ויַחְשְׁבֶהָ לו צְדקה

190. כתוב, והאמין בה' ויַחְשְׁבֶהָ לו צְדקה. האם הפירוש הוא, שהקב"ה חשב אותה צדקה לאברהם, או אברהם להקב"ה? כתוב, ויחשבהָ, לשון נקבה. משמע, שאברהם ודאי חשב אותה להקב"ה.

כתוב, ויוצא אותו החוצה, ויאמר, הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם תוכל. שאמר לו הקב"ה, צא מחכמת הכוכבים שלך, שהיה אברהם רואה בחכמת הכוכבים שלא יוליד. אין זה הדרך לדעת את שמי. אתה רואה ואני רואה. אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד. מכאן והלאה תשתדלו בדרך אחרת לדעת שמי. כי כתוב, כה יהיה זרעך. כ"ה היא ספירה עשירית הקדושה של המלך, לדעת שמו. ספירה, שהדינים מתעוררים ממנה.

191. כה יהיה זרעך. שהזרע שלו יהיה ממלכות ממש. ואם לא ספירת המלכות, לא יהיה לו זרע. ובזה התהפכה לו המלכות לרחמים. בשעה ההיא שמח אברהם להסתכל ולדעת שמו ולהתדבק בו, משום שהתבשר בכ"ה. ואע"פ שדינים מתעוררים ממנה, חשב אותה אברהם לספירה ההיא, אע"פ שהיא דין, כאילו הייתה רחמים. כי זולתה לא יהיו לו בנים. כמ"ש, ויחשבהָ, לשון נקבה, ויחשבה לספירת מלכות, חשב אותה צדקה, שהיא רחמים. כי צדק הוא דין, וצדקה היא רחמים.

כ"ה, היא ספירה אחרונה, מלכות, ונקראת צדק, ודינים מתעוררים ממנה. ואברהם, אע"פ שידע שדינים מתעוררים מהצדק הזה, חשב אותה לצדקה, שאין דינים מתעוררים ממנה, משום שהיא רחמים.