צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים

[גוונין דמתחזיין ודלא מתחזיין]

21. כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. מהו, וארא? ואדבר, היה צריך לומר.

22. יש צבעים הנראים, ויש צבעים שאינם נראים. אלו ואלו הם סוד עליון של האמונה. ובני אדם אינם יודעים אותו ואינם מסתכלים בו. ואלו הצבעים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות והשיגו אותם. ועל זה כתוב, וארא, שראו אלו הצבעים הנראים.

חג"ת דז"א, ג' קווים שלו, יש להם ג' צבעים, לבן אדום ירוק. ואלו חג"ת מכונים צבעים. ומהם נמשכים ג' הקווים למלכות בהארת החכמה, המכונה ראייה. אמנם חג"ת במקומם מכוסים ונעלמים מחכמה, ואינם מאירים אלא באור החסדים. כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, כי להיותו נמשך מבינה, הוא אוהב החסדים יותר מהחכמה.

ונמצא שרק ג' הצבעים הנמשכים למלכות, הם המאירים בהארת החכמה, המכונה ראייה. וע"כ הם מכונים צבעים שנראים, כלומר, שיש בהם חכמה. אבל ג' הצבעים שבמקומם עצמם בז"א, הם צבעים שלא נראים, שאין בהם חכמה, המכונה ראייה.

ואלו הצבעים הנראים לא זכה בהם אדם, עד שבאו האבות, חג"ת דז"א, והשיגו אותם. שהאבות האירו ג' הצבעים שלהם אל המלכות. ושם במלכות נעשו צבעים הנראים, שבה מתגלים ג' הצבעים בהארת החכמה. אבל בעודם בז"א הם סתומים ואינם נראים, כי החסדים שבו מכוסים מחכמה.

23. הצבעים שהתגלו הם של אל שד"י, המלכות, שהם המראה של הצבעים העליונים, שבחג"ת דז"א. ואלו הם צבעים הנראים, שיש בהם חכמה. והצבעים שלמעלה, שבחג"ת דז"א, הם סתומים ואינם נראים, שאין בהם חכמה אלא אור החסדים בלבד. לא עמד איש עליהם, להשיג אותם בז"א, חוץ ממשה.

ועל זה כתוב, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, שלא התגליתי להם בצבעים עליונים, שבחג"ת דז"א, הנקרא הוי"ה. האם אפשר כלל שהאבות לא היו יודעים השם הוי"ה, חג"ת דז"א, הלוא הם מרכבה לחג"ת דז"א? אלא היו יודעים מתוך אלו הצבעים שהתגלו במלכות.

שהידיעה וההשגה שלהם לא הייתה מחג"ת הסתומים שבז"א, אלא רק אחר שנמשכו המראות דחג"ת אל המלכות. ושם, במלכות, הייתה ידיעתם והשגתם. כי שם הם מתגלים בהארת החכמה. אבל במקומם עצמם הרי הם סתומים מחכמה.

24. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. המשכילים, זה אותו חכם שיסתכל מעצמו בדברים עליונים, שאין בני אדם יכולים לדבר בהם בפה מרוב גובהם. והם הנקראים משכילים.

הרקיע, זהו רקיע של משה, העומד באמצע, ז"א, קו אמצעי, הכולל שני הקווים, ימין ושמאל. וזוהר זה שלו, הוא סתום ואינו מגולה בחכמה, שנקראת זוהר, אבל האור שלו גדול. מהצבע שלו, הכולל כל ג' הצבעים, עומד ומאיר על הרקיע, שאינו מאיר, המלכות. שהצבעים נראים בו, כי מאיר בחכמה, הנקראת ראייה. ואלו הצבעים, אע"פ שנראים בו, אינם מאירים כזוהר של אותם שהם בצבעים סתומים, צבעים דז"א, הנקרא רקיע המאיר.

25. ארבעה אורות הם. שלושה מהם, חג"ת, סתומים. ואחד, המלכות, נגלה. ואלו הם:

א. אור המאיר, חסד וקו ימין.

ב. אור המזהיר, גבורה וקו שמאל, ומאיר כזוהר השמיים לטוהר. וע"כ נקרא מזהיר, מפני ששורש החכמה הוא מקו שמאל, המקבל משמאל דבינה, והארת החכמה מכונה זוהר.

ג. אור ארגמן, ת"ת וקו אמצעי, הלוקח כל האורות, שקו אמצעי כולל הימין והשמאל.

ד. האור שאינו מאיר, המלכות, שמסתכל אל אלו ג' אורות ולוקח אותם.

ואלו האורות נראים בו, כמו העששית, לוח מתכת מבריקה, שעומדת כנגד השמש, והשמש נראה בה. כך נראים במלכות ג' אורות דז"א, הנקרא שמש. ומבחינה זו נקראת המלכות עששית, המקבלת מהשמש, והשמש נראה בה.

