וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ

308. למה ה' תעמוד בְרָחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנעה מהם התשובה. אז כתוב, וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ.

309. בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים, שיתאספו עליו, כמ"ש, יתייצבו מַלְכֵי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל מְשׁיחוֹ. עתידים שבעים שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים העיר הקדושה, ולאחוז בעצות על הקב"ה, ואומרים, נקום על המגן בתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו.

310. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, כמ"ש, יושב בשמיים יִשְׂחק ה' יִלעג לָמוֹ. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם, ויכַלֶה אותם מהעולם. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה.

311. עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים: אַנְדְרִיאָנוּס, לוּפִינוֹס, נבוכדנצר, סַנחֵריב, וכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. וייתן להם ממשלה כבתחילה, וייאספו עימהם שאר העמים, ויילחמו על ירושלים.

ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוֹף ה' את כל העמים, אשר צָבאוּ על ירושלים. אשר יצבאו, לא כתוב, אלא אשר צבאו, בלשון עבר, כי סובב על אלה שכבר צבאו. אז כתוב, וברוב גאונך תהרוס קמיך. וזה כתוב, לזְמן שיבוא המשיח. ושירה זו, שירת עולם היא.

312. כתוב, וברוח אפֶּיךָ נערמו מים, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. וכתוב, ניצְבוּ כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות.