נימי שערות

[נימין דשערא]

156. יש נימי שערות של אותו שכתוב בו בדניאל, ועתיק יומין ישב, לבושו כשלג לבן ושיער ראשו כצמר נקי. וכולן הן רחמים. אין שערה שאין לה מעיין, והמעיין הוא י'. שערה ארוכה היא ו'. שערה מקומטת היא ה' קטנה. שערה ארוכה ומקומטת למטה, זו ה"ר דהוי"ה, בינה, שיש בה דין ורחמים. שערה מקומטת ואינה ארוכה, זו ה"ת דהוי"ה, שכולה דין.

157. וכל שערה היא עולם שלם. ועליהם כתוב, ועֲלָמות אין מספָּר. משום זה, כל צדיק יש לו עולם בפני עצמו, שערה אחת של הקב"ה, שהיא עולם שלם. ועליה לומדים, הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השׂערה.

158. תפילת שחרית, כשמסתלקים כל בעלי הדין, הכול הוא רחמים, ואין מעכבים אותה מלהיכנס. שערה ירוקה, ת"ת, אין שם דין כלל, כי שערות ירוקות יפות, הן כלולות מלבן ומאדום, כולן רחמים. כי אחר שקו השמאל, דין, נכלל בימין, נעשה גם הוא רחמים. וכשהתפילה עולה בהן, כל הצבאות של השערות מקבלים אותה בשמחה ובאהבה.

159. שערות שחורות יפות, כל שערה שלו נקראת עולם שלו. כמ"ש, ועלמות אין מספר. והן, צבאות של שבת. ותפילת שבת שקוּלה כמו תורה, וכמה תִלֵי תִלים של מלאכים התלויים מהן, נקראים, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים.

160. שערות לבנות הן מצד החסד. שערות אדומות מצד גבורה. שערות ירוקות מצד ת"ת. שערות שחורות מצד מלכות, שכתוב בה, שחורה אני ונאווה. ארבעה תיקונים של שערות, לבנות, אדומות, ירוקות, שחורות, ששורות עליהן ד' אותיות הוי"ה.

161. י"ג (13) תיקונים הם התלויים משערות. ד' תיקונים חגת"ם, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שהם ד' צדדים דרום צפון מזרח מערב. כשנכללים זה מזה, יש שלושה בכל צד מד' הצדדים, כלומר ג' קווים שבכל אחד מחגת"ם, שהם י"ב (12), ועם הכולל הם י"ג.

והם וא"ו שבגי' היא י"ג. ועליהם כתוב, קווּצותיו תלתלים. ואלו י"ג תיקונים בג' צדדי הראש, ימין ושמאל של הראש, ואחורי הראש, ד' בכל צד, ועם הכולל הם י"ג.

ולמעלה בראש, במחצית הראש, באמצע הראש, מתחלקים דרכים בשערות לל"ב (32) שבילים בחשבון יו"ד ה"א ה"א, ועם י"ג תיקונים שבשערות, שהם וא"ו, הם יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וכל השבילים הם בים, שהוא המוח, והם ל"ב נתיבות החכמה המאירים בבינה. ואלו התיקונים הם בראש של הגוף שבגן עדן. וכל התיקונים יש בו. עד כאן יראי אלקים.

השם הוי"ה במילוי אותיות א' הוא ז"א. נקרא אדם, משום שהוי"ה במילוי אותיות א', הוא בגי' מ"ה (45), כמספר אדם. והמספר הזה מתחלק לב' בחינות, לבחינת י"ג, וא"ו, ולבחינת ל"ב, יו"ד ה"א ה"א.

ההפרש שבהם הוא במציאות המלכות. כי הן המספר ל"ב והן המספר י"ג, שורשם הוא מד' אותיות הוי"ה, שהוא ג' קווים, יה"ו, ומלכות המקבלת אותם. אלא כשארבעה אלו נכללים זה מזה, יש שני אופני התכללות:

א. התכללות בפשיטוּת, שכל אחד מהארבעה נכלל מכל הארבעה, והם י"ו (16). ואופן זה, הוא ל"ב נתיבות החכמה, כי יש ד' פנים בכל חיה, הכלולים אלו מאלו, והם י"ו פנים. ויש ד' כנפיים בכל חיה הכלולות אלו מאלו, והם י"ו כנפיים. והם ל"ב.

והטעם שאנו מחשיבים הפנים בפני עצמם והכנפיים בפני עצמן, הוא כי שורש הכול הוא קו האמצעי, המייחד ומשלים הימין והשמאל, שהם י"ה, ומשפיע לה"ת. וקו האמצעי נקרא משום זה קו המידה, משום שהוא ו' ויוצא מהמידה, שהיא י', המסך.

ולפיכך נבחנות ב' בחינות י"ו, כי מצד ו' נבחנים י"ו פנים, ומצד י', המסך שבמלכות הדבוקה בו, נבחנות י"ו כנפיים.

ב. התכללות שכל אחד מהארבעה נכלל רק משלושה, משום שבבחינה זו נעלמת המלכות אפילו במלכות עצמה, כי אפילו במלכות אין יותר אלא רק ג' קווים, ומכ"ש בכל אחד מג' קווים, שאין יותר מג' קווים. וע"כ הם ד"פ ג', שהם י"ב. ועצמוּת המלכות נגנזת בא' שבמילוי וא"ו.

והתבארו שני אופני ההתכללות, שאם מחשיבים גם את המלכות בהתכללות, הם ד"פ ד', שהם י"ו, וי"ו שבפָנים עם י"ו שבכנפיים, הם ל"ב. ואם אין מחשיבים המלכות, הם ד"פ ג', שהם י"ב, ועם הכולל י"ג.