26. ואלו ג' אורות הם סתומים במקומם בז"א, ועומדים על אור זה הרביעי שהתגלה, המלכות. שג' האורות נמשכים לאור הרביעי, ששם מתגלים ג' האורות, ומאירים בחכמה. וזהו העין.

בעין יש ג' צבעים, לבן אדום ירוק, שהתגלו בהארת חכמה ורשומים באור הרביעי שבו, בשחור שבעין. וכולם אינם מזהירים, משום שעומדים באור שאינו מאיר. כי עיקרם הוא השחור שבעין, המלכות. והוא מראה שאינה מאירה.

ואלו ג' הצבעים שבעין, הם כמו אלו ג' צבעים דז"א, הסתומים העומדים עליהם. שהם בחינת ג' קווים דז"א, אלא שמאירים ומתגלים במקום המלכות. ואלו הם שנראו אל האבות, כדי לדעת ולהשיג אלו ג' הסתומים שבז"א, המתגלים מתוך אלו שאינם מאירים, כלומר השלושה שבמלכות. ואלו המאירים והם סתומים, השלושה שבמקום ז"א, התגלו למשה ברקיע שלו. ואלו עומדים ומשפיעים על אלו ג' צבעים הנראים בעין. על אלו הנראים אל האבות.

27. והרוצה לראות שלושת הסתומים שבז"א, אומרים לו, סתום עיניך, שלא ימשיך חכמה, המכונה עיניים, ותסובב את גלגלך שבעין, על ג' מקומות חולם שורוק חיריק, הממשיכים ג' קווים חג"ת. ובזה יתגלו אלו ג' צבעים דז"א, המאירים בחסדים, שמאירים מזוהר קו שמאל. אבל הם סתומים ומכוסים, משום שלא ניתן רשות לראות אלא בעיניים סתומות, כי הם ג' צבעים הסתומים העליונים שבז"א, העומדים ומשפיעים לאלו ג' צבעים הנראים במלכות, שאינם מאירים.

28. משה זכה במראה המאירה, ג' קווים דז"א, העומדת ומאירה על מראה שאינה מאירה. שאר בני העולם זכו במראה שאינה מאירה, המלכות. והאבות היו רואים, מתוך אלו ג' צבעים המתגלים במלכות, את אלו ג' הצבעים הסתומים העומדים עליהם, ומאירים להם, שהם ג' קווים דז"א, ג' הנראים במלכות, שאינם מאירים.

ונמצא שגם האבות השיגו את החג"ת דז"א. אבל לא ממקומם בז"א, כמו משה, אלא מתוך חג"ת, המתקבלים במלכות ונראים שם. וע"כ כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, באלו ג' צבעים הנראים במלכות, הנקראת אל שד"י.

29. ושמי הוי"ה לא נודעתי להם. אלו הם צבעים העליונים הסתומים והמאירים, חג"ת דז"א, הנקרא הוי"ה, שזכה משה להסתכל בהם. ולכן העין פעם סתומה ופעם פתוחה ומגולה. אם היא סתומה, היא רואה מראה המאירה, חג"ת דז"א. ואם התגלתה, רואה המראה שאינה מאירה, המלכות.

וע"כ כתוב, וארא, במראה שאינה מאירה, בנגלה, שג' הצבעים נראים בה, ובה כתוב ראייה. אבל במראה המאירה, ז"א, שהוא סתום, שאין בו ראייה, כתוב בו ידיעה, כמ"ש, ושמי הוי"ה לא נודעתי. ולא כתוב, לא נראיתי. כי אין ראייה אלא במלכות.

30. אמר דוד, ואמרתם כֹּה לֶחָי ואתה שלום. ואמרתם כה לחי, כן ראוי להיות עושר וכבוד לאיש חי, לאיש צדיק. האם דוד לא היה יודע את נָבָל, שהוא רשע, שהוא אמר בשבילו, לומר לו, כה לחי? אלא אותו יום, יו"ט של רה"ש היה, והקב"ה יושב בדין על העולם. ובשביל הקב"ה אמר, ואמרתם כה לחי, כדי לקשר כה, המלכות, לחי, היסוד דז"א, שכל החיים תלויים בו. ואתה שלום. ואתה, כדי לקשר קשר האמונה, המלכות, הנקראת אתה, בז"א, שנקרא ו', ע"כ כתוב, ואתה, עם ו'.

31. מכאן, שלאדם רשע אסור להקדים שלום. ואם הוא מוכרח להקדים לו שלום, יקדים לו שלום כמו דוד, שבירך את הקב"ה, והיה נראה שבשביל נבל אמר. ורמאות לא הייתה. כי כל מי שמעלה דבריו אל הקב"ה, ונראה שבשביל האדם אמר, אינו רמאות. משום שכך דרכם של צדיקים, שמדברים לאדם, כפי הנדמה, אבל הם מעלים דבריהם אל הקב"ה, כדי לקיים הכתוב, שיוויתי ה' לנגדי תמיד. ומי שמקדים שלום אל צדיק, הוא שווה, כמו שמקדים שלום אל הקב"ה.