הכוכבים

831. רבי אלעזר ורבי אבא היו יושבים לילה אחד. כשהחשיך הלילה נכנסו לתוך גן שעל הים של טבריה. בתוך כך ראו ב' כוכבים שנוסעים זה מכאן וזה מכאן, ונפגשו זה בזה ונסתרו.

832. אמר רבי אבא, כמה גדולים מעשי הקב"ה בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת. מי יכול לדעת באלו שני הכוכבים שיצאו זה מכאן וזה מכאן, ונפגשו זה עם זה ונסתרו. אמר לו רבי אלעזר, והאם לא ראינו אותם? הרי הבטנו בהם והבטנו בכמה מעשים אחרים שהקב"ה עושה תמיד.

833. כתוב, גדול אדונינו ורב כוח. גדול ורב ועליון הוא הקב"ה. האם איני יודע שהקב"ה הוא גדול ורב כוח, מהו השבח של דוד כאן?

834. אלא בכל מקום דוד אומר, גדול הוי"ה. וכאן אומר, גדול אדונינו. אלא שאומר, גדול ה' ומהולל מאוד, אומר במדרגה העליונה, בז"א. וכאן שכתוב, גדול אדונינו, אומר במדרגה התחתונה, מלכות, שהוא אדון כל הארץ.

כתוב למעלה מהפסוק הזה, מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא. אם כל בני העולם מיום שנברא האדם יתקבצו למנות הכוכבים, לא יוכלו, כמ"ש, וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם. והקב"ה מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, משום שכתוב, גדול אדונינו ורב כוח. כמו שאין מספר לכוכבי השמיים חוץ מהקב"ה, אף כך הוא, כתוב בו, לתבונתו אין מספר.

הכוכבים נמשכים משמאל, וע"כ אינם מאירים אלא רק בלילה. והחומר של הכוכבים חשוך ועבה, אלא שמקבלים אור מהמלכות דאצילות. העוביות של הכוכבים באה מג' בחינות דין, מדינים דדכורא, הנמשכים משמאל, ומדינים דנוקבא, הממותקת בבינה, ומדינים דנוקבא מצ"א. הדינים דנוקבא, נמשכים מדרום, ימין, שבחולם. והדינים דדכורא נמשכים מצפון, משמאל שבשורוק.

ונאמר, ראו ב' כוכבים שנוסעים זה מכאן וזה מכאן, שכוכב אחד נסע מצד דרום, שבו דינים דנוקבא, וכוכב אחד נסע מצד צפון, שבו דינים דדכורא, ונפגשו זה בזה ונעלמו. כי דינים דנוקבא ודינים דדכורא הפכים זה לזה, וכשנפגשים במקום אחד, מבטלים זה את זה.

גדול אדונינו, אומר במדרגה התחתונה, שהוא אדון כל הארץ. שמדרגה זו, המלכות, מונה מספר לכוכבים. כי מספר, הארת החכמה, ועל זה אומר דוד, גדול אדונינו ורב כוח. כי הארת החכמה מגולה רק במלכות. והקב"ה, המלכות, מונה מספר לכוכבים, כי גדלות נמצא רק באדוננו, המלכות.

והרי הכתוב מסיים, ולתבונתו אין מספר. האם משמע שגם במלכות אין מספר? לאחרים חוץ ממנו אין מספר לתבונתו, אבל במלכות עצמה יש מספר.

835. המוציא במספר צבאם. הצבאות והמחנות והכוכבים, הקב"ה הוציאם כל אחד בשם, איש מהם לא נעדר. בכל הכוכבים והמזלות של כל הרקיעים התמנו נגידים ופקידים לשמש העולם, כל אחד כראוי לו, ואין לך עשב קטן בכל העולם, שאינו שולט עליו כוכב ומזל ברקיע, ועל הכוכב ההוא יש ממונה אחד המשמש לפני הקב"ה, כל אחד כראוי לו.

836. כל הכוכבים שברקיעים, כולם משמשים על עוה"ז, וכולם ממונים לשמש כל דבר לאותם שבעוה"ז. ואינם צומחים ואינם גדלים, עשבים ואילנות ודשאים ועשבי השדה, חוץ מאשר במראה הכוכבים, העומדים עליהם ונראים עליהם פב"פ, כל אחד כמו שראוי לו.

