עולם זה כעין עליונים
[עלמא דא כעין עלאין]
85. באופן זה התקין הקב"ה את העולם, ועשה אותו גוף אחד, והתקין איברי הגוף מסביב הלב, והלב שורה באמצע כל הגוף. וכל האיברים ניזונים מהלב, שהוא כוחו של כולם, והכול תלוי בו. והלב מתקשר ונאחז במוח עליון השורה למעלה.
86. כשברא הקב"ה את העולם, השרה את ים אוקיינוס, המקיף כל יישוב העולם. והיישוב של כל שבעים אומות מקיפים את ירושלים. וירושלים שורה באמצע כל היישוב, ומקיפה את הר הבית. והר הבית מקיף את עזָרות ישראל.
והעזרות מקיפות את לשכת הגזית, מבחינת החשיבות, ששם יושבים סנהדרין גדולה. ואין ישיבה בעזָרה, אלא למלכי בית דוד בלבד. ועכ"ז הם מקיפים ללשכת הגזית, ששם מושב הסנהדרין. שבע בחינות כאן, זו חשובה מזו, כנגד שבע ספירות.
87. לשכת הגזית מקיפה את המזבח. המזבח מקיף לבית האולם. האולם את ההיכל, וההיכל לבית קודש הקודשים, ששם שורה השכינה הכַּפורת הכרובים והארון. וכאן הוא הלב של כל הארץ והעולם. ומכאן ניזונים כל מקומות היישוב, שהם איברים של הגוף הזה, של העולם.
והלב, השכינה, ניזון מהמוח שבראש, מלכות דאצילות. ומתאחדים זה בזה. כמ"ש, מכוֹן לשִׁבתך פעלת ה'. כעין זה בעולם האצילות, הלב, מלך העליון, ז"א. המוח שלמעלה, מוח המכובד הסתום, מו"ס דא"א. ז"א, לב, מקבל מא"א דרך או"א.
88. הים העליון, מלכות דאצילות, הוא כנגד זה, שיש למלכות ג"כ במרכבה שלה אותן ג' בחינות, שהם איברי הגוף. והלב שבאמצעם, שאיברי הגוף מקבלים ממנו. והמוח שבראש, שהלב מקבל ממנו.
כי יש ים למעלה מהים שבעוה"ז. כמו שיש בעוה"ז ים, כך יש למעלה באצילות ים, המלכות. וים מן ים. שעוד יש ים עליון למעלה מהים העליון, שהוא מלכות, כי גם הבינה נקראת ים.
ועתה מפרש הזוהר מרכבת המלכות בג' בחינות שלה, שבכל בחינה יש כמה בחינות. ואומר, נהר דינור מקיף לכמה מחנות מלאכים. כנגדו יוצאות שבעים בחינות מלאכים חקוקות משבע משׂואות, שהן שבע ספירות חג"ת נהי"מ של אש הגבורה, שכל אחת כלולה מעשר, השומרות את השכינה. והם מקיפים לאלו המשמשים שלִפנים מהם, והם מקיפים לארבע מרכבות, ד' מלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד כלול מג', שהם נושאים את המלכות.
ועד כאן גוף וחיצוניות המלכות. והם מקיפים אותה העיר הקדושה הרובצת עליהם, המלכות דאצילות, הלב שבהם. אלא שגם היא מתחלקת לכמה בחינות.
89. המלכות עצמה מתחלקת לכמה בחינות. ורק הפנימית שבה הוא הלב, המקבל מהמוח, ז"א. במלכות יש עזָרות לִפְנים מעזרות, ז"ת דמלכות, ואין ישיבה בעזָרה אשר שם, אלא למלכי בית דוד בלבד, שנמצאים ויושבים שם. כלומר, שמלכי בית דוד אחוזים שם. וסנהדרין גדולה נמצאים שם בלשכת הגזית, בו"ק דג"ר דמלכות.
ואותו ב"ד שעליהם, ג"ר דג"ר, משמשים רק למלכות עצמה, ולא נמשך מהם לתחתונים. ודין נמשך משם לקדושים עליונים. שהדינים שבהם, הניתכים על ראש הרשעים, הם לבדם מושגים לקדושים עליונים. כמ"ש, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. עד שמגיע למקום קודש הקודשים, פנימֵי פנימיות המלכות, יסוד דגדלות שלה, שבו הכול, ושם הלב שורה, וניזון מהמוח העליון, ז"א, ומתאחדים זה בזה.
90. כעין זה למעלה באצילות. הלב, הוא המלך העליון, ז"א. המוח הוא המוח המכובד הסתום דא"א, שז"א מקבל ממנו דרך או"א. עד שנמצא שהכול ניזון מהמוח העליון דא"א הסתום מכל, והכול נקשר זה בזה. כי הלב שבעוה"ז, קודש הקודשים, מקבל ממלכות העליונה דאצילות. והמרכבה של מלכות דאצילות מקבלת מקודש הקודשים שבמלכות עצמה. וקודש הקודשים שבמלכות מקבלת מז"א. וז"א מקבל דרך או"א ממו"ס דא"א. הרי שהכול מקבלים ממו"ס דא"א וכולם נקשרים זה בזה.
91. כשמאיר עתיקא הסתום, מו"ס דא"א, במוח, שהוא אבא, והמוח מאיר ללב, שהוא ז"א, בדרך נועם ה', דרך הבינה הנקראת נועם, שזה כוח ה', כמ"ש, יִגדל נא כוח ה' כאשר דיברתָ לאמור, ה' ארך אפיים. כוח הבא מעתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים. יגדל נא, שיגדל ויתרבה למעלה למעלה וייזַל, ויהי נמשך למטה.
כאשר דיברת, הוא ארך אפיים בין לצדיקים ובין לרשעים. לאמור, שילמדו מכאן כל הדורות האחרונים לעולם ולעולמי עולמים, לומר זה בעת צרה, ולומר זה בשעת הרווחה, ה' ארך אפיים.
92. המרגלים גרמו שתסתלק אמת, משום שנהגו את עצמם בשקר. ובאותה מידה שאדם מודד, מודדים לו מלמעלה. וכן שאר המידות הסתלקו, שמשה לא יכול לומר אותן, כי אין כאן אלא ט' מידות הרחמים ולא י"ג (13), משום שהמרגלים גרמו.