אבני שַׁיִשׁ טהור

252. אמר רבי אלעזר, יום אחד שאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שַׁיִשׁ טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. כי כתוב, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי.

בינתיים ירד שם זקן הזקנים. חו"ב נקראים זקנים. וכתר, שלמעלה מחו"ב נקרא זקן הזקנים, והוא גילוי נשמת יחידה, העתידה להתגלות בעולם בגמה"ת.

אמר להם, במה אתם עוסקים? השיבו לו, שעוסקים בזה, שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש.

אמר להם, ברור שיש כאן סוד עליון, והרי פירשו אותו בישיבה העליונה. וכדי שלא תטעו בסוד הזה, ירדתי אליכם לבאר אותו. ומשום שכבר התגלה הסוד הזה ביניכם, שהוא סוד נעלם מבני הדור, כלומר, כיוון שבכללות, כבר התגלה לכם הסוד הנעלם הזה מכל בני דורכם, לכן אפשר לבאר אותו לכם בשלמות.

253. ודאי הוא, שהם אבני שיש טהור, שמהן יוצאים מים טהורים. והם מרומזים בשתי אותיות י' שבאות הא', בראשה ובסופה. הו' שבא' הנטויה בין שתי אותיות י', הוא עה"ח, שכל האוכל ממנו, כמ"ש, וחי לעולם.

ושתי אותיות י' הללו שבא' מרומזות בכתוב, וייצר, שיש בו בשתי אותיות י'. והן ב' יצירות, יצירת העליונים ויצירת התחתונים. והן שתי אותיות י' שבראש ובסוף בשם יאהדונה"י, שפירושן, חכמה בראש השם וחכמה בסוף השם. ונקראות תעלומות חכמה, כי הן נעלמות מחכמה עליונה שמתחת לכתר עליון.

הכתר דא"א נקרא כתר עליון. ותחתיו החכמה דא"א, זה בתוך זה. והיא נקראת חו"ס, מטעם שנסתמה ואינה משפיעה לפרצופי אצילות. והחכמה המושפעת באצילות היא רק מבינה, שנעשית חכמה ע"י עלייתה לראש א"א. ובינה זו נקראת חכמה עליונה. וכשז"א מקבל ממנה ומשפיע לנוקבא, נקראת אז הנוקבא בשם חכמה תחתונה.

וב' חכמות הללו נקראות תעלומות חכמה, להיותן נעלמות מחכמה, בערך החכמה העליונה דא"א, שמתחת לכתר שלו, החו"ס, כי לא יוכלו לקבל ממנה כלום.

ואלו ב' החכמות הן שתי אותיות י', ראש וסוף שבשם יאהדונה"י. והן שתי אותיות י' שבכתוב, וייצר:

א. יצירת העליונים, שבעוה"ב, הנמשכים מחכמה עליונה, בינה,

ב. יצירת התחתונים, שבעוה"ז, הנמשכים מחכמה תחתונה, מלכות, הנוקבא דז"א.

והן שתי אותיות י' שבאות א', יו"ד עליונה חכמה עליונה, ויו"ד תחתונה חכמה תחתונה. והקו הנטוי ביניהן הוא ז"א, הנקרא ו', ונקרא עה"ח, המקבל מחכמה עליונה, מי' עליונה שממעל לו, ומשפיע לחכמה תחתונה, לי' תחתונה שמתחתיו. והן אבני שיש טהור, בינה, הנקראת חכמה עליונה, ומלכות, הנקראת חכמה תחתונה.

254. והן כנגד ב' העיניים, שמהן יורדות ב' דמעות לים הגדול. כי החכמה מכונה עיניים. עין ימין כנגד חכמה עליונה, עין שמאל כנגד חכמה תחתונה. וירדו הדמעות, משום שמב' לוחות אלו הוריד משה התורה לישראל, בינה ומלכות, הלוח הימני בינה והשמאלי מלכות, שהם כנגד ב' עיניים.

ולא זכו בהם ישראל, כי נשברו ונפלו בחטא העגל, כמ"ש, וישבֵּר אותם תחת ההר. וזהו שגרם חורבן בית ראשון ושני. כי הם נמשכים ג"כ מב' הלוחות, בית ראשון מהלוח הימני, חכמה עליונה, בינה, ובית שני מהלוח השמאלי, חכמה תחתונה, מלכות. וע"כ הפגם של שבירת הלוחות גרם לחורבנם.

וע"כ ירדו ב' דמעות לים הגדול, הרומזות על ב' חורבנות, שנעשו מפאת שבירת הלוחות הראשונים. ונפלו ונשברו הלוחות, משום שפרחה ו' מהם, שהיא הו' של וייצר. כי שתי אותיות י' של וייצר הן שתי אותיות י' שבאות א', שהם ב' הלוחות. והו' של וייצר היא הקו הנטוי ביניהן, עה"ח.

ואחר שישראל תיקנו החטא דעצה"ד, ופסקה מהם זוהמת הנחש, זכו בלוחות, שהם שתי אותיות י', חכמה עליונה וחכמה תחתונה, וזכו בעה"ח, שהוא הקו הנטוי ביניהן, שהן חירות ממלאך המוות.

