שיר דכורא, שירה נוקבא

117. כתוב, למנצח מזמור, לדוד שיר. וכתוב, לךָ דוּמייה תהילה אלקים בציון ולך ישולם נדר. דוד המלך ידע ברוח הקודש, ששיר, מלכות, עתיד להתגלות בעולם. ואמר, שיר, העתיד להתגלות. לך דומייה, עתה הוא בחשאי, שאין רשות לגלות תשבחה זו. אלא תשבחה ותהילה אלו, תְגלה, אלקים בציון, כשייבנה ביהמ"ק, שהוא כנגד המקדש העליון, מלכות, אז, לך ישולם נדר, ותגלה השיר הזה.

118. כתוב, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. וכן, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. וכאן כתוב, שיר השירים, לשון זכר, ולא שירה. אלא שָׁם שבח הנוקבא, המלכות. וע"כ כתוב, שירה, לשון נקבה. כאן שבח העולה לעולם הזכר. שהמלכות משבחת לז"א, עולם הזכר, ע"כ כתוב, שיר, לשון זכר.

119. כאן גוף ורוח המתחברים יחד. גוף המלכות בגוף הז"א, ורוח המלכות ברוח ז"א. ייחוד היסודות נקרא ייחוד גוף בגוף, וייחוד נשיקות נקרא ייחוד רוח ברוח. כמ"ש, שיר השירים, דבקות גוף בגוף. יישָׁקֵני מנשיקות פיהו, דבקות רוח ברוח. והכול באהבה העליונה דז"א ומלכות, להיות הכול אחד בייחוד אחד.

120. הייחוד כאן, הוא הייחוד שבשמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. שיר, זהו ישראל, שבשמע ישראל, שהוא ממונה להעיד עדות הייחוד. השירים, זהו ה' אלקינו ה'. הוי"ה, או"א. אלקינו, ישסו"ת, שבהם כלולה המלכות. הוי"ה אחרונה, ז"א, ייחוד ג' קווים.

הוי"ה, או"א, ימין. אלקינו, ישסו"ת, שמאל. הוי"ה שנייה, ז"א, הקו האמצעי, המייחד או"א וישסו"ת, ימין ושמאל. הכול אחד בייחוד אחד ע"י הקו האמצעי.

וכאן הייחוד של כל העולמות, או"א וישסו"ת וז"א ומלכות. אשר לשלמה, הוא, אחד, שמייחד הכול, הן ייחוד הקווים והן ייחוד ז"א ונוקבא.

121. וזהו ששלמה המלך היה צריך לייחד ברוח הקודש, שהוא המלכות, שתתייחד עם ז"א, לחבר הכול בייחוד אחד, ברצון, להתדבק זה בזה. שיהיה הכול אחד. כי שלמה הוא מלך שכל השלום שלו.