השלך על ה' יְהבְךָ
410. כתוב, עוֹלת שבַּת בשבַּתו על עולת התמיד. שצריך לכוון ליבו למעלה יותר מבשאר הימים. וע"כ, על עולת התמיד, הוא בדיוק, כי על, פירושו למעלה מתמיד. כמ"ש בחנה, וַתתפלל על ה'. על, פירושו למעלה מה', מז"א, משום שבנים תלויים במזל הקדוש, דיקנא דא"א, שהוא למעלה מז"א. ואין דבר בתורה או אות קטנה שבתורה, שאינה רמוזה בחכמה עליונה, ותלויים ממנה תלי תלים סודות של חכמה עליונה, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים.
411. כתוב, השלך על ה' יְהבְךָ והוא יכַלְכְּלֶךָ. על, למעלה מה', מז"א, כי מזון תלוי במזל, דיקנא דא"א. וכתוב, על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מְצוֹא, רק לשֵׁטֶף מים רבּים, אליו לא יגיעו. על זאת, למעלה ממלכות, הנקראת זא"ת, שזהו ת"ת, שלמעלה ממלכות. לומדים, שלעת מצוא, זו אישה. אבל לעת מצוא הוא, כמ"ש, דִרשו ה' בהימָצאוֹ, קְרָאוהו בהיותו קרוב. כלומר, בעשרת ימי תשובה.
לעת מצוא, בשעה שנוזלים ונמשכים הנהרות, שהם אורות הבינה, והאבות, חג"ת, מקבלים, והכול מתברכים. שעל זה יתפלל כל חסיד. רק לשטף מים רבים. שטף מים רבים, זהו עומק המעיינות והנהרות, שהוא עתיקא קדישא, שמשם נמשכים האורות והמעיינות לבינה. שמי יזכה לו, ומי יזכה להתקרב ולעלות שם. זהו שכתוב בו, רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו. כי אינם זוכים ואינם יכולים לקבל מעתיקא.
412. כתוב, אחת שָׁאלתי מאת ה' אותה אבקש, שִׁבְתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה'. אשריהם הצדיקים, שכמה אוצרות עליונים צפוּנים להם בעולם ההוא, בבינה, שהקב"ה משתעשע בהם באלו העולמות, שעליהם ביקש דוד, לחזות בנועם ה', בהארת עתיקא הנמשכת בבינה. רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, מורה על אורות דעתיקא, שאי אפשר להשיג. אלא שיש צדיקים, שזוכים גם לזה.
מכאן נשמע, שיש צדיקים שזוכים לאור עתיקא, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתךָ, יעשה לִמחכה לו. יעשה, רומז על עתיקא, מטעם שחיים נמשכים ממזל, מדיקנא דעתיקא. כמ"ש, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. למעלה מה', מזל, להיותו תפילה על מזונות. וכתוב בחנה, וַתתפלל על ה'. שהוא ג"כ מזל, שלמעלה מה', להיותה תפילה על בנים. והכול אחד, שמושכים ממזלא, שהיא דיקנא דעתיקא קדישא. הרי שיכולים לקבל ולמשוך שפע גם מעתיקא קדישא.
413. אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ויִשמחו כל חוֹסֵי בךְ לְעולם ירננו ותָסֵך עָלֵימוֹ, ויעלצו בךָ אוהבי שְׁמך. וכתוב, אך צדיקים יודו לשְׁמךָ, יישבו ישרים את פניך. וכתוב, ויבטחו בךָ יודעי שמך, כי לא עזבת דורשיך ה'.