פנים כלפי מטה ואחוריים כלפי מעלה

70. יש אחור שהוא קדושה. כמ"ש, אחרי ה' ילכו כאריה ישאג. האחור הזה נקרא פנים כלפי מטה, ואחור כלפי מעלה. וכן נקרא חול כלפי מעלה, וקודש כלפי מטה. כי האחור נקרא חול, והפנים נקרא קודש.

71. וזה ביקש משה לדעת, מה שהיה פנים כלפי מעלה. ואמר לו הקב"ה, כי לא יִרְאַני האדם וָחָי. ואח"כ ביקש, שייתן נשמה לישראל מהפנים שהם כלפי מטה, הנקראים אחוריים כלפי מעלה.

ואמר לו הקב"ה, וראית את אחוריי, אתה תראה, והם לא יראו. והוא מטעם, כי אצל משה היה זה אחור, ואצל ישראל היה זה פנים. וע"כ אמר, לא יֵירָאו, שע"פ הכתוב הוא לשון רבים, ולא אמר, לא תראה. מפני שהכוונה היא על ישראל.

72. בחטאו של אדה"ר אבדו הפנים העליונים. ובחטא העגל אבדו פנים תחתונים, הנקראים אחור כלפי מעלה. ובכל גלות וגלות אובדים.

וזה נרמז בשם הוי"ה. י' פנים עליונים. ה' אחור כלפי י' ופנים כלפי ו'. ו' אחור כלפי ה"ר ופנים כלפי ה"ת. ה' אחור כלפי ו' ופנים כלפי הסוד שלמטה.

73. ומהי הוי"ה, הנקראת אחור, כלפי הוי"ה שלמעלה, שעליה לומדים, המבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים? הוי"ה שלמעלה האדם העליון. הוי"ה שלמטה האדם השני.

ויש אדם שלישי, הנקרא אחור כלפי השם השני. והשם השני, פנים כלפי השלישי. וזהו המבדיל בין קודש לחול. והם שלושה בחשבון אהי"ה אהי"ה אהי"ה, ג"פ.

בכל מדרגה יש ע"ס כח"ב תו"מ, ובסיבת עליית המלכות של כל מדרגה לבינה של אותה המדרגה, הסתיימה כל מדרגה במקום בינה, ולא נשאר במדרגה אלא כו"ח, ובינה ותו"מ של המדרגה נפגמו ויצאו מהמדרגה למדרגה שמתחתיה.

ולפי שגם המדרגה שמתחתיה נבקעה לשניים, שגם בה לא נשארו אלא כו"ח, ובינה ותו"מ שלה נפלו ממנה לתחתונה שלה, ע"כ נבחן שבינה ותו"מ הנופלים למדרגה שמתחתיה, אינם נופלים לכל כח"ב תו"מ של המדרגה שמתחתיה, אלא לכו"ח שלה בלבד, כי לא נשאר שם יותר.

ולפיכך נבחן, שבינה ותו"מ של כל מדרגה נופלים ומתלבשים בכו"ח של התחתונה שלה. שבינה ותו"מ דכתר מתלבשים בכו"ח דחכמה. ובינה ותו"מ דחכמה מתלבשים בכו"ח דבינה. ובינה ותו"מ דבינה מתלבשים בכו"ח דז"א. ובינה ותו"מ דז"א מתלבשים בכו"ח דמלכות. וכן בכל המדרגות שבכל העולמות.

ומשום זה נבחנים כו"ח של כל מדרגה לבחינת פנים של המדרגה. ובינה ותו"מ של כל מדרגה נבחנים לבחינת אחור של המדרגה. משום שהמלכות המסיימת של המדרגה נמצאת למעלה מהם, והם נפגמים על ידה ויוצאים מהמדרגה.

ואע"פ שבגדלות יוצאת המלכות המסיימת ממקום בינה, ובינה ותו"מ של כל מדרגה חוזרים אל המדרגה, עכ"ז נבחנים עוד לאחוריים כלפי כו"ח של אותה מדרגה, שלא נפגמו מעולם. שאפילו בעת גדלות אינו נפסק החיבור של הפנים של התחתון, כו"ח של התחתון, באחוריים של העליון, בינה ותו"מ של העליון, כי אז עולים כו"ח של התחתון ומלבישים לבינה ולתו"מ של העליון במקום העליון.

אחוריים של העליון, בינה ותו"מ שלו, מלובשים תמיד בפנים של התחתון, כו"ח שלו, הן בקטנות והן בגדלות. ולפיכך הפנים של התחתון נבחנים כלפי העליון לאחוריים שלו, שהרי הם מלבישים לאחוריים שלו, וכל מה שיש בפנים של התחתון מקבלים מאחוריים שלו. באופן שהפנים של כל תחתון, נחשב לפנים רק כלפי עצמו, ולא כלפי העליון שלו, כי כלפי העליון הוא אחוריים, לא פחות מאחוריים שלו.

ויש אחור שהוא קדושה, בינה ותו"מ של כל מדרגה הנבחנת לבחינת אחור של המדרגה. האחור הזה נקרא פנים כלפי מטה, ואחור כלפי מעלה, כי בינה ותו"מ של העליון, אחור של העליון, נחשבים פנים לתחתון, כי כו"ח של התחתון, הפנים שלו, מלבישים על בינה ותו"מ אלו, וממנו מקבלים כל השפע שלהם.

