שירת הבאר

47. שירה מושכת ברכות מלמעלה למטה, עד שתימצאנה ברכות בכל העולמות. עתידים ישראל לומר שירה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, ולקשור קשר של אמונה, כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. לא כתוב, אז שר, אלא, אז ישיר, כלומר לעתיד. וכן כולם נאמרו בלשון עתיד.

את השירה הזאת, כלומר מלמטה למעלה, כי השירה היא במלכות, שמשוררת למעלה לז"א. כמ"ש, עלִי באר ענו לה. שאמרו למלכות, הנקראת באר, עלי למקומך להתאחד בבעלך, בז"א. זהו מלמטה למעלה, שמעלים המלכות לז"א.

48. ואח"כ ממשיכים מלמעלה למטה. כמ"ש, באר חֲפָרוה שׂרים, כָּרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם. באר, מלכות. חפרוה שרים, שהולידו אותה או"א. כי או"א תיקנו את המלכות, כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע. כרוה נדיבי העם, אלו הם האבות, חג"ת דז"א, שנקראים נדיבי עמים. כרוה, שהם כרו מקום, שיזדווג בה המלך בברכות. ע"י זיווג במחוקק, יסוד. במשענותם, בנו"ה. עד כאן מלמעלה למטה.

וכתוב, ומִמִדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל בָּמות. ממדבר, המלכות, הנקראת דיבור. עולה ליסוד, הנקרא מתנה. וממתנה עולה נחליאל, ת"ת. ומנחליאל במות, או"א. זהו קשר השלם, קשר של אמונה, קשר שקיום הכול בו.

49. עתידים ישראל לומר שירה שלמה, שירה הכוללת כל שאר שירים. כמ"ש, ואמרתם ביום ההוא, הודו לה' קִראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. בעת ההיא כתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וכתוב, אז יימלא שׂחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה.