chevron_leftכרך א'
chevron_leftהקדמת ספר הזוהר
השושנה
השושנה (מראות הסולם)
הניצנים
מי ברא אלה
מי ברא אלה של אליהו
אמא השאילה בגדיה לבתה
אותיות דרב המנונא סבא
חכמה, שהעולם עומד עליה
מנעולא ומפתחא
בהבראם באברהם
החיזיון של רבי חייא
עימי אתה בשותפות
מוליך החמורים
שתי נקודות
ליל הכלה
שמיים וארץ
כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך
מי זאת
שמח במועדים ואינו נותן לעניים
תורה ותפילה
יציאת רבי שמעון מהמערה
מצוות התורה, המצווה הראשונה
המצווה השנייה
המצווה השלישית
המצווה הרביעית
המצווה החמישית
המצווה השישית
המצווה השביעית
המצווה השמינית
המצווה התשיעית
המצווה העשירית
המצווה האחת עשרה
המצווה השתים עשרה
המצווה השלש עשרה
המצווה הארבע עשרה
ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות, ואיך מתחלקות לשבעה ימי בראשית
ביאור התחלקות י"ד מצוות בעשרה מאמרות
chevron_leftכרך ב'
chevron_leftבראשית - א
חקק חקיקה באור עליון
זוהר הרקיע
טעמים נקודות ואותיות
והארץ הייתה תוהו - א
יהי אור
יהי רקיע
ייקוו המים
תדשא הארץ דשא
יהי מאורות - א
שני המאורות הגדולים - א
ביאור השמות מצפ"ץ מצפ"ץ
שני המאורות הגדולים - ב
מאורי אור ומאורי אש
ג' אורות
משה ויעקב
נעשה אדם - א
אני אני הוא
נעשה אדם - ב
תפילה לעני
אבן הקלע
בורא עולמות ומחריבן
ה' מינים דערב רב
משה וב' משיחים
אבני שיש טהור
ונהר יוצא מעדן
ויניחהו בגן עדן
עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות
וייצר ה' אלקים, כל חיית השדה
וייבן ה' אלקים את הצלע
הבל, משה
ערבובים רעים
התיקון של עולם התחתון מעולם העליון
והארץ הייתה תוהו - ב
ג' אותיות טו"ב
תיקון פב"פ דזו"ן
קול ה' על המים
לעומת המסגרת
ב' ראשית
אור הגנוז
אם לא בריתי יומם ולילה - א
רקיע המבדיל והמחבר
מים אלו הרו וילדו אפלה
אם לא בריתי יומם ולילה - ב
יהי מאורות - ב'
ישרצו המים
ויברא אלקים את התנינים
נעשה אדם - ג'
כי לא המטיר
ויצו ה' אלקים על האדם
והנחש היה ערום
וישם ה' לקין אות
לפתח חטאת רובץ
עזא ועזאל
זה ספר תולדות אדם
לא ידון רוחי באדם
chevron_leftבראשית - ב
שבעה היכלות שבגן עדן
שבעה מדורים של הארץ העליונה והתחתונה
שבעה מדורים של ארץ עליונה
שבעה היכלות של ארץ עליונה
פתיחה לשבעת היכלות
שבעה היכלות של או"א דבריאה
יהי אור - א'
ויהי ערב ויהי בוקר
יהי אור - ב
יהי רקיע
תדשא הארץ
מארת חסר
ישרצו המים
נעשה אדם
וירא אלקים את כל אשר עשה
ויכולו השמיים
ויכל אלקים ביום השביעי
אשר ברא אלקים לעשות
סוכת שלום
וייבן ה' אלקים את הצלע
וייצר ה' אלקים את האדם
בעל ואשרה
פיוס ונטילת רשות
מי שיצא לדרך
קול ודיבור
נאום ה' לאדוני
שלהבת העולה
במ"ה (45) צבעים ומיני אורות נחלק העולם
וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן
ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
ויתפרו עלי תאנה
ויגרש את האדם
והאדם ידע את חוה
הלוא אם תטיב שאת
שהרג קין את הבל
זה ספר תולדות אדם
זכר ונקבה בראם
ויתהלך חנוך את האלקים
וירא ה' כי רבה רעת האדם
ויתעצב אל ליבו
לא ידון רוחי
הנפילים היו בארץ
אמחה את האדם
לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ
chevron_leftנוח
נוח ותיבה
לכו חזו מפעלות
טוב איש חונן ומלווה
שתה מים מבורך
ותישחת הארץ
אלמלא חטא לא הוליד תולדות
וירא אלקים את הארץ
עשה ה' אשר זמם
כי לימים עוד שבעה
ויולד נוח שלושה בנים
דינו של גיהינום
קץ כל בשר
צהלי קולך, ענייה ענתות
אותו היהודי
סוד הקורבן
הרימותי ידיי בתפילה
ואני מביא מבול מים - א
אמרתי לא אראה יה
ואני מביא את המבול מים - ב
והקימותי את בריתי
וירפא את מזבח ה' ההרוס
בוא אתה וכל ביתך
לה' הארץ ומלואה
שהרשעים נאבדים מהעולם
מה בין משה לשאר בני העולם
ויבוא נוח אל התיבה
ויישאו את התיבה
ויימח את כל היקום
ויזכור אלקים את נוח
וייבן נוח מזבח
וירח ה' את ריח הנינוח
ויברך אלקים את נוח
ומוראכם וחיתכם
את קשתי נתתי בענן
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה
שלושה אלה בני נוח
ויחל נוח וייטע כרם
בת שבע ואוריה
הוא היה גיבור ציד
והבית בהיבנותו
עיר ומגדל
שער החצר הפנימית
ויאמר ה', הן עם אחד
chevron_leftלך לך
שמעו אליי אבירי לב
על מה עומד העולם
ויאמר ה' אל אברם
ויצאו איתם מאור כשדים
לך לך לתקן את עצמך
ואעשך לגוי גדול - א'
ויימנע מרשעים אורם
ואעשך לגוי גדול - ב'
וילך אברם, כאשר דיבר אליו ה'
וייקח אברם את שרי
ויעבור אברם בארץ
שלוש מדרגות נר"נ
ויירד אברם מצריימה
ויהי כבוא אברם מצריימה
הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים
וינגע ה' את פרעה
נפשי איוויתיך בלילה
נר"ן
וילך למסעיו
ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט
וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט
כתפוח בעצי היער
ויהי בימי אמרפל
אלקים, אל דומי לך
ומלכי צדק מלך שלם
אחר הדברים האלה
היה דבר ה' אל אברם במחזה
רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר
ברכו ה' מלאכיו
ויאמר אברהם, מה תיתן לי
כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו
מחזה שד"י, מחזה סתם
הקב"ה מזווג זיווגים
לילה וחצות לילה
אות ה' קטנה ואות ה' גדולה
מאמרים לברית מילה
chevron_leftכרך ג'
chevron_leftויירא
ויירא אליו ה'
הנשמה של האדם, עולה מהארץ לרקיע
הנשמה בשעת הפטירה
כשחלה רבי אליעזר
והנה שלושה אנשים - א'
מי יעלה בהר ה'
והנה שלושה אנשים - ב'
ויאמר, שוב אשוב - א'
והנה בן לשרה
נודע בשערים בעלה
ויאמר, שוב אשוב - ב'
ויקומו משם האנשים
המכסה אני מאברהם
ארדה נא ואראה
ואברהם היו יהיה לגוי גדול
הכצעקתה עשו
האף תספה צדיק עם רשע
ויבואו שני המלאכים סדומה
גן עדן וגיהינום
וה' המטיר על סדום
ותבט אשתו מאחריו
ארץ אשר לא במסכנות
ויעל לוט מצוער
עמון ומואב
ויאמר, אחותי היא
עומד על ימינו לשטנו
וערפו שם את העגלה בנחל
רה"ש ויוה"כ
וה' פקד את שרה
ויעש ה' לשרה
אשתך כגפן פורייה
חשבון קץ המשיח
בן הגר המצרית
אותות המשיח
והאלקים ניסה את אברהם
וירא את המקום מרחוק
אברהם אברהם
בכל צרתם לא צר
chevron_leftחיי שרה
ויישאו את יונה ויטילוהו אל הים
ודומה קם ומקבל בחשבון
מלך לשדה נעבד
מי שממעט את עצמו הוא גדול
ויהיו חיי שרה
ויישרנה הפרות
ואיבה אשית בינך ובין האישה
גולמי ראוי עיניך
לספוד לשרה ולבכותה
דומה נטלם בחשבון ומוציאם בחשבון
ותמת שרה בקריית ארבע
נחש הרקיע
מיני כשפים בנשים
מערת המכפלה - א
ארבע מאות שקל
מערת המכפלה - ב
ואברהם זקן בא בימים
כמה מקומות יש לצדיקים
עדן מנטף על הגן
ענייני תחיית המתים
לא תיקח אישה מבנות הכנעני
בתורה כל החיים
והנה רבקה יוצאת
תפילה, שוועה, דמעה
ויביאה יצחק האוהלה
ויוסף אברהם וייקח אישה
ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות
מי נתן למשיסה יעקב
chevron_leftתולדות
ואלה תולדות יצחק
ויהי יצחק בן ארבעים שנה
ויעתר יצחק
ויתרוצצו הבנים
סעודת הצדיקים לעת"ל
שיתוף מדה"ר בדין
ויתרוצצו הבנים בקרבה
קיבוץ גלויות ותחיית המתים
ויגדלו הנערים
כי ציד בפיו
ויזד יעקב נזיד
ויהי רעב בארץ
אחותי היא
ויצו אבימלך
ויקרא שמה רחובות
ותכהינה עיניו מראות
ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי את יום מותי
בגדי עשיו החמודות
בצרתה לי, קראתי ויענני
הברכות
chevron_leftויצא
וייצא יעקב מבאר שבע - א'
ז' הבלים
זוהר המראה המאירה
ס"מ ואשת זנונים
וייצא יעקב מבאר שבע - ב'
קומה ה'
וייצא יעקב מבאר שבע - ג'
נבואה, מראה וחלום
והנה ה' ניצב עליו
וייקץ יעקב, ויאמר, מה נורא המקום הזה
והנה סולם מוצב ארצה
וידר יעקב נדר
אמר רבי חייא לאליהו
וירא והנה באר בשדה
וייצא יעקב מבאר שבע - ד'
אעבודך שבע שנים
צדיק עליון צדיק תחתון
ארבעה קשרים
וירא ה' כי שנואה לאה
השבטים
הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה
ההרהור שלו היה ברחל
וימצא דודאים בשדה
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף
עלמות שיר
כל מערכת אינה אלא בשלוש
זכירה ופקידה
מוות וצלמוות
ויזכור אלקים את רחל
נוקבה שכרך
המקלות - א'
וייקח לו יעקב מקל לבנה
ברכות לראש צדיק
ולא ראיתי צדיק נעזב
וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים
ב' רקיעים התחלה וסיום
ישבעו עצי ה'
המקלות - ב'
חי ה' וברוך צורי
לא יגרע מצדיק עיניו
את קורבני לחמי
התרפים
ויפגעו בו מלאכי אלקים
chevron_leftוישלח
וישלח יעקב מלאכים
עם לבן גרתי
תפילותיהם של הצדיקים
וייוותר יעקב לבדו
וייאבק איש עימו
שלחני כי עלה השחר
גיד הנשה
וישתחו ארצה
ויחבקהו וייפול על צוואריו
יעבור נא אדוני לפני עבדו
וייבן לו בית
לא תחרוש בשור ובחמור
הסירו את אלוהי הנכר
וייבן שם מזבח
ויעל מעליו אלקים
יעקב ישראל
כל התחלה קשה
התרפית, ביום צרה
ויהי בצאת נפשה
ויצב יעקב מצבה
וילך ראובן וישכב את בלהה, ויהיו בני יעקב שנים עשר
מי זאת עולה מן המדבר
ואלה תולדות עשיו
ואלה המלכים
יעקב ישראל וישורון
אל תיראי תולעת יעקב
חצות לילה ותפילת השחר
מצא את הימים במדבר
אודה ה' בכל לבב
אתה סתר לי
chevron_leftוישב
ויישב יעקב
אלה תולדות יעקב
כי פועל אדם ישלם לו
אך אל הפרוכת לא יבוא
הנה ישכיל עבדי
וישראל אהב את יוסף
ויחלום יוסף חלום
וילכו אחיו לרעות
ירושלים הבנויה
וימצאהו איש
את אחיי אנוכי מבקש
יש כעס ויש כעס
והבור ריק אין בו מים
ציון וירושלים
ויקרא את שמו ער
בוא אל אשת אחיך ויבם אותה
ויירע בעיני ה'
ותסר בגדי אלמנותה
ויוסף הורד מצריימה
ויהי ה' את יוסף
ותישא אשת אדוניו את עיניה
ויהי כדברה אל יוסף יום יום
חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם
ויהי נא פי שניים ברוחך אליי
לב טהור ברא לי אלקים
chevron_leftמקץ
קץ שם לחושך
ויהי מקץ
ותיפעם רוחו
ויריצוהו מן הבור
אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת
וירא יעקב כי יש שבר במצרים
ויוסף הוא השליט
ויכר יוסף את אחיו
ויזכור יוסף את החלומות
ויאסוף אותם אל משמר
וייקח מאיתם את שמעון
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף
וירא את בנימין
הבוקר אור
וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב
chevron_leftויחי
ויחי יעקב בארץ מצרים
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף
ויקרא לבנו ליוסף - א'
הנה אביך חולה
והיה לעת ערב יהיה אור
ויגד ליעקב
ויתחזק ישראל ויישב על המיטה
השמות הנקראים יד
נראה אליי בלוז
הנני מַפְרְךָ והרביתיךָ
ועתה שני בניך הנולדים
מתה עליי רחל בדרך
וירא ישראל את בני יוסף - א'
אשר נתן לי אלקים בזה
ועיני ישראל כבדו מזוקן
ויחי יעקב
שני גמלים
לי הכסף ולי הזהב
ויקרבו ימי ישראל למות - א'
ר' יצחק יושב ועצוב
כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם
אם הבנים שמחה
בני אימי ניחרו בי
וכופר בריתכם את מוות
אוי לרשע רע
הצלם
ד' מינים
חבצלת ושושנה
ויקרבו ימי ישראל למות - ב'
ויקרא לבנו ליוסף - ב'
ותרב חכמת שלמה
ושכבתי עם אבותיי
וישתחו ישראל על ראש המיטה