והם מלובשים בפנימיותם, ע"כ הם חשובים לא פחות מכו"ח של עצמו שהם פנים. ונמצא שאחור של העליון הוא פנים לתחתון. וכן הפנים של התחתון הוא אחור של העליון, שהרי הם מלבישים על בינה ותו"מ שלו, ואינם עדיפים ממנו.

וזה ביקש משה לדעת, מה שהיה פנים כלפי מעלה. שהיה רוצה לדעת הפנים של ז"א, העליון אל המלכות. ואמר לו הקב"ה, כי לא יראני האדם וחי.

ואח"כ ביקש שייתן נשמה לישראל מהפנים שהם למטה, מכו"ח של המלכות, שהם פנים כלפי המלכות שלמטה. ונקראו אחוריים כלפי מעלה, שכלפי ז"א הם אחוריים, משום שהם מלבישים על בינה ותו"מ שלו, על אחוריים שלו, וע"כ הפנים של המלכות נחשבים לאחוריים של ז"א.

ואמר לו הקב"ה, וראית את אחוריי, אחוריים דז"א, כי משה היה מרכבה לז"א. והפנים של המלכות, כו"ח שלה, נחשבים לו אחוריים, ולא פנים.

לפיכך אמר לו, אתה תראה, להיותם אחוריים שלך. והם לא יראו, כי ישראל שאינם בחינת ז"א, אלא בחינת מלכות, ע"כ אינם יכולים לראות הפנים שלה, כי אצלם הוא פנים ממש. ורק משה, בחינת ז"א, שנמצא הפנים של מלכות לאחוריים שלו, היה יכול לראות. ולא ישראל שהם בחינת מלכות.

בשעה שישראל היו בלב שלם לפני ה', פנים בפנים דיבר ה'. ואם לא, היה באחוריים. אשר ע"י החטא מסתלק הפנים, והאחור שולט.

בחטאו של אדה"ר אבדו הפנים העליונים, הפנים של ז"א, שחזר לאחור. כי חטאו של אדה"ר הגיע עד ז"א.

ובחטא העגל אבדו פנים תחתונים, שהסתלקו כו"ח של מלכות, שהם פנים של המלכות, כי החטא שלהם הגיע רק עד המלכות והסתלקו הפנים שלה, הנקראים אחור כלפי מעלה, כלפי ז"א. ובכל גלות אבדו הפנים, והאחור שולט.

וזה נרמז בשם הוי"ה. י' פנים עליונים, או"א עילאין. ה' אחור כלפי י' ופנים כלפי ו'. שכו"ח של ה', של ישסו"ת, הם אחוריים כלפי י', או"א. ומכ"ש בינה ותו"מ של ה'. והם פנים כלפי ו', ז"א, שאפילו בינה ותו"מ של ה', הם פנים לכו"ח דז"א, להיותם מקבלים מהם, ומלבישים אותם.

ו' אחור כלפי ה"ר. שכו"ח, פנים של ו', הם אחוריים כלפי ה"ר, להיותם מלבישים אותם. ופנים כלפי ה"ת, שאפילו בינה ותו"מ של ו', ז"א, הם ג"כ פנים כלפי ה"ת, המלכות.

ה' אחור כלפי ו' ופנים כלפי הסוד שלמטה. כי משום שכו"ח של המלכות מלבישים על האחוריים דז"א, נחשבים לאחוריים. ומשום שבינה ותו"מ של המלכות מלובשים בכו"ח של המדרגה שלמטה ממנה, הם הפנים של המדרגה שלמטה.

הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, נקרא אדם, שאדם בגי', מ"ה (45). ויש בה רת"ס, שלוש הוויות, שבכל אחת יש ע"ס, והן שלוש בחינות אדם.

על איזו הוי"ה אמרו שהיא אחור כלפי הוי"ה עליונה, שעליה לומדים, המבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים? הוי"ה שלמעלה, האדם העליון, ראש דז"א, ראש של הוי"ה במילוי אותיות א', אדם. הוי"ה שלמטה, האדם השני, תוך דז"א, שמחזה ולמעלה, הוי"ה במילוי אותיות א' השנייה, האדם השני. על שתי ההוויות האלו לומדים, המבדיל בין קודש, הוי"ה השנייה, ובין קודש הקודשים, הוי"ה העליונה.

ויש אדם שלישי, מחזה ולמטה דז"א, ששָׁם הוי"ה שלישית במילוי אותיות א', האדם השלישי. הנקרא אחור כלפי השם השני, משום שבינה ותו"מ של הוי"ה שנייה מלובשים בכו"ח של הוי"ה שלישית.

וע"כ כו"ח של הוי"ה שלישית הם אחור להוי"ה שנייה. והשם השני הוא פנים כלפי השלישי, שאפילו בינה ותו"מ של הוי"ה שנייה, נחשבים לפנים להוי"ה השלישית, משום שהפנים של הוי"ה השלישית, כו"ח, מלבישים עליהם ומקבלים השפע שלהם מהם. וזהו המבדיל בין קודש לחול. כי הפנים של התחתון נקרא חול כלפי אחור של העליון.

ואלו שלוש הוויות, רת"ס, הן בחשבון אהי"ה אהי"ה אהי"ה. שהחשבון שלוש שבשלוש הוויות, הם כנגד החשבון שלוש שבשלוש אהי"ה, שמורים על רת"ס של המדרגה.