[ודומה קאים ונטיל בחושבנא]
9. בעלי המשנה קרובים היו לפנימיות המדרגה, שמעו קול, מתהפך להשפיע מלמעלה למטה ומתפשט בעולם. מאחר שז"א, שהוא קול, עלה והכריע והשלים ב' קווים ימין ושמאל דבינה, בהארתו שם מלמטה למעלה, הוא מתהפך ומתפשט משם לעולם, ומאיר מלמעלה למטה.
הקול עוקר הרים, ושובר סלעים חזקים. כלומר, שהארתו עוקרת ושוברת כל הקליפות. רוחות גדולות עולות, האוזניים פתוחות. מאַין כוח השפעתו של הקול, ז"א? רוחות גדולות, ספירות הז"א, שנקרא רוח, עולות לאוזניים, בינה, כמ"ן, ונעשה שם קול. והוא מכריע שם בין ב' קווים דבינה, ומתלבש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, ואז נפתחו האוזניים להאיר. ובשיעור שהקול פתח האוזניים להאיר, כן מתפשט ומאיר גם הוא.
10. הקול היה אומר בנסיעותיו, בהשפעתו, משום שהולך בשלושה מקומות, קַצֵץ חֵלק. והַיְשנים הדוממים, שהשינה בחוֹרי עיניהם, חוזרים ועומדים על מעמדם.
אין קו אמצעי יכול להכריע בין ב' הקווים ולכלול אותם זה בזה, מטרם שממעט את קו השמאל מג"ר לו"ק דג"ר. שבעת הארת השמאל בלי התכללות בחסדי הימין, נסתמים כל האורות, ומחשיך הלילה ובני אדם ישנים. כלומר, שהסתלקו מהם המוחין.
והקול, קו אמצעי, אומר קצץ חלק, שמצַווה בכוחו למעט חלק הג"ר דג"ר מהארת קו השמאל. ואז הישנים הדוממים, שהשינה בחורי עיניהם, מחמת הארת השמאל בלי התכללות בימין, שסתם להם האורות, עתה הם חוזרים ועומדים על מעמדם. כי עתה, אחר שהתמעטו הג"ר דשמאל, נכללו השמאל והימין זה בזה, והאורות נפתחים. וע"כ התעוררו הישנים והשיגו המוחין שלהם, שהם קיומם.
המלך, הנוקבא, שמקבלת מז"א, נקרא קול, שאומר, שִמרו השערים. השליט על צבאות רבות, עמד על מעמדו. אחר שהמלך, הנוקבא, קיבלה המוחין מקול, קו אמצעי, אמרה, שמרו השערים. משום שמיעט הג"ר, המשפיעים מלמעלה למטה. לפיכך אמרה גם הנוקבא, שמרו השערים, שלא ימשיכו מלמעלה למטה. ואז השליט על צבאות רבות, שהוא מט"ט, עמד על מעמדו, כלומר שקיבל המוחין מנוקבא.
11. כולם אינם מרגישים ואינם יודעים, שהספר פתוח, ובשֵם כתוב, ודוּמה קם ומקבל בחשבון. ג' הללו, ספר שֵם וחשבון, הם בנוקבא. כי הנוקבא עצמה נקראת ספר, שבה כל הנשמות, וממנה יוצאות. וכל נשמה ונשמה יש לה בספר, בנוקבא, שיעור קומה, והוא נקרא שֵם. ושיעור הקומה ההוא יוצא בזיווג על מסך. והמסך הזה נקרא חשבון, משום שקומת הזיווג מחושב ומשוער בעוביות המסך.
וע"כ נאמר, שהספר פתוח, שהנוקבא פתוחה לקבל נשמות מז"א. ובשֵם כתוב, שכל נשמה יש לה שיעור קומה מיוחדת בספר. שהיא יוצאת על חשבון, שהוא המסך. ודוּמה, המלאך הממונה על המתים, לדון אותם בקברותיהם, ולהכשיר אותם לתחיית המתים, ועל נפשות הרשעים, לדון אותם בגיהינום. קם בהתמנות שלו ומקבל כוח לדון הגופות בחשבון, שהוא המסך דקו אמצעי.
יש ב' מיני דינים ועונשים:
א. הנמשכים משליטת קו שמאל מטרם שבא קו אמצעי.
ב. הנמשכים מקו אמצעי עצמו אחר שהכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה.
והוא מחמת שקו אמצעי ממעט הג"ר דקו שמאל, המשפיע מלמעלה למטה. ומכוח זה, כל אלו הכלים שבלעו פעם הארה זו מלמעלה למטה, מחויבים להתבטל ולהתחדש פעם שנייה.