בד' זמנים בשנה העולם נידון
ויהי השמש לבוא
וירא ישראל את בני יוסף - ב'
ויברך את יוסף
ויסב חזקיהו פניו אל הקיר
המלאך הגואל - א'
אל תזכור לנו עוונות ראשונים
עבדו את ה' ביראה
תיכון תפילתי קטורת
ההר הנורא
ג' אשמורות
המלאך הגואל - ב'
שלושה צבעים
ועוז מלך משפט אהב
הללו עבדי ה'
ויברכם ביום ההוא
גולמי ראו עיניך
ומידת ימיי מה היא
כל הברכות למדרגה הזו
קול גלגל המתגלגל
היאספו ואגידה לכם
ראובן בכורי אתה
מאשר שמנה לחמו - א'
פחז כמים אל תותר
שמעון ולוי אחים
אוה"ע עושים חשבון לשמש, וישראל ללבנה
יהודה, אתה יודוך אחיך
אוסרי לגפן עירה - א'
אל תתחר במרעים
א' קטנה
אוסרי לגפן עירה - ב'
מהאוכל יצא מאכל
שני תיקונים של הנוקבאות
מיתקן בי"ב בשני עולמות
זבולון לחוף ימים ישכון
השבעתי אתכם בנות ירושלים
יששכר חמור גרם
דן ידין עמו
גד גדוד יגודנו
שימני כחותם על ליבך
שלוש נשמות
מאשר שמנה לחמו - ב'
נפתלי איילה שלוחה
מחשבה קול דיבור
בן פורת יוסף
בנימין זאב יטרף
וזאת אשר דיבר להם אביהם
ויכל יעקב לצוות את בניו
ויגווע וייאסף אל עמיו
אבל מצרים
צהלי קולך בת גלים
אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה
כוס של ברכה
גורן האטד
חניטתו של יעקב
ויישם בארון במצרים
chevron_leftויגש
וייגש אליו יהודה
נר"ן
כי הנה המלכים נועדו
יפה נוף
שישים נשימות
ואכלת ושבעת ובירכת
ולא יכול יוסף להתאפק
למה הרעות
וייפול על צווארי בנימין אחיו ויבך
והקול נשמע בית פרעה
קחו לכם מארץ מצרים עגלות
ויאסור יוסף מרכבתו
chevron_leftכרך ד'
chevron_leftשמות
ואלה שמות
היה היה דבר ה' - א'
איתי מלבנון כלה - א'
אל תלחם את לחם רע עין
שלושה הם הדוחים את השכינה
איש וביתו באו - א'
גלגלי מרכבה הקדושה
את יעקב איש וביתו באו
היה היה דבר ה' - ב'
איתי מלבנון כלה - ב'
שבעים נפש
משלחי רגל השור והחמור
ויקם מלך חדש - א'
משא מצרים
ביאת המשיח
ויקם מלך חדש - ב'
איילת השחר
צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים
וילך איש מבית לוי
ותצפנהו שלושה ירחים
ותיתצב אחותו מרחוק
ותרד בת פרעה
וייפן כה וכה
ויישב על הבאר
מארבע רוחות בואי הרוח
באר של משה ויעקב
שחורה אני ונאווה
ברח דודי
גלות למה ולמצרים למה
לחם לא אכל ומים לא שתה
י"ב (12) הרי אפרסמון
י"ח (18) הרי אפרסמון
אל גינת אגוז ירדתי
גם את זה לעומת זה
בני ישראל בני יעקב
איש וביתו באו - ב'
המתים ידעו בצערם של החיים
עד שהמלך במסיבו
ישראל כנגד שאר אוה"ע
תחת עבד כי ימלוך
עד שיפוח היום
ויאמר אל עמו
הן אראלם צעקו חוצה
שתי דמעות לתהום של ים הגדול
הבה נתחכמה
בכל אלוהי מצרים אעשה שפטים
שיר השירים אשר לשלמה
וילך איש
וימת מלך מצרים
שתי דמעות לים הגדול
והאם חרב יש לה'?
וייאנחו בני ישראל
אנחה שוועה צעקה
דודי לי ואני לו הרועה בשושנים
ומשה היה רועה
בלבת אש מתוך הסנה
chevron_leftוארא
וארא באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם
צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים
ד' יסודות אש רוח מים עפר
והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
כלל ופרט
ולא שמעו אל משה מקוצר רוח
קול ודיבור
גורו לכם מפני חרב
אלה ראשי בית אבותם
וידעת היום והשבות אל לבבך
חצות לילה ויום
תנין רובץ בין יאורים
להט החרב המתהפכת
קח את מטך
ויהיו דם
והשבות אל לבבך
ושרץ היאור צפרדעים
ויבנהו שבע שנים
דרכים, נתיבות, נועם ושלום
הנה יד ה' הויה
ואעשך לגוי גדול
ותהי שרי עקרה
chevron_leftבוא
אם יש עליו מלאך מליץ
ויהי היום, ויבוא גם השטן בתוכם
התנינים
ועבר ה', וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות
ויהי בחצי הלילה
את הכול ראיתי בימי הבלי
וירח את ריח בגדיו
החודש הזה לכם
שה לבית אבות
שאור ומחמצת
מצת דין
לספר בשבח יציאת מצרים
קורבן הפסח
קדש לי כל בכור
כי מלאכיו יצווה לך
כי לא ראיתם כל תמונה
וכל פטר חמור תפדה בשה
התפילין
chevron_leftבשלח
ויעבור אלישע אל שונם
ג' מיתות היו
ויסב אלקים את העם
וה' הולך לפניהם יומם
וייקח שש מאות רכב בחור
ופרעה הקריב
ה' יילחם לכם ואתם תחרישון
מה תצעק אליי
הרם את מטך
ויסר את אופן מרכבותיו
וייסע מלאך האלקים
וייסע ויבוא ויט
וירא ישראל את היד הגדולה
אז ישיר משה
עוזי וזמרת יה
ה' איש מלחמה
מרכבות פרעה וחילו
ימינך ה' נאדרי בכוח
בשעה שמשה נכנס בתוך הענן
וברוב גאונך תהרוס קמיך
אמר אויב, ארדוף
מי כמוך באלים
נטית ימינך תבלעמו ארץ
לבנות ביהמ"ק של מטה
ולא מצאו מים
ויאמר, אם שמוע תשמע לקול ה'
פרשת המן
הקב"ה תובע כבודם של הצדיקים
צור וסלע
היש ה' בקרבנו
ויבוא עמלק
ויראו את אלקי ישראל
וייבן משה מזבח
chevron_leftיתרו
וישמע יתרו
ואת שני בניה
ויבוא יתרו חותן משה
זה ספר
ואתה תחזה בסוד השערות
ואתה תחזה בסוד המצח
ואתה תחזה בסוד העיניים
ואתה תחזה בסוד הפנים
ואתה תחזה בסוד השפתיים
ואתה תחזה בסוד האוזניים
ואתה תחזה בסוד קווי הידיים
ואתה תחזה סודי סודות
בחודש השלישי
ומשה עלה אל האלקים
כה תאמר לבית יעקב
על כנפי נשרים
ויהי ביום השלישי
ויהי קולות וברקים
וכל העם רואים את הקולות
וידבר אלקים
והלוחות מעשה אלקים המה
אנוכי ה' אלקיך - א'
לא יהיה לך
לא תעשה לך
לא תשתחווה להם
לא תישא
זכור את יום השבת לקדשו - א'
כבד את אביך
לא תעשון איתי
אנוכי ה' אלקיך - ב'
לא תישא את שם ה' אלקיך לשווא
זכור את יום השבת לקדשו - ב'
שתי מרגליות
כבד את אביך ואת אמך
לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב
chevron_leftמשפטים
ואלה המשפטים
כי תקנה עבד עברי
הזקן
וכי יינצו אנשים
להשיב אבדה
להפריש ערי מקלט
מ"ט (40) ומוט
לפדות עבד עברי
חרב פיפיות
נדר ושבועה
גורן ויקב
משגיח מן החלונות
לא תהיה אחרי רבים לרעות
מדבר שקר תרחק
סדר דינים בהלכות נזיקין
רשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו
רוח שעולה ויורד בכל לילה
שני משיחים
על המעשר
ואנשי קודש תהיון לי
דינו לבוקר משפט
חדרי המשכן
ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו
כל איש ישראל שנימול צריך להיראות
הקב"ה נקרא אדנ"י
נשיקין
הנה אנוכי שולח מלאך
לא תבשל גדי בחלב אימו
ואל משה אמר עלה אל ה'
ואל אצילי בני ישראל
chevron_leftכרך ה'
chevron_leftתרומה
מי זאת הנשקפת כמו שחר
כשברא הקב"ה עולם
מה רב טובך אשר צפנת
אפרסמון ואפריון
מעצי הלבנון, אלו הם שישה ימי בראשית
וייקחו לי תרומה - א'
שלושה צבעים בתוך שלהבת
זהב וכסף ונחושת - א'
ערב ובוקר וצהריים
אמר שומר בא בוקר
מיטה שולחן כיסא ומנורה
שמע ישראל בשכמל"ו
וייקחו לי תרומה - ב'
כמו שהם
ברכו את ה' המבורך
השמיים מספרים כבוד אל
רננו צדיקים
לדוד בשנותו את טעמו
תפילה למשה
שירו לה' שיר חדש
מזמור שיר ליום השבת
נשמת כל חי
ואתה ה' אל תרחק
זהב וכסף ונחושת - ב'
מי העיר ממזרח
אלקים אלִי אתה אשחֲרֶך
וייקחו לי תרומה - ג'
פתיחה וכיסוי קל שעל ארץ הקדושה
נר"נ
שיר המעלות, הבוטחים בה'
שיר השירים אשר לשלמה
מאת כל איש אשר יידבנו ליבו
הנשיקין
וזאת התרומה
משה אהרון ושמואל
זהב וכסף ונחושת - ג'
יהי אור
וה' נתן חכמה לשלמה
התכלת - א'
והנה טוב מאוד
דינו של גיהינום
מקום יש ביישוב, שלא מתים שם
בצלאל ידע לצרף אותיות
תכלת - ב'
ועשית שולחן - א'
ואכלת ושבעת ובירכת
ועשית שולחן - ב'
עת לעשות לה'
עת רצון
החכמה תעוז לחכם
מזון הנשמות
אמצעית העולם
כוס של ברכה
מנורה שקלים החודש
ועשו ארון
ראה ועשה בתבניתם
ג' שמות כלולים יחד
האותיות
שמע ישראל
אתה הוראת לדעת - א'
ואהיה אצלו אמון
אתה הוראת לדעת - ב'
התפילין
ואהבת את ה' אלקיך
ואת המשכן תעשה עשר יריעות
בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך
הצדיקים הם פני השכינה
שלחני כי עלה השחר
אם ה' לא יבנה בית
ברוב עם הדרת מלך
בכל מקום שהתווספו אותיות הוא לגירעון
שבעה רקיעים
סולו לרוכב בערבות
כי נר מצווה ותורה אור
ר"ז (207) בימין ק"ג (103) בשמאל
אור זרוע תמיד
אור מים רקיע
קין הבל שת אנוש מהללאל
סודות ברכת המזון
שבע ברכות הכלה
וכל בנייך לימודי ה'
ועשית את הקרשים
ה' רועי לא אחסר
קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף
קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף
הכוכבים
ג' אשמורות הלילה
אודה ה' בכל לבב
כל הנשמה תהלל יה
משה לא מת
מילה ופדיון ולהשיאו אישה
עד יעקב אדם מת בלא מחלות
עד חזקיהו לא היה חולה שהתרפא
אשריך ארץ שמלכך בן חורים
הזדווג חכמה בשבילים שלו
מי מדד בשעלו מים
וירכב על כרוב ויעוף
ווי העמודים
chevron_leftספרא דצניעותא
הקדמת ספרא דצניעותא
פרק שני
פרק שלישי
פרק רביעי
פרק חמישי
chevron_leftתצווה
ואתה תצווה
סוד אותיות השם הקדוש
ואתה הקרב אליך
ויהי מקץ ימים
לתת חלק לס"א
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו
מצות וספירת העומר
גם ציפור מצאה בית
לחם הביכורים
ובמדבר אשר ראית
תקעו בחודש שופר
בב' נקודות נבדלת מלכות שמיים
ב' השעירים
ובעשור לחודש השביעי
ד' מינים
בסוכות תשבו
יהי שם ה' מבורך
ידע מה בחושך
chevron_leftכי תשא
ונתנו איש כופר נפשו
מחצית השקל
פולחן השמש
שפת אמת תיכון לעד
הן יבושו וייכלמו כל הנחרים בך
הגלות נמשכת
והיה באחרית הימים
מה לך פה אליהו
משה אהרון ומרים
ועתה הניחה לי
העגל
עדים מהר חורב
chevron_leftויקהל
ויקהל משה
שלוש אשמורות
מלאך המוות נמצא בין הנשים
מי עלה שמיים ויירד
כל נדיב ליבו יביאה
במעשה בראשית, בכולם התנה עימהם
יונה שירד לאונייה
ספר למעלה ספר למטה
שניים ממאה
כוונת התפילה
עליית התפילה
מדורת אש שבערב שבת
מהו שבת
נשמה יתרה
השמירה שבשבת
תפילת השבת
סוד ספר התורה
סודות של שבת
מאורי האש
הציפורניים
להריח בהדסים
רוח העליון
רקיעים דעשיה
הרקיעים שעל גן עדן
רקיע שעל המלכות
ויעש בצלאל את הארון
chevron_leftאינו צריך להיכנס בארון
ואורח צדיקים כאור נוגה
אך בעשור לחודש השביעי
מי שאוכל בלי תפילה
ארבעה תיקונים של תפילה
ויראת מאלקיך
סוד המילה שמע
להזכיר יציאת מצרים
אז נדברו יראי ה'
וממעל לרקיע
ויעשו את ציץ
עינייך בשדה אשר יקצורון
וייטב ליבו
הקטורת
ועשית מזבח מקטר קטורת
בעצב תלדי בנים
תחיית המתים
chevron_leftפקודי
כל הנחלים הולכים אל הים
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
והוכן בחסד כיסא
אלה פקודי המשכן - א'
יפה נוף משוש כל הארץ
אלה פקודי המשכן - ב'
והיה אמונת עיתיך
בצלאל, השם שלו גרם
בפרוח רשעים כמו עשב
מ"ב (42) קורבנות בלק
כל הזהב העשוי למלאכה
וייפן אחריו ויראם
זהב מלמטה למעלה וכסף מלמעלה למטה
חשבון ומספר
אם ה' לא יבנה בית
ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושבעים
כל מערכה בשלוש
מ"ה (45) מיני גווני אורות
הרי נחושת
לבושי הקודש
חושן ואפוד
שאו מרום עיניכם
הללו את ה' מן השמיים
נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים
לפעמים משבח עצמו ולפעמים משפיל
קו המידה וקנה המידה
שם מ"ב וע"ב
חיים שאל ממך
ויביאו המשכן אל משה - א'
מצודות לוכדות נמצאות
אותיות דהוי"ה כאותיות דאדנ"י
ויקם משה את המשכן - א'
ותיפול מעל הגמל
פסולת הזהב
העגל
פרה אדומה
שערה שבתפילין
ויביאו את המשכן אל משה - ב'
תורת העולה
ויקם משה את המשכן - ב'
כי נפלתי קמתי
בלכתם ילכו
משכן וביהמ"ק
שש מדרגות דס"א
היכלות דקדושה
היכל לבנת הספיר יסוד
היכל עצם השמיים הוד
היכל נוגה נצח
היכל הזכות גבורה
היכל האהבה חסד
היכל הרצון ת"ת
היכל קודש קודשים
שבעה היכלות דס"א
היכל ראשון דס"א בור ריק כנגד שטן דיצה"ר
היכל שני דס"א שחת כנגד טמא דיצה"ר
היכל שלישי דס"א דומה כנגד שונא דיצה"ר
היכל רביעי דס"א חובה כנגד טיט היוון, וכנגד אבן מכשול
היכל חמישי דס"א שאול כנגד השם ערל
היכל שישי רע כנגד השם צלמוות
היכל שביעי דס"א שמרי היין
עפר מן האדמה
קץ כל בשר
היכל סוד הקורבן
chevron_leftכרך ו'
chevron_leftויקרא
ויקרא אל משה
באתי לגני
אכלו רעים שתו ושכרו דודים
הניצנים נראו בארץ
מדוע באתי ואין איש
קורבן לה'
גדול ה'
מי שלא נשא אישה הוא פגום
אם עולה קורבנו - א'
נפלה לא תוסיף קום
קול השופר הולך וחזק
קולו של משה
ובת כוהן כי תהיה לאיש זר
ישראל מפרנסים לאביהם שבשמיים
הנה מה טוב ומה נעים
איש אשר ייקח את אחותו
ויבוא אלקים אל אבימלך
עבדו את ה' בשמחה
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך
אם עולה קורבנו - ב'
ברוך ה' מציון
שבעה רקיעים ושבע ארצות
רמזי ד' אותיות הוי"ה
עשרה שמות
עשרה עשרה הכף
שלמים
הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'
שאו ידיכם קודש
נפש כי תחטא
ולא שיקרנו בבריתך
מי נוח
הקב"ה גוזר וצדיק מבטל
מצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק
ד' תקופות השנה
ערוות אימך לא תגלה
והשיב את הגזלה
צדיק כתמר יפרח
ונרגן מפריד אלוף
מקומות יש בגיהינום
נהר דינור
ששת צירופי יה"ו
הגידה לי שאהבה נפשי
אם הכוהן המשיח יחטא
תקיעת שופר
לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם
מי שמניקה את הילד שלה
נשים שולטות בעולם
שתי נשים היו נמצאות בעולם
סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה
חטאתי אודיעך
רחל מבכה על בניה
הנני מושיעך מרחוק
אודך לעולם כי עשית
אלקים אלי אתה אשחרך
איילת השחר
שומר מה מלילה
ברון יחד כוכבי בוקר
הבוקר אור
כל זמן שמשה קיים
אשר נשיא יחטא
שלהבת תחת כנפי התרנגול
או הודע אליו חטאתו
נשבע ה' בימינו
ד' מינים
נפש כי תמעול מעל
נר"ן
שחקים ייזלו צדק
ליבי לחוקקי ישראל
chevron_leftצו
זאת תורת העולה - א'
תורים ובני יונה
דבקות של רצון הכוהנים והלוויים וישראל עד היכן עולה?
זאת תורת העולה - ב'
עולה חטאת ואשם
אש תמיד תוקד על המזבח
עשן המערכה
השבתת מלאכה
נר"נ של חול נר"נ של שבת
האש של יצחק
ב' מזבחות
השם אל
זה זאת
ציון וירושלים
במעשה שלמטה מתעורר מעשה למעלה
ד' מינים והושענא רבה
שלוש מדרגות שעל הקורבן
המקרה במים עליותיו
אש המזבח רובץ כאריה
שריפת קודשים
שמן קטורת
שתי אשות
זאת משחת אהרון
כי עימך מקור חיים
הכול היה מן העפר
ואגודתו על ארץ יסדה
ואשים דבריי בפיך
מה בין תורה לנביאים
הריח
אמונה בלילה
chevron_leftשמיני
בתורה נברא האדם
ציון וירושלים
וכמה שליחים יש לו להקב"ה
ויהי ביום השמיני
וייקח אהרון את אלישבע
יין ושיכר אל תשת
ויברא אלקים את התנינים
אשישות ותפוחים
היין המשומר
ואיש תרומת
שמן ויין
תושב"כ ותשבע"פ
ויכון בחסד כיסאו
זאת החיה
ונטמתם בם
דגים וחגבים אין צריכים שחיטה
chevron_leftתזריע
על משכבי בלילות
אשת חיל מי ימצא
אישה מזריעה תחילה, יולדת זכר
מלאה הארץ קניינך
אך בצלם יתהלך איש
וילדה זכר
ל"ג (33) יום תשב בדמי טהרה
ואם נקבה תלד
מילה ועורלה
ואין צור כאלקינו
כוכב אחד שהיה מכה שלוש פעמים בכוכב אחר
וייקח אחת מצלעותיו
גוזל אביו ואימו
שלחני כי עלה השחר
אל תראוני שאני שחרחורת
לה' הארץ ומלואה
ייסורים של אהבה
יש צדיק אובד בצדקו
וייפח באפיו נשמת חיים
נגע צרעת
אכלה ומחתה פיה
יתרון לחכמה על הסכלות
אדם איש
קדוש טהור
נגע לבן אדמדמם
והובא אל הכוהן
והייתם קדושים
נגעי בתים
בונה ביתו בלא צדק - א'
ונתץ את הבית
נגע ורוח הטומאה ההפכים זה לזה
גוון לבן וגוון אדום
דרשה צמר ופשתים
בונה ביתו בלא צדק - ב'
אמרי נא אחותי את
chevron_leftמצורע
למען תדעון שדון
בשעה שהחשיך הלילה
דינים של נפש וגוף
שהוציא לשון הרע
שתי ציפורים חיות
ותומכיה מאושר
שושבינו של המלך, שושבינה של המטרוניתא
ואישה כי יזוב זוב דמה
ביום טובה היה בטוב
שימני כחותם על ליבך
לא יוכלו לכבות את האהבה
שמעה ה' צדק
ב' רוחות נמצאים
ויפגעו בו מלאכי אלקים
וייצא הראשון אדמוני
שני עופרי איילה
chevron_leftאחרי מות
אחרי מות שני בני אהרון - א'
יעקב אשר פדה את אברהם
נדב ואביהוא
כל הנחלים הולכים אל הים
ואל יבוא בכל עת אל הקודש
על כן עלמות אהבוך
כי בענן אראה על הכפורת
ופניהם איש אל אחיו
הנה מה טוב ומה נעים
אחרי מות שני בני אהרון - ב'
הנה מיטתו שלשלמה
לשון לימודים
הלבנה במילואה
נשמות מטרם שתבואנה לעולם
עד שהמלך במסיבו
והנה באר בשדה
שנים עשר וזאת
תערוך לפניי שולחן
ונתן אהרון על שני השעירים גורלות
איש עיתי
שני שעירים
שעיר לעזאזל
מים קרים על נפש עייפה
בעלי שירה, הימן ידותון ואסף
הוי"ה בניקוד אלקים
אהי"ה אשר אהי"ה
סדר כתיבת השם הוי"ה
כמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה
וזכרתי את בריתי יעקוב
א' סתומה בתוך וא"ו
י' פותחת בחקיקותיה
לפני ה' תטהרו
נפשי איוויתיך בלילה
כאייל תערוג
קול ה' יחולל איילות
שבעים קולות היולדת
נפש ורוח
עיר קטנה
צדיק ונושע
תענו את נפשותיכם
ממעמקים קראתיך ה'
עשרה מיני חכמות
ודורש אל המתים - א'
נר"ן
ודורש אל המתים - ב'
תמר
מעשה מצרים
ותבואו ותטמאו את ארצי
הקב"ה ותורה וישראל
אסור ללמד תורה לשאינו נימול
ארבעה מפתחות
תפוח ושושנה
אשר ייסרתו אימו
שאוג ישאג על נווהו
ערוות אימך לא תגלה
ולא יראה בך ערווות דבר
אדם שרושם אחד בפניו
בת שבע
ב' רוחות נקבות
לילית ונעמה
שת
בא החסד והפריד אותם זה מזה
ה' אחד ושמו אחד
אמא עילאה רעיה, אמא תחתונה כלה
ישראל אחים להקב"ה
השם הקדוש נחקק בבחינות ידועות
ערוות אישה ובתה
ואל אישה בנידת טומאתה - א'
ביצה של אמת
ואל אישה בנידת טומאתה - ב'
מיני טומאה
הזוהמה של הציפורניים
והביאו עליי כפרה
והיה מדי חודש בחודשו
השלך על ה' יהבך
chevron_leftקדושים
קדושים תהיו
הוי ארץ צלצל כנפיים
איש אימו ואביו תיראו
בן יכבד אב
בן בכור
שום תשים עליך מלך
אדה"ר לא היה לו מעוה"ז כלום
האישה אשר נתת עימדי
אסור להסתכל ביופי האישה
הסבי עינייך מנגדי
אסור להסתכל במקום שהקב"ה מואס
אנוכי ה' אלקיך מארץ מצרים
לא תלין פעולת שכיר
ולפני עיוור לא תיתן מכשול
בצדק תשפוט עמיתך
הוכח תוכיח את עמיתך
כלאיים ושעטנז
כל פריו קודש הילולים לה'
מפני שיבה תקום
כי יודע ה' דרך צדיקים
chevron_leftאמור
בני אהרון
בשעה שאדם עומד ללכת לעולם ההוא
יורד על הראש, יורד על הזקן
סוד המנורה
ולאחותו הבתולה
לא יקרחה קורחה
שבעת ימים ימלא
לך ה' הצדקה
והוא אישה בבתוליה ייקח
טרף נתן ליראיו
ולא יחלל זרעו בעמיו
בתולה מעמיו ייקח אישה
איש אשר יהיה בו מום
אדם ובהמה תושיע ה'
אסור ללמד תורה למי שלא נימול
והיה שבעת ימים תחת אימו
כל אות של השם, השלמות של כל השם
אותו ואת בנו
יש שבר במצרים
צריך להגביה הימין על השמאל
ונקדשתי, בשלוש מדרגות
מועדי ה'
מקראי קודש
סעודה שלישית של שבת שבערב יו"ט
שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה
זיווג בליל פסח
ארבע כוסות
הלל בימי פסח
למה אין שבעה ימים בשבועות
ספירת העומר וחג השבועות - א'
חג השבועות - א'
ספירת העומר
ליל שבועות
ספירת העומר וחג השבועות - ב'
חג השבועות - ב'
תקיעת שופר
רה"ש
יוה"כ
חמישה עשר יום
מן, באר, ענני כבוד
חג הסוכות
צלם ודמות
שמיני עצרת
דיבור בשבת
המתענה בשבת
וייצא בן אישה הישראלית
כי יקלל אלוהיו
חבצלת ושושנה
חטא עצה"ד
chevron_leftבהר
מוקדה על המזבח כל הלילה
ושבתה הארץ שבת לה'
עול מלכות שמיים
ורצע אדוניו את אוזנו
שמיטה ויובל
לתקוע שופר ביובל
ייחוד הקב"ה ושכינתו
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית
צדקה תציל ממוות
לעולם בהם תעבודו
הגלגול
שינוי השם, שינוי מקום, שינוי מעשה
כי לי בני ישראל עבדים
סוד העבד וסוד הבן
chevron_leftבחוקתי
זכור נא, מה יעץ בלק
ויבוא אלקים אל בלעם
כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל
אם בחוקותיי תלכו
ונתתי גשמיכם בעיתם
צדקה לעני
ונתתי שלום בארץ
ונתתי משכני בתוככם
ומשה ייקח את האוהל
דומה דודי לצבי
צדק בדיניו
שבע על חטאותיכם
ובפשעיכם שולחה אימכם
אלה דברי הברית
לא מאסתים ולא געלתים לכלותם
בן יכבד אב
chevron_leftכרך ז'
chevron_leftבמדבר
המניין והחשבון
שִׂמחו את ירושלים
הדגלים
ה' אורי וישעי
בידך אפקיד רוחי
מיטתו שֶׁלִשׁמה בין צפון לדרום
סימן הייחוד
כוונת התפילה
chevron_leftנשוא
בחצות לילה
ובלילה שירוֹ עימי
למעול מַעַל בה'
התשובה
הסוטָה
עה"ח ועצה"ד
ערב רב
מדוע באתי ואין איש
מיתה וחיבּוט הקבר
הנזיר
גַדֵל פֶּרַע, והֶעבירוּ תער
קדוש, טהור
האידרא רבא קדישא - הקדמת האידרא רבא
האידרא רבא קדישא - ואלה המלכים
האידרא רבא קדישא - תיקון ז"א
האידרא רבא קדישא - צורת אדם
האידרא רבא קדישא - סדר אצילות הנוקבא
האידרא רבא קדישא - כסות נקייה
האידרא רבא קדישא - ז' מלכים דנוקבא שמתו
האידרא רבא קדישא - זרועות הזכר
האידרא רבא קדישא - הנסירה
האידרא רבא קדישא - קין והבל
האידרא רבא קדישא - עליונים למטה ותחתונים למעלה
האידרא רבא קדישא - כלל ופרט, פרט וכלל
האידרא רבא קדישא - כלל האדם
האידרא רבא קדישא - הסתלקות ג' החברים
האידרא רבא קדישא - אליהו
יראה ענווה וחסידות
כוהן שאין לו בת זוג, אסור בעבודה
כה תברכו
אָמור להם
בשעה שהכוהן נושא ידיו
ושׂמו את שמי
ויַחְשְׁבֶהָ לו צְדקה
וה' בירך את אברהם בכל
כַּלות משה
נשיא אחד לַיום
ברכת הכוהנים
chevron_leftבהעלותך
והוא כחתן יוצא מחופתו
אשרי העם יודעי תרועה
ותָנַח התיבה בחודש השביעי
בהעלותךָ את הנרות
יששכר וזבולון
באר חפרוהָ שׂרים
שֵׁם ע"ב אותיות
שֵׁם ע"ב שמות
המזבח הפנימי והמנורה
מי שבא מצד הדין, צריך שלא יגדל שיער
זאת אשר ללוויים
פסח במועדו ופסח שני
פסח שני
אשר יבוא באש תעבירוּ באש
וימתקו המים
העורב והיונה
ובְיום הָקים את המשכן
הדגלים
הדגל השני
הדגל השלישי
הדגל הרביעי
אותיות נ'
והַמָן כִּזְרַע גד
הורגני נא הרוֹג
ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו
אֶסְפָה לי שבעים איש
השם הקדוש של י"א (11) אותיות
chevron_leftשלח לך
שְׁלח לךָ אנשים
שֵׁם השולט מחצות לילה והלאה
הלבנה אינה מאירה אלא כשנאספת השמש
צְלוֹפְחָד מקושש עצים היה
מקרה בני האדם ומקרה הבהמה
יהושוע וכָּלֵב
קודם שנברא העולם, איך כתוב וַיָמָת
שלושה עולמות להקב"ה
עלו זה בנגב
המרגלים
האדם בעולם כעין של מעלה
עולם זה כעין עליונים
ראש הישיבה
מה בין תם לתמים
מערת המכפלה
קריאת התורה
העטרה של משיח
אותיות פורחות
מעיין מים
ייראה כל זכוּרךָ
עמודים ונשרים
איילת אהבים
