האידרא זוטא קדישא

עדן עליון עדן תחתון

70. חכמה דל"ב שבילים נקראת עדן. ועדן זה נמשך מעדן העליון, הסתום מכל סתום, מו"ס. ומהעדן הזה, חכמה דל"ב שבילים, נקרא התחלה, התחלה להאיר לתחתונים. כי בעתיקא, במו"ס, לא נקראו ולא היו ההתחלה והסוף, שהם חכמה עילאה וחכמה תתאה, כי מו"ס אינו מאיר בתחתונים מעצמותו, אלא מהארתו דרך מזלא במוח דל"ב שבילים.

והמוח דל"ב שבילים יש בו התחלה, היות שבו החכמה דקו שמאל. ויש בו סוף, המלכות, שנקראת חכמה תתאה, שבה מקום גילוי חכמה זו. ומשום שבעתיקא אין התחלה וסוף, אינו נקרא, אתה, לשון נוכח וגילוי, כי הוא מכוסה ואינו מגולה. וע"כ נקרא, הוא, לשון נסתר. וממקום שנמצאת בו התחלה, החכמה דל"ב שבילים, נקרא, אתה, ונקרא, אב. כמ"ש, כי אתה אבינו.

71. כלל הכול הוא, שז"א נקרא, אתה, משום שהוא מגולה. עתיקא קדישא, שהוא מכוסה, נקרא, הוא. והוא יפה. ועתה אנו קוראים למקום זה, שנמצאת בו התחלה, שהוא המוח דל"ב שבילים, בשם אתה. כי אע"פ שעוד מכוסה, עכ"ז ממנו היא ההתחלה לגילוי. וע"כ נקרא גם הוא, אתה.

ונקרא אב, והוא אב לאבות, חג"ת דז"א. והאב הזה יוצא מעתיקא קדישא, כמ"ש, והחכמה מאַין תימצא. מעתיקא קדישא, שנקרא אַין. וע"כ אינה נודעת.

72. כתוב, אלקים הבין דרכּה. דרכה ממש, כי אלקים, ז"א, יודע דרך התפשטות החכמה דל"ב שבילים לחכמה תתאה. אבל, והוא, עתיקא קדישא, ידע את מקומה. מקומה ממש, עצם חכמה עילאה, או"א. וכש"כ החכמה ההיא הסתומה בעתיקא קדישא, כי היא המוח של עצמו.