הוא ישׁוּפְךָ ראש

814. הוא יְשׁוּפְךָ ראש ואתה תשופֶנו עָקֵב. כך דרכו של נחש, אין ההכאה שלו מהאדם, אלא בראש. ואין הנשיכה מהנחש לאדם אלא בעקב.

815. אין הריגה לנחש אלא בראש. ומי הוא הראש? זהו ראש הישיבה. כלומר, שאין כוח הנחש מתבטל, כל עוד שראשי הדור לא עשו תשובה. ואין הנחש הורג אדם אלא בעקב. כשעושה לו מעשה עבירות ודש בהן בעקב. כמ"ש, עוון עקביי יסוּבֵּני.

816. כתוב, הוי מושכֵי העוון בחבלי השווא, וכעבוֹת העגלה חטָאה. כלומר, עושה עבירות, ודש בהן בעקב, שחושב עליהן שאינן כלום, שהן כמו חבלי השווא שאורג העכביש. ואח"כ הן כעבות העגלה חטאה, שהן חזקות וקשות. עד שנאספות כולן, כל העבירות, והורגות את האדם. וכן הוא אומר, ואתה תשופנו עקב. באותו עוון העקב, הורג היצה"ר את האדם.

817. כמו שהתקלקלו, כך נידונו. הנחש בתחילה, אחריו האישה, ואחריו האדם. כמ"ש, ולאדם אמר, כי שמעת לקול אשתך.

818. אם אדם חטא, אדמה מה חטאה? כשנברא האדם, השמיים והארץ היו עדים. מלמד שהקב"ה עשה אותם עדים, על מה שיעשה האדם, שלא יאמר, מי רואה אותי. ואותם העדים מפרסמים חטאיו, כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו וארץ מתקוֹמָמָה לו.

819. באותו היום שעבר אדם, השמיים החשיכו אורם. והארץ לא ידעה מה לעשות, עד שבא הקב"ה וקילל אותה, על שהתעכבה בעדותה, שלא תוסיף לתת כוחה לזרוע ולקצור כבראשונה, ועמדה בקללותיה, עד שבא אברהם אבינו, והתבסס העולם.

820. עד שבא נוח, כמ"ש, זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו. ולפיכך נקראה על שמו, כמ"ש, איש האדמה. על שיצאה מקללתה בשבילו.

821. אדה"ר, כיוון שסולק מגן עדן, חשב שימות מיד, והיה בוכה ומתחנן, ושב בתשובה, עד שקיבל אותו הקב"ה בתשובה, והאריך ימיו, וקיים בו דברו, כמ"ש, ביום אכולך ממנו מות תמות. ונתן לו יומו, שהוא אלף שנה. להורות לכל העולם, שהקב"ה חנון ורחום הוא, ומקבל שבים בתשובה, ואינו חפץ מהם, זולת שיחיו, כמ"ש, ולמה תמותו בית ישראל, והָשיבו וחְיו.

822. אשריהם הבנים שהאב אומר להם כך. אוי להם לבנים, שאינם שומעים ממנו. בכל מקום אתה מוצא, כשחטאו ישראל, ושבו למולו, פשט ידו וקיבל אותם, ומחל להם מיד, כמ"ש, מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע.