301. אמר אדה"ר, לא נִכְחַד עצמי ממֶךָ, אשר עוּשֵׂיתי בסתר רוּקַמתי בתחתיות אָרץ. מכאן, שמזיווג זכר ונקבה באה הנשמה הקדושה. מזיווג המלך, ז"א, במטרוניתא, מלכות.
תחתיות ארץ, כי שני גבולים יש לאותה הנקראת ארץ חֵפץ, מלכות: גבול המקום שהצטיירה שם נשמה של זכר, בימין. גבול המקום שהצטיירה שם נשמה של נקבה, בשמאל.
302. וע"כ צריכים התעוררות מצד הנוקבא, המלכות, שבשמאל. שכתוב, הַעירוֹתי מִצָפון וַיַאת. וצפון הוא שמאל, נוקבא. ואז כתוב, ממזרח שמש יקרא בִשמי. שזהו זיווג השמש, ז"א, בלבנה, מלכות. זיווג יעקב ברחל, כי יעקב ז"א, ורחל מלכות. וכתוב, ויבוא סגנים כמו חומר. אלו הם צבאות העולם, שיצאו מאדה"ר.
303. אח"כ כתוב, גולמי ראו עיניך. שאמר אדה"ר, כשהייתי מוטל גולם בלי צורה, ממזרח למערב, ראו עיניך, הדורות העתידים לצאת ממני. כי אתה הוא קורא הדורות מראש.
304. ועל סִפרךָ כולם ייכָּתֵבו. זהו ספר תולדות אדם לצורות, שבספר הצדיקים הזה היו נחקקות כל הצורות של הנשמות שבעולם, בצירוף האותיות זר"ה פס"ץ, שהן אותיות זה ספר צ'.
305. ובספר תולדות אדם כל הנשמות ייכתבו בציורים של קמטים בעור האדם, כעין רקיע השמיים ששָׁם כוכבים. ועליהן כתוב, המוציא במספָּר צְבאם לכולם בשם יקרא.
וזהו רק לזרע ישראל עבדי, ולא לאוה"ע, כמ"ש, יעקב אשר בחרתיך. כי הם נקראים אדם, וכתוב, ואַתֵן צאני צאן מַרְעיתי אדם אתם. ובשבילם נברא העולם. וכמ"ש, קוֹדש ישראל לה' ראשית תבואתו. שהם באו למחשבה להיברא מטרם שנברא העולם. וכולם, ועל ספרך כולם ייכתבו.
306. ימים יוּצָרוּ, כל הימים העליונים, מדרגות ז"א, הם כמספר הכתוב, מִשְׁכוּ וקחו לכם, שמִשכוּ בגי' שס"ו (366), ופירושו, מִשכוּ הימים העליונים להאיר לימים התחתונים, למדרגות של המלכות. כי יש בשנה שס"ה (365) ימות החמה עם רבע יום, ומקצת היום הוא ככולו והם שס"ו, כחשבון משכ"ו. שהם שס"ו מדרגות ז"א, הנקרא שמש. והמושך מהם, מושך אור אל הלבנה, לקדש אותה.