מי שאינו זוכה במקום זה
דינו של אדם אחד בגן עדן
היכלות נשמות הנקבות
היכלות נשמות הזכרים
מי שקטן הוא גדול
מתֵי מדבר
שלושה קולות הם שאינם אובדים לעולם
ויוסף ישׁית ידו על עיניך
הלבושים של העולם ההוא
הבניין של גוף האדם
נשים דעתן קלה
עמודים וגלגלים
חֶציָם אל הים הקדמוני
רוחות זכרים ונקבות שעולים למעלה
קריאת הגבר
ב' דמעות, אחת לסַגְדוֹן ואחת לגילְבָא
המזיק הראשון
חובק את ידיו ואוכל את בשרו
דמעות רותחות
הא"ב והשמות
נשמות עולות ויורדות
הנה שְׂכרו איתו ופעולתו לפניו
ראשית עריסותיכם חלה
לידת משה
הציצית
chevron_leftקורח
וייקח קורח
קְרִאֵי מועד
קדוש טהור
אל אלקי הרוחות
קח את המַחְתָה
אל תכריתו את שבט משפחות הַקְהָתִי
כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה
וְעָבַד הלוי
ערכי בית
מחרים נכסיו לכוהן
שניים ממאה
להפריש מַעשר
להפריש תודה
על פי ה' יַחנו
chevron_leftחוקת
זאת חוקת התורה - א'
שלף איש נעלו
זאת חוקת התורה - ב'
פרה אדומה
המשלֵח מַעיינים בנחלים
משה אהרון ומרים
סובב סובב הולך הרוח
טובה חכמה עִם נחלה
ייאסף אהרון אל עמיו
וידבר העם באלקים ובמשה
הבאר
אל תירא אותו
chevron_leftבלק
הציפור
סיחוֹן ועוֹג
ויַרְאני את יהושוע הכוהן הגדול
והתאספו בני הישיבה לעיין בדינו
יגער בך השטן
הילד
וישלח מלאכים אל בלעם
וזָרח משֵׂעיר לָמוֹ
ארץ יָראָה ושָׁקָטה
ה' אלקיי אתה אֲרומִמך
ואת בלעם בן בְּעוֹר הרגוּ בחרב
שומע אִמְרֵי אל
צַלְיה שהפיל את בלעם
תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני
ד' דרכים: עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם
גם ציפור מצאה בית
אם לא תדעי לך, היפה בנשים
כה אמר ה'
לְכה נא אָרה לי
ואתה אל תירא עבדי יעקב
בלק בא לק, בלעם בל עם
לינו פה הלילה
מי האנשים האלה עימָך
לעושה נפלאות גדולות לבדו
שיר זכר, שירה נוקבא
הצעקות של החמור שאומר שירה
מַעיין גנים
כי תָצוּר אל עיר ימים רבים
ויַרְא את הנשים ואת הילדים
מֶה עשיתי לךָ ומה הֶלְאֵיתיך
ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ
ראש, גזע ושביל
ה' בוקר תשמע קולי
בנו של רבי יוסי מפקיעין
ה' ממית ומחייה
יַסוֹר יִיסְרַני יה
אבינו מת במדבר
על י"א (11) דברים נגעים באים
עינו של דוד ועינו של בלעם
רע עין
ויבוא אלקים אל בלעם, ממונה היה
ותֵרֶא האתון את מלאך ה' - א'
עזא ועזאל נופל וגלוי עיניים
ותֵרֶא האתון את מלאך ה' - ב'
וייקח בלק את בלעם
עזא ועזאל
בזמן של מלך המשיח
chevron_leftפנחס
שמע בני מוסר אביך
חברים מקשיבים לקולךְ
צדיק גמור וצדיק שאינו גמור
שומרה נפשי כי חסיד אני
ה' שהתווספה ביוסף וי' בפינחס
שומר ברית
לבושים של העולם ההוא
מרה"ש עד היום האחרון של החג
הקשת
הייבום והגלגול
מקודם שניתנה התורה היו תלויים במזל
ויין יְשַׂמַח לבב אנוש, חסידה ברושים בֵּיתה
כי רוח עברה בו ואיננו
למה נתפס צדיק בעוון הדור
הדופק של אותו החולה בגלות אדום
כל העמים אינם עושים נענוע, רק ישראל
ישמח ישראל בעושָׂיו
שלושה אומנים, שמיים וארץ ומים
שלושה שותפים: הקב"ה ואביו ואימו
הנני נותן לו את בריתי שלום
כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה
עינייך בריכות בחשבון
בערב היא באה ובבוקר היא שבה
בית שלישי לא כתוב בתורה
למה ישראל בצער יותר משאר העמים
ישראל שלא אכלו נבלות וטרפות למה הם חלשים
ושֵם איש ישראל המוכה
תחיית המתים
בידך אפקיד רוחי
שתי מראות
אני וה"ו
ג"פ נעשה דוד עבד
דוד נעשה עני חסיד ועבד
רִמזֵי אלעזר, יוסֵי, יהודה, יודַאי, אבא ורבי שמעון וחבריו
למנצח הודו רננו צדיקים, הללו בניגון ובזמר בשיר ובברכה
מרכבת מט"ט
עשן וריח וקטורת
שלוש תפילות
הקורבנות - א'
והתעַנַג על ה'
ויפגע במקום, דברי התרצות הוא
את הכבש האחד תעשה בבוקר
מרכבת יחזקאל
ד' קליפות הסובבות את ד' החיות
קול ודיבור
ק"ש וציצית ותפילין ורצועות
הכריעות והזקיפות
לעיתים חשות ולעיתים ממללות
ורגליהם רגל ישרה
ראייה שמיעה ריח ודיבור
קשת תפילין ציצית תכלת לבן וק"ש
מעשה מרכבה ותפילה
האומר תהילה לדוד בכל יום
אכלתי יַעְרי עם דִבְשי שתיתי ייני
ויהי היום ויבואו בני האלקים
צדיק ורע לו רשע וטוב לו
רה"ש - א'
יותרת הכבד, מרה, קנֶה, וֵשֶט ושופר
כבד ולב
טחול ומרה
השעיר לעזאזל וכבד ולב
השושנה - א'
הנשר
נשר גדול ושלמה המלך
השושנה - ב'
איברים פנימיים
איברים פנימיים (מראות הסולם)
שבעה רקיעים
נצח והוד
אמרה שַׁבּת, ולי לא נתת בן זוג
ע' של שמע, ד' של אחד, שֵם ע'
הרצועות והקשר של התפילין של יד
ויַרְא פינחס וייקח רומח בידו
מ' ו' ת' סימן של מלאך המוות
קחו מאיתכם תרומה ולא מערב רב
מ' מן מוות מעופפת באוויר
י' שזכה בה פינחס, י' של שד"י
ישראל איברים של השכינה
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
י"ש זה חכמה
כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה
על פי הגורל
הקורבנות - ב'
נפש יתרה, רוח יתרה, נשמה יתרה
תפילת ערבית
משה ושני משיחים והקשת ומלכות
אָריתי מורי עם בשָׂמי, שְתו ושִכרו דודים
מי שמֵקל בפירורים של לחם
כַּזַיִת וּכְבֵיצָה
י"ב חלות
עשרה דברים לנהוג בשולחן של שבת
שלושה הם הגורמים רעה לעצמם
שלוש אותיות י' שבהוי"ה במילוי ס"ג
כשלהבת קשורה בגחלת
סולת למנחה
בלולה בשמן כתית
זַרְקא מַקף שׁופר הולֵך סֶגולתא
הָביאו עליי כפרה
הלבנה מיעטה עצמה
הוויות באמצע
שעיר לעזאזל
ובראשי חודשיכם
איילת השחר
חג הפסח
גְעַר חַיַת קָנֶה
ארבע גאולות
קן ציפור - א'
ארבע פרשיות של תפילין וק"ש
לחם הפָּנים שהם י"ב פנים
את קורבני לחמי לאישַיי
סולת, קמח בינוני ופסולת
חג השבועות - א'
שַלֵחַ תשַלַח את האם
ישראל יודעים לצוד ציד טוב
קן ציפור - ב'
כלת משה
והקרבתם אִשֶׁה עולָה
וביום הביכורים
יוה"כ
חג הסוכות - א'
שמיני העצרת
ביאורי המלכות
ביאורי השמות הקדושים והכינויים
ק"ש ותפילין
שני סדרים של ד' פרשיות התפילין
חג השבועות - ב'
רה"ש - ב'
חג הסוכות - ב'
ניסוך המים
chevron_leftמטות
אין העולם מתנהג אלא בב' גוונים
chevron_leftכרך ח'
chevron_leftואתחנן
פרשת ואתחנן
והגית בו יומם ולילה
חצות לילה
צריך לכסות עיניו שלא יסתכל בשכינה
אתה הַחִילות להראות
קול דברים
ואתה פה עמוֹד עימדי
כותנות עור
ד' פרשיות התפילין
ייחוד עליון וייחוד תחתון
היראה
האהבה
המזוזה
שְמע ובשכמל"ו
ארבע פרשיות תפילין של ראש ותפילין של יד
אלקינו אלקיך
מים ששופכים לפני הפתח
היושבִי בשמיים
אותי עזבו
האובדים בארץ אשור
ה' ישמור צאתך ובואך
ואהבת את ה' אלקיך
כל עצמותיי תאמרנה
בתחילה היצה"ר הוא כאורֵח
פרשת ק"ש, רמוזים בה עשרת הדיברות
כי הוא חייךָ ואורך ימיך
כָּבוד חכמים יִנְחָלו
פנים אל פנים
ושיננתָם לבניך
ארבעה בתים של התפילין
אוֹרוּ מֵרוֹז
הן עוד היום גדול
מראש האצילות עד תחיית המתים
chevron_leftעקב
כוונת הברכה
כוונת הברכה (מראות הסולם)
בעל הבית בוצֵע ואורח מברך
הילד
עשרה דברים לעשות בסעודה
שבע אותיות ז'
ודמות פניהם פני אדם
chevron_leftשופטים
זה ישפיל וזה ירים
ד' מיתות לס"מ
על פי שני עדים, יקום דבר
ועשיתם לו כאשר זמם
סנהדרין גדולה סנהדרין קטנה
chevron_leftכי תצא
מוציא שם רע
כי ימצא איש נערה בתולה
ולו תהיה לאישה
עשר ולא תשע
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ
ושׂימַח את אשתו
ביומו תיתן שׂכרו
יראת חטא קודמת לחכמתו
אין מצווה שלא נכללו בה ע"ס
דגים וחגבים אין טעונים שחיטה
ושׂים בסלע קינֶךָ
בר נַפְלֵי
הלווייתן
צעקה הנערה המאורָשׂה ואין מושיע לה
עטרה על ראשו ואילן נאה לפניו
ודיברתם אל הסלע
משה בן המלך
מראֶה במראָה דמיון וחלום
ארבעים חסר אחת
הייבום והחליצה
לקיים כל דבר שלף איש נעלו
המתחסד עם קונו
להכרית זרעו של עמלק
אין מתחילים בב' ובד'
ושפחה כי תירש גבירתה
אליהו אל תתעכב מלרדת
פסח חמץ ומצה
תפילין של ראש ושל יד
עשרה שופרות
רה"ש פסח שבועות סוכות
chevron_leftוילך
פרשת וילך
משה אהרון ומרים
משה שליטת השמש, יהושוע שליטת הלבנה
מכנף הארץ זמירות שמענו
ג' הם הנמצאים בעדוּת
שיר שירה
כי שם ה' אקרא, הָבו גודל לאלקינו
עניית אמן
פתחים של גן עדן ופתחים של גיהינום
שירת הבאר
chevron_leftהאזינו
הַאזינו השמיים
האזינו השמיים, שִׁמעו שמיים
תפוח ושושנה
שבעה רקיעים ושבעה כוכבי לכת
משה גילה ביום שהסתלק מהעולם
האידרא זוטא קדישא - ביום שרבי שמעון רצה להסתלק מהעולם
האידרא זוטא קדישא - ט' אורות הלוהטים מתיקוניו של עתיקא
האידרא זוטא קדישא - גולגולת דעתיקא
האידרא זוטא קדישא - ג' ראשים דעתיקא
האידרא זוטא קדישא - דרך התחלקות השערות
האידרא זוטא קדישא - עתיקא נמצא בג', בב' והוא אחד
האידרא זוטא קדישא - מצח הרצון דא"א
האידרא זוטא קדישא - שלוש סעודות בשבת
האידרא זוטא קדישא - חו"ס דא"א וחכמה שהתגלתה
האידרא זוטא קדישא - רדל"א פשט שליטה אחת שנכללה במצח
האידרא זוטא קדישא - פקיחת העיניים
האידרא זוטא קדישא - החוטם של א"א
האידרא זוטא קדישא - ב' חכמות, הסתומה והגלויה
האידרא זוטא קדישא - שערות דיקנא דא"א
האידרא זוטא קדישא - איך נאצלה החכמה דל"ב שבילים
האידרא זוטא קדישא - התפשטות החכמה דל"ב שבילים לתחתונים
האידרא זוטא קדישא - עדן עליון עדן תחתון
האידרא זוטא קדישא - למה נקראת חכמה דל"ב שבילים
האידרא זוטא קדישא - או"א שהם חו"ב
האידרא זוטא קדישא - הדעת הוא ז"א המייחד חו"ב שהם או"א
האידרא זוטא קדישא - ירושה וב' עטרות שבחב"ד דז"א
האידרא זוטא קדישא - דעת הנעלם, דעת המאיר בראש, דעת המתפשט
האידרא זוטא קדישא - זיווג זו"ן הנקראים צדק ומשפט
האידרא זוטא קדישא - ז"א
האידרא זוטא קדישא - איך נאצל ז"א מאו"א
האידרא זוטא קדישא - גלגלתא דז"א
האידרא זוטא קדישא - חב"ד דז"א
האידרא זוטא קדישא - שערות, אגודות שיער וקווצות שיער דראש ז"א
האידרא זוטא קדישא - דרך התחלקות השערות דז"א
האידרא זוטא קדישא - קווצות שבכל אחד ואחד מחב"ד
האידרא זוטא קדישא - מצח דז"א
האידרא זוטא קדישא - עיניים דז"א
האידרא זוטא קדישא - חוטם דז"א
האידרא זוטא קדישא - אוזניים דז"א
האידרא זוטא קדישא - אור הפנים דז"א
האידרא זוטא קדישא - ט' תיקוני דיקנא דז"א
האידרא זוטא קדישא - פה דז"א
האידרא זוטא קדישא - אחה"ע גיכ"ק
האידרא זוטא קדישא - בניין האחוריים של הנוקבא דז"א
האידרא זוטא קדישא - בניין פב"פ של נוקבא דז"א
האידרא זוטא קדישא - ג"ר דאורות ונה"י דכלים דחיה דז"א
האידרא זוטא קדישא - זיווג זו"ן פב"פ
האידרא זוטא קדישא - הסתלקות רבי שמעון
קדוש, קודש, קודש הקודשים
צדיק שצריך להסתלק, צריך לגלות חכמה
כי שֵׁם ה' אקרא
הרשעים עושים כביכול פגם למעלה
ואף גם זאת, לה' תגמלו זאת
אות ה' של הִבָּראם
התשכח אישה עוּלה
זכוֹר ימות עולם
כנשר יעיר קינו
לוּ חָכְמו ישכילו זאת
מהו הטעם שכך הוכיח אותם משה
מסִפרו של קַרְטָנא הרופא
chevron_leftכרך ט'
chevron_leftזוהר חדש, בראשית
יהי אור - א'
יהי רקיע - א'
י' דהוי"ה
ה' דהוי"ה
ה"ת דהוי"ה
אות ו' דהוי"ה
קו ימין של ו' דהוי"ה
קו שמאל של ו' דהוי"ה
קו האמצעי של ו' דהוי"ה
נו"ה שבו'
ספירת היסוד שבו'
