179. כתוב, אוֹרוּ מֵרוֹז, אמר מלאך ה'. בשעה שהמלך הקדוש מסר ביתו למלכה, כל כלי זין ורמחים ומרגמות שלו הפקיד בידיה. וכל אלו עושי מלחמה שלו הפקיד עימה. כמ"ש, הנה מיטתו שֶׁלִשְׁלמה, המלכות, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל, שהם חג"ת נה"י מצד הגבורה, שכל אחד כלול מעשר. וכשעושה הקב"ה מלחמה, עושה באלו הגיבורים עושי מלחמה. והם נקראים מלוּמְדי מלחמה.
180. כתוב, מן שמיים נלחָמו, הכוכבים ממסילותם נלחֲמו עם סיסרא. בשעה שהתנדבו ישראל לגלות הרושם הקדוש של מילה בבשרם, אז אותה החרב הנוקמת נקם ברית, המלכות, אספה כל הצבאות שלה, וכל כלי הזין, וכל אלו עושי המלחמה, לעשות מלחמה עם סיסרא. והכוכבים היו שופכים אש מלמעלה. ואמר רבי שמעון, לכל כוכב יש שם בפני עצמו, כמ"ש, לכולם שמות יקרא.
181. אמר הקב"ה לכוכבים, הכינו עצמכם לנקום מסיסרא נקמת בניי. ב' נקמות אני עתיד להיפרע מהם. נקמה אחת, על 600 רכב שהשאיל לשרי מצרים, כדי שיעשו מלחמה בישראל. כמ"ש, וייקח שש מאות רכב בָּחוּר וכל רכב מצרים.
ועוד נקמה של בניי, על שהצרו להם עד עתה. ומשום זה נידונו בב' דינים, אחד במים ואחד באש. במים, כי כתוב, נחל קישון גְרָפם. באש, כמ"ש, הכוכבים ממסילותם נלחֲמו.
182. ובאלו הכוכבים היה כוכב אחד, שלא בא לאותה הנקמה, וקולל לעולם, אשר כשמתחיל להאיר, באים שאר הכוכבים ובולעים אותו, ואת כל המחנה שלו, ואובדים כולם כאחד. כמ"ש, אורו מרוז אמר מלאך ה'.
האם יש לו רשות למלאך, שיקלל מישהו? אלא זהו מלאך, שכתוב בו, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. וזהו שכל המלחמות הן שלו, המלכות.
183. כתוב, כי לא באו לעזרת ה'. זהו כשיצאו ישראל ממצרים. לעזרת ה' בגיבורים, באלו שישים גיבורים שהזדמנו להילחם עם סיסרא. שישים הגיבורים שסביב מיטתו של שלמה. ומלאך זה, כל הדינים וכל המלחמות של המלך הם ברשותו. ועל זה כתוב, מלאך ה'. כמ"ש, המלאך הגואל אותי, המלכות.
ומלאך זה עתיד להיות עליון ומכובד לעת"ל. ובזה יתגדל השם הקדוש. ובמלאך זה עתיד הקב"ה להיפרע מעמים עכו"ם. ועל זה כתוב, והתגדִלתי והתקדִשתי.