צלם ודמות

283. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל. כמ"ש, כל הנקרא בשׁמי ולכבודי בְּרָאתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. כל הנקרא בשמי, זהו אדם, שהקב"ה ברא אותו בשמו. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו, וקרא לו בשמו, בשעה שהוציא אמת ודין בעולם, ונקרא אלקים בתורה, כמ"ש, אלקים לא תקלל.

284. קרא לו בשמו, כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב, נעשֶׂה אדם בצלמנו כדמותנו, שכתוב בזיווג של ז"א ומלכות. וכך בזיווג שניהם, הוא בצלם ובדמות, כי צלם הוא מז"א, ודמות היא ממלכות. ואדם מזכר ומנוקבא יצא, מז"א וממלכות.

285. ויברא אלקים את האדם בצלמו. בשעה שנמצא זיווג למטה, שולח הקב"ה צורה אחת כפרצופו של האדם, רשום חקוק בצלם, והוא נמצא על הזיווג ההוא. ואם הייתה ניתנת רשות לעין לראות, היה האדם רואה על ראשו צלם אחד, רשום כפרצוף האדם. ובצלם ההוא נברא האדם. וכל עוד שאינו עומד על ראשו הצלם ששלח לו אדונו, ונמצא שם, לא נברא האדם. כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו.

286. הצלם ההוא הזדמן לו עד שיוצא לעולם. כשיוצא לעולם, בצלם ההוא גדֵל, בצלם ההוא הולך. כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש. והצלם הזה הוא מלמעלה.

287. בשעה שאלו הרוחות יוצאים ממקומם, כל רוח נתקן לפני המלך הקדוש בתיקון מכובד, באותו פרצוף הנמצא בעוה"ז. ומאותה הצורה והתיקון המכובד יוצא הצלם. כי הצלם הוא לבוש לרוחו של האדם, הנמשך יחד עם רוחו, שהם כמו אור וכלי. והצלם הוא שלישי לרוח, בחינה שלישית. כי רוח הוא ראשון, נפש שני, צלם שלישי. ומקדים לבוא לעוה"ז בשעה שנמצא זיווג. ואין זיווג בעולם שלא יהיה נמצא צלם בתוכו. אבל ישראל הקדושים, הצלם הקדוש נמצא בהם ממקום קדוש, ובעכו"ם הצלם שלהם ממינים רעים, מצד הטומאה. ע"כ אין צריך האדם לערב צלם שלו בצלם של עכו"ם, משום שזה קדוש וזה טמא.