צורת אות ה' שבשם הוי"ה
צורת אות ו' שבשם הוי"ה
ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד
תַדשֵׁא הארץ דשא - א'
יהי מאׂרׂת ברקיע השמיים
ע"ס בלימָה
רקיע השמיים
תמצית מהמתבאר עד כאן, בי"ה ו"ה
אומללה יולדת השבעה
ממלכה ומלוכה
הסוד של אחד
כל המאריך באחד
השם אהו"ה
ויקרא אלקים לאור יום
אמחה את האדם
עצה"ד ושֵׁת
אדם וקין ושבע ארצות
בריאת העולם
התהום
חצבה עמודיה שבעה
יעמדו יחדיו
גן עדן ועה"ח ועצה"ד
בחב"ד נברא העולם
למה נבראו השמיים בתבונה והארץ בחכמה
בחכמה ייבנה בית
ה' קָנָני ראשית דרכו
התורה שנבראה במ' (40) יום
שלוש משמרות יש בלילה
הנפש השכלית והנפש המדברת
עולת תמיד העשויה בהר סיני
יהי אור - ב'
יהי רקיע - ב'
תוצֵא הארץ נפש חיה
ייקוו המים
תַדְשא הארץ דשא - ב'
יהי מאורות
צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון
נעשֶׂה אדם
ויִיצֶר ה' אלקים
גן בעדן
שלוש משמרות
עצה"ד
וישמעו את קול ה'
כשחלה רבי שמעון
את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת
הוא ישׁוּפְךָ ראש
קניתי איש את ה'
קין והבל ושֵׁת
חנוך בן יֶרֶד
ויִראו בני האלקים
chevron_leftזוהר חדש, נח
פרשת נוח
הוא ישׁוּפְך ראש
תיבה היא הגוף
בארצות החיים
שני עופרי איילה
על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים
אלה תולדות נוח
דור המבול
כרם היה לשלמה
אם אחפוץ במות המת
איש האדמה
יין ושיכר אל תֵשְׁת
ויָרַח ה' את ריח הניחוח
נוח לא ביקש רחמים על העולם
וישַׁלַח את העורב
הגלות האחרונה אין לה קץ וזמן
chevron_leftזוהר חדש, לך לך
לך לך מארצך
וישמע אברם כי נִשבה אחיו - א'
פתחי לי פתח של תשובה
וישמע אברם כי נִשבה אחיו - ב'
שישים גיבורים סביב לה
שׂכרך הרבה מאוד
השבטים מה הם לעוה"ב
כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות
chevron_leftזוהר חדש, ויירא
ואברהם היה יהיה
chevron_leftזוהר חדש, תולדות
מן האדום האדום הזה
שבעה ימים עליונים
chevron_leftזוהר חדש, ויצא
מי יגור, כנגד עשרת הדיברות
ויפגע במקום
מקל לִבְנֶה לח ולוּז ועַרמון
אבן שתייה
והנה סולם מוצב ארצה
הארץ אשר אתה שוכב עליה
chevron_leftזוהר חדש, וישב
מכירת יוסף
chevron_leftזוהר חדש, בשלח
מלחמת עמלק
נחש עלֵי צוּר
chevron_leftזוהר חדש, יתרו
למה נזכרת חמישים פעמים יציאת מצרים
ואתה תֶחזה
ארבעת צבעי העין
עיניים לבנות
עיניים אדומות
עיניים ירוקות
אריה שור נשר אדם - א'
שבעה ימי בראשית
אריה שור נשר אדם - ב'
גווני העיניים
גלגול אדה"ר באברהם יצחק ויעקב
עיניים שחורות
יראי אלקים בשמיעה באוזניים
נימי שערות
שלושה עולמות מחשבה דיבור מעשה
הקווים שעל המצח - א'
ולא יָכלה עוד הַצְפינוֹ
סודות העיניים
הקווים שעל המצח - ב'
אלף ילדים הנפטרים מהעולם מרה"ש עד רה"ש
צורות החוטם
ענף של כוכב שבתאי ושני רוחות ונשמות עירומות
אשר עוּשֵׂיתי בסתר
אדה"ר נתן שבעים שנה לדוד
יופיו של יעקב מעין יופיו של אדה"ר
מרכבת יחזקאל
ואֶראה מראות אלקים
על נהר כְּבָר
רוח סערה
החשמל
ארבע החיות שבתוך החשמל
ורגליהם רגל ישרה
פני אדם
אשר יהיה שָׁמה הרוח ללכת ילֵכו
ודמות החיות מראיהם כגחלי אש
ונוֹגה לאש
והחיות רָצוֹא וָשׁוֹב
מט"ט
על ארבעת רִבְעֵיהן בלכתם ילֵכו
וגַבֵּיהן וגובַה להם
וגבותם מלאות עיניים
ובלכת החיות ילכו האופנים
בלכתם ילֵכו
ודמות על ראשֵׁי הַחיה רקיע
הכנפיים
ואֵרֶא כעין חשמל
קול ודיבור
הוי"ה אלקים אלקיך אלקינו
chevron_leftזוהר חדש, תרומה
סדר תפילת שחרית
נפילת אפיים
ארבעים יום וארבעים לילה
שתי טיפות מרגליות על הזקן
הולך אל דרום וסובב אל צפון
זהב ירקרק, זהב סגור, זהב תחתון
הכַפּורֶת ושני הכרובים
chevron_leftזוהר חדש, צו
קורבן עולָה
chevron_leftכרך י'
chevron_leftזוהר חדש, כי תשא
מחצית השקל
ויֵניקֵהו דבש מסלע
בכוֹר שורו הדר לו
עשרת הדיברות כנגד ע"ס
שלושה רְגָלים ורה"ש
ביאור המזמור השמיים מסַפרים
chevron_leftזוהר חדש, אחרי
גן עדן וגיהינום וכוונת ק"ש
שבועת הנשמה מטרם שבאה לעולם
אלימלך ונעמי מַחְלון וכליון רות ועוֹרפּה
יעקב אשר פדה את אברהם
חנניה מישָׁאל ועֲזַריה
שלוש משמרות הוא הלילה
כי ייקרא קן ציפור
חצות לילה
למה מתים לפני זמנם
שמות מ"ב וע"ב וחמישים שערי בינה שבק"ש ורמ"ח (248) מילים
שלוש סעודות שבשבת
פנים כלפי מטה ואחוריים כלפי מעלה
שלוש הסעודות שבשבת
אשרי משכיל אֶל דל
בזכות בנו ניצל מדין גיהינום
י"ח אלף (18,000) עולמות
chevron_leftזוהר חדש, בהר
להנחיל אוהביי יש
עושה צדקה בכל עת
למה לא מתעוררים מזונות לתלמידי חכמים
עשרת הראשונים שבבית הכנסת
chevron_leftזוהר חדש, נשוא
ברכת כוהנים
chevron_leftזוהר חדש, חוקת
וייסעו מהוֹר ההר
ויְשַׁלַח הנחשים השְׂרָפים
שירת הבאר
והורידו לָאיש מִנְחה
בחבלי אדם אֶמְשְׁכֵם בעבותות אהבה
למנצח על שושנים
chevron_leftזוהר חדש, בלק
שעשועי הקב"ה עם הצדיקים בגן עדן
אוצר הנשמות
הנה עם יצא ממצרים
הנה כיסה את עין הארץ
ואֶתן אדם תחתיך
רְפָאֵני ואֵירפא הושיעֵני ואִיוָושֵׁעָה
אל תירא עבדי יעקב
תוהו ובוהו חושך ורוח
אֶרְאֶנו ולא עתה, אֲשׁוּרֶנו ולא קרוב
דָרך כוכב מיעקב
chevron_leftזוהר חדש, מטות
אין העולם מתנהג אלא בשני גוונים חסד ודין
chevron_leftזוהר חדש, ואתחנן
קו המידה
chevron_leftזוהר חדש, כי תצא
כי תצא למלחמה על אויביך
מת בלא בנים בא פעם שנייה לעולם
הייבום
החֲליצה
chevron_leftזוהר חדש, כי תבוא
הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה
כי יינָצו אנשים
יוסף, מִשֶׁלו נתנו לו
שבת, אותיות ש' בת
מ"ב (42) מסעות
ומִפרי העץ
chevron_leftזוהר חדש, שיר השירים
ד' רוחות שבנשיקות
ד' אותיות גדולות שבהתחלת הספרים
אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך
עשיית הארץ היא כעין יצירת האדם
המזבח החיצון חושק תמיד את המזבח הפנימי
עד אשר לא יבואו ימי הרעה
אדנ"י צבאות הוי"ה אהי"ה
ראיתי והנה מנורת זהב, שׁבעה ושׁבעה מוּצָקות
שיר הוא בסימן תתר"ו (1006)
והבית בהיבנותו, אבן שלֵמה מסע נבנָה
הלוך ילך ובָכׂה
יִפתח ה' לךָ את אוצרו הטוב
שיר דכורא, שירה נוקבא
שלום בית ושלום של ב' הצדדים
ואֵרֶא החיוֹת והִנה אופַן אחד בארץ
קין הבל ושֵׁת
ח' ט' חזרו ט"ח
יישָׁקֵני, כי טובים דוֹדיך מיָין
קישוטי כלה
הנשיקות
ד' רוחות מתחברים יחד בנשיקות
מי שראה ענבים בחלום
אהבת דודים
הרֵיח
תפילין שהקב"ה מניח אותן, ימים טובים וחול המועד
אסור להניח תפילין בחול המועד
ג' ריחות
הֱביאני המלך חדריו
ד' חדרים שגן העדן ניזון מהם
החדר הראשון
אהי"ה אש"ר אהי"ה
טעמים נקודות אותיות
החדר השני שגן העדן ניזון ממנו
ל"ב (32) נתיבות החכמה, עשרה מאמרות וכ"ב (22) אותיות
החדר השלישי שגן העדן ניזון ממנו
ג' שמות אלקים
החדר הרביעי שגן העדן ניזון ממנו
כ"ב אותיות ומנצפ"ך
ביאור הכתובים לפי א"ב של א"ת ב"ש
למה בחר ה' בדוד
הקטורת
מושְׁכֵני, באותיות השם הקדוש
הכיסא עומד על ד' עמודים
ע' (70) הממונים הסובבים את הכיסא
התחלקות הא"ב לעשר ולשנים עשר
שם מ"ב ושם ע"ב
שני אורות שחור ולבן מתחברים יחד
האדה"ר בגן עדן
אדם וחנוך
שחורה אני ונאווה
נפילה וקימה של המלכות
שחורה אני לאלו שמבחוץ ולפנימיים יישָׁקֵני
שחורה אני מצד התחתונים, ונאווה מצד המלאכים
י' ו' ז' שאין בהן לבן
עיר קטנה, ובא אליה מלך גדול
שָׂמוּני נוֹטֵרה את הכרמים
הַגידה לי שאהבה נפשי
החכמה שהאדם צריך לדעת אותה
מיעוט הירח
אליהו הגידה לי שאהבה נפשי
אות ה'
לסוסתי ברכבי פרעה
ד' ם' נפתחות לה' ה'
הוי"ה אלקים בשמיים ובארץ
טעמים ונקודות ואותיות
chevron_leftזוהר חדש, מדרש רות
מדרש רות
נר"נ ונשמה לנשמה ונ"ר הבהמית
אשרי משכיל אֶל דל
אין דנים את האדם לפי צערו
ויען ה' את איוב מן הסערה
ברון יחד כוכבי בוקר
המרגיז ארץ ממקומה
לשלג יאמר, הֱוֵוא ארץ
צרור שחתום בו ע"ב (72) שמות
שבעה עמודים שבעה רקיעים שבעה כוכבים שבע ארצות
כצאת השמש בגבורתו
יעקב אשר פדה את אברהם
חנניה מישָׁאל ועֲזַריה
קול בכיית עופר האיילים
וילך איש מבית לחם
שאר הנביאים מרחוק ומשה מקרוב
קן ציפור
ויהי בימי שְׁפוט השופטים
בק"ש יש רמ"ח (248) מילים
אשר בשְׂערה ישׁוּפֵני
מַחְלון וכִלְיון, עוֹרפה ורות
וייקחו להם נשים מואביות
רוח ונשמה, ונשמה לנשמה, ורוח הטומאה
כמו שיש שֵׁם בקדושה כך יש שם בטומאה
רות ועוֹרפה
אור לו בציון ותנור לו בירושלים
שבעה מדורי גיהינום
כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן
כשברא הקב"ה אדה"ר
תפילה שָׁוְועה דמעה
חיזיון של רבי כְּרוּסְפְּדאי
כי שָׁמעה
עיר קטנה, מלך גדול
ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים
עוּזא ועֲזַאל ונעמה
מכשפים נמצאים יותר בנשים
ויִשְׁבִּי בנוֹב, שבא על מעשה נוב
הנה שבה יְבִמְתֵך אל עמה ואל אלוהיה
נוכרי ועוסק בתורה הריהו ככוהן גדול עַם הארץ
כוהנים לוויים ישראלים על הקורבן
וישֶׂם כיסא לאם המלך
בודקים לגֵר
ואישה אחת מנשי בני הנביאים
נרנח"י ונ"ר דשמאל
החיזיון של בן גֵאים
בשעה שנפטר האדם מן העולם
זוהמת הנחש לא נפסקה עד שלמה
ותלכנה שתיהם - א'
והלוחות והמכתב
ותלכנה שתיהם - ב'
ותלכנה שתיהם, הם נפש וגוף
כמו שיש הוי"ה בז"א כך יש באדם
המת בלי בנים
מי הוא אליהו
מצוות מזוזה
ולנעמי מוֹדָע, מכאן היה צריך להתחיל
רות ונעמי ובועז במדרגות העליונות עומדים
חנוך נער מט"ט
אלְכה נא השדה, שדה תפוחים קדושים
החרדים אל דְבָרו
שֵׁם טוב ושֵׁם רע
ויאמר לה בועז לעת האוכל
גדול כוח ברכת המזון
עשרה דברים לפני ברכת המזון
כוס של ברכה וברכת הזימון
חצות לילה
שלוש משמרות הוא הלילה
גואל קרוב וגואל רחוק
האותיות שבאו לברוא בהן את העולם
וזאת התעודה
מצוות ייבום
שבע ברכות
נשמתו של אדם פיקדון בידו
פעמיים שלוש עִם גָבֶר
מצוות פרייה ורבייה
אין קבר בחינם
עשרה הרוגי מלכות
ותִקרֶאנה לו השכנות שֵׁם
כל זמן שהגוף לא נקבר הנפש אינה נחה
ארבעה חלונות נבובים ואחד באמצע
chevron_leftזוהר חדש, איכה
אֵיכה ישבה בדד
כי יום מהומה ומבוסה
ואיבה אָשׁית
ויגרש את האדם
ויניחהו בגן עדן
ותֵרֶא האישה
קול ברמה נשמע
שאוֹג ישאג על נווהו
וזְכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך
עשרה הרוגי מלכות
chevron_leftכרך יא
מאמרים לפסח
מאמרים לשבועות
מאמרים לראש השנה
מאמרים ליום הכיפורים
מאמרים לסוכות
chevron_leftכרך יב
אברהם
אדם הראשון
אהבה
אהבת חברים
אור
אותיות
גברים ונשים
גלות וגאולה
הטבע
השגה רוחנית
השכינה
זיווג
חיבור
טוב ורע
ימות המשיח
יציאת מצרים
יצר הרע ויצר הטוב
יראה
ירושלים
ישראל
ישראל והעמים
מדרגה רוחנית
מחשבת הבריאה
מטרת החיים
נשמות
ספר הזוהר
עליות וירידות בדרך
עניים ועשירים
ערב רב
צדיקים ורשעים
קו אמצעי
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
רצון
שלום
שמחה
תורה
תורה - לימוד בלילה
תיקון וגמר התיקון
תפילה
תפיסת המציאות
chevron_leftכרך יג
תיקוני הזוהר
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
רשב"י/זוהר לעם/כרך י'/זוהר חדש, חוקת
chevron_left
למנצח על שושנים
 

