ואתה הַקרֵב אליך

38. ואתה הַקרֵב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו, מתוך בני ישראל, לכַהנוֹ לי. לא שימש משה, השמש, בלבנה, המלכות, עד שנכלל בכל הצדדים באות ו', באהרון ובלוויים, הימין והשמאל.

וכתוב, מתוך בני ישראל לכַהנוֹ לי. לכהן לי לא כתוב, אלא לכהנו לי, עם ו' יתרה, שפירושו, לשימוש של האות ו', כלומר, לכהן ו', שהיא ת"ת, אל, לי, שהוא אות ה', מלכות. להכניס ולשמש ו' בה', שיהיה הכול אחד. אשריהם ישראל, שנכנסו בסודות התורה ויצאו, ויודעים בסודות דרכי התורה, ללכת בדרך האמת.

39. מתוך בני ישראל, משום שהכול אינו נקרא אחד, להיות אחד כראוי, אלא, מתוך בני ישראל. כי בני ישראל עומדים למטה, לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות, שהם הספירות העליונות, ולקרב הכול מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד. ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה'.

40. ואתה הַקרֵב אליך. הכול הוא קרֵב ע"י מי שיודע לייחד הייחוד ולעבוד לאדונו. שהרי בזמן שנמצא הקורבן כראוי, אז מתקרב הכול יחד, הצדדים ימין ושמאל, והארת הפָנים של הקב"ה נמצא בעולם בביהמ"ק. והס"א נכנע ונסתר, וצד הקדושה שולט באורה ובשמחה.

וכשהקורבן לא נמצא כראוי, או הייחוד לא היה כראוי, אז הפנים עצובות ואור אינו נמצא, והלבנה, המלכות, נסתרת, והס"א שולט בעולם, משום שאין מי שיודע לייחד השם הקדוש כראוי.

41. הקב"ה לא ניסה את איוב, ולא בא עימו בניסיון, כניסיון שאר הצדיקים, שהרי לא כתוב בו, והאלקים ניסה את איוב, כמ"ש באברהם, והאלקים ניסה את אברהם. שהוא בידו הקריב בן יחידו אליו.

ולאיוב לא נתן ולא מסר כלום, ולא נאמר לו שייתן, אבל נמסר ביד המקטרג בדינו של הקב"ה, שהוא עורר עליו את המקטרג, מה שהוא לא ביקש. כי תמיד בא המקטרג להתעורר על בני אדם. וכאן הקב"ה עורר את המקטרג עליו, כמ"ש, הֲשׂמתָ ליבך על עבדִי איוב.