הצמיחה והגידול של העשבים והפירות באים מהארת החכמה שבשמאל. ואע"פ שעצם הפירות הם מהחסדים שבימין, עכ"ז, אם השמאל אינו מאיר עליהם, אינם צומחים ואינם גדלים. ולפיכך צריך כל עשב כוכב פרטי, שיאיר בו הארת השמאל הראויה לבחינתו, ואז הוא צומח וגדל.

והארת החכמה שבשמאל נקראת מראֶה או ראייה, שמקורה במלכות. וכמו שהמראה שבמלכות דאצילות, מקורה מבינה, ואח"כ לז"א, ואח"כ למלכות, כן הוא בכוכבים המצמיחים ממראה שלהם בעשיה, שכל אחד מקבל ממלאך שביצירה ומשרף שבבריאה, שהוא עומד ומשמש לפני המלכות שבאצילות.

השרף שבבריאה משמש לפני הקב"ה, המלכות, ומקבל ממנה. והוא משפיע למלאך שביצירה, וממנו אל הכוכב שברקיע של עשיה, והוא מצמיח בכוחו זה את העשב שבעשיה. ואינם צומחים ואינם גדלים, חוץ מאשר במראה הכוכבים הנראים עליהם פב"פ, כי הצמיחה באה רק מבחינת המראה שנראה עליהם, מהארת החכמה, הנקראת מראה וראייה.

837. רוב מחנות הכוכבים והמזלות, יוצאים כולם בתחילת הלילה עד שלוש שעות חסר רבע. משם והלאה אינם יוצאים אלא רק כוכבים קטנים. ואלו הכוכבים, כולם אינם משמשים לבטלה ואינם נראים לבטלה.

ויש כוכבים המשמשים כל הלילה, כדי להצמיח ולגדל כל אלו הדברים שהתמנו עליהם. ויש כוכבים המשמשים עד חצות לילה, ומצמיחים ומגדלים מתחילת הלילה עד השעה ההיא כל אלו הדברים שהתמנו עליהם.

ויש כוכבים המשמשים זמן מועט מלילה, שאחרי שהם נראים עם אותו עשב או אותו דשא, נשלם מיד שימושו, ואינו צריך יותר לשמש בלילה ההוא, שהרי הם אינם עומדים לבטלה. וכיוון שגמרו שימושם אינם נראים יותר בעוה"ז, ונכנסים למקומם.

12 שעות הלילה מתחלקות בב' אופנים:

א. לג' אשמורות כנגד ג' קווים, שבכל אשמורת ד' שעות, כנגד חו"ג תו"מ. והן י"ב.

ב. לד' אשמורות, כנגד חו"ג תו"מ, שבכל אשמורת ג' שעות כנגד ג' קווים, והן 12 שעות. ובכל קו, בכל שעה, כלולות ד' אשמורות חו"ג תו"מ, שהם ד' רבעים שבכל שעה. ונמצא י"ב רבעי שעה בכל אשמורת מד' האשמורות. כלומר, ג' קווים שבכל קו יש חו"ג תו"מ.

אנו מבחינים ג' קווים לפי עצמם, שהם ב' קווים עליונים בג"ר וקו האמצעי בו"ק. שבג' קווי חב"ד יהיו חו"ב ג"ר, ודעת ו"ק. ובג' קווי חג"ת יהיו חו"ג ג"ר, ות"ת ו"ק. ובג' קווי נה"י יהיו נו"ה ג"ר ויסוד ו"ק. כי כך יצאו ג' קווים בשורשם בבינה, שב' קווים ימין ושמאל, חולם שורוק, הם בינה עצמה, ג"ר, אבל קו אמצעי מז"א שעלה לבינה, ו"ק.

ולפיכך כאן בג' שעות שבתחילת הלילה, אשמורת א', חסד, שבו ג' קווים, שהם ג' שעות, וכל שעה כלולה מד' רבעים חו"ג תו"מ, נבחן, שהשעה השלישית מאשמורת א', שהיא קו האמצעי, חסרה מלכות.

