לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם
[לילית דאשתכח בקדמיתא לגבי אדם]
315. ואם כל עֲדת ישראל יִשְׁגו, וְאָשֵׁמוּ. כתוב, נשים שאננות קוֹמְנָה שמענה קולי. כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא כברייה שלמה לפני הקב"ה. כי כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו שלם. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר. את האדם, מורה שהיו זכר ונוקבא, והנוקבא הייתה נכללת בזכר. ואז כתוב, ישר. ואח"כ כתוב, והֵמה ביקשו חשבונות רבּים.
316. מהנקב של תהום הגדול העליון, נמצאת נוקבא אחת, רוח על כל הרוחות, ששְׁמה לילית. והיא הייתה נמצאת בתחילה אצל האדם, שהייתה נוקבא שלו. ובשעה שנברא האדם ונשלם גופו, הזדמנו על הגוף ההוא אלף רוחות מצד שמאל. זה רצה להיכנס בו, וזה רצה להיכנס בו, ולא היו יכולים. עד שגער בהם הקב"ה. והאדם היה שוכב גוף בלי רוח, ומראהו היה ירוק. וכל אלו הרוחות סובבים אותו.
317. בשעה ההיא ירד ענן אחד, ודחה כל אלו הרוחות, שהיו סובבים את האדם. ובשעה זו, ויאמר אלקים, תוצֵא הארץ נפש חיה. ונוקבא, המלכות, התעברה מהזכר, ז"א, עם הנפש ההיא של אדה"ר. והיא, המלכות, הוציאה את הרוח ההוא לנַשֵׁב אותו באדם, כלול מזכר ומנקבה. כמ"ש, וייפּח באפּיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה, הכלולה מזכר ומנקבה. שנפש חיה זו היא כלולה מכולם.
318. וכשקם אדם, אחרי שקיבל את נפש חיה, הייתה הנוקבא שלו תקועה בצידו. והנשמה הקדושה שבו הייתה מתפשטת לצד של הזכר ולצד של הנוקבא, והייתה מספיקה לזכר ולנוקבא, משום שהייתה כלולה מזכר ומנוקבא.
אח"כ ניסר הקב"ה את האדם ותיקן את הנוקבא שלו. כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע, שפירושה צד, כמ"ש, ולצלע המִשכן. ויביאה אל האדם, שהביא אותה בתיקונים שלה ככלה לחופה.
319. כיוון שראתה לילית את זה, ברחה, והיא בכְּרכֵּי הים. ועד עתה היא מוכנה להזיק לבני העולם. וכשעתיד הקב"ה להחריב את רומי הרשעה, ושתהיה חרֵבה לעולם, תעלה לילית זו מהים, וישכין אותה בחורבה הזו של רומי, משום שהיא חורבן העולם, כמ"ש, אך שָׁם הִרגיעה לילית ומצאה לה מָנוח.
320. בספרי הקדמונים כתוב, שלילית ברחה מהאדם קודם לכן, עוד מטרם שנתקנה חוה. ואינו כן, משום שנוקבא זו, לילית, הייתה נמצאת עימו. אבל כל עוד שלא נתקנה חוה עם אדם, הייתה לילית מזדווגת עימו. וכשחוה נתקנה עימו, לילית ברחה לים, ועתידה להזיק לעולם.
321. הרפואה לזה, שֶׁלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו כדי להוליד, יכוון ליבו בקדושה של אדונו ויאמר, הזדמנה העטופה בסדין, שהיא לילית המעוטפת ומייללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה. הימלטי הימלטי, לא תיכנסי ולא תצאי. לא שלך ולא מחלקך. שובי שובי, הים סוער, גליו קוראים לך. בחלק הקדוש אני אחוז, בקדושת המלך התעטפתי.
322. ויכסה ראשו וראש אשתו עד שעה אחת. וכך בכל פעם שיתחבר, עד שלושה ימים לקליטת הזרע, שכל זרע שהאישה אינה קולטת עד שלושה ימים, שוב אינה קולטת.