ולא יכול יוסף להתאפק
62. הקב"ה ברא העולם, והמשיל את האדם עליו, שיהיה מלך על הכול.
63. ומהאדם הזה נפרדים בעולם כמה מינים. מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם טיפשים, מהם חכמים. וכל ד' מינים הללו מתקיימים בעולם, עשירים ועניים, כדי שיזַכו וייטיבו אלו עם אלו. שייטיבו הצדיקים עם הרשעים להחזירם בתשובה. וייטיבו החכמים עם הטיפשים ללמדם שכל. וייטיבו העשירים עם העניים למלא מחסורם.
כי ע"י זה זוכה האדם לחיי עולם, ומתקשר בעה"ח. כמ"ש, פיזַר נתן לאביונים. וצדקה שעושה עומדת לעד, שנוקבא נבנית ממנה, שהיא נקראת עַד, כמ"ש, וצִדקתו עומדת לעד.
64. כאשר ברא הקב"ה את העולם, העמיד אותו על עמוד אחד. וצדיק שמו, היסוד. וצדיק זה הוא קיום העולם. שמקיים את הנוקבא, הנקראת עולם. וזהו שמשקה, בהארת חכמה, וזן, בהארת חסדים, לכל. כמ"ש, ונהר, היסוד, יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים.
65. ומשם ייפרד, אותו מזון ומשקה של נהר, שמקבל הגן, הנוקבא. ואח"כ מתפזר המשקה לד' רוחות העולם, שבאי עולם כולם מושקים ממנו. וכמה הם המצפים לשתות ולהיזוֹן משם, כמ"ש, עיני כל אליך ישַׂבֵּרו ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.
וע"כ, פיזַר נתן לאביונים, זהו הצדיק, יסוד, המפזר ונותן שִׁפעו השלם מחכמה ומחסדים, המַשלים לכל האביונים שבעולם.
צִדקתו עומדת לעד, זוהי כנ"י, הנוקבא, צדקה. שמשום שמקבלת השפע השלם מהיסוד, היא עומדת בשלום, בקיום שלם, עומדת לעד.
רָשע יראֶה וכָעָס, מלכות עכו"ם, מלכות דס"א, המקנאת אז את המלכות דקדושה.
66. מלכות שמיים, הנוקבא דז"א, ביהמ"ק, המקיימת כל העניים בצל משכנה של השכינה. וצדיק, יסוד דז"א, נקרא גבאי צדקה, לחונן ולזוּן את כל העניים שבצילה של השכינה. משום זה גבאי צדקה מקבלים שכר, נגד כולם שנתנו להם הצדקה, להיותם מרכבה ליסוד דז"א, הנקרא גבאי צדקה, ושהוא כולל לכל הספירות שממעלה ממנו.
67. כתוב, ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו, הם כל העומדים להיזון ולשתות ממנו, שהיסוד, הנקרא יוסף, לא יכול להתאפק, שלא לתת להם השפע שלהם.
ולא עמד איש איתו, בהתוודע יוסף אל אחיו. איתו, זוהי כנ"י, הנוקבא. שלא עמד איש איתה בהתוודע בעת הזיווג, כי זיווג מכונה ידיעה. אחיו, אלו הם שאר המרכבות והצבאות, כמ"ש, למען אחיי ורעיי, שבשבילם הזדווג עם הנוקבא, לתת להם שִׁפעם. ופירוש הכתוב הוא, בהתוודע יוסף, שהזדווג יוסף עם השכינה בשביל אחיו. כי, אֶל, הוא בשביל.
וכן בזמן שהקב"ה בא להזדווג עם כנ"י, כמ"ש, בהתוודע יוסף אל אחיו, כשהקב"ה היה מתחבר בישראל, לא עמד איש מהאומות איתו בעת זיווגו עם הנוקבא. משום שהם לבדם מקבלים אז מהארת הזיווג, ואין חיבור מהעמים עכו"ם עימהם. משום זה כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. כי בזמן ההוא הקב"ה בחיבור אחד עם ישראל בלבד, כמ"ש בהם, אחיי ורעיי.
68. בזמן הגאולה, שהקב"ה יקים את כנ"י מעפר, וירצה לנקום נקמתו מעמים עכו"ם, אז כתוב, ומעמים אין איש איתי. כמ"ש כאן, ולא עמד איש איתו בהתוודע יוסף אל אחיו. וכמ"ש, וינטלֵם וינשאֵם כל ימי עולם.
כתוב בזמן הגאולה, ומעמים אין איש איתי, שאין שום כוח מס"א שיוכל להפריע לו מזה, כן הוא פירוש הכתוב, ולא עמד איש איתו, ששום כוח מס"א לא עמד איתו להפריע לו מלהתוודע אל אחיו. וכן, וינטלֵם וינשאֵם כל ימי עולם, שהגביה את ישראל למעלה, באופן שכל כוח שבעולם לא יזיק להם.
69. ולא יכול יוסף להתאפק, כמ"ש, שיר המעלות אליך נשאתי את עיניי היושבִי בשמיים. וכתוב, אשא עיניי אל ההרים. אשא עיניי אל ההרים, הוא למעלה, לז"א, כדי להמשיך ברכות מלמעלה למטה, אל הנוקבא, מהרים עליונים, שאין הרים אלא אבות, שהם חג"ת דז"א, להמשיך מהם ברכות לכנ"י, המתברכת מהם.
אליך נשאתי את עיניי, הוא למטה לנוקבא, לצפות ולחכות לאלו הברכות היורדים משם, מז"א, למטה, לנוקבא.
70. היושבִי בשמיים. כיוון שמדובר בנוקבא, למה אומר בשמיים, שהוא ז"א? אומר, היושבי בשמיים, משום שכל גבורותיה וכוחותיה וקיומיה של הנוקבא הם בשמיים, שמקבלת אותם מז"א. כי כאשר היובֵל, בינה, פותח המעיינות של כל אלו השערים, השפע של נ' (50) שערי הבינה, כולם נמצאים בשמיים, בז"א. ואחר שהשמיים מקבל כל אלו האורות היוצאים מיובל, אז הוא זן ומשקה את כנ"י, הנוקבא, ע"י צדיק אחד, יסוד.
71. וכיוון שהיסוד התעורר אליה, כמה הם העומדים בכל הצדדים, להיות מושקים ולהתברך משם, לקבל מהארת הזיווג, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף. ואז היא עולה לזיווג בסודי סודות כראוי, ומקבלת עידונים מבעלה כראוי לה.
וכל אלו העומדים בכל הצדדים, המצפים לקבל ממנה, עומדים לבדם, ואינם עולים עם הנוקבא. כמ"ש ביוסף, ויקרא, הוציאוּ כל איש מעליי, ולא עמד איש איתו. אלא אחר שקיבלה עידונים מבעלה, שהוא אחר הזיווג, כולם מושקים אז וניזונים, כמ"ש, יַשקו כל חַיְתו שדיי.