניקות חיזור השונות במהותן ובמידת מורכבותן. חלק גדול מתצוגות החיזור מתבסס על אמצעים חזותיים כגון ריקוד שמבצע הזכר מסביב לנקבה כדי להרשים אותה, חשיפת כנפיו הצבעוניות של הזכר או מופע תעופה משותף (במקרה של עופות וחרקים).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8

נמלים מסוגלות לשתף ביניהן פעולה בפתרון של בעיות כמו מציאת המסלול הקצר ביותר מהקן אל מקור מזון וחזרה, באמצעות תהליך המבוסס על תקשורת פרומונאלית (כלומר באמצעות הפרשת חומרים ביו-כימיים המכונים פרומונים). יש הרואים בתהליך זה חשיבות רבה להבנת ההתפתחות של יכולות שפתיות משום שמצד אחד הוא פשוט ביותר, אבל מצד שני הוא דומה מאוד לאופן שבו מתרחשים תהליכים קוגניטיביים. דבורים משתמשות בסוג מורכב יותר של תקשורת המבוססת הן על פרומונים והן על איתותים חזותיים (מקובל להזכיר בהקשר זה את "ריקוד הדבש" שמבצעת דבורה שמצאה מקור מזון כדי לסמן לדבורים האחרות היכן הוא נמצא, אולם ישנם חוקרים הטוענים כי ה"ריקוד" אינו אלא עוד דרך שבה מפיצות הדבורים מסרים כימיים). על המידה שבה מזכירה התקשורת בתוך כוורת הדבורים תהליכים קוגניטיביים, ניתן ללמוד למשל מהעובדה כי אורך הזיכרון של כוורת דבורים גדול מאורך חייה של דבורה פועלת, כלומר הכוורת בכללה שומרת את הידע שהביאה הדבורה, באמצעות העברה מתמדת של מסרים, גם לאחר שהדבורה עצמה מתה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

אחד התחומים שנלמדו היטב במסגרת "האבולוציה של השפה" הוא שירת החיזור אצל ציפורי שיר. לציפורי שיר ממין זכר יש ציוץ מיוחד המשמש לחיזור אחר נקבות. הוא אינו משמש לצורך אחר, ואינו יכול להיחשב שפה, אולם יש לו מאפיינים המזכירים שפה טבעית. הצלילים של שירת החיזור מסודרים על-פי מספר דגמים באופן שמזכיר תחביר. יש דגמים של שירת חיזור שאפשר ליצור באופן מלאכותי, אולם הם אינם נקלטים אצל הציפורים, והם לכאורה "לא-דקדוקיים". כמו כן, שירת החיזור נלמדת מן ההורה הזכר. גוזל של ציפור שיר ממין זכר שנלקח מן הקן בטרם הספיק ללמוד את שירת החיזור, לא יוכל ללמוד אותה בגיל מבוגר, וייכשל בחיזור אחר נקבות. גם לגבי שפה טבעית יש פרק זמן מוגבל בגיל הילדות שמאפשר רכישה טבעית שלה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

מה ההבדל בין תקשורת בין חיות לתקשורת בין בני אדם (לפני התפתחות השפה)?
מה תפקידה של מערכת החושים אצל החיות בהשוואה לבני אדם?
זה נראה שמערכת החושים של החי ולפעמים אפילו של הצומח, אם נקח לדוגמא את הפיטריות, הרבה יותר מפותחת משלנו בני האדם. מדוע זה כך?

מאמר על "מה חושבות הפיטריות"

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527587,00.html

או שירת לוויתנים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%9F_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C#.D7.AA.D7.A7.D7.A9.D7.95.D7.A8.D7.AA_.28.D7.A9.D7.99.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.9C.D7.95.D7.95.D7.99.D7.99.D7.AA.D7.9F.29

נראה כאילו עם השנים החושים שלנו בני האדם נעשו קהים, מדוע זה כך?
מהי נקודת המפנה בה התקשורת בין בני האדם הפכה לאנושית ולא חייתית?
איך התהוו סימנים המצביעים על משמעות מסויימת? לדוג' ציוץ חיזור. זה נראה שרירותי/במקרה

כאשר התחילו בני אדם לתקשר ביניהם באמצעות דיבור היה זה שילוב של קול, שפת גוף ותנועות פנים, הדיבור היה מורכב בעיקר מהברות ושאר הסימנים היו מותאמים להברה. עם הזמן התפתח הדיבור למילים שונות בעלות משמעויות מגוונות ומספר ההברות במילים גדל..