אמנם ע"י חטא העגל קלקלו תיקונם, וע"כ פרח עה"ח מהם. כי חזר עליהם הפגם דעצה"ד, ושוב השתעבדו תחת מלאך המוות. והלוחות, שהיו נכללים מעה"ח, נשברו ונפלו. ונתן להם ב' לוחות אחרים, מצד עצה"ד טו"ר, שמשם ניתנה להם התורה בדרך איסור והיתר, שמימין חיים ומשמאל מוות, כמו שלומדים, לַמַיְמִינים בה סם החיים, לְמַשֹמְאִילים בה סם המוות.

255. וזהו שהזהיר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. אל תשוו את אבני שיש טהור לאבנים האחרות, שהם חיים ומוות, שמִשָׁם כמ"ש, לב חכם לימִינו ולב כסיל לשמאלו. ולא עוד, אלא שתסתכנו בעצמכם, משום שהאבנים דעצה"ד טו"ר הן בפירוד, ואבני שיש טהור הן בייחוד בלי שום פירוד כלל.

ואם תאמרו, הרי עה"ח הסתלק מהם בשעת חטא העגל ונפלו ונשברו, וע"כ יש פירוד ביניהם, אז כמ"ש, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי, שהרי למעלה אין בהם פירוד. כי אלו שנשברו, היו מאלו אבני שיש טהור, וא"כ אין בהן פירוד כמו אבני שיש טהור, ונבחנות משום זה, כמו שלא נשברו מעולם.

ביאור הדברים. כי התורה מכונה מים, כמו שלומדים, אין מים אלא תורה. ומקור התורה הוא ב' לוחות העדות, שהם בינה ומלכות. וע"כ הם מכונים ב' לוחות אבנים, להיותם נובעות מים, שהיא התורה.

הלוחות הראשונים קיבלו ישראל בשלמות, כמו שיהיה בגמה"ת. כמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חירות, שהיו חירות ממלאך המוות, כמו שיהיה בגמה"ת. אלא ע"י חטא העגל קלקלו התיקון, וחזרה עליהם שליטת מלאך המוות, ונשברו הלוחות, וניתנו להם לוחות שנִיים מבחינת חיים ומוות.

וכל התיקון אינו אלא ע"י המשכת אור תורה. כי ע"י המ"ן, שמעלים ישראל ע"י קיום המצוות והמע"ט, הם גורמים זיווגים עליונים, המגלים לאט לאט את אור התורה לישראל, עד שזוכים על ידו לגמה"ת. ונגלים אז ב' לוחות האבנים, ב' אבני שיש טהור.

ואין עוד שָׁם, מים מים, בפירוד. שהם, מים שבימין חיים, ומים שבשמאל מוות. כי יבולע המוות לנצח, וכולם טהורים וכולם חיים. ונמצא, שאבני שיש טהור הן תוצאה ותולדה מכל התורה, הנגלות ע"י הלוחות השניים בעניין מים מים.

וזהו שהזהיר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים. שהיה חושש, שלא יטעו לחשוב, שאבני שיש טהור הן תוצאה מהתורה, שהתגלתה בבחינת מים מים בפירוד מלוחות השניים. כי אז ישפילו מעלת אבני שיש טהור. כי אע"פ שהן עצמן מים טהורים, מ"מ כיוון שיצאו מבחינת מים מים, די לבוא מהדין כדי להיות כנידון.

וזה שאמר, אל תשוו את אבני שיש טהור לאבנים האחרות, שהם חיים ומוות. כי בזה שתחשבו, שאבני שיש טהור הן תולדה ותוצאה מהלוחות השניים, שיש בהם חיים ומוות, נמצאים אתם משווים אותן אליהם, כי די לבוא מהדין כדי להיות כנידון, והרי אתם מזלזלים באבני שיש טהור.

ולא עוד, כי מלבד הזלזול, הרי אתם משקרים בעצמכם. כי מטרם התיקון, שהייתה התורה נמשכת מהלוחות השניים בבחינת עצה"ד טו"ר, היה שולט אז כוח הפירוד. ועתה, שנגלו אבני שיש טהור, נגלה הייחוד בלי שום פירוד, שהתגלה דבר מלכתחילה, שלא היה פירוד כלל מעולם.

ואיך תחשבו שנשברו הלוחות הראשונים והסתלק עה"ח מהם, שהוא שקר גמור. כי עתה נגלה, שאין שם שום פירוד למעלה בלוחות הראשונים, כי אלו הלוחות שנשברו, היו ממש אבני שיש טהור של עכשיו. וכל השליטה, שהייתה בינתיים לעצה"ד טו"ר בבחינת הפירוד, חלפה והלכה לה, ודומה כמו שלא הייתה כלל בעולם.

ונמצא, שהלוחות הראשונים לא נשברו כלל, וכל התורה שנגלתה והביאה לגמה"ת, יצאה ממש מהלוחות הראשונים, ולא היה מעורב בה כלל טו"ר וחיים ומוות, כמו שהיה נדמה לכם מטרם התיקון, בצורות הלוחות השניים. כלומר, שבגמה"ת, כשיתבטל הס"מ, יתגלה לכל, שהס"מ לא היה חי מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ"ש, אין עוד מלבדו.