ונודע, שעניין אכילת עצה"ד הוא המשכת השפע מלמעלה למטה, שמטעם זה נגזרה מיתה על הגופות. ומכוח הארת קו האמצעי, מחויבות הגופות להתבטל לגמרי, להירקב בקבר, עד שלא יישאר מהם כי אם מלוא כף רקב. כי לא תצא מהם הזוהמה שקיבלו בפחות מזה. ואח"ז, בזמן התחייה, חוזרים ומתחדשים. והממונה על הדין הזה, המלאך דוּמה, שהוא קם להתמנוּת שלו, לדון הגופות בקברותיהם, שמקבל מכוח החשבון, מהמסך דחיריק שבקו אמצעי, הנקרא חשבון, כלומר, מין הב' של דינים ועונשים, הנמשכים מקו אמצעי, מהמסך שלו.
ולפיכך, רק אלו שזכו בחייהם לקבל המוחין מקו אמצעי, הנה אחר מיתתם, יידונו גופותיהם ביד דוּמה, מכוח קו אמצעי. אבל אלו שבחייהם לא זכו לקבל המוחין דקו אמצעי, אלא שהיו דבוקים בקו שמאל, הרי הדינים ועונשים הבאים עליהם, הם ממין הא' ולא מקו אמצעי. וע"כ אחר מיתתם לא יקבל דוּמה את הגופות שלהם, מכוח שדיניו רק מקו אמצעי. ואלו שלא זכו בו בחייהם, איך יזכו בו לאחר מיתה?
וההפרש, אם הגופות יידונו תחת יד דוּמה או לא, הוא גדול מאוד. כי עניין תחיית המתים נמשך מזיווג הכולל הגדול שיהיה בגמה"ת, שעניינו, שכל הזיווגים והקומות, שיצאו מהם בזה אחר זה במשך 6000 שנה, יתקבצו כולם בזיווג הכולל בבת אחת. שסיבת קיבוצם בבת אחת, מביא אור גדול מאוד, המביא את גמה"ת.
ולפיכך אלו הגופות שנידונו תחת יד דוּמה, מבחינת הזיווגים שבקו אמצעי, מכוח החשבון שבכל זיווג, נעשו בזה מוכנים לקבל ג"כ קיבוץ כל הזיווגים בבת אחת שבגמה"ת, ויעמדו לתחיית המתים. שזהו שהמלאך דוּמה מקבל המתים בחשבון, כלומר במידת הזיווג. ואח"כ, לעת תחיית המתים, מוציא אותם בחשבון. כי אז יתקבצו כל החשבונות לחשבון אחד, ויחיו המתים.
אבל הנידונים ממין הא' של העונשים, מקו השמאל, אשר גופותיהם לא נכללו בחשבון שמקו אמצעי, שמחמת זה דוּמה אינו מקבל אותם בחשבון, הם לא יקומו לתחיית המתים, כי אין להם חלק באור הגדול הזה, שהתקבץ מכל הזיווגים שבקו אמצעי.
ושוכני עפר, הרשעים, אינם בכלל הזיווג של קול ודיבור, אלא שחוזרים לחוץ. כלומר, אע"פ שכבר באו בפנימיות, כדי לקבל מקו אמצעי, יחזרו לחוץ ולא ירצו לקבל ממנו. כי קָרֵב טוב, קו האמצעי, יסוד הנקרא טוב, להיות מחושב בהם, כלומר להשפיע להם בחשבון. אבל הם אינם רוצים בגלגול ובהיפוך.
המוחין הנמשכים בחשבון מקו אמצעי, נמשכים בגלגול, שמתגלגלים ובאים בזה אחר זה, בסדר ג' נקודות, חולם שורוק חיריק. וכך נתקן היפוך המדרגות בהארת השמאל, שמה שהיה בו מקודם לכן ג"ר למעלה ואחריהן ו"ק, ואחריהן גזר דינו, התהפכו. וגזרת דינו נעשה עליון, ואחריה ו"ק, ולבסוף כולם הג"ר.
ואלו הרשעים הדבקים בקו שמאל, אינם רוצים במוחין מקו האמצעי, משום שהמוחין דקו האמצעי באים בגלגול על ג' נקודות, ובהיפוך המדרגות בקו שמאל. והם אינם רוצים בגלגול ובהיפוך, להיותם חפצים רק בג"ר דשמאל, הנמשכים להם מלמעלה למטה.
12. משום שאינם חפצים במוחין הבאים בגלגול ובהיפוך, נופלים ואינם עומדים לתחייה. וע"כ הרשעים נמחים מספרו של דוּמה, כי הוא מקבל רק בחשבון מקו אמצעי, שהרשעים אינם כלולים ממנו. ומי ידרוש אותם בעת תחיית המתים? כי בעת תחיית המתים, יקבל המלאך מט"ט חשבון בכתב מבית הקברות מיד דוּמה. אבל אותם הרשעים שאינם בחשבון של דוּמה, מי ידרוש אותם לתחיית המתים? ומי יושב בחשבון שלהם? רומז בזה לקליפה הקשה, הנקראת סיחון, היושב בחשבון, שהוא הלעומת כנגד דוּמה.
דוּמה פירושו דממה, וסיחון הוא שיחה ודיבור. ואוי להם ואוי לחייהם ואוי למכאוביהם. עליהם כתוב, יימחו מספר חיים, כי אינם עומדים לתחיית המתים.