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

מה הגורם למעבר בין קולות למילים?

התפתחות שפה

מדוע התפתחה השפה אצל בני האדם?
מדוע מכנים את האדם"מדבר"?

פיצוי על אובדן היכולת להשתמש במסרים כימיים

הסבר אפשרי להתפתחות היכולת השפתית הייחודית לבני אדם הוא שהיא הקנתה יתרון הישרדותי לא במובן של התאמה טובה יותר לסביבה אלא במובן של פיצוי על אבדן של יכולות אחרות, כמו למשל על אובדן היכולת לתקשר באמצעות מסרים כימיים. התקשורת באמצעות מסרים כימיים (ריחות ופרומונים) היא צורת התקשורת הנחשבת ליעילה ביותר בטבע מבחינת כמות האינפורמציה שניתן להעביר באמצעותה ביחס להשקעה ביכולות חושיות וקוגניטיביות. היא גם צורת התקשורת היחידה אצל יצורים חיים מלבד האדם, שמאפשרת העברה של מסרים דחויים, כלומר מסרים שנרשמים בזמן אחד ונקראים בזמן מאוחר יותר. אנו רואים כי אצל מיני בעלי חיים ש-"נאלצים" לוותר על סוג זה של תקשורת (למשל ציפורים או יצורים ימיים), מביא הדבר הן להתפתחות משמעותית ביכולות הקוגניטיביות של הפריט הבודד והן לתופעות של בחינת היכולת הקוגניטיבית כחלק מתהליך הבחירה של בני זוג (כמו הדוגמה של שיר החיזור של הציפורים לעיל).

על פי התאוריה, כאשר הזדקפו אבותינו הקדמוניים על רגליהם האחוריות, הפכה התקשורת הכימית ביניהם לבלתי מעשית והם נאלצו לפתח יכולות תקשורתיות אחרות. המעבר לשימוש באותות חזותיים וקוליים נתן יתרון לפריטים בעלי יכולת קוגניטיבית טובה יותר ויצר מן הסתם גם מצב שבו הם הועדפו כבני זוג לרבייה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

מדוע רק האדם פיתח שפה?

קשה להסביר את הפער בין בעלי החיים, בייחוד אלה הקרובים גנטית לאדם כגון שימפנזים ובונובו, שאינם מדברים כלל, לבין בני האדם שכמעט כולם מדברים. פער כזה קיים רק בתכונות מעטות - בדרך כלל המחקר האבולוציוני מצליח להצביע על התפתחות הדרגתית של איבר, התנהגות או יכולת קוגניטיבית. הבעיה נעשית מסובכת עוד יותר, כיוון שקשה להצביע על יתרון ברור של השפה על-פני צורות תקשורת אחרות. אמנם ברור שהשפה משכללת את יכולת התקשורת, אולם בהתחשב במשאבים שהיא צורכת, לא ברור מדוע היא מהווה יתרון עד כדי כך שאין לאדם יכולת להסתדר בלעדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

מכל הידוע לנו עד כה על שפות טבעיות, נראה שיש להן יתרון אבולוציוני משמעותי מאוד למין האנושי - כל בני האדם הבריאים רוכשים שפה באופן טבעי. שיעור בני האדם הסובלים מליקויים ברכישת שפה קטן מאוד (קטן לאין-ערוך משיעור הסובלים מדיסלקסיה או קשיי למידה אחרים). אפילו בני אדם הסובלים מליקויים באיברי הדיבור, מפתחים באופן ספונטני שפות סימנים, כלומר משתמשים בתנועות ידיים ובמחוות גוף ליצירת שפות הדומות לשפות המדוברות. מצד שני, על פי הידוע עד כה, רק בני אדם משתמשים בשפה שבה יש סימנים המצביעים זה על זה (ראו הגדרת שפה לעיל), ולמעשה זהו המאפיין הייחודי של בני אדם לעומת מינים אחרים.

תפוצת הכושר לרכוש שפה בקרב בני אדם, והייחודיות של התכונה הזו, מרמזת על יתרון אבולוציוני שלה, אולם קשה להגדיר את היתרון הזה. העובדה שהשפה האנושית משרתת היטב את התקשורת בין בני אדם, אינה הגדרה מספיקה מכמה סיבות:

מערכות תקשורת פשוטות יותר קיימות אצל בעלי חיים, ואף אצל בעלי חיים הקרובים גנטית לאדם (קופי אדם). מערכות אלה מספיקות להן לצורך הישרדות והעמדת צאצאים. השפה האנושית משוכללת יותר, אך היא תובעת משאבים רבים, בייחוד ממערכת העצבים המרכזית (המוח, שהוא גדול במיוחד אצל בני אדם, דורש אספקה רבה של אנרגיה, ואף מכביד על תהליך הלידה ועל שיווי המשקל) ומאיברי הפקת הקול (איברים שאצל פרימטים משמשים רק לנשימה ואכילה, ואצל בני אדם נוסף להם תפקיד המכביד לפעמים על תפקודיהם האחרים). תאוריה העוסקת באבולוציה של השפה חייבת להסביר מדוע השכלול הזה במערכת התקשורת מסייע להעמדת צאצאים, אף על פי שהוא דורש משאבים רבים ויקרים.
השפה אינה משרתת בני אדם רק לצורך תקשורת. בני אדם מדווחים כי הם "מתרגמים" מחשבות למילים כדי לשפר את יכולתם לפתור בעיות, גם אם אינם נדרשים לשתף בני אדם אחרים בפתרון. השפה, אם כן, משכללת את היכולת הקוגניטיבית של האדם, ויש להסביר כיצד השכלול הזה משפר את הסיכוי להעמיד צאצאים.
השפה האנושית מתאימה היטב לשימושים מסוימים, אך היא אינה מתאימה לשימושים אחרים. למשל, קשה מאוד להסביר באמצעות השפה בלבד, וללא עזרת תנועות ומחוות, מהי ספירלה, איך קושרים שרוכי נעליים, איך מבצעים ריקוד וכיוצא באלה. התאוריה צריכה להסביר מדוע מעניקה השפה האנושית יתרון דווקא בתחומים מסוימים, ואינה מעניקה יתרון בתחומים אחרים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

בעלי חיים שבבירור יכולים לרכוש שפה במעבדה הם גורילה, בונובו ושימפנזה. ניסיונות הקניית שפת סימנים לבעלי חיים אלה במעבדה נחלו הצלחות רבות וברורות (למשל עם השימפנזה וואשו). זאת בניגוד לניסיונות הקניית שפה קולית, כתובה או שפה בסיוע מכשור. בניגוד לאדם, קבוצות בעלי חיים אלה לא ייצרו שפה באופן ספונטני, אך מי מהם שלמד שפה במעבדה יעדיף קשר חברתי ומיני עם פרטים נוספים שלמדו שפה במעבדה, ילמד את ילדיו[דרוש מקור] את השפה אותה הוא דובר וגם ידבר אל עצמו בשפת הסימנים כאשר הוא לבד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94

מדוע ניתן ללמד חיות את שפת הסימנים אך שפה קולית לא?

כבר מהעת העתיקה היכולת הלשונית העסיקה את בני האדם. עם זאת, עיקר עניינם של המיתוסים, הפילוסופים וההוגים לאורך ההיסטוריה הייתה השאלה מדוע קיימות שפות שונות (שאלה בה עוסקת הבלשנות ההיסטורית), וכן מה הייתה השפה האנושית המקורית (שאלה שלמדע אין כלים לענות עליה). לדוגמה, מיתוס מגדל בבל בתנ"ך עוסק ביצירת השפות השונות,

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94

ילדים שנחשפים לשפה טבעית כלשהי, רוכשים אותה בלי צורך בהדרכה. ילדים מגיבים לשפת אמם בצורה מיוחדת כבר בגיל כמה שבועות. ילד בריא מגיע לשליטה טובה בשפת אמו עד גיל 3, ולשליטה מלאה עד גיל 6. רכישת שפה בלא הדרכה אפשרית עד תחילת גיל ההתבגרות. לא ידוע על מקרה שבו מתבגר או מבוגר רכשו שפה חדשה, כפי שילד רוכש שפה, כלומר בלי כל הוראה או הדרכה. ילד יכול לרכוש יותר משפה טבעית אחת עד תחילת גיל ההתבגרות, אם הוא נחשף לכמה שפות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

מדוע קיימות שפות שונות?

