264. צדיק כתמר יפרח. צדיק כתמר, כי מכל אילנות העולם אין מי שמתעכב לפרוח כמו תמר. כי הוא עולה לשבעים שנה. ומהו הטעם שהצדיק נמשל לתמר?
265. צדיק כתמר יפרח, כתוב על גלות בבל, שלא חזרה השכינה למקומה אלא בסוף שבעים שנה, כמ"ש, כי לפי מְ_את לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וזהו צדיק כתמר יפרח, שעולה זכר ונקבה לשבעים שנה. צדיק, הקב"ה, שחזר לבבל אחר שבעים שנה, כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. וכתוב, ה' הצַדיק. וכתוב, אִמרו צדיק כי טוב. הרי שהקב"ה נקרא צדיק.
266. כארז בלבנון יִשׂגֶה. ארז, זהו הקב"ה, שכתוב, בחוּר כארזים. בלבנון ישגה. בלבנון, זהו עדן שלמעלה, חכמה, שעליה כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתְךָ. וארז, שהוא ז"א, במקום העליון ההוא, ישגה, כשעולה לשם.
267. ובגלות האחרונה, הקב"ה כארז שמתעכב לפרוח ולעלות. ומשעה שעולה עד שעומד בקיומו, עד שתהיה הגאולה, הוא יום, יומו של הקב"ה שהוא אלף שנה. והתחלת היום השני, עד שעושה צל באור היום, אחר חצי היום, שהחמה מתחילה לערוב ביומו של הקב"ה, אחר 500 שנה, ואחר 1500 שנה תבוא הגאולה.
וארז אינו עולה אלא בעידון המים, כמ"ש, כארזים עלֵי מָים, כך ארז בלבנון ישגה, שמשם, מלבנון, מחכמה, יוצא מעיין ונהר מים, שהוא בינה, להשקות הארז. וארז זה הקב"ה, שהוא ז"א, המקבל ההשקאה, שכתוב, בחור כארזים.
268. שתוּלים בבית ה', לזמן מלך המשיח. בחצרות אלקינו יַפריחו, בתחיית המתים. עוד יְנוּבוּן בשֵׂיבָה, ביום שהעולם יהיה חרב, באלף השביעי. דשֵׁנים ורעננים יהיו, כשהעולם יחזור להיבנות, כמ"ש, השמיים החדשים והארץ החדשה. ואז כתוב, יִשמח ה' במעשיו. וכל זה כדי להגיד, כי יָשר ה' צוּרי ולא עַוולָתָה בו.