אודךָ לעולם כי עשית
353. ויאמר אליה ברק, אם תלכי עימי והלכתי. אמר ברק, כיוון שרוח הקודש שורה עליה, אנצל בזכותה, ולא ישרה עליי נזק. כמו שברק סמך עצמו על אישה שיינצל בזכותה, כך אנחנו שהתורה עימנו, שמו של המלך הקדוש, על אחת כמה וכמה.
356. שלום שלום לרחוק ולקרוב. פעמיים שלום כאן, אחד לרחוק ואחד לקרוב. והכול אחד, לרחוק שנעשה קרוב, שזהו בעל תשובה, שמקודם היה רחוק, ועתה הוא קרוב.
עוד, רחוק פירושו, כשהאדם מתרחק מהתורה הוא רחוק מהקב"ה. ומי שקרוב לתורה, הקב"ה מקרב אותו עימו.
357. אודךָ לעולם כי עשית ואקווה שִׁמך כי טוב נגד חסידיך. מהו, כי עשית, שלא כתוב מה עשה? וכתוב, כי טוב נגד חסידיך. והאם לאחרים אינו טוב?
358. כי עשית ודאי. ומה עשית? לְעולם. שפירוש הכתוב הוא, אודך, על העולם כי עשית. כי משום עוה"ז שעשה הקב"ה והתקין אותו, מודה האדם להקב"ה בכל יום.
ואקווה שמך כי טוב נגד חסידיך. כך הוא ודאי, שכנגד הצדיקים שׁמו של הקב"ה הוא טוב. ולא כנגד הרשעים, שמבזים אותו בכל יום, שאינם עוסקים בתורה.
359. אודך לעולם כי עשית. אודך, דוד המלך אמר, על העולם האחרון, כלומר מלכות, שהוא עשה, שדוד המלך אחוז בעולם ההוא ובו ירש המלכות. ואקווה שִמך כי טוב, זהו הקב"ה בייחוד עוה"ז, שנקרא טוב, יסוד. מתי נקרא טוב? נגד חסידיך. מי הם חסידיך?
360. יש חסד עליון, חסד דז"א, וחסד תחתון, חסד המתלבש במלכות דרך נו"ה. ואלו שבנו"ה, נקראים חסדי דוד הנאמנים.
וכשאלו חסדי דוד, נו"ה, התמלאו מטוב הנמשך מעתיקא קדישא, כתר, אז נקרא היסוד טוב, ואז נמצא טוב נגד חסידיך, שהם נו"ה. וכמו שנמצא שהיסוד בטוב, כך הוא מבשם את העולם האחרון הזה, מלכות, והכול נמצא בברכה. וע"כ היה דוד מחכה למדרגה זו, שהיא יסוד, הנקרא טוב, המאירה לאותו עולם שהוא אחוז בו, המלכות.
362. ועתה שְׁמע אלקינו אֶל תפילת עבדך ואֶל תחנוניו, והאר פניך על מקדשך השָׁמֵם למען אדנ"י. אם השם אדנ"י היה יותר חשוב מכל השמות, יפה הוא שכתוב, למען אדנ"י, כי כך אומרים בני אדם, עשֵׂה למען המלך. אבל השם אדנ"י הוא מקום ב"ד, מלכות, שדינים יוצאים ממנו לעולם. מי ראה, שיאמרו למלך, עשֵׂה בשביל עבדך או בשביל דבר הקטן ממך?
363. אלא ודאי כך צריך לומר, כי השם אדנ"י התקין בית למלך, וביהמ"ק למטה. וזה אחוז בזה, שהשם אדנ"י, השכינה, אחוז בביהמ"ק, ששָׁם המשכן שלה, כי התקשרו זה בזה. וכשביהמ"ק למטה עומד בקיומו, השם הזה, אדנ"י, למעלה עומד בקיומו.
וזה דומה, כמי שאמר למלך, בנֵה הבית הזה וההיכל הזה, כדי שלא תהיה המלכה יושבת מחוץ להיכלה. אף כאן, והאר פניך על מקדשך השמם למען אדנ"י. הטעם שאני מבקש על מקדשך השמם, הוא למען אדנ"י, שלא יימצא השם אדנ"י, שהיא המלכות, מחוץ למשכן שלה, שהוא ביהמ"ק.