למנצח על שושנים

61. דוד רמז לתשבחה של שה"ש, שהיא קודש קודשים, שהייתה ראויה להיאמר ע"י בני קורח, אלא שלא הגיע הזמן להיאמר. משום זה כתוב, למנצח על שושנים לבני קורח, משכיל שיר ידידוֹת. על שושנים, אלו הן נשיקות פיהו, הנקראות שפתותיו שושנים.

62. שושנים, אלו הן שש שנים, חג"ת נה"י, שהתחברו בשושנה האדומה, שביעית של כולן, המלכות, השביעית אחר חג"ת נה"י. משכיל, זוהי המשכה של עתיקא קדישא, כתר, הנמשך להם בשעה שז"א ומלכות יושבים יחד ואינם נפרדים. משום שהנשיקות הן בדבקות הרוח, ואינן נפרדות.

63. שיר ידידוֹת. רמז לשירה שנקראת שיר כפול, י"ה. ושה"ש הוא י"ה. שיר הוא י', השירים ה'. שיר השירים, ושיר ידידות, והכול אחד. הקב"ה וכנ"י, ז"א ומלכות, נקראים דודים. כמ"ש, שְׁתו ושִׁכְרו דודים. משום זה כתוב, שיר ידידות, שיר של הדודים האלו. זה משבח לזה, וזה משבח לזה. וכמו שבשה"ש התחילה כנ"י בתשבחה, שכך הוא ראוי, כמ"ש, יישָׁקֵני. אף כאן המלכות התחילה לשבח אל המלך.

64. כתוב, רחש ליבי דָבָר טוב. זוהי חיה שרוחשת בלילה, המלכות, הנקראת ליבי. דבר טוב, שעלה ברצונה, שיתחבר עימה המלך, הנקרא טוב, ז"א.

65. דוד, המלכות. משום שלא ניתנה לו רשות לגלות רצונו, שיתחבר עימו המלך, שנקרא טוב, כי עוד לא נשלמה המלכות, אמר רחש, משום שרחש הדבר בליבו, ואפילו בשפתותיו לא ניתנה לו רשות לרחוש, אלא בליבו.

66. מה הטעם שרחש ליבי? משום שדיבור בלי קול אינו יכול לדבּר. ליבי, המלכות, נקרא דיבור. ז"א נקרא קול. וכיוון שהייתה בלי ז"א, נבחן שהדיבור היה בלי קול. כי לא נשלמה המלכות, עד שבא שלמה המלך ובנה לה בית, ביהמ"ק. ונשלמה הלבנה, המלכות, בגדלות יתרה על הכול. משום שהקול, ז"א, התחבר עימה.

67. באותה שעה שנשלמה, ניתנה הרשות לדבּר, כי נשלמה בקול, ז"א, וישבה בשלמות עם המלך, ז"א. ומשום שהוציאה בן חכם לעולם, שלמה, והתקינה בית למלך, אז שׂם המלך משכנו עימה, שהוא קול, והתחילה לדבר, ואמרה, יישָׁקֵני מנשיקות פיהו.

68. אבל עתה בימי דוד, עד עתה עוד לא ישבה בשלמות. משום זה, רחש ליבי ודאי הדבר הטוב ההוא, ז"א. עתה כתוב, טוב. ולא, טובים. אחר שהקול התחבר עימה בימי שלמה, אז כתוב טובים ודאי בכל, כמ"ש, כי טובים דודיך מיין.

הצדיק, יסוד, נקרא טוב. כמ"ש, אִמְרוּ צדיק כי טוב. אף המלכות נקראת טובה, כמ"ש, טובה חָכְמה. שסובב על המלכות, הנקראת חכמה תתאה. וכשהתקרבו והתחברו יחד בנשיקות האלו, אז כתוב, כי טובים דודיך מיין. שהדודים שניהם ביחד. ע"כ כתוב, טובים.

69. כי טובים דודיך מיין. כאן כתוב, דודים, שסובב על שניהם יחד. וכאן, ידידוֹת, לשון יחיד, משום שז"א אינו עימה. מתי הם טובים? מיין. כאשר יושקו מאותו היין השמור, הארת החכמה מבינה, הנקראת יין. וע"כ כתוב, שְׁתו ושכרו דודים. כי הנטיעות, ז"א ומלכות, צריכים להשקות אותן מנהר עמוק, אמא עילאה, בינה, שהשקתה אותם תחילה מאותו היין.

70. כתוב, שמאלו תחת לראשי. היין, הארת החכמה משמאל, אמא משקה אותם תחילה. ואח"כ, לריח שמניך טובים, חסדים מימין. כמ"ש, וימינו תחבקני. שאחר שמאלו תחת לראשי, יין, כתוב, וימינו תחבקני, שמן. וזהו השמן הטוב שנמשך לו מאמא, בינה.

71. כתוב, כשֶׁמן הטוב על הראש, יורד על הזָקָן זְקַן אהרון. זהו כוהן גדול שלמעלה, ימינו של המלך, חסד דז"א, כוהן לעולם. וכשמגיע אותו השמן אל זקן אהרון, חסד, אז ודאי שנקראים שמניך, לשון רבים, שמן מצד אמא, בינה, ושמן מצד אברהם, חסד. ואז שמניך טובים.

72. מה הטעם שנמשך השמן הטוב לאברהם? משום שפשט ימינו, חסד, להאיר אל הלבנה, מלכות. וע"כ כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מה טוב, זהו האור הראשון, שביום א' של מעשה בראשית, כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב, שהוא חסד. ומה נעים, זהו נעים זמירות ישראל, היום הרביעי, הלבנה, המלכות.

73. כמו שהאור הנברא ביום ראשון נותן שלמות, ונמשך ממנו אור אל האור שהעוה"ז מתנהג בו. אף אברהם, האור הראשון, נותן אור לבת מלך, יום רביעי, מלכות, שעל ידה מתנהג העולם. וע"כ חוט של חסד משוך על המלכות, להאיר מֵאורו. וכשהמלכות מתחברת עימו ויושבת לימינו לקבל חסדים, הוא מתגדל בכל.

74. אברהם, כשבא לעולם, כתוב בו, ואגַדְלה שמך. שהוסיף אות ה', המלכות, על שמו, והמקום הזה, המלכות, הקב"ה מתגדל בו. כמ"ש, גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו. גדול, כשהעיר הקדושה, הנקראת ה"ת, ונקראת אהבה קטנה, המלכות, התדבקה בו, והוא שוכן בתוכה, אז יתגדל שמו על הכול.

75. כתוב, צדיק ה' בכל דרכיו. משום שבמדרגת בכל הזו, במלכות, הוא כמ"ש, הנותן בים דרך. בים, במלכות. דרך, יסוד. וחסיד בכל מעשיו, שבמדרגת בכל הזו נעשה בעולם הימין של המלך, חסד, ונמצא החסד בכל מעשיו. ועל זה, אברהם, בימין הזה, בחסד שבמלכות, באות ה' שהוסיף לו, עשה אותו הקב"ה ברייה חדשה, והתחדש המזל שלו להוליד, והתגדל על הכול. וע"כ כתוב, וה' בירך את אברהם בכל, שבירך אותו עִם בכל הזה, שהיא בת מלך, המלכות, שניתנה לו.

76. מהי הברכה שבירך אותו? היא השמן הטוב שיורד על ראשו, כמ"ש, מה טוב ומה נעים. ודאי כשמן הטוב, כי שמן הוא חסדים, הנמשכים מחכמה שבימין. וע"כ בשמן שורה הברכה, כי המקום גורם, מפני שנמשכת מחכמה. וע"כ כתוב, וה' בירך את אדונִי מאוד ויגדל. כי מחכמה נמשכת הגדלות, כמ"ש, ואגדלה שמךָ. וכמ"ש, שמן תוּרַק שמךָ.

77. כשעתיד הקב"ה להרים ימינו על הכול בימי המשיח, בשמן הטוב הזה, כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. היום ההוא הזה, איני יודע מי הוא. אלא זהו היום הראשון מששת הימים חג"ת נה"י, ימין של אברהם, חסד, העתיד להתעורר ולהקים המלכות מעפרה.

78. וע"כ, ביום ההוא, זהו היום הראשון לכל. ובפסוק שאח"ז כתוב, נאום ה' עושה זאת. נאום ה', זהו אברהם, שכתוב עליו, נאום ה', מקודם לכל אדם. כמ"ש, בי נשבעתי נאום ה'. וכאן נרמז השם של עתיקא, שנשבע בו ז"א לאברהם. וע"כ נקרא היום ההוא, לא יום ולא לילה, כי בעתיקא תלוי, ולא ביום ובלילה, ז"א ומלכות. שרוצה לכבד הדיקנא, שמשפיע השפעת הדיקנא, כמ"ש, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת.

79. משה ראה כל אלו הצרות העתידות לבוא לעולם, כשהסוכה, המלכות, נופלת. כמ"ש, והכיתי אתכם גם אני. אף אני עימכם בגלותכם. וכשהעוונות האלו נשלמו, כתוב, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור, שסמך הארץ הקדושה, סוכת דוד, לאברהם, כדי להקים אותה בימין, חסד, מידתו של אברהם, וחשב בשלמות.

80. בריתי, זהו אברהם, שכתוב בו, הנה בריתי איתָך והייתָ לאב המון גויים. וכשהברית הזו, האות ה', המלכות, נמצאת עימך, עם החסד, היא תושלם בכל. וע"כ, מי שקורא אותו אברם בלי ה', פוגם המקום, שנקרא, עשה ולא תעשה, המלכות, משום שהוציא ה', מלכות, מאברהם, חסד. כי בה' זו של אברהם, נשלמת האמונה, המלכות, כי כל שלמותה היא לקבל החסד שבאברהם. שחכמה בלי חסדים אינה יכולה להאיר.

81. וכשתעלה הה' בימינה של אמא, בימין הבינה, תקבל הבת, המלכות, מאמא עילאה הטובה שאינה נפסקת לעולם. החסדים הגדולים הנמשכים מאו"א עילאין, שזיווגם אינו נפסק.

ואז המלכות עושה נקמות בשאר העמים. ועל זה כתוב בדניאל, כי מן ההר נחצבה אבן שלא בידיים. שנחצבה מאליה, בלי ידיים. מן ההר, אברהם, ההר העליון.

נחצבה אבן, אבן אחת שעליה שבע עיניים, שנכללת משבע ספירות חג"ת נהי"מ, ועושה דין בכל האומות, שכתשו בניה בין רגליים, וכתשה אותם בכל וכל. וכתוב, הייתה להר גדול ומָלאה כל הארץ, משום שהתדבקה בימין. והיה אור הלבנה כאור החמה.

82. כשאברהם בא לעולם, האירה הלבנה והתחילה להאיר עד שנשלמה במדרגותיה, בימיו של שלמה, שהתגדל על הכול, כמ"ש, ויגַדֵל את כיסאו מכיסאך. וע"כ כתוב, ואֶכְּרֶהָ לי בחמישה עשר כסף. אלו הם ט"ו (15) צדיקים עד שלמה. וע"כ ניתנה על ידו אותה תשבחה עליונה, כדי שיתגדל בה. אבל דוד, אמר בלחש ולא ניתנה לו רשות לגלות.

83. כתוב, אומֵר אני מעשיי לְמלך, לשוני עט סוֹפר מהיר. אומר אני מעשיי למלך, זהו לעורר את המלך העליון. מעשיי, מי שהמעשה אינו תלוי בו, כי המלכות היא נקבה קרקע עולם, שאינה עושה שום מעשה, כי המעשה תלוי למעלה, בזכר, בז"א.

א"כ מה היא עושה? אלא מעשיי, אלו הם לשוני עט סופר מהיר, שמשבחת בחצות לילה למלך העליון, ז"א. שיר ידידוֹת כמו שה"ש, ששָׁם המלכה משבחת למלך, אף כאן המלכה משבחת למלך, המלכות משבחת לז"א.

ההמשכה מלמעלה למטה נבחנת למעשה ולמלאכה. וכיוון שהחכמה אינה נמשכת מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה בלבד, ע"כ נבחנת שאין בה מעשה, ולפיכך אינה מגולה, אלא במלכות, בנקבה בעת הזיווג, שאין בה מעשה. ולא בזכר, בז"א. מפני שאסור בה המעשה.

