ארבעה בתים של התפילין
[ארבע בתי דתפילין]
173. והחברים יושבי הדרום ביארו בסודות שלהם, ארבעה בתים של התפילין באופן זה. קדֶש לי כל בכור. בכור סתם כנגד כתר עליון. והיה כי יביאךָ, כנגד חכמה. שמע ישראל, ואהבתָ, כנגד בינה. והיה אם שמוע, כנגד חסד.
אח"כ כלולים כולם בתפילין. בזרוע שמאל, הנקרא עוז, כמ"ש, ובזרוע עוּזו. ואין עוז אלא תורה. ואין עוז אלא תפילין.
174. הדברים אינם מיושבים, משום שהכתר העליון כולל הכול, והוא אינו בחשבון של ד' הפרשיות. ועוד, והיה כי יביאך, תלויה ביציאת מצרים, שהוא אותו מקום שנמצאת בו חירות לעבדים, בינה, וע"כ אין דרכם של חברינו יושבי הדרום מתוקנת. אלא אנו מתחילים מחכמה, שהכתוב, קדש לי כל בכור, הוא חכמה ולא כתר.
והקב"ה, ז"א, מניח אותם התפילין. ארבע פרשיות הן למעלה וארבע למטה. ארבע במקום המוח, שהם ארבעה מוחין דז"א. ארבע הן במקום שהלב שורה, המלכות, משום שזה נקשר בזה, ז"א נקשר במלכות.
175. וצריך האדם להתעטר בהם, משום שהם השם הקדוש העליון, הוי"ה, כמ"ש, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. וכל מי שמתעטר בעטרה הקדושה העליונה הזו, נקרא מלך בארץ.
והקב"ה מלך ברקיע, כמ"ש, מלך אסוּר בָּרְהָטים. כמו שהקב"ה הוא מלך למעלה, הוא ג"כ מלך למטה. כתוב, וכתבתָם על מזוזות ביתך, כדי שהאדם יהיה שלם בכל, ויהיה שלם במצוות אדונו, רשום למעלה רשום למטה. אשרי חלקם של ישראל.
176. ב' כתובים נמצאים, ואע"פ שהכול במדרגה אחת תלוי, עכ"ז אינם ממדרגה אחת. כתוב, כה אמר הוי"ה צבאות. וכתוב, כה אמר הוי"ה אלקים. כשכתוב, כה אמר הוי"ה צבאות, אז הדבר בא ברחמים. כשכתוב, כה אמר הוי"ה אלקים, אז הדבר בא בדין.
177. כה אמר הוי"ה צבאות, משום שכ"ה זו, המלכות, מתברכת מצדיק, יסוד, ומנו"ה, הנקראים ה' צבאות. ואז הדבר בא בהמתקה, כי בא מיסוד. והכתוב, כה אמר ה' אלקים, אז כ"ה, מלכות, יונקת מצד הדין, מגבורה עליונה, גבורה דז"א. והדין ברחמים, משום שכתוב, הוי"ה אלקים, שהוי"ה רחמים ואלקים דין.
178. כי אלקים בכל מקום הוא גבורה. אדנ"י, בכל מקום הוא גבורה תחתונה. ע"כ ניכרים הדברים מפי הנביא ע"פ השם שהזכיר, מאיזו מדרגה הוא מתנבא, שמתכוון לומר דבר ממקומו. ואז היו יודעים בני האמונה, מאיזה מקום תלוי הדבר.