קשת תפילין ציצית תכלת לבן וק"ש

334. התיקון השביעי הוא הכתוב, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם. אמרו חכמים, מהמילים וארֶא והנה רוח סערה, עד כמראה הקשת, הן מעשה מרכבה.

כשהיה רבי עקיבא דורש במעשה מרכבה, ירדה אש מהשמיים, וסבבה האילנות, והיו מתקבצים מלאכי השרת כמו בתענוגֵי חתן וכלה. כי המרכבה היא ייחוד הוי"ה אדנ"י, חתן וכלה. וע"כ נשלם מעשה מרכבה בפסוק, כמראה הקשת. משום שאין ייחוד וקשר ומרכבה לשם הוי"ה באדנ"י, אלא ע"י צדיק, יסוד, הנקרא קשת. שבו המרכבה שלמעלה, יאהדונה"י, שלמה.

335. השכינה היא מעשה בראשית. ואין דורשים במעשה בראשית בשניים, משום שענפי האילן, החיות, פרודות מלמעלה בכנפי החיות, הוי"ה לימין, ואדנ"י לשמאל. כי ז"א חסדים שבימין, והמלכות שמאל, בלי ייחוד זה בזה. נמצא, החתן לימין, הכלה בשמאל. וכשמביאים אותה לחופה אל הייחוד, בכמה מיני ניגון, צריכים ישראל לעורר אותם מלמטה אל הייחוד, בשירות ותשבחות בניגון בתפילה.

336. וישראל צריכים לתת טבעת קידושין מהחתן אל הכלה, בקשר של תפילה של יד, שתהיה השכינה קשורה לז"א. ולעַטְרם בתפילה של ראש, להמשיך להם מוחין דג"ר, פאר. כמ"ש, פְּאֵרְךָ חבוֹש עליךָ. ושלוש כריכות של הרצועה על האצבע האמצעית, כנגד שלוש קדושות, קדוש קדוש קדוש, קדושה לך יְשַלֵשו. וצריך לברך אותם בשבע ברכות של ק"ש, בשחרית, שתיים לפניה ואחת לאחריה. ובערב, שתיים לפניה ושתיים לאחריה.

337. והכלה בחופה, בייחוד ק"ש, שנקרא חופה, היא בצורת כנפי מצווה, בציציות מוזהבות, שכרוכות עם תכלת, הארת חכמה הנמשכת משמאל דבינה, הנקרא זהב. וע"כ הציציות כמו מוזהבות בתכלת. ותכלת ולבן שבציצית, הם כיסא דין וכיסא רחמים, כלולים זה בזה. כי תכלת דין ולבן רחמים.

וכמה קשרים וחוליות סביב הציצית, בכמה מרגליות ואבנים יקרות, אורות חכמה וחסדים, מלאות סגולות, סובבים אותו כצורת פעמונים ורימונים של לבושי המלך והמלכה, שהם ארבעה בגדי לבן דז"א, וארבעה בגדי זהב דמלכות, שמצד השמות הוי"ה אדנ"י. כשמו כן כיסאו, כן חופתו, כן לבושו. שמו רשום בכל, ביסוד, הנקרא כל, כאשר רוצה להיכנס בהיכלו, להיות שם החתן בכלה שלו, בח"י (18) ברכות התפילה, שח"י רומז על היסוד, שהוא כמראה הקשת, שהיא היסוד.