36. ויהי אחר הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה. לא בא הכתוב להשמיענו מה שעשה יוסף, אלא מה שיהיה בסוף הגלות, שכל אלו יהיו לסוף המניין שנמנה, לסוף 6000 שנה. והכתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה, רוצה לומר, שיבוא משיח, יוסף, ויאמר לו, אביך שבשמיים נחפז לקבל פניך, הצופים על הקץ של המשיח.
אביך חולה, פירושו, דואג ונחפז, רוצה לומר, יהי רצון מן האלקים שבשמיים, שיקבל את בניו, שפָּרוּ ורַבּוּ בגלות, שנקראים אפריים, ושנשכחו עוונותיהם מכוח הגלות, שנקראים מנשה, שפירושו שִכחה, כי שכח הקב"ה את עוונותיהם באמת.
37. כמו שהכתוב, יוסף ה' לי בן אחר, מפרש ביוסף את השם הקדוש, השם בן שלוש אותיות יה"ו. עד"ז כתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך, בעל עוה"ב, ז"א במוחין דבינה עילאה, שנקראת עוה"ב, שרוצה לעשות טוב לבניו, שייצאו מהגלות שלהם.
ואם אתה לא תרצה באמיתיותך, שלא תמצא אותם זכאים לזה, הנה השם בן ארבע, הוי"ה אחד, יתקן אותך, ויימצא שתשוב השכינה למקומה. שאם הבנים אינם ראויים לגאולה מצד עצמם, יתקן אותם ז"א מצד העלאתם לעוה"ב, בינה, שע"י זה ייתקן הייחוד הוי"ה אחד.
38. האבות הם המרכבה של מעלה של השם הקדוש, כמ"ש, ויעל אלקים מעל אברהם, שהיה רוכב עליו. וכתוב, תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם. שיעקב מרכבה לת"ת, שנקרא אמת, ואברהם מרכבה לחסד. וע"כ ביארנו הכתוב, הנה אביך חולה, על ז"א. ושע"י הייחוד הוי"ה אחד, יבוא המשיח.