את יעקב איש וביתו באו
50. השכינה ירדה למצרים עם יעקב, כמ"ש, אנוכי ארד עימך מצריימה. השכינה ירדה למצרים את יעקב, ו-600,000 מרכבות קדושות עימה. כמ"ש, כשש מאות אלף רַגְלִי הגברים. 600,000 מרכבות קדושות ירדו עם יעקב למצרים, וכולם עלו משם, כשישראל יצאו ממצרים, כמ"ש, וייסעו בני ישראל מרעמסס סוּכּוֹתה, כשש מאות אלף רגלִי הגברים. לא כתוב, שש מאות, אלא, כשש מאות. רומז, כעין שיצאו אלו 600,000 שלמטה, כך יצאו אלו 600,000 מרכבות קדושות שלמעלה, שהיו עימהם.
51. בעת שיצאו אלו המרכבות הקדושות והמחנות הקדושים, ראו ישראל וידעו, שהם מתעכבים מלצאת בשבילם, מחמת שהם אינם יוצאים. וכל החיפזון שעשו ישראל היה בשבילם, כמ"ש, ולא יכלו להתמהמה. שהיה לו לומר, ולא רצו להתמהמה. אבל כתוב, ולא יכלו, משום מחנות המלאכים, שהיו מתעכבים בשבילם.
ונודע, שכל בני ישראל של הרקיע, מלאכים. וכתוב, בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. ולא כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה איתו. אלא כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, שפירושו, המלאכים הבאים מצריימה מתחילה. ועם מי באו? את יעקב.
52. בשעה שניצַל יעקב מלבן, כתוב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. וכשירד למצרים, אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. ואם האדון ירד, אינו דין, כלומר, כש"כ שיירדו משמשיו עימו, כמ"ש, הבאים מצריימה את יעקב. ולא כתוב, איתו.
מיהם בני ישראל שכאן? אלו הם השבטים, שנקראים בני ישראל ממש.
53. לכו חזו מִפְעלות ה' אשר שׂם שַׁמות בארץ. אל תקרא שַׁמות, בש' פתוחה, אלא שֵׁמות בש' צרויה. וזה כעין שעשה הקב"ה ברקיע, כן עשה בארץ, שיש שמות הקדושים ברקיע, ויש שמות הקדושים בארץ, שמות השבטים, שעליהם כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה.
54. ביום שירד יעקב למצרים, ירדו עימו שישים ריבוא מלאכים עליונים, כמ"ש, הנה מיטתו שְלִשלֹמה, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל. המנעולים חקוקים כנגד המפתח. המפתחות סובבים במקומו של המנעול. המנעולים הם בספירה השביעית, מלכות. והם חקוקים בספירה השישית, יסוד. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה.
המלכות אין בה אלא חג"ת נה"י, ומסתיימת ביסוד, מפתחא. וחסרה ממלכות דמלכות. המנעולים, המלכות, חקוקים כנגד המפתח, סובבים במקומו של המפתח, היסוד.
אע"פ שעצם המנעול הוא מלכות, הכלולה משבע ספירות חג"ת נהי"מ, שלפי זה היה צריך לומר, שמיטתו שלשלמה, המלכות, שבעים גיבורים סביב לה, שבע ספירות, שכל אחת כלולה מעשר. אמנם שהם מסתיימים ביסוד, מפתחא, ואין בה אלא חג"ת נה"י, שש ספירות, שכל אחת כלולה מעשר, שהם שישים. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה, ולא שבעים.
55. הנה מיטתו, זוהי השכינה הנקראת מיטה. שלשלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א, הקו האמצעי, העושה שלום בין ימין לשמאל. שישים גיבורים סביב לה, אלו הם שישים ריבוא (600,000) מלאכים עליונים, שהם מצבא השכינה, שירדה עם יעקב למצרים. והטעם שהם במספר שישים, הוא מפני שהשכינה רשומה במפתחא.
מגיבורי ישראל, מישראל של מעלה, ז"א, שהגבורה נמשכת אליהם ממנו. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש וביתו באו, הם ודרכיהם. כי ביתו פירושו מנהגיו ודרכיו. כי לכל מלאך יש פעולה מיוחדת, שעל שמה נקרא.
56. אם בני העולם היו יודעים הכבוד הגדול של יעקב, בשעה שאמר לו הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה, היו מלחכים העפר שבשלוש פרסאות קרוב לקברו. כמ"ש, וייצא משה לקראת חותנו. שפירושו, שאהרון ראה שיצא משה, ויצא עימו, ואלעזר והנשיאים והזקנים יצאו עימו, וראשי האבות וקְרוּאֵי העדה וכל ישראל יצאו עימהם. ונמצא, שכל ישראל יצאו לקראת יתרו.
כי מי ראה את משה, שיצא, ולא ייצא עימו? ומי ראה את אהרון והנשיאים, שיצאו, ולא ייצא? נמצא, שבשביל משה יצאו כולם. ואם בשביל משה היה כך, בשביל הקב"ה, כאשר אמר, אנוכי ארד עימך מצריימה, על אחת כמה וכמה, שיירדו עימו כל הפמליה של מעלה.
אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. שמשמע, הוא לבדו. ואח"כ כתוב, ואלה שמות בני ישראל, שפירושו, כל הפמליה של מעלה. שכן במשה כתוב, וייצא משה, וכל ישראל יצאו עימו.