251. כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים.
252. כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו. כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה, כמ"ש, על כן ייאמר בספר מלחמות ה' אֶת וָהֵב בסוּפָה, כלומר, אהבה בסוֹפָהּ. שאין אהבה ושלום חוץ מזה.
253. על כן ייאמר בספר מלחמות ה'. מהו בספר? מקום יש להקב"ה, שנקרא ספר, שהוא מלכות. שכל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים ומשם יוצאים.
254. את והב בסופה. כל הכוחות והגבורות שעושה הקב"ה, בספר ההוא תלויים, במלכות. הקב"ה עורך מלחמותיו במקום אחד שהוא סוף המדרגות. ונקרא וָהֵב.
כמ"ש, לעלוקה שתי בנות הַב הַב, מקום העונשים שמתחת למלכות, בסוּפָה, בסוף המדרגות. ים סוף נקראת המלכות. ים, שהוא סוף לכל המדרגות.
255. ואֶת הנחלים אַרְנוֹן. ועם הנחלים שנמצאו ונמשכו אל המלכות, שהיא, את והב בסופה, ממקום העליון, שנקרא ארנון, שהוא זיווג עליון של אהבה, שאינו נפרד לעולם, זיווג או"א עילאין.
כמ"ש, ונהר יוצא מעדן, שנהר היא בינה, ועדן הוא חכמה, המכונים או"א. כי ארנון אותיות אוֹר נוּן, אור של נון (50) שערי בינה. ובזה משתרשים השורשים וגדלים הענפים של המלכות, לעשות מלחמות בכל מקום, ולעשות כוחות וגבורות, ולהראות ממשלה גדולה ומכובדת מכל.
256. כשמתעוררות גבורות ומלחמות של הקב"ה, כמה בעלי דין מתעוררים לכל צד, אז רמחים, דינים של צד ימין, וחרבות שנונים, דינים של צד שמאל, מעוררים גבורות. והים מתרגש, וגליו עולים ויורדים, והאוניות ההולכות ושטות בים, מסתלקות לכל צד.
המלחמה שנונה באבני בליסְטראות, בעלי רומח וחרב. אז כתוב, חִיצֶיךָ שנונים. והקב"ה מתחזק בכוחותיו לעורר מלחמה. אוי לאלו, שהמלך הקדוש מעורר עליהם מלחמה. אז כתוב, ה' איש מלחמה.
257. ה' איש מלחמה. מאלו האותיות יוצאות שורות בעלי מלחמה, לאלו הרשעים, לאלו השונאים, שחטאו להקב"ה. וסוד האותיות מתגלה לבעלי האמת, והדברים מתבארים ומתפרשׁים.
258. ה' איש מלחמה, ה' שְמו. ה' איש מלחמה, הוי"ה. ה' שמו, המלכות. כי הכול תלוי בספר הזה, שהוא המלכות. כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו. ז"א נקרא שמיים. וארץ מתקוֹמָמה לו. המלכות נקראת ארץ.