למה בל"ב שבילים מחשיבים את המלכות בהתכללות, ובי"ג אין מחשיבים את המלכות? שורש הדברים במוחין. כי יש בז"א ב' מוחין:

א. מוחין הנמשכים מאו"א, שהם ד' מוחין, חו"ב, ימין דדעת שהוא ז"א, ושמאל דדעת שהוא מלכות.

ב. מוחין מישסו"ת, שהם רק ג' מוחין חב"ד.

כי במוחין דאו"א מושפעים רק חסדים, והי', מלכות, אינה יוצאת מאויר שלהם. וע"כ יש בקו אמצעי שתי בחינות: ימין דדעת שהוא ז"א, ושמאל דדעת שהוא מלכות. משא"כ בישסו"ת, שהמלכות יוצאת מאויר שלהם, וקו האמצעי מייחד הימין והשמאל, להמשיך מהם חכמה, ע"כ נכללת המלכות ונעלמת בז"א במסך דחיריק, ואינה נראית בפני עצמה. ע"כ אין יותר מג' מוחין חב"ד.

ולפיכך נמשכים מהם שני מיני התכללות של ג' קווים ומלכות המקבלת אותם:

א. ההתכללות מצד המוחין דאו"א, שהם חסדים, שבהם נכנסת גם המלכות בהתכללות, ויש בכל אחד מהארבעה את כל הארבעה, והם י"ו בחינות. ועם י"ו כנפיים, הם ל"ב שבילים.

ב. ההתכללות הנמשכת מצד המוחין דישסו"ת, שהם חכמה, שבהם אפילו במוחין אין המלכות נבחנת למוח רביעי, ואין שם אלא ג' מוחין. ע"כ ההתכללות של הארבעה הנמשכת מהם, אין המלכות נכנסת בהתכללות, ואין שם אלא ג"פ ד', שהם י"ב, שעם הכולל הם י"ג. כחשבון וא"ו דהוי"ה.

ובראש יש דרכים לבנות ויש שערות. השערות משפיעות חכמה, דרכים לבנות משפיעים חסדים. כי אין החכמה מתגלה אלא עם דינים לרשעים, הרוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה. לפיכך השפעתם מחוברת בשערות. כי שערות הן מלשון סערות, שהן דינים.

אמנם דרכים לבנות שבין השערות, מורים על השפעת החסדים, שאין בהם דין, והם לבנים. ואע"פ שבז"א נבחנים חסדים לו"ק בלי ראש, אמנם החסדים המושפעים דרכים לבנות נבחנים לג"ר, משום שהם נכללים עם השערות, שיש בהם שפע החכמה.

ויש שתי השפעות בראש. השפעת החסדים, דרכים לבנות, והשפעת החכמה, השערות. השפעת דרכים לבנות נמשכת מאו"א, שבהם ד' מוחין. והשפעת השערות נמשכת מישסו"ת, שבהם ג' מוחין. ונמצא שהשפעת דרכים לבנות היא בל"ב שבילים, והשפעת השערות היא בי"ג תיקונים, שהם וא"ו.

ארבע אותיות הוי"ה הן כנגד ג' קווים, יה"ו, ומלכות המקבלת אותם, ה"ת. בארבעה תיקונים אלו יש שני מיני התכללות, שבהשפעת החכמה אין המלכות נכנסת בהתכללות, וכל אחד מהארבעה נכלל רק משלושה, והם וא"ו דהוי"ה, שהיא בגי' י"ג.

י"ג תיקונים הם התלויים משערות, כי השערות, שהן השפעת החכמה, שנמשכת מישסו"ת, אין המלכות נכנסת שם בהתכללות, ואין שם אלא י"ג תיקונים, שלושה בכל צד מארבעת הצדדים, שעם הכולל הם י"ג. והם וא"ו דהוי"ה שבגי' היא י"ג, הרומזת לי"ג תיקונים אלו. וכל זה בשערות, שהן השפעת החכמה הנמשכת מישסו"ת.

אמנם בדרכים לבנות, בלבן שבין השערות, ששורשן הוא השביל הלבן שבאמצע הראש, שמשם מתחלקות השערות לימין ולשמאל, שהיא השפעת החסדים הנמשכים מאו"א עילאין, נכנסת המלכות בהתכללות ארבעת התיקונים. וכל אחד מהארבעה נכלל מכל הארבעה, שהם י"ו, אשר י"ו פנים וי"ו כנפיים הם ל"ב.

ולמעלה בראש, במחצית הראש, בשביל הלבן החוצה את שערות הראש באמצע הראש, מתחלקים דרכים בשערות לל"ב שבילים בחשבון יו"ד ה"א ה"א, כי להיותם השפעת החסדים מאו"א עילאין, ע"כ המלכות נכנסת בהתכללות ארבעת התיקונים, והם י"ו פנים וי"ו כנפיים, שהם ל"ב שבילים. והם כחשבון יו"ד ה"א ה"א, שהן בגי' ל"ב.

כמו שבשם הוי"ה יש ב' בחינות י"ג ול"ב, שהם וא"ו דהוי"ה ויו"ד ה"א ה"א. שהמוחין דז"א, הם בב' בחינות, או"א וישסו"ת. וכך התכללות הקווים באים בב' בחינות, שמצד או"א עילאין הם יו"ד ה"א ה"א, שהם בגי' ל"ב שבילים. ומצד ישסו"ת הם וא"ו, שהיא בגי' י"ג. ובשערות מאירה וא"ו, ובהתחלקות השערות ובדרכים הלבנות שבין השערות מאירים יו"ד ה"א ה"א.