כי כך נבחן בכל מדרגה, שהמלכות של אותה מדרגה, מנעולא, גנוזה בג"ר באותה מדרגה, בב' קווים העליונים. והו"ק של אותה מדרגה, קו האמצעי, חסרה המלכות, כי מסיימת במפתחא, עטרת יסוד, וחסרה מלכות.

רוב מחנות הכוכבים והמזלות, יוצאים כולם בתחילת הלילה עד שלוש שעות חסר רבע, שהם אשמורת א', מד' אשמורות חו"ב תו"מ, שהוא חסד, ובו ג' שעות חסר רבע, י"א רבעים, ורבע הרביעי מקו האמצעי חסר. ומתוך שהם מחסד, הם כוכבים גדולים.

משם והלאה אינם יוצאים אלא רק כוכבים קטנים. כל אותם השייכים לג' אשמורות אחרות, גבורה ות"ת ומלכות, הם קטנים ביחס הראשונים שהם מבחינת חסד, אשמורת א'.

ויש כוכבים המשמשים כל הלילה, שנמשכים מכל ד' האשמורות והם גדולים כראשונים מאשמורת א', אלא שהם מועטים, ורובם הם נמשכים מאשמורת א' לבד. ומשמשים כל הלילה, כי יש בהם כל ד' האשמורות חו"ב תו"מ.

ויש כוכבים המשמשים עד חצות לילה, כי יש בהם רק ב' האשמורות הראשונות, חו"ג, וחסרים ב' האשמורות האחרות, ת"ת ומלכות, שמחצות והלאה. וגם אלו גדולים אלא מועטים.

ונודע שאע"פ שג"ר דחכמה אינם מאירים בעולמות, אלא רק ו"ק דחכמה, מ"מ תחילה יוצאות גם ג"ר דחכמה, כי אי אפשר שייצאו ו"ק דחכמה בחיסרון של ג"ר. אלא אחר שהג"ר הספיקו להוציא את הו"ק דחכמה, תכף נעלמים. ע"כ נאמר, שיש כוכבים המשמשים זמן מועט מלילה, שאחרי שהם נראים עם אותו עשב או אותו דשא, נשלם מיד שימושו. כי כיוון שהספיקו לגלות מהם הו"ק דחכמה, כבר השלימו שימושם, ומיד נעלמים.

838. בספר של חכמה העליונה של בני קדם, אומרים על כל אלו כוכבי השרביט, ששולחים אחריהם שרביט ברקיע, כלומר שזנב ארוך של אור דבוק ויוצא מאותם הכוכבים. אומרים, שיש מאלו כוכבי השרביט עשבים בארץ הנקראים סם חיים. ואבנים יקרות יש בארץ. וזהב שחוט הגדל בתוך הרים הרמים במעט מים, שהם חסדים מקו האמצעי, המכסים עליו ואינם מכסים, המכסים אותם מבחינת ג"ר דג"ר, ואינם מכסים מו"ק דג"ר, אלא שנמשכים עליו. וכוכבי השרביט שולטים על כל אלו, ואלו גדלים על ידיהם.

839. וכל התיקון והגידול שלהם אינו אלא במראה ובנוגה של השרביט ההוא שהכוכב משלח ברקיע, ואז מיתקנים כל אלו הדברים.

840. מיני מחלות יש בבני אדם. ונראה שהם מחלת המרה, שפניהם משתנים לירוק, שהרפואה שלהם אינה תלויה, אלא במראֶה אחד של ברזל קליל הנוצץ לעיניים, כלומר מראה העשוי מברזל מלוטש. ויש לבעל המחלה להסתכל בו, ואינו מתרפא עד שמעביר המראה לצד זה ולצד זה, והמראה יושיט ניצוץ ברק כעין שרביט על הפנים שלו. ובהגשה ההיא של הברק הנוצץ לעיניים, באה לו הרפואה.

אף כך, כל אלו שכוכבים אלו שולטים עליהם, אין להם תיקון וגידול במה שנראים, אלא רק בהתפשטות ההיא של השרביט, ובזה הם מיתקנים במראֶה, בגוון, בכוח, כמו שראוי להיות.

