מלך לשדה נֶעבָד
13. ויהיו חיי שרה. מה השינוי, שנאמר מיתתה בתורה, יותר מכל נשי העולם. הרי כמה נשים כתובה מיתתן בתורה, כמ"ש, ותמות רחל, ותמות שם מרים, וכדומה.
14. בכולן לא כתוב כמ"ש בשרה, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שְׁנֵי חיי שרה. שהרי בכולן לא נמנו ימים ושנים כמו לשרה. בכולן לא כתוב פרשה מיוחדת, כמו לשרה. משום שהיא המדרגה, שכל הימים והשנים של אדם בה תלויים, מאלו המוחין, שהם חיי שרה, המרומזים במספרים, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, נמשכים החיים של האדם.
15. ויתרון אֶרץ בכל הוא מלך לשדה נֶעבָד. ויתרון ארץ, הנוקבא, בכל, יסוד דז"א, כי מיסוד יוצאים רוחות, ונשמות, ותועלת העולם.
מלך לשדה נֶעבָד. המלך הוא הקב"ה. לשדה נעבד, כשהוא נתקן כראוי. מלך עליון, ז"א, שהתחבר לשדה, כשהוא נעבד. שדה, הנוקבא, כמ"ש, כריח שדה, אשר בירכו ה'. כי כשנעבד ומיתקן בכל הצורך כראוי, אז מלך העליון, ז"א, מתחבר עימו.
16. מלך זה השכינה, ששורה בביתו של אדם, להיתקן בה, כשהאדם נשוי ומזדווג באשתו, כדי להוליד ולעשות פירות. והשכינה מוציאה נשמות לשכן אותן בה. ומשום זה היא מתחברת רק לשדה נעבד.
17. מלך, זוהי אישה יראת ה', כמ"ש, אישה יראת ה' היא תתהלל. כלומר השכינה. לשדה נעבד, זוהי אישה זרה, הס"א, כמ"ש, לשמורך מאישה זרה. משום שיש שדה ויש שדה. יש שדה שכל הברכות והקדושות שורות בו, כמ"ש, כריח שדה, אשר בירכו ה'. שהיא השכינה. ויש שדה, שכל החורבן, והטומאה, והכליה, וההריגות, והמלחמות שורות בו, שהוא הס"א.
והמלך הזה, השכינה, לפעמים נעבד לשדה ההוא, לס"א. כמ"ש, תחת שלוש רגזה ארץ, ושִׁפחה כי תירש גבירתה. שהשדה של ס"א תירש השכינה. ואז המלך הזה, השכינה, מתכסה האור שלה ונחשכה, עד שתיטהר ותתחבר למעלה לז"א.
18. משום זה בא השעיר של ר"ח, שאז נפרד השדה ההוא, הס"א, מהמלך הקדוש, השכינה, וברכות אינן שורות בשדה ההוא, בס"א. אבל כשהוא נֶעבָד לשדה ההוא, לס"א, אז כתוב, כי בשדה מְצָאָהּ, את השכינה, צעקה הנערה המאורשׂה ואין מושיע לה. כי בשדה, זהו הס"א.
19. באה חוה לעולם, נדבקה באותו הנחש, והטיל בה זוהמה, וגרמה מוות לעולם ולבעלה. באה שרה וירדה למקום הס"א, ועלתה, ולא נדבקו בה הקליפות, כמ"ש, ויעל אברם ממצרים, הוא ואשתו וכל אשר לו. בא נוח לעולם, מה כתוב? ויישת מן היין וישְׁכר ויתגַל.
20. ומשום שאברהם ושרה לא התדבקו בס"א, זכתה שרה לחיים עליונים, לה ולבעלה ולבניה אחריה. וכמ"ש, הַביטו אל צוּר חוּצַבתם, אברהם, ואל מַקֶבֶת בור נוּקַרתם, שרה. וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה, שזכתה בהן בכולן, בכל השנים. שלא כתוב כן בכל הנשים. שלא כתוב, ויהיו חיי חוה. וכן בכולן. כי היא נדבקה בחיים. וע"כ החיים שלה הם.