קַדש לי כל בכור

197. קַדש לי כל בכור פֶּטֶר כל רֶחֶם, בבני ישראל באדם, ובבהמה. מצווה זו היא לקדש בכור בהמה. ועַם הארץ צריך שני דברים, אחד, שיהיה פדוי תחת הממשלה של יצה"ר, שהוא אדונו. כעין שאמר יעקב לעשיו, יעבור נא אדונִי לפנֵי עבְדוֹ, כלומר, בעוה"ז. הוא אדון מצד העוונות הרבים שעל הגוף. כמו שמבואר, הרשע, יצה"ר שופטו, הצדיק, יצה"ט שופטו, בינוני, זה וזה שופטו. בינוני, אח של יצה"ר ואח של יצה"ט. כמ"ש, אחִי, יהי לְך אשר לָך.

198. וכשהזכויות מרובות, הרוח שובר שתי אשמורות של הלילה, שהם חמוֹר נועֵר, כלבים צועקים. ועולה לאשמורת שלישית של השחר, שבו אדם, כלומר, אישה מספרת עם בעלה. וחזר האדם להיות אדון על כל הבריות, כמ"ש, ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה. ועולה למדרגת אדם, שכתוב בו, ורְדוּ בִדְגַת הים ובעוף השמיים, וכתוב בו, ומוֹרַאכֶם וחִיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. וזהו הדבר השני, שעם הארץ צריך להגיע אליו.

199. וכשהזכויות בינוניות, כתוב, וייאבק איש עימו. שהזכויות והעבירות מתאבקות לערוך מלחמה. מצד הזכויות כתוב, ויַרְא כי לא יכוֹל לו. ומצד העבירות כתוב, וייגע בכף יְרֵכו, בגִיד הנָשֶׁה. נשה, כמ"ש, כי נַשַׁני אלקים את כל עמָלי. והוא לשון נשייה, מדור אחד מאלו שבע ארצות. מי שיורד לשם, נשכחת ממנו התורה.