ואיך אמרה המלכות לז"א, מעשיי למלך? הרי שאין בה מעשה. אלא מה שמשבחת בחצות לילה למלך העליון, נחשב למעשה. שחצות לילה הוא זמן גילוי הארת החכמה שבה, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. ואז הקב"ה נכנס לגן עדן, למלכות, ונכלל ממנה בהארת החכמה. והתכללות זו שבז"א, זכר, נחשבת כמו מעשה. אשר מה שמלך עליון משתבח בה בחצות לילה נבחן למעשה. וע"כ אמרה, מעשיי למלך.

84. כתוב, יוֹפְיָפיתָ מבני אדם. שאמרה לאברהם, התייפית בעליונים, כמ"ש, אנוכי מגֵן לָך. התייפית בתחתונים, כמ"ש, נשיא אלקים אתה בתוכנו. לכן כתוב יופיָפיתָ, שכולל שני שבחים. הוּצַק חן בשפתותיך, כמ"ש, הנה נא הואלתי לדבר אל ה'. על כן בֵּירַכְך, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל.

85. אמרה כנגד המלך העליון, ז"א, יופיָפיתָ למעלה, במחנות העליונים, המשבחים לפניך. יופיפית למטה, באלו צדיקי אמת העומדים בחצות לילה. הוצק חן בשפתותיך, בשעה שאתה קורא ודופק בשער היכלי, פתחי לי אחותי. וכתוב, על כן בירכך אלקים לעולם. אלקים, אמא עילאה, בינה. שהעטירה אותך בעטרות עליונות. לְעולם, בשביל העוה"ז התחתון, המלכות. ובשבילה אמרה הבינה, שהוא מאיר למלכות.

86. לְעולם, זה הימין העליון, חסד. כמ"ש, אתה כוהן לְעולם. וכל הברכות והשמן הטוב שורים בימין. ולכן כתוב, על כן. שזהו, כאשר כן, המלכות מתחברת למעלה.

אבל בזמן שהעוה"ז, החסד, מתרחק ממנו, כתוב, שָׁאוֹג ישאג על נָוֵוהוּ, המלכה, משום שנמנעו ממנו הברכות, כי אינן שורות בו, אלא כאשר נווהו זו מתחברת עימו. וכנגד פסוק זה כתוב בשה"ש, כי טובים דודיך מיין, לריח שמניך טובים, משום, שבירכך אלקים לעולם.

87. כתוב, מושכֵני, אחריך נרוצה. כנגד זה כתוב, חגוֹר חרבך על ירך גיבור. זוהי, כמ"ש, חרב לה' מָלְאה דם. להיפרע מהרשעים שגרמו לה פירוד מז"א למעלה. ואז קירבתָ את המלכות לך, לרַחם העולם, ויתמתקו יחד.

כשחוגר החרב, המסך דחיריק, על ירך, נה"י, אז מתמעטים ג"ר דשמאל, ונכרתים הרשעים, שכל חיותם היא מג"ר דשמאל האלו. ואז הוא זמן הזיווג של ז"א ומלכות, כי אותם הרשעים שגרמו פירוד, כבר נכרתו ואבדו מהארץ.

ונמצא שבזה שמכלה את הרשעים, הוא מושך את המלכות לזיווג. כתוב, מושכני אחריך נרוצה, וכנגד זה כתוב, חגור חרבך על ירך גיבור. כי אותה החרב המכלה את הרשעים מושכת את המלכות לזיווג. ואז קירבת את המלכות לך, כי כריתת הרשעים מקרבת המלכות לז"א.

88. וכשקרבה אליו המלכות, התלבש ז"א בהוד ובהדר. כמ"ש, הוד והדר לבשתָ. משום שבאותה שעה התגדל, כיוון שהתחבר בעיר אלקינו, במלכות, וע"כ כתוב, גדלתָ מאוד הוד והדר לבשת, לבושי כבוד, שפרשׂה עליו אמא עילאה, בינה.

משום זה כתוב, הדר ושֵׁם עירו פָּעוּ. ז"א נקרא הדר, כשמתחברת בו מְהֵיטַבְאֵל בת מַטְרֵד, המלכות. ע"כ כתוב, הודְךָ והדָרֶךָ. כעין זה הפסוק שבשה"ש, נגילה ונִשמחה בךְ, נזכירה דודיך מיין. יין הוא המשכה של אמא, שהשקה אותך ולכל. וזהו, הודך והדרך.

חגור חרבך על ירך. אותה החרב המכלה את הרשעים העושים פירוד בין ז"א ומלכות. וזוהי משיכת השכינה לזיווג. ואין ז"א מקבל הארת החכמה לעצמו, להיותו תמיד בחסדים מכוסים, חוץ משעת הזיווג עם המלכות, שבה מתגלה החכמה, אז הוא נכלל ממנה בהארת חכמה, ונעשה גדול, במוחין דגדלות.

כי בהיותו בפני עצמו, הוא בחסדים מכוסים ואינו מתגדל בחכמה. אלא כשמתחבר עם המלכות, הנקראת עיר אלקינו. וע"כ אחר שאומר, חגור חרבך על ירך גיבור, שזה נבחן למשיכה אל הזיווג, הוא מסיים, הודך והדרך. כי הזיווג הוא ההוד וההדר של ז"א. שאז מקבל הארת החכמה, הנקראת הוד והדר.

89. כתוב, והדָרְךָ צְלַח רְכַב, על דבר אמת וענווה צֶדק. כנגד זה הפסוק שבשה"ש, שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאוהלי קֵדָר כיריעות שלמה. כי בתחילה כשהמלכות נקראת חרב, לדון העולם, היא נקראת שחורה. ועתה, כשהתקרבה למעלה, לז"א, בענווה, היא נקראת נאווה.

בנות ירושלים, אלו י"ב (12) חיות גדולות עליונות שבמלכות, הנקראות כך, שהן נמשכות מי"ב בחינות שבז"א, מג' קווים שבכל אחד מחו"ג תו"מ שלו. שכולן בשלמות. ומשום שהן עתה בגלות, חזרו להיות כאוהלי קדר. ועתה כשחזרה המלכות לזיווג, הן כיריעות שלמה.

90. כיוון שהחרב, המלכות, הוחזרה מדין שהיה בה, כי בני העולם הטיבו מעשיהם, נעשה הדבר דבר אמת, שהתחברה באמת, ז"א. ואמת התחבר בענווה, המלכות. ואז צדק בכל, וכולם אחד, שדבר אמת וענווה וצדק, הם כולם מלכות.

91. הסוף, המלכות, כשמחוברת בראש, ז"א, הסוף נקרא דבר אמת. אמת, ז"א, הוא בראש, כי כתוב, ראש דְבָרְךָ אמת, שפירושו, הראש של אותה, שנקראת דברך, שהיא סוף המדרגות, המלכות. הראש מחובר בסוף, ענווה צדק, בלי פירוד.

ענווה, המלכות שמחזה ולמעלה דז"א, הנקראת לאה. וצדק, המלכות שמחזה ולמטה דז"א, הנקראת רחל. שנכללו והתחברו בכל וכל. ענווה, לאה, הראש. צדק, רחל, הסוף. כמ"ש, עֵקֶב ענווה יִראת ה'. אשר ענווה היא לאה, ויראת ה' היא רחל, שבעקב לאה.

92. ותורךָ נוראות ימינךָ. זהו יעקב, ת"ת, הנקרא נורא, שלוקח שני חלקים, שכולל בתוכו ב' הקווים חו"ג, משום שהוא הקו האמצעי, הכולל את שניהם. משום שהתדבק בימין לעולם, כי ז"א תמיד בחסדים מכוסים מחכמה. כמ"ש, מַחשוף הלבן אשר על המקלות. ולבן ימין, חסדים.

93. בשעת זיווג ז"א עם מלכות, חוזר הכול להיות כיריעות שלמה. משום שצד ימין, חסד, התעורר בעולם, ויד ימין פשוטה לקבל את השבים בתשובה. כי עד עתה נחשכו בעוונותיהם כאוהלי קדר. ועתה, שחזרו בתשובה, הם כיריעות שלמה, משום שאברהם התעורר בעולם, ימינו של המלך, חסד.

94. והכתוב, חיציך שנונים, ביארו על אברהם, כשרדף אחר כל אלו המלכים בלילה, כשנחלקו הרחמים מהדין, בחצות לילה, שחצי הלילה הראשון דין וחצי הלילה השני רחמים. והרג כל אלו המלכים. כמ"ש, כקש נידף קשתו, ירדְפֵם יעבור שלום. וכולם נפלו בידו.

95. חיציך שנונים, אלו הם חיצים ואבני בליסטראות. שהמלכות דנה העולם, בכלי מלחמה אלו, שהמלך הפקיד בידי המלכה. וחיצים אלו של הקב"ה, ודאי שנונים הם לגמרי, מצד היום השני של מעשה בראשית, צד יצחק, השמאל, משום שממנו יוצא הדין לרשעים לדון אותם.

96. ועל זה כתוב, עמים תחתיך ייפלו, בלב אויבי המלך. המדרגה שהפילה אותם נקראת לב, והיא המלכות, שהתמנתה על מעשי העולם, ודנה אותם על שהם אויבי המלך.

97. וכנגד פסוק זה, הוא הפסוק שבשה"ש, אל תראוני שאני שחרחורת, משום שהתלבשתי בדין לדון העולם. אז היא נבחנת לשחרחורת. ואומרת לבניה הקרֵבים אליה לתוך הבית, אל תראוני שאני שחרחורת, ודאי אם עסקתם בתורה שנתתי לכם, אל תִירָאו. ואם לא עסקתם תגרמו לי לנטור בשבילכם את אוה"ע שתתפזרו שם, כמ"ש, אשר בנֵי אימי ניחֲרוּ בי, שָׂמוני נוטרה את הכרמים.

ועל זה העירו, אם נגזר דין על ישראל, הרי כשחזרו בתשובה, הקב"ה מוריד אותו הדין על האומות האחרות. ואם אינם חוזרים, יורדים בין האומות. והם אוכלים אותם עצם ובשר.

98. בלב אויבי המלך, זהו אברהם שהתמנה מלך על העולם, וכל האומות הסכימו, שיהיה מלך עליהם, בעמק שווה. ואת כל שונאיו הרג הלילה, שהוא המלכות.

99. חיציך שנונים. אותם המוכנים לעשות דין, נקראים חיצים. עמים תחתיך ייפלו, אלה הבאים מצד העמים האחרים. תחתיך ייפלו, שהם צד של הנחש. כשאותה שלהבת מצד צפון, הדינים דקו שמאל, מתעוררת על הנחש, הוא נופל בעמק הים העליון, וכוחו נשבר. וכשכוחו נשבר, נשבר הכוח של העמים האחרים, משום שהם אויבי המלך. מלך, זהו ישראל, ז"א, מלך על הכול.

100. כיסאך אלקים עולם וָעֶד. בשבילה אמר דוד כך. כאישה, המעוררת את בעלה. ואומרת, אשתך רוצה להתחבר בך. כי אלו הרשעים שהפרידו החיבור שלנו, אבדו מהעולם, ועשיתי בהם דין. ועתה אני רוצה, שיתחבר העולם התחתון, המלכות, במקום שנקרא וָעֶד, ז"א.

כי, שבט מישור שבט מלכותךָ, שאותו הדין, שכיסאך עשה ברשעי העולם, הוא דין אמת, הוא יוצא ממקום שנקרא ישר. כמ"ש, צדיק וישר הוא. והכיסא, המלכות, נקרא ישר, ע"ש שיוצא ממנו שבט מישור.

101. שבט מישור זהו מלך המשיח שנקרא שבט, להוכיח את רשעי העולם. כמ"ש, לא יסור שבט מיהודה. וכתוב, וקם שבט מישראל. מישור, כמ"ש, והוכיח במישור לענווי ארץ.

שבט מלכותך, על זה כתוב, וקם שבט מישראל, המשיח שיתעורר בעולם. וזה כתוב כאן, כי המלכות משבחת לפניו, ראה שהוצאתי לך בן טוב וחכם בעולם, כדי להרים ראש ישראל על הכול. לא יסור שבט, משום שכתוב, וכיסאו כשמש נגדי.

102. אהבתָ צדק ותשנא רֶשע, על כן מְשָׁחֲךָ אלקים אלקיך שמן ששון מֵחֲבֵרֶךָ. אהבת צדק, משום שצדק, המלכות, אהבה שלך, היא אהבה קטנה. כי המלכות נקראת אהבה קטנה, שבהתחברותה למעלה בז"א, בחסדים, היא נעשית גדולה.

כי החסד נקרא אהבה רבה. וז"א גדול ע"י התחברות עימה, כמ"ש, גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו, בעת שמחובר עם המלכות, הנקראת עיר אלקינו. ועל זה מושכת אותו המלכה בדברי אהבה אלו.

103. כנגד פסוק זה הוא הפסוק שבשה"ש, הַגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה. שפירושו, אתה, שכל אהבת נפשי בך, אם לא תתחבר בי, איכה תרעה העולם, איך תזון עצמך מהעומק העליון, מבינה, לך ולאחרים, הרי הברכות שלמעלה אינן שורות, אלא במקום זכר ונוקבא.

104. שַׁלָמָה אהיה כעוֹטְיָה על עדרי חבריך. איך אהיה בבושה, כשבני האבות תובעים ממנו מזונות, שהם עדרי חבריך, עדר ה' ממש. משום זה כתוב, אהבתָ צדק, זהו הכיסא שלך, המלכות. ותשנא רֶשע, זהו הצד של השפחה, הקליפות, שכל דבריה הם לחובה, ועומדת לחייב את העולם בדין.

105. ואע"פ שהכול אחד, אהבתָ צדק, אלו ישראל. שאחוזים בצדק הזה והוא חלקם, כמ"ש, אהבתי אתכם אמר ה', ואוהַב את יעקב. המילה, את, באה לרבות מדרגת צדק, שיעקב אוחז בה. ז"א, בשעה שנקרא יעקב. הרי שישראל אוהבים את הצדק. ותשנא רֶשע, זהו עשיו, שכל מעשיו הם לחובה, והצד שלו הוא צד רשע, נחש עקלתון. כמ"ש, ואת עשיו שנֵאתי.

106. על כן מְשָׁחךָ אלקים אלקיך שמן ששון מחבֵרֶךָ. זהו השמן הטוב, המוחין העליונים, שנמשך על ראשך מהצד העליון, בינה, הנקראת אלקים. על כן, כלומר, משום שאהבת צדק.

107. כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שבת אחים, התחברות האח, ז"א, בצדק, מלכות. גם, הוא לרבות את ישראל, שהם המרכבה לייחוד הזה. משום זה אמרה לו, איכה תרעה, איכה תרביץ. איכה תרעה את עצמך. איכה תרביץ את העדרים האלו של יעקב. שמן ששון מחבֵרך, אלו הם האבות העליונים, שהתחברו בך בתחילה.

108. ישראל שהם אחים ורֵעים לז"א, מושכים אותו שמן ששון על ראשיהם בתפילתם. שמן ששון, אלו הם י"ב נהרות אפרסמון הטהור המאירים בה, מי"ב בחינות שבז"א. ואז שמחה בעולמות, רצון בעולמות, והכעס מסתלק מהעולם.