כוכב השרביט הוא הכוכבים הנמשכים ממנעולא של המלכות דצ"א, ונקראים ג"כ כוכב השביט, ואין השגה במנעולא. ועכ"ז הם נושאים בתוכם התיקון של מנעולא, שהוא ריבוי האורות הנמשכים ע"י כוח המנעולא שבהם, שזה הזנב הארוך של אור הנוצץ מהם.

ואלו העשבים הנקראים סם חיים, ואבנים טובות וזהב שחוט, גם בהם מעורב כוח המנעולא, וע"כ אין תיקונם אלא ע"י כוכבי שרביט.

והם אינם מתוקנים במראה מן הכוכבים, שהוא חכמה, הנקראת מראה, משום שיש בהם כוח המנעולא, שאינה מקבלת מראה, ואינה מתוקנת ממנו, אלא רק בהתפשטות ההיא של השרביט, בריבוי האורות הנמשכים בכוכב השרביט עליהם.

ובזה הם מיתקנים במראה, בגוון, בכוח. כי מצד שהמנעולא נעשה לגורם לריבוי האורות הללו בעליונים, מיתקנת גם היא באותם האורות, הנקראים מראה וגוון וכוח, וכוכב השרביט משפיע על העשבים והאבנים היקרות למטה.

841. בחכמה של אבנים טובות, אם היה חסר מהם הנוגה של התנוצצות והתלהטות של כוכבים ידועים, לא היו גדלים ולא היו מתוקנים לעולם, משום שיש בהם כוח המנעולא. והכול תיקן הקב"ה לתיקון העולם, כמ"ש, להאיר על הארץ, שבכל מה שצריך בעוה"ז לתקן אותו, הם מאירים ומתקנים.

842. כתוב, ועשית קרסי נחושת חמישים. וכתוב, ועשית חמישים קרסי זהב. מי שלא ראה אלו הקרסים במשכן, לא ראה אור הכוכבים שברקיע, משום שבמראה ובאופן של הכוכבים, היו דומים קרסי המשכן לכל מי שהסתכל בהם.

843. כוכבים יש ברקיע, שהם יוצאים מרקיע, שכל הכוכבים אחוזים שם, שהוא הרקיע השני, שבו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות קבועים. והרקיע הזה הוא הרקיע השלישי היוצא ממנו. ברקיע ההוא יש מאה חלונות חפורים, מהם לצד מזרח, ומהם לצד דרום. ובכל חלון כוכב אחד.

844. וכשהשמש הולך באלו חלונות וחפירות שברקיע ונוצץ בהתנוצצות, יוצאים אלו הכוכבים להתנוצץ מהתנוצצות ההיא של השמש, ונצבעים, מהם אדום כעין הנחושת, ומהם ירוק כעין הזהב. וע"כ אלו אדומים ואלו ירוקים. חמישים כוכבים הם באלו חמישים חלונות, וחמישים הם באלו החלונות האחרים. שבצד מזרח הם ירוקים, ולצד דרום הם אדומים, בהם נאחז סיום המשכן.

אלו הכוכבים והחלונות הם הקרסים והלולאות שבמשכן. כי החלון יש בו חלל כמו הלולאות. והכוכבים, שהם הקרסים, נעוצים בהם. ונבחן שתי לולאות כנגד כל חלון. והם מאה קרסים, חמישים קרסי זהב שבעשר יריעות שֵׁשׁ, וחמישים קרסי נחושת שבעַשְׁתי עשרה (11) יריעות עיזים, שהם מאה הכוכבים. מהם אדום כעין הנחושת, שהם חמישים קרסי נחושת. ומהם ירוק כעין הזהב, שהם חמישים קרסי זהב.

בצד מזרח הם ירוקים כזהב. והמזרח כולל בתוכו גם המערב, כי יש שתי מחברות בנות חמישה יריעות, המחברת האחת לצד מזרח והמחברת השנייה לצד מערב. ומשום שמזרח הוא השולט, מזכיר רק הצד המזרחי.

