כי בענן אֵרָאֶה על הכַּפורת

51. אשריהם הצדיקים, שהקב"ה חפץ בכבודם. מלך בשר ודם, אם אדם רוכב על הסוס שלו, בן מוות הוא. והקב"ה הרכיב את אליהו על שלו, כמ"ש, ויַעַל אליהו בסערה השמיים. וכתוב, ויַעַן ה' את איוב מן סערה.

ובאהרון כתוב, ולא ימות כי בענן אֵרָאֶה על הכַּפורת. והקב"ה הכניס את משה בענן, כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, שהוא המלכות, באותו הענן שכתוב בו, כי בענן אראה על הכפורת. וכתוב, וברא ה' על כל מְכוֹן הר ציון ועל מקראיה, ענן יומם ועשן. וכתוב, כי ענן ה' על המשכּן יומם. שכל אלו עננים רומזים על המלכות.

52. כתוב, ויירד ה' בענן. וכתוב, בענן אראה על הכפורת. הענן הוא המקום, מלכות, שהיו שורים בו הכרובים, מט"ט וסנדלפון. הכרובים היו יושבים על נס, על מלכות, וג' פעמים ביום, שהם ג' קווים, קרה נס, שהתגלתה השכינה בכנפיהם.

בשעה שהתגלתה עליהם קדושת המלך, הם מעצמם העלו כנפיהם, ופורשׂים אותן, ומכסים על הכפורת. ואח"כ סוגרים כנפיהם ונאחזים בגופם, כמ"ש, והיו הכרובים פורשֵׂי כנפיים למעלה. פורשׂי, המשמעות, שפעם פורשׂים ופעם סוגרים.

53. כתוב, בענן אראה על הכפורת, שמשמע שהכוהן רואה השכינה. וכתוב, בזאת, בשכינה, יבוא אהרון. והרי הכוהן לא ראה את השכינה בשעה שהיה נכנס לקודש הקודשים.

אלא הענן, השכינה, היה יורד. וכשהיה יורד ומגיע על הכפורת, מתעוררות כנפי הכרובים, והיו דופקים בכנפיהם, ואומרים שירה. ומכאן היה יודע הכוהן, שהשכינה נראית כאן. ועל זה כתוב, כי בענן אראה על הכפורת.

54. כשמעלים כנפיהם, היו אומרים שירה, כי גדול ה' ומהולל מאוד, נורא הוא על כל אלוהים. והוא קו ימין, חסד, הנקרא גדול. ובשעה שפורשׂים הכנפיים, היו אומרים, כי כל אלוהי העמים אלילים, וה' שמיים עשה. והוא קו שמאל, המכניע את הס"א כולו. וכשמכסים על הכפורת, היו אומרים, לפני ה' כי בא לשפוט הארץ, ישפוט תבל בצדק ועמים במֵישָׁרים. והוא קו האמצעי, ת"ת, הנקרא משפט.

55. ואת קולם היה שומע הכוהן בביהמ"ק. אז נתן הקטורת במקומה, והתכוון במה שהתכוון, כדי שיתברך הכול. וכנפי הכרובים היו עולות ויורדות, ומזמרות שירה ומכסות הכפורת ומעלים אותן. כמ"ש, סוככים בכנפיהם על הכפורת. סוככים הוא בדיוק. ומאין לנו שקולם נשמע? שכתוב ביחזקאל, ואשמע את קול כנפיהם.