תחילת התפתחות דרכי העברת מידע

מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע.

במהפכת מידע זו האדם החצין בפעם הראשונה את הדימויים של הדימויים של העולם שהיו בראשו, והפך אותם למיצגים פומביים.

התרבות של ציורי המערות וציורי הסלע קודמת לתרבות הכתב בעשרות אלפי שנים. זו הייתה דרכו של האדם להביע את עצמו, לתקשר, לדמיין, ליצור יצירת אמנות ואולי גם ליצור יצירה לצורכי פולחן כל שהוא.

http://stage.co.il/Stories/370520

פיקטוגרף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.

דוגמאות קדומות של פיקטוגראם הם פטרוגליפים וציורי מערות שהתגלו במקומות שונים. בשלב מאוחר יותר בהתפתחות הכתב נוצרו סמלים מוסכמים המייצגים רעיון או מושג ונוצר הכתב הפיקטוגרפי שבו יש מערכת ציורים, סמלים או צירוף של סמלים וציורים כאשר כל סמל מייצג מילה. דוגמאות לכתב פיקטוגרפי הם כתב יתדות בגרסותיו המוקדמות וכתב הירוגליפי. בשלב הבא של התפתחות הכתב נוצר כתב אידיאוגרפי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A3

מהפכת הדפוס

מתוך השיחה עם עמית: התפתחות הדפוס הוציא את החינוך מהידיים של הדת, הכנסיה. עד מהפכת הדפוס רוב הטקסטים נכתבו כדי להקריא אותם בקול ולא היה הבדל כל כך בין הגילאים- שיוויון של חוסר נגישות לידע.

התפשטות הדפוס והשפעותיו

תוך זמן קצר התפשטה ההמצאה ובתי דפוס רבים קמו והתחילו לפעול. בתוך חמישים שנה בלבד עלה מספר הספרים שהופקו באירופה ממאות בודדות לכחצי מליון. להתפשטות מהירה זו של הספר הכתוב היו השלכות מרחיקות לכת:

עלייה בלימוד קרוא וכתוב, שהובילה לעלייה בביקוש לספרים.
השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל איכרים מהמעמד הנמוך.
הקמת אוניברסיטאות בערים רבות באירופה בגלל הביקוש הגובר להשכלה.
ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון, שהביאו לצמיחת הנצרות הפרוטסטנטית.
פרסום הודעות וצווים של המלכים הפך לקל הרבה יותר.
הדפסת ספרים בשפות לאומיות כגון: צרפתית, אנגלית, גרמנית ועוד אשר גרמה להעשרת שפות אלו ואחרות ולרכישת ידע בתחומים רבים אצל מגוון אנשים.
יצירת שפה ספרותית אחידה, השפה בה מדפיסים את הספרים.
הופעת העיתונות.
עליית הלאומיות.

מהפכת המצאת הדפוס גרמה לרמת החיים, הידע והמשכל של האנשים שחיו באירופה באותה תקופה לצמוח בצורה משמעותית, צמיחה שסימלה את סיום תקופת ימי הביניים ותחילת תקופת ימי העת החדשה, והובילה בצורה ישירה למהפכת המידע של ימינו.

Kabala Medya

Kabala Medya

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Günlük Dersler30 Haz 2020(Morning)Part 3 Baal HaSulam, "On Sefirot'un Çalışılmasına Giriş, madde 23

Part 3 Baal HaSulam, "On Sefirot'un Çalışılmasına Giriş, madde 23

Baal HaSulam, "On Sefirot'un Çalışılmasına Giriş, madde 23

Kabala MedyaTelif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Günlük Dersler30 Haz 2020(Morning)
Part 3 Baal HaSulam, "On Sefirot'un Çalışılmasına Giriş, madde 23

Kabala Medya
Telif Hakkı © 2003-2026 Bnei Baruch – Kabbalah L’Am Association, Tüm Hakları Saklıdır