מסִפרו של קַרְטָנא הרופא

[מספרא דקרטנא אסיא]

248. ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו יְלֵל ישׁימון. ודאי שאח"כ עשה לכל אלו הקליפות שבמדבר ובישימון, שיהיו כולן משועבדות לישראל. הפסוקים, שעד כאן היו כתובים באותו ספר של הרופא, הנקרא קַרְטָנא. ואח"כ היה רושם בפסוק הזה כל השמירה, שרופא חכם צריך לעשות לחולה בבית משכבו. שמדרך הרופא לרשום לפניו תחילה את המצב, שמצא בו את החולה, ואח"כ רושם הרפואות.

וכן היו מסודרים כאן באותו ספר אלו הפסוקים, שבתחילה הזכיר הספר את הפסוקים, ימצאהו בארץ מדבר, המצב שבו נמצא החולה. ואח"כ, היה רושם בפסוק הזה שאח"כ, שכתוב בו כל השמירה שרופא חכם צריך לעשות לחולה השוכב בבית חוליו, בבית אסירי המלך, שהם חולים ממה שאינם יכולים לעבוד את אדון העולם.

249. וכך היה כתוב שם בספר. כשהולך רופא חכם אל חולה, ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון, כי המחלות השורות עליו מושיבות אותו בבית האסורים של המלך, במדבר בישימון. ואין לומר, כיוון שהקב"ה ציווה לתפוס אותו בבית האסורים, לא ישתדל אדם אחריו להחזיר אותו בתשובה. שהרי דוד אמר, אשרי משכיל אֶל דל. אותו חולה השוכב בבית חוליו הוא דל. ואם חברו רופא חכם הוא, הקב"ה נותן ברכות לכל מי שישתדל בו.

250. והרופא ההוא, ימצאהו בארץ מדבר, ששוכב בבית חוליו. ובתוהו ילל ישימון, שהמחלות מצרות אותו. מה הוא צריך לעשות? יסובְבֶנְהו, יסובב סיבות ויביא עילות וסיבות, כדי שימנע ממנו אלו הדברים שמזיקים אותו, ויקיז לו דם, ויוציא ממנו הדם הרע.

יבונְנֵהו, יסתכל ויבין המחלה ממה הייתה, ויסתכל שלא תתרבה המחלה, וימעט אותה. ואח"כ, יִיצְרֶנהו כאישון עינו, כדי שיהיה נשמר כראוי באלו המשקים, ובאלו הרפואות הצריכות לו, שלא יטעה בהן. שאם יטעה אפילו בדבר אחד, וימות, הקב"ה מחשיב אותו הרופא, כאילו שפך דם והרג אותו.

251. משום שהקב"ה רוצה, שאע"פ שאותו האדם הוא בבית האסורים של המלך, והוא אסור בבית האסורים, שאינו יכול להתיר את עצמו, ישתדל עליו אדם, ויעזור לו לצאת מבית האסורים.

ומכאן, שהקב"ה דן דינים של בני העולם למעלה, הן למוות, הן לעקור אותו מהשורש, אותו ואת בניו, הן לעקור אותו, שלא יהיה לו בנים, הן להעניש אותו ברכושו, ולתת אותו בבית האסורים. מי שנגזר עליו לעונש רכוש, נופל בבית חוליו, ואינו נרפא עד שייתן כל מה שנגזר עליו. אחר שנענש בכספו, ונתן כל מה שנגזר עליו, אז הוא נרפא ויוצא מבית האסורים. וע"כ צריכים להשתדל עליו, שייתן עונשו וייצא מבית האסורים.

252. מי שנגזר עליו לעקור אותו מהשורש, תופסים אותו ונותנים אותו בבית האסורים עד שנעקר מכל, עד שימות הוא ובניו. ולפעמים נעקר מאיבריו או מאחד מהם, ובזה מתכפר לו. ואח"כ מוציאים אותו מבית האסורים. מי שנגזר עליו למות, מת. ואילו ייתן כל כופר וכל כסף שבעולם, אינו ניצל.

253. וע"כ צריך לרופא חכם, שישתדל עליו. אם יכול לתת לו רפואת הגוף, טוב. ואם לא, ייתן לו רפואה לנשמתו, וישתדל על רפואת הנשמה. וזהו הרופא, שהקב"ה ישתדל עליו, לברך אותו בעוה"ז ובעוה"ב.

254. אמר רבי אלעזר, עד עתה לא שמעתי מהרופא הזה, ומהספר הזה. חוץ מפעם אחת, שאמר לי סוחר אחד, ששמע מאביו, שרופא אחד היה בימיו, שבשעה שהיה מסתכל באדם כשהוא בבית חוליו, היה אומר, זה חי וזה מת. והיו אומרים עליו שהוא צדיק אמת ירא חטא. וכל מה שהחולה לא היה יכול להשיג מה שצריך, היה הוא קונה ונותן משלו. והיו אומרים שאין חכם בעולם כמוהו. ובתפילתו היה עושה יותר, ממה שהיה עושה בידיו. ונראה לנו, שזה היה אותו הרופא.

255. אמר אותו סוחר, ודאי שהספר של אותו הרופא הוא בידי, שירשתי אותו מאבי אבא, וכל דבריו של אותו ספר כולם התייסדו על סודות התורה, וסודות סתומים מצאתי בו. ודברי רפואה הרבה, שהוא אמר עליהם, שאינו ראוי לפעול עימהם, אלא אם הוא ירא חטא.

256. והרפואות הכתובות שם, הן ממה שהיה עושה בלעם, שהיה לוחש לחשים על המחלה, והיה אומר בפיו, ומיד מתרפא. וכולם מבוררים באותו ספר, ואומר, זה אסור להשתמש בו, וזה מותר להשתמש בו למי שהוא ירא חטא. כי מחלות הרבה, אמר, שהרפואה שלהן תלויה בלחש הפה. והן מצד נחש, ומהן מצד קסם. וכל אלו שאסור לומר בפה, ואסור לעשות מעשה, היה אומר שם. עד שמצאתי על מחלות ידועות, שצריך לומר כך, ולנדות בנידוי ובחרם, על אותה מחלה. והיא פליאה גדולה לנו.

257. אמר רבי אלעזר, אם יהיה אצלנו אותו ספר, נראה מה הוא אומר. ואני אמסור לו הבטחה, ע"מ להראות לרבי שמעון, לאבי. אותו ספר היה בידי י"ב חודש, ומצאתי בו אורות עליונים ומכובדים, כשהגעתי לאלו הסודות שהיו מבִלעם, נפלאתי.

258. יום אחד לחשתי במקום אחד, והיו האותיות עולות ויורדות. עד שראיתי בחלום, ואמר לי, מה לך להיכנס בגבול שאינו שלך. ואינו צריך לך. והקצתי. והיה רע לפניי, להיפרד מהספר, משום הסודות הסתומים שהיו בו.

259. בסודות של בלעם מצאתי מאלו שמות המלאכים, ששלח אליו בלק, ולא היו מסודרים על תיקונם כראוי. אבל כמה מיני רפואה מצאתי בספר הזה, שהם מתוקנים על תיקוני התורה, ועל הסודות הסתומים שבה, וראיתי שהם בחסידות, ובתפילות ובבקשות להקב"ה.

האם היה עושה רפואה בדברי תורה, או בסודות התורה? לא, כי אסור לעשות כך, אלא היה אומר סודות התורה, וע"פ הסוד ההוא היה ממציא סודות של רפואה כאלו, שמעולם לא ראיתי כמוהם. אמרתי, ברוך הרחמן, שהחכים את בני אדם מהחכמה שלמעלה.

260. ומאלו הדברים של בלעם לקחתי. וראיתי בהם, שלא היה בעולם חכם בכשפים כמוהו. אמרתי, ברוך הרחמן שביטל הכשפים מהעולם, שלא יטעו ויסירו בני אדם, מאחר יראתו של הקב"ה.