155. רבי אחא היה לילה אחד עם רבי אלעזר, לאחר חצות לילה היו עוסקים בתורה. אמר רבי אלעזר, כי הוא חייךָ ואורך ימיך, לשבת על האדמה, אשר נשבע ה' לאבותיך. למעלה מכל המצוות, שגזר הקב"ה כשנכנסו לארץ ישראל, הייתה גזרת לימוד התורה, משום שהשכינה אינה מתיישבת בארץ אלא בתורה, ואינה מתיישבת למעלה אלא בתורה, ז"א.
156. תשבע"פ, השכינה, אינה נודעת אלא בשביל תושב"כ, ז"א. והשכינה אינה מתיישבת למעלה, אלא ע"י התורה שלומדים למטה. שכל זמן שהתורה נמצאת עימה, יכולה השכינה להימצא בעולם. כמ"ש, כי הוא חייךָ ואורך ימיך לשבת על האדמה. על האדמה, המלכות. ואם לא, אלא שמבטלים לימוד התורה, אינה יכולה להתקיים. כמ"ש, על מה אבדה הארץ. וכתוב, ויאמר ה', על עוזבם את תורתי.
157. ודאי כך הוא. נמצא בספרו של רב המנונא סבא, שביאר פסוק זה בכנ"י, המלכות, שכתוב, שְׁאֵרהּ כסוּתהּ ועוֹנָתהּ לא יִגְרע. שע"י שלומדים בתורה, לא יגרעו הזיווג והשפע מהמלכות. ואם מונעים ממנה, כתוב, ויצאה חינם אין כסף. כמ"ש, אֵי זה סֵפר כְּריתוּת אימכם אשר שילחתיהָ. וכתוב, חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו.
ומי שמונע התורה מהמלכות, הוא כמי שלוקח את הבעל מהאישה, ומונע אותה ממנו, כי גורם להסתלקות תורה של מעלה, ז"א בעלה, שהיא נשארת כאלמנה, ולא אלמנה ממש. כמ"ש, הייתה כאלמנה, ולא אלמנה.
158. ישבו ועסקו בתורה עד שהאיר היום. קמו והלכו. בעוד שהיו הולכים, ראו איש אחד, שהיה הולך בדרך וראשו עטוף. התקרבו אליו, והיה דובב בשפתיו, ולא השיב להם כלום.
אמר רבי אלעזר, ודאי שזה מתייעץ באדונו, שמתפלל תפילת הדרך. ישבו והתפללו התפילה. ואותו האיש עמד על מעמדו במקום אחר. אחר שגמרו תפילתם, הלכו בדרך. ואותו האיש נשמט מהם. אמר רבי אלעזר, האיש הזה הוא כסיל או שדרכיו אינם ישרים. נעסוק בתורה.