ולצד דרום הם אדומים, שהם קרסי נחושת, וכולל עימו גם צד צפון, כי גם כאן יש שתי מחברות, אחת בת חמש יריעות, ואחת בת שש יריעות. וע"כ המחברת האחת היא לצד דרום והשנייה לצד צפון. ומשום שהדרום הוא השולט, ע"כ מזכיר רק צד דרום.

עשר יריעות שש בקרסי זהב, שהם עיקר המשכן, במזרח ובמערב של הרקיע, ועשתי עשרה יריעות עיזים בקרסי נחושת, שהם רק לאוהל על המשכן, לשמירה, הם בדרום צפון של הרקיע. כי מדובר ברקיע השלישי, ת"ת, שבו גנוז המנעולא, להיותו קו האמצעי. ונודע שבכל מדרגה יש ג' קווים, וכשמחלקים המדרגה לג"ר וו"ק, נבחן שהמנעולא גנוזה בג"ר, ובו"ק משמשת המפתחא. וע"כ יש הארת החכמה רק בו"ק ולא בג"ר. גם נודע שב' הקווים ימין ושמאל נבחנים לג"ר כלפי קו האמצעי, שהוא ו"ק אליהם.

ולפיכך בדרום ובצפון של הרקיע השלישי, קו אמצעי, גנוז בהם המנעולא מתחתיהם, ואין הארת חכמה יכולה להאיר בהם. ומשום זה, עשתי עשרה יריעות עיזים, שעיזים מורה על דין העז שבהם ממלכות דצ"א, המנעולא, וע"כ נתקנו רק לשמירה על המשכן. וע"כ הם בחינת קרסי נחושת, שהם אדומים כנחושת, הרומזת על דין. ואע"פ שאין הדינים פוגמים מלמטה למעלה, עכ"ז נחשבים לדין, משום שאין בהם הארת החכמה.

אבל מזרח מערב של הרקיע השלישי, שהוא קו אמצעי שבת"ת ובו"ק שבו, אין שם מנעולא אלא מפתחא. וע"כ הם ראויים לקבל הארת החכמה, שהוא זהב, והם ירוקים מצד קו האמצעי, מזרח, שצבעו ירוק כנודע. וע"כ הם קרסי זהב.

ונאחז סיום המשכן בכוכבים האדומים, שהם קרסי נחושת, עשתי עשרה יריעות עיזים, שסיום המשכן, המלכות דצ"א, מנעולא, נאחז וגנוז בהם.

845. בכל אלו הכוכבים היוצאים מהרקיע ההוא, מתערבים בהם כוכבי לילה, ונוצצים ולוהטים ושולטים בעוה"ז. מהם שולטים על נחושת, ומהם על זהב ירקרק, ומיתקנים וגדלים על כוחם.

846. אלו הכוכבים שולטים בכ"ה (25) וחצי נקודות של הלילה, שהם רגעי השעה. והם מגדלים נחושת, והם אדומים ולוהטים ונוצצים. וכשהם מושיטים ג"פ התנוצצות לצד מזרח, או ה"פ או שבע פעמים, מלכי העמים יבואו על הצד ההוא, וכל העושר והזהב יסתלקו מהצד ההוא.

ואם ההתנוצצות היא פעם אחת, פעמיים, ד"פ, שש פעמים, בזה אחר זה, אימה ופחד ייפלו ויִישְׁרו על הצד ההוא. ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, דופק ההתנוצצות ושוקט, תתעוררנה מלחמות ולא יעשו. כי בזמן ההוא יש התעוררות לפני הקב"ה בממוני העולם השולטים על שאר העמים. וכן כעין זה בצד האחר, מערב.

אלו שבצד דרום כוללים ג"כ אלו שבצד צפון, להיותם ב' מחברות, אחת בת חמש יריעות לדרום, ואחת בת שש יריעות לצפון. וכשאנו מחלקים ביניהם חמישים הקרסים, נמצאים כ"ה קרסים לצד דרום וכ"ה קרסים לצד צפון, אמנם גנוזה בהם נקודת המנעולא, שהיא מלכות דמדה"ד הגנוזה בין שניהם, וע"כ נבחן שהנקודה נחלקה לב' חצאים, חציה לדרום, ויש בדרום כ"ה וחצי נקודה, וחציה לצפון, ויש גם בצפון כ"ה וחצי נקודה.

אם תחולק שליטת ק' (100) הכוכבים ל-12 שעות הלילה, יהיו נ' (50) בדרום ובצפון עד חצות, להיותם ב' קווים ימין ושמאל הלילה, ונ' במזרח ובמערב, שהם קו אמצעי, מאירים מחצות והלאה. ואלו חמישים הכוכבים בדרום ובצפון, מתחלקים בשליטתם לב' חלקים, שבכל אחד כ"ה וחצי נקודות. הם מאירים ברגעים של השעה, באופנים שונים בזה אחר זה. והם מגדלים נחושת, והם אדומים מכוח הדין.

כשהכוכבים בדרום, השולטים בכ"ה וחצי נקודות, עם הארת המנעולא, מושיטים ג"פ התנוצצות, מג"ס חג"ת שבהם, אשר בת"ת שבהם הוא מקום המנעולא להיותם בחינת ג"ר של הרקיע. וההתנוצצות הזו מגיעה לצד המזרח, קו האמצעי, הו"ק של הרקיע, ששם מקום הארת החכמה, שהיא העושר והזהב. אז כל העושר והזהב יסתלקו מהצד ההוא. כי בכל מקום שמגיעה התנוצצות המנעולא תכף מסתלקים משם כל האורות.

ונאמר, שהם מושיטים ג"פ התנוצצות לצד מזרח, או ה"פ או שבע פעמים. שחמש הוא הוד, ששם משכן כל הדינים. שבע, מלכות, ששם מקום הדינים בעצם.

ואם ההתנוצצות היא פעם אחת, פעמיים, ד"פ, שש פעמים, בזה אחר זה, אימה ופחד ייפלו ויישרו על הצד ההוא. התנוצצות אחת היא חסד. שתיים גבורה. ארבע נצח. שש יסוד. וכיוון שחסר שם ת"ת והוד ומלכות, שהם מקומות הדין, ע"כ אימה ופחד ייפלו ויישרו על צד ההוא. שאע"פ שמקומות הדין לא התנוצצו, עכ"ז יש בהם התכללות מהדינים. וע"כ ייפלו עליהם אימה ופחד. אבל האורות לא יסתלקו.

ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, דופק ההתנוצצות ושוקט, זה מורה שהדין דמנעולא אינו נקלט שם, כי ע"כ מתנוצץ ודועך, וזה אינו מפיל אפילו פחד ואימה, אלא זה מורה, שהדין עתיד להיקלט בהם ויהיו מלחמות, אבל עתה עוד לא נעשו. כי מורה, שיש רק התעוררות לעשות הדין בממונים של העמים, אבל לא עתה. וכן בס"א, בצד מערב, אם התנוצצות כ"ה וחצי נקודות תגיע לשם, יהיה שם ג"כ כמו בצד מזרח.

ומשמיענו בזה, שאע"פ שהמנעולא גנוז בדרום ובצפון, מ"מ אינו פוגם שם להיותו שם למטה מהן. ואין הדין פוגם מלמטה למעלה, ועיקר הפגם הוא משם ולמטה, למזרח ולמערב, כל עוד שאינו גנוז כהלכה.

847. כתוב בדניאל, יהי שם האלוה מבורך מן העולם ועד העולם. והכול הוא ברשותו, והוציא את עמו הקדוש מכוח ומרשות הכוכבים והמזלות, משום שהם אלוהים אחרים. ולא באלה חֵלק יעקב, כי אם ביוצר הכול הוא חלקו.

העמים עכו"ם מקריבים קורבנות אל הכוכבים, להסיר הדינים מהם, כמו שאין מושל עליהם ויכולים להשפיע ככל אשר יחפצו. אבל ישראל אין מאמינים בכוחות הכוכבים, ואינם פונים אליהם, אלא ליוצר הכול, שהוא מסדר המערכות ומפעיל אותם כחפצו.

848. יש רקיע למעלה על כל אלו הרקיעים, הרקיע דבינה, למעלה משבעה רקיעים, חג"ת נהי"מ, שעליו כתוב, מבטן מי יָצא הקרח, והוא נסתר וגנוז. וחותָם טבעת המשכן שולט על הרקיע הזה. משכן העליון, בינה. וחותם טבעת, מלכות דמדה"ד, הגנוז ברקיע הזה, שהיא גורמת לו להיות נסתר וגנוז ולא ידוע.

והרקיע הזה נקרא חדר המשכן, החדר של משכן העליון. וברקיע הזה יש כל אלו מאה החלונות, שמצד זה ומצד זה, שממנו הם נמשכים לרקיע השלישי שלמטה. והוא אוחז כל אלו הסדרים של משכן התחתון, המלכות. שישה חלונות גדולים מכולם, חג"ת נה"י, ואחד סתום, כנגד חותם הטבעת, שהוא המלכות דמנעולא, השולטת עליהם, המעלימה ומכסה אותם מהשגת התחתונים.

849. חלון אחד, משבעה חלונות הגדולים, נקרא חלון זוהר, חסד, ובו יוצא כוכב אחד הנקרא לחכמים יד. וזהו כוח ההיתוך המתיך למטה, להוציא הדינים שבו, בשליטת יהודה, ולא שיש לו חלק בו, כי אין לשבטי ישראל חלק ונחלה בכוכבים, לעבוד אליהם. אלא ששבט יהודה שולטים על הדינים האלו ולא הם עליו.

850. וכשהיטו בני יהודה דרכם מאחר הקב"ה, והלכו לדעת אחר החלון הזה והכוכב הזה, ואמרו שהוא היד המנצח לשאר העמים, שכתוב בו, ידךָ בעורף אויביך, והלכו אחריו ועבדו לו בשימוש ובעבודה, כמ"ש, ויעש יהודה הרע בעיני ה'.

851. הכוכב הזה כשיוצא הוא פושט יד אחת, חסד, יד ימין, בחמש אצבעות חג"ת נ"ה שבו, ומאיר ומתנוצץ באותו החלון. בעלי הקסמים והכישוף יראים ממקום זה, משום שבשעה שזה שולט, כל הקסמים והמכשפים מתבלבלים, והכישוף אינו מצליח בידיהם.

כי יד ימין שהיא חסד, קו ימין הנמשך מנקודת החולם, שבה הייתה עליית המלכות לבינה. וע"כ דין המלכות הזו שעלתה שם מבלבל המכשפים, שהם נמשכים מקו שמאל, וכל מעשיהם מהארת קו שמאל.

852. כיוון שהרקיע הזה הוא נסתר בבינה, איך יודעים אותו המכשפים עד שיתבלבלו ממנו? אלא שיש להם סימן בחיצוניות הקדושה, שמשם יודעים שהכוכב הזה שולט, והם יראים תמיד ממנו, והקסמים והכשפים אינם מצליחים בידיהם. וע"כ יש זמנים שאנשים מצליחים בו, ויש זמנים שאינם מצליחים בו.

ומשום זה מתמעטים בעלי הקסמים והכישוף מהעולם, מפני שאינם יודעים השורש, כשרואים שהכישוף אינו מצליח בידיהם. וע"כ המכשפים הראשונים היו יודעים השורש, שמסתכלים בסימן ההוא שבחיצוניות הקדושה שהיו יודעים.

853. חלון שני, גבורה, נקרא חלון הציפורן, משום שהוא כעין הציפורן. קו השמאל המכונה ציפורן. ובו יוצא כוכב אחד, הנקרא לחכמים צפעון. מפני שהוא שולט בשליטת דין חזק, בראש ובזנב שלו, וכמו צפעון אורב להרג. דינים הקשים של קו שמאל דבינה הנמשכים למטה, כל עוד שאינו מתייחד עם קו הימין, נקודת השורוק.

854. מחלון ההוא יוצאים למטה שש מאות אלף ריבוא (6,000,000,000) רוחות השולטים על ציפורני בני אדם, בשעה שהם נזרקים בגלוי, בזה עושים כשפים וקסמים כל אלו היודעים בהם. בעת ההיא שהכוכב הזה שולט, כל אלו הזורקים ציפורניהם או עושים כשפים בהם, גורמים מוות לכל העולם. והכשפים שהם עושים מצליחים בידיהם.

855. חלון שלישי, ת"ת, חלון החושן. ובו יוצא כוכב אחד ונקרא נוגה הנר. התנוצצות הנוצצת והעומדת על כל רוח, ומנוחה והצלה בו, להיותו קו אמצעי המייחד ימין ושמאל יחדיו, ומסיר בזה כל הדינים שבהם. אין בו קטרוג כלל, כשהוא שולט. כל נחת וכל אור שולט בעולם, ושלווה ושובע וכל טוב שולט בעולם.

856. חלון רביעי, יסוד, חלון הנקרא גביע, משום שבו מתקבל והוא משפיע היין, הארת השמאל הממותק בימין, אל המלכות, ובו יוצא כוכב אחד שנקרא לחכמים, אשכול הכופר. משום שכך יוצא ומאיר כמו אשכול, נוצץ ניצוצות כענבים באשכול הכופר. בזה, התעוררות הרחמים מתעוררת בעולם. מרחיק הדינים ומקרב הרחמים, ותולדות רבות מתרבות בעולם. ובני העולם אינם מקפידים בשעה שנצרכים זה לזה. שלום ושמחה מתעורר בעולם.

857. חלון חמישי, נצח, הנקרא באר, ע"ש הכוכב היוצא בו, שנכנס ויוצא ושואב השפע כמו דלי מהבאר, ואינו שוקט לעולם. בכוכב הזה, לא יכלו חכמי הלב לעמוד עליו בדרך האמת, משום שאינו עומד במעמד ואינו שוקט לעולם. וע"כ נדחקו חכמי הלב לעיין במקום הזה ולדון דין.

כי נה"י הם ג' קווים, ימין שמאל ואמצע, שמבחינת מחזה ולמטה, ונמצא נצח שהוא קו ימין כמו החסד, ונמשכים מנקודת החולם, כמו בחלון החסד. וע"כ יש בו כוח הדין של המלכות המעלימה ההשגה ממנו. אמנם מחמת זה הוא דבוק באור החסדים, שהולך ושואב כדלי מן הבאר ואינו נפסק ממנו לעולם.

858. חלון שישי, הוד, הנקרא נוגה, ויוצא בו כוכב אחד הנקרא גזרון. משום שבשעה שזה שולט, עומד העולם בדין, בכמה גזרות ובכמה עונשים, כי הוא קו השמאל שמחזה ולמטה, כמו הגבורה, ונמשכים מנקודת השורוק, שהדינים החזקים נמשכים ממנו, כמו בחלון הגבורה. ובכל יום מתחדשות גזרות על העולם, ועד שלא נגמרו דינים אלו, מתחדשים דינים אחרים. והכוכב הזה אינו שולט כל כך בעולם.

859. אבל סמוך לימות המשיח, ישלוט החלון עם הכוכב הזה על העולם, וע"כ ישלטו חיות רעות על העולם, ויתחדשו מיני רע זה אחר זה, וישראל יהיו בצרה. וכשיהיו נדחקים בחשכת הגלות, אז יאיר להם הקב"ה את אור היום, הגאולה, ויקבלו קדושי עליונים את המלכות. ותתבטל המלכות מיד העמים עובדי כוכבים וישלטו עליהם ישראל. ויתקיים הכתוב, והיה אור הלבנה כאור החמה.

860. ואז חלון שביעי, המלכות הנעלמת, המנעולא, ייפתח בכל העולם, שיתבטלו ממנה הדינים דמסך דצ"א. והכוכב שלו הוא כוכב של יעקב, וזהו שאמר בלעם, דָרך כוכב מיעקב. והכוכב הזה יהיה מאיר ארבעים יום. וכשיתגלה מלך המשיח, ויתקבצו אל מלך המשיח כל עמי העולם, אז יתקיים הכתוב, שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרוֹשוּ והייתה מנוחתו כבוד.