שׂימֵני כחוֹתָם על ליבך
730. שׂימֵני כחוֹתָם על ליבך, רשָפיהָ רִשְׁפֵּי אש. אין לכנ"י, הנוקבא, שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, אלא ע"י נשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת המים התחתונים בנוקבא, נגד המים העליונים דז"א, שמעלים מ"ן לנוקבא, שבשעה ההיא שלמות הרצון והתשוקה הן בדבקות אחד לעשות פירות.
731. אחר שהתדבקו זו"ן זה בזה, והיא קיבלה תשוקה לז"א, היא אומרת, שימני כחותם על ליבך. דרכו של חותם, כיוון שהתדבק במקום אחד, אע"פ שהוסר משם, הרי נשאר רשימתו באותו מקום, ואינה סרה ממנו, וכל הרשימה וכל הצורה שלו נשארו שם.
כך אמרה כנ"י, הנוקבא, הנה התדבקתי בך. אע"פ שאסור ממך ואלך בגלות, שימני כחותם על ליבך, כדי שתישאר כל צורתי בך, כאותו חותם המשאיר כל צורתו באותו מקום שהתדבק בו.
732. כי עזה כמוות אהבה. עזה היא כהיפרד הרוח מן הגוף. כשהגיעה שעתו של אדם להסתלק מן העולם, וראה מה שראה, הרוח הולך בכל איברי הגוף, ומעלה גליו, כמו שנוסע בספינה בים בלי משוטים, עולה ויורד ואינו מועיל לו, בא ושואל להיפרד מכל איברי הגוף. ואין דבר קשה ביותר כהיום שהרוח נפרד מהגוף. כך כוח אהבת כנ"י אל הקב"ה, ככוח המוות בשעה שהרוח רוצה להיפרד מהגוף.
733. קשָה כשאוֹל קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עימה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באישה אחרת.
קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה.
734. שאוֹל, בשעה שמורידים את הרשעים בו, מודיעים להם חטאיהם על מה מורידים אותם, וקשה להם. כך מי שמקנא תובע על חטאים, וחושב כמה מעשים חשודים שעשתה, ואז מתקשר בו קשר האהבה.
735. רשָפיהָ רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אמא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנ"י, השכינה, אל הקב"ה.
736. משום זה כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמ"ש, וימינו תחבקני.
כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאמא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה, הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות.
739. בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך.