ויברכֵם ביום ההוא
488. ויברכֵם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל. מהו ביום ההוא, הרי היה מספיק שיאמר, ויברכם? בכל מקום כתוב לאמׂר חסר ו', למה כאן לאמור כתוב עם ו'?
489. ביום ההוא, זו המדרגה שהתמנתה על הברכות של מעלה, בינה. יום ההוא, זהו ז"א ממקום עליון, הנקרא הוא, בינה, מורה שאין פירוד בין יום ובין הוא. ובכל מקום שנאמר, יום ההוא, מדרגה עליונה בינה ותחתונה ז"א ביחד, ז"א שעלה לבינה ונעשה כמוה.
490. ומשום זה, כאשר רצה יעקב לברך את בני יוסף, בירך אותם בייחוד של מעלה ושל מטה כולם כאחד, בשביל שתתקיים ברכתם. ואח"כ כלל כולם יחד. ואמר, בךָ יברך ישראל.
בך הוא הייחוד. בתחילה בירך מלמטה למעלה, ויברכם ביום ההוא, שז"א ובינה ביחד. ואח"כ ירד לאמצע, לז"א, ולמטה, לנוקבא. לאמור עם ו' הוא אמצע, כי ו' ז"א. ואח"כ ירד למטה, ואמר, בךָ, שמורה על הנוקבא. וכך הברכה היא כראוי מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.
491. ישראל הוא ישראל סָבָא, ז"א דבינה. יבורך ישראל, לא כתוב, אלא יברך ישראל, שיברך לאחרים, כי ישראל סבא מקבל הברכות מלמעלה ומברך לכל ע"י המדרגה התחתונה, הנוקבא, כמ"ש, בךָ יברך ישראל. שע"י בך, שהיא הנוקבא, יברך ישראל סבא לכל.
492. ישׂימך אלקים כאפריים וכמנשה, ויָשֶׂם את אפריים לפני מנשה. הקדים את אפריים בתחילה, משום שאפריים נקרא ע"ש של ישראל. כי כשיצא שבט אפריים מטרם שנשלם זמן שעבוד מצרים, שדחקו את השעה ויצאו מן הגלות, קמו עליהם שונאיהם והרגו אותם. וכתוב, בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל הֵמָה. משמע, שאפריים נקרא ישראל, משום שכתוב, כל בית ישראל המה. וע"כ הקדים את אפריים לפני מנשה.
משום זה נסיעתו של אפריים לצד מערב, ומסעו היה. כי השכינה במערב, שכל ישראל כלולים בה. וע"כ אפריים, שנקרא בשם ישראל, היה בצד השכינה.
493. הברכה, שבירך את בני יוסף, למה הקדים ברכתם, מטרם שבירך את בניו עצמו? נשמע שאהבת בני בנים חביב על האדם יותר מבניו. ומשום שאהבת בני בניו קודמת לבניו, הקדים לברך אותם בתחילה.
494. ויברכם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, הוא כמ"ש, ה' זְכָרָנו יברך, יברך את בית ישראל. למה כתוב פעמיים, יברך? ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואח"כ הנשים, שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים. וכשהזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו, שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו.
495. הנשים אינן מתברכות אלא מזכרים, כשהם מתברכים תחילה, ומברכה זו של הזכרים, מתברכות, ואינן צריכות לברכה מיוחדת להן. אז למה כתוב, יברך את בית ישראל, מאחר שהנשים אינן צריכות לברכה מיוחדת? אלא הקב"ה נותן תוספת ברכה לזכר שנשוי לאישה, כדי שתתברך ממנו אשתו. וכן בכל מקום נותן הקב"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אישה, כדי שתתברך מתוספת זו.
וכיוון שאדם נושא אישה, נותן לו ב' חלקים, אחד לו ואחד לאשתו. והוא מקבל הכול, חלקו וחלק אשתו. וע"כ כתוב ברכה מיוחדת לנשים, יברך את בית ישראל, כי זהו חלקן. אמנם הזכרים מקבלים גם חלקן, והם נותנים להן אח"כ.
496. ויברכם ביום ההוא לאמור. לאמור עם ו', רומז על הבן הבכור, כי הו' רומזת על בכורה, כמ"ש, בני בכורי ישראל. וכמ"ש, ואפריים בכורי הוא. ועל זה באה תוספת ו' ע"ש אפריים, הנכלל באותה הברכה.