יהושוע וכָּלֵב
30. ויִשלח אותם משה ממדבר פָּארָן על פי ה', כולם אנשים ראשי בני ישראל הֵמה. שכולם היו צדיקים וראשי ישראל, אבל הם נטלו לעצמם עצה רעה. שאמרו, אם ייכנסו ישראל לארץ, יעבירו אותנו מלהיות ראשים, ומשה ימנה ראשים אחרים, כי אנו זכינו להיות ראשים רק במדבר, אבל בארץ לא נזכה להיות ראשים. ועל שנטלו עצה רעה לעצמם, מתו, הם וכל אלו שקיבלו דבריהם.
31. אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ. משה הסתכל וידע שלא יצליחו המרגלים בדרכם. אז התפלל על יהושוע. היה אז כָּלֵב בצרה. אמר, מה אעשה? הרי יהושוע הולך בעזרה עליונה של משה, ששלח בו אור הלבנה, המלכות. והוא האיר עליו בתפילתו, משום שהוא בחינת השמש, ז"א. מה עשה כלב? נשמט מהמרגלים, ובא לקברי האבות, והתפלל שם תפילתו.
32. דרך אחר לקח כלב, והלך דרך שבילים עקומים, והגיע על קברי האבות. והסתכן בנפשו. אבל מי שבצרה, אינו מסתכל כלום. כך כלב, משום שהיה בצרה, לא הסתכל כלום, ובא להתפלל על קברי אבות, להינצל מעצה זו של המרגלים.
33. ויקרא משה להושֵׁע בן נון, יהושוע. האם קרא לו הכתוב הושע? והרי כתוב, ויאמר משה אל יהושוע. יהושוע בן נון נער. ויחלוש יהושוע. אלא אמר לו משה, יה יושיעך מהם. כי יהושוע הוא אותיות יה יושיע.
34. כיוון שמשה שלח את יהושוע לבוא לארץ ישראל, היה צריך יהושוע להיות שלם בשכינה. כי ארץ ישראל היא השכינה. ועד השעה ההיא היה נקרא נער, שהיה אחוז במט"ט, שנקרא נער. ובשעה ההיא קשר אותו משה בשכינה.
ואע"פ שכתוב מקודם לכן יהושוע, הכתוב קרא לו על מה שעתיד לקרוא לו. אמר משה, ודאי אינו ראוי לבוא שם אלא בשכינה. וכך ראוי. ע"כ קרא לו יהושוע, שהוסיף י' לשמו, שהיא השכינה.
35. היש בה עץ אם אַין. האם לא היה יודע משה, שיש בה כמה אילנות שונים זה מזה? והרי הוא שיבח את ארץ ישראל כמה פעמים, בזית גפן ורימון ועוד, הייתכן שהיה בספק לגבי זה? והרי הקב"ה אמר למשה בתחילה, שהיא ארץ זבת חלב ודבש. כתוב, איש היה בארץ עוץ, איוב שמו. כלומר, שמשה היה שואל מהם, שיראו, אם יש שם איוב. שיגן עליהם. ועץ הוא כמו עוץ.
36. רמז להם רמז החכמה על מה ששאלו תחילה, שכתוב, היש ה' בקִרבנו, אם אָין. האם ז"א שוכן בקרבם, שנקרא הוי"ה, או א"א שוכן בקרבם, שנקרא אָין. אמר, בארץ תראו, אם היא ראויה לז"א, שנקרא עץ, או לא"א, שנקרא אין. אמר להם, אם תראו, שפירות הארץ הם כמו בשאר הארצות שבעולם, הרי יש בה עץ, שהוא עה"ח, ז"א, ולא ממקום עליון יותר.
ואם תראו, שפירות הארץ שונים יותר מבכל המקומות שבעולם, תדעו שמעתיקא קדישא הוא נוזל ונמשך אותו השינוי העליון, שיש בה מכל המקומות שבעולם. ובזה תדעו אם יש בה עץ, שהוא ז"א, אם אין, שהוא עתיקא קדישא, א"א.
וזה רציתם בתחילה לדעת, כמ"ש, היש ה' בקרבנו. אם ז"א שוכן בקרבם, או אין, א"א. וע"כ כתוב, והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, לדעת אם יש שינוי בהם או לא.
37. והימים ימי ביכורי ענבים. והימים, הם ששת הימים חג"ת נה"י דז"א, כולם מתחברים באילן שחטא בו אדה"ר, באילן שהוא מלכות, שענבים היה. הרי שענבים הוא מלכות. וע"כ הימים האלו, ו"ק דז"א, ימי ביכורי ענבים, מלכות. שו"ק דז"א התחברו אז במלכות.
38. ויעלו בנגב ויבוא עד חברון, ושָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁיי ותַלְמַיי ילידי הענק. כָּלב בא להתפלל על קברי אבות בחברון. אמר כלב, יהושוע, הרי בירך אותו משה בעזרה עליונה קדושה, ויכול להינצל מהם, ואני מה אעשה? לקח עצה, להתפלל תפילה על קברי האבות, כדי שיינצל מהעצה הרעה של שאר המרגלים.
39. ויבוא, פירושו, מי שחשוב יותר מכולם, זה נכנס בתוכו. כלומר, השכינה נכנסה והתלבשה בתוך כלב, שבה תלוי הכול. מיהו בעל היתרון מהם, שיוכל לבוא לחברון, שהרי כתוב, ושם אחימן ששיי ותלמיי, ומהפחד שלהם, מי יוכל לבוא, ואפילו להסתתר במערה? אלא שהשכינה התלבשה שם בכלב, לבשר אל האבות, שהגיע הזמן שיבואו בניהם לארץ, אשר נשבע להם הקב"ה.
40. אחימן ששיי ותלמיי ממי יצאו? הם היו זרעם של אלו הנפילים, שהפיל אותם הקב"ה מהשמיים לארץ, והולידו מבנות הארץ. ומהם יצאו גיבורי העולם, כמ"ש, המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם. אשר מעולם, שנמצאים מעת שנברא העולם. אנשי השם, אחימן ששיי ותלמיי. כלומר, ששמם נודע בעולם.
41. ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זְמוֹרה. כתוב, כה אמר האל ה', בורא השמיים ונוטֵיהם, רוֹקַע הארץ וצאצאיה. כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, כמה יש להם להסתכל בדברי תורה, שכל מי שעוסק בתורה, כאילו מקריב כל הקורבנות שבעולם לפני הקב"ה. ולא עוד, אלא שהקב"ה מכפר לו על כל עוונותיו, ומתקינים לו כמה כיסאות לעוה"ב.