"הכל בידי שמים" (ברכות לג:), דהיינו, הדבק במדותיו, שמה שהוא עושה, הקב"ה עושה ומצליח בידו, "חוץ מיראת שמים", שזה אפשר לעשות בעצמו, דהיינו, להכיר תמיד שפלותו שהוא עשוי, בסוד, אוצר לאצור בו כל טוב, דהיינו לדרוך הפורה בבצרה, ויקדיש ... ... ... גדולה לפני רוממותו, בגין דהוא רב ושליט, ולא יתכן להעביר מלכו של עולם, זולת בהיכלי עונג והבן. וזה סוד, (ישעיה נח יד) "אז תתענג על הוי'", ותעשה לו נחת רוח, ותהיה (משלי ג ו) "בכל דרכיך דעהו".