109. מור ואֲהָלוֹת קציעוֹת כל בִּגְדותיך. מור, אברהם, חסד, הנקרא הר המור. ואהלות, יעקב, ת"ת. קציעות, יצחק, גבורה. כל בגדותיך, באלו שלושה צבעים שבחג"ת, לבן אדום ירוק, נשלמו אלו הבגדים, שהם בצבע ארגמן, שכולל שלושה צבעים אלו.

110. מן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִי שׂימְחוךָ. היכלי שן, שבעה היכלות עליונים, שבעה היכלות המלכות, שנשמות הצדיקים שמחות בהם לפני הקב"ה. ואז שמחה לפניו. ונקראים היכלי שן, משום שזכו בתורה והתחזקו בה, כמ"ש, ושיננתָם. ע"כ זכו לשן זה.

111. מני שׂימחוך, כלומר, במה עוסקות הנשמות האלה שבשבעה היכלות? הן עוסקות לפניך בתשבחות שלי, ואז נשלמת השמחה לפניו, כי אין שמחה לפניו מכל המרכבות שלו, כמו השמחה של נשמות הצדיקים הקרובים לו.

112. מני שימחוך, שאין שמחה לפניו, כמו בזמן שעשה שלמה את שה"ש, ושיבח תשבחות המלכה אל המלך.

113. הנשמות, הן כמ"ש, בנות מלכים ביִיקְרוֹתיךָ. בנות מלכים אלו הן הנשמות הקדושות, הנקראות בנות מלכים, כי הן באות מזיווג המלך עם המלכה, ז"א ומלכות. בייקרותיך, זהו גן עדן, היקר מכל מה שברא הקב"ה בעוה"ז, שהם הנטיעות שלו.

114. ניצבה שֵׁגַל לימינךָ. כמ"ש, נאום ה' לאדוני, שֵׁב לימיני. כי שֵׁגַל, מלכות, משום זה למטה, התדבקה המלכות באברהם, ימין. ומשום זה נקרא, אברהם אוהבי, כי התדבקה בו האהבה שלי, והודיע דיני לעולם. ובזכותה זכה לבֵן. כי אות ה' התווספה לו מטרם שזכה לבן. שהיא המלכות, הנקראת ה'.

115. בכֶתֶם אופיר, כמ"ש, אוקיר אנוֹש מפז ואדם מכֶּתם אופיר. ומתי היא בכתם אופיר? כשהיא מזדווגת עם המלך, בעת שהכתר יורד בדילוג מדרגה, המאיר מצד אמא עליונה, בינה, ושורה על ראש המלכה. כי המדרגה אחַר אמא עילאה, הוא ז"א.

נמצא שהכתר יורד מאמא למלכות בדילוג מדרגה, שמדלג על מדרגת ז"א. וכתר זה הוא הארת החכמה שהמלכות מקבלת מאמא. ואז, כמ"ש, כתפארת אדם לשבת בית.

תפארת אדם, ז"א. לשבת בית, המלכות. כי ז"א מקבל ממנה הארת החכמה. משום שהוא עצמו אינו אלא בחסדים מכוסים מחכמה. כי הבית שמעוה"ז, המלכות המשפיעה לעוה"ז, מתנהג אז על ידה עצמה, ולא ע"י ז"א. שהארת החכמה מאירה בעולם.

116. משום זה אמרה לו המלכות, אם לא תתחבר בי, באופן שהחסדים דז"א ילבישו את הארת החכמה שבמלכות, איך אהיה בצימאון על אלו העדרים הקדושים, הנשמות, הסמוכות על שולחני. כמ"ש, שַׁלָמָה אהיה כעוטְיָה על עדרי חבריך.

117. השיב לה הקב"ה, שמעי בת וראי. כנגד זה, הפסוק שבשה"ש, אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעִקְבֵי הצאן ורְעי את גְדִיותייך. אמר לה הקב"ה, הנה עצה עליונה לך, צאי לך בעקבי הצאן, אלו הם הצדיקים השלמים שהתעטרת בהם לפניי. ורעי את גדיותייך, אלו הנמשכים אחרייך.

118. ואלו רשעי הדור, יתמשכנו בחטאם, שייטלו נשמתם למשכון על חטאותיהם. והיכה אותם ברצועה, ולא יוסיפו לחטוא. ותשמרי בנייך ההולכים אחרייך, שלא יתמשכנו עליהם, שלא ייקחו אותם למשכון על עוונותיהם של הרשעים. והכול בדין אמת, משום שכל הנשמות לפניי הן. וע"כ כתוב, בן לא יישא בעוון האב ואב לא יישא בעוון הבן.

119. כעין זה כתוב, שמעי בת וראי, והטי אוזנך. שמעי, כי בך תלויה השמיעה. כי כשישראל יחזרו בתשובה לפניי, שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם התחתון. וע"כ, שמעי בת וראי, משום שאת המראֶה של הכול, כי החכמה הנקראת מראה, אינה מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, את נקראת באר לַחַי רואי. ע"כ יש לך לדרוש בכל יום במעשיהם של בני העולם, לתת לאיש כפי מעשיו.

120. כשברא הקב"ה את העולם, מסר היכלו בידי המלכה להשגיח על העולם. וכשבני העולם זכאים, התווספה שמחה למעלה.

121. והַטִי אוזנך, לקבל תפילת הכול. וכן עשתה אף היא מכל התפילות, להקריב עטרה לצדיק, ליסוד. משום שכל התפילות הן להקריב עטרה לצדיק. שהן בחינות מ"ן, שהצדיק ישפיע עליהם מ"ד.

122. ושכחי עַמך ובית אביך. כי כשבניי אינם הולכים בדרך הישר, יש לך להביא עליהם מכות. כמ"ש, והכיתי אתכם גם אני שֶׁבע על חטאותיכם, וע"כ, ושכחי עמך, עשה אותם כאילו הם שכוחים מהעולם, עד שישובו בתשובה לפניי.

ובית אביךְ, אברהם, שהיא בתו, ובכל שְׁמָה, כי המלכות נקראת בכל, והיא בתו של אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. ע"כ אומר, ובית אביך, על ישראל.

123. ויִתְאָו המלך יופיֵיךְ. המלך העליון, ז"א, האוהב להתדבק בך ולהזדווג בך זיווג עולמים, בשעה שכל בני היכל המלך צדיקים, בשעה שאת מוסרת אותם ומוליכה אותם לרצון המלך. כמ"ש, משא אשר ייסְרַתוּ אימו. וזוהי בת שבע אם שלמה, שהוליכה אותו לרצון המלך.

124. כי הוא אדונייך והשתחווי לו. שכל הכוח שלך ממנו, מז"א. הלבנה אינה מאירה אלא מהשמש. השם שלה הוא אדנ"י. סימן אוחזת מבית המלך, א' של אדנ"י, מראש הכול, מהשם אהי"ה, כתר, להתנהג בה. י' מתחילת השם הקדוש הוי"ה, חכמה עליונה.

125. והשתחווי לו, כמ"ש, ותיקוד בת שבע, המלכות, ואז עושה המלך כל רצונה, וישראל מתגברים למעלה למעלה. ומִשכנם עם המלך ועם המלכה.

126. אז נכנעים תחתם העמים האחרים, וכולם חוזרים לעבוד אותם, משום שהם בני מלך. ומשום זה כתוב, ובת צוֹר, במנחה פנייך יְחַלוּ עשירי עם, שעשירי בני צור יעבדו אותם, וישלחו מתנות.

127. כנגד פסוק זה, הפסוק שבשה"ש, לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי. שהקב"ה נתן בליבם לבוא אחריהם לים, כדי שישׂבעו ישראל מכספם שהביאו עימהם שם, והכול לקחו ישראל מהם בים, שהיה שכר אותה עבודה שעבדו בהם 210 שנים.

128. לעת"ל, ובת צור, זהו הצד של עשיו, והעמים האחרים, שהֵצֵרו להם לישראל. ועד עתה הם מֵצֵרים להם בעוונותיהם. כמ"ש, כי יבוא כנהר צר, רוח ה' נוססה בו. ומשום זה היא נקראת בת צור.

129. אז יחזרו ישראל בתשובה שלמה לפני הקב"ה, שהוא נראה באלו הצרות הרבות הבאות עליהם, כאילו הגיע זיכרונם למעלה. וכשהם חוזרים בתשובה בלב שלם, כמ"ש, בַּצַר לךָ ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושַׁבְתָ עד ה' אלקיך. וישוב המלך אל המלכה לרַצות אותה. על זה כתוב, ובא לציון גואל. גואל זהו המלך הבא לבית המלכה, ומשום שבני ביתה כולם שלמים לפניה, בא המלך להקים אותה מעפר.

130. במנחה פנייך יְחַלוּ עשירי עם, משום שאַת כְּבוּדָה בת מלך פנימה. כבוּדה, הוא כבוד ה', המלכות, וזוהי בת מאותו מלך שהוא ודאי פנימה, שזוהי אמא עילאה, בינה, שהיא פנימית הכול, והיא מעוררת חירות ונחת על בניה.

131. וכתוב, ממשבצות זהב לבוּשהּ. כנגד זה אמר שלמה, נָאווּ לחיַיִך בַּתוֹרים, צווארך בחרוזים. לחייך הן שתיים, אחת לזמן הזה, ואחת לעת"ל. בתורים, שני תורים, אחד בזמן הזה, ואחד לעת"ל. כי בימות המשיח תתחדש הדעת בעולם והתורה תאיר לפני הכול. כי כתוב, כי כולם יידעו אותי למִקְטַנָם ועד גדולם.

ומעין הדעת הזו יש גם בזמן הזה, ועל הדעת הזו והארת החכמה, כתוב, ממשבצות זהב לבושה, שזהו צד צפון, שמאל מאמא, שהתלבשה בה, שמשם נמשכת הארת החכמה, לעשות נקמות באלו שמֵצרים לבניה.

כי הארת החכמה משביתה כל הדינים והקליפות. ועל הארת הדעת והחכמה קוראים למלכות, מלך המשיח. ומדרגת המלכות הזו, היא ודאי דוד. ואז, לעת"ל הוא מתעורר בעולם.

132. כתוב, כי שָׁחָה לעפר נפשנו, דבקה לארץ בטננו, קוּמָה עֶזְרָתָה לנו. קוּמה, משום שעד עתה הייתה נופלת, מחמת שהייתה בפירוד מז"א, עתה, קומה עֶזְרתה לנו. שהתדבק המלך במלכה. ופְדֵנו למען חסדך, זהו אברהם, יד ימין, חסד, שלא תהיה לאחור, שמשום זה כתוב, הושיעה ימינך וענֵנִי. משום זה, ממשבצות זהב לבושה.

כשהמלכות מקבלת הארת החכמה משמאל דאמא והיא בפירוד מז"א, היא בנפילה. ועל הזמן הזה כתוב, כי שָׁחה לעפר נפשנו. המלכות, הנקראת נפש, שחה לעפר. אלא כשמתדבקת בז"א, ויש לה הארת החכמה, אז היא קמה מנפילתה, כי החכמה שבה מתלבשת בחסדים דז"א ויכולה להאיר. ואז כתוב, קוּמה עֶזְרתה לנו. וזהו, ממשבצות זהב לבושה. שזהו בזמן שמחוברת עם ז"א, שאז נבחנת הארת החכמה שבה למשבצות זהב.

133. לִרְקָמות תוּבל לַמלך. לרקמות, הם לבושי כבוד, שמרוקמים למקדש, למלכות. הם חסדים הנמשכים מז"א, להלביש את הארת החכמה שבמלכות. כי החסדים מכונים לבושי כבוד. וכל בגדיו שעתיד הקב"ה ללבוש, כדי לנקום נקמה מאֱדום. תובל למלך, שהכלה הזו, המלכות, הלבישה אותו. כל זה משום שישראל לא התערבו בצד של עשיו, כל אלו עתידים לראות בכבוד של ציון.

134. כנגד זה הפסוק בשה"ש, תורֵי זהב נעשֶׂה לָך עם נקודות הכסף. תורי הם שניים, רמז אל התורה שניתנה בימי פרעה, בהר סיני, ורמז אל הדעת שתתחדש בימות המשיח. עם נקודות הכסף, כמ"ש, בחמישה עשר כסף. כסף, פירושו, חסדים. וכאן כתוב, אם חוֹמה היא, נבנֶה עליה טירת כסף, חסדים, שבא מצד אברהם. כמ"ש, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור.

135. תוּבַלנה בשמחות וגיל. שתי שמחות, למעלה ולמטה. למעלה, כי השם הקדוש והכיסא נשלמים כשאובד מהעולם יודע צַיִד, עשיו, והזיכרון שלו לא ייזכר לעולם. למטה, שישראל, בניו של הקב"ה, ברחמים עליונים מרימים דגלם על הכול. וע"כ כתוב, מובאות לָך, כמ"ש, והֵביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'. וע"כ כתוב, תְבוֹאֶינה בהיכל מלך.

136. תחת אבותיך יהיו בניך, תְשׁיתֵמו לשׂרים בכל הארץ. אמר הקב"ה לכנ"י, המלכות, תחת אבותיך. אלו הם האבות העליונים שהודיעו ופרסמו אותך בעולם, והתקינו אותך, על כל זה יהיו בניך. תשיתמו לשרים, הם האבות העליונים, שכתוב בהם, באר חפָרוּהָ שרים, שהתקינו בכל וכל הבאר הזו. היא נקראת כנ"י, המלכות.

137. תחת אבותיך יהיו בניך. שאבותיך כולם היו באהבה, כמו דור המדבר, כמו אלו הנקראים דור דעה. יהיו בניך, שכולם באהבה יתגברו בתורה. כנגד זה כתוב, עד שהמלך בִּמְסיבּוֹ, נִרְדִי נתן ריחו. שהקדימו עשיה לשמיעה, שאמרו מקודם, נעשה, ואח"כ אמרו, נשמע. אף כאן בניך יושלמו כמוהם.

138. אזכירה שמך בכל דור ודור. שאמשיך מהדור העליון, בינה, שתלויים בה דרור וחירות לכל, לאותו דור. בזמן שהשופר הגדול ההוא, בינה, יוציא כולם לחירות, אז, עמים יהוֹדוּךָ לעולם וָעֶד. שעולם, מלכות, לא ייפרד מן וָעֶד, ז"א, וּוָעֶד לא ייפרד מעולם. כנגד זה כתוב בשה"ש, צרוֹר המור דודי לי, בין שדיי ילין.

139. עד כאן ניתנה לדוד רשות לגלות. בא שלמה ונשלם בכל, והשלים הכול וכלל באלו התשבחות שבשה"ש, חכמה עליונה, שהיא קיום כל העולמות, שעתיד הקב"ה לגלות אותה לבניו, בזמן שתתעורר הדעת בעולם. שכל אחד מישראל ישיג אז השגה בחכמה העליונה, שהיא סוד השם של הקב"ה, וזוהי טובה שאין לה הפסק כלל לעולם ולעולמי עולמים.