יש צדיק אובד בצדקו

75. את הכול ראיתי בימי הֶבְלי. יש צדיק אובד בצִדקו, ויש רשע מאריך ברָעתו. שלמה המלך, שהיה חכם מכל, איך אמר שראה הכול, בזמן שהלך בחשכות העולם, בימי הבלו? שהרי כל מי שעוסק בחשכות העולם, אינו רואה כלום, ואינו יודע כלום?

76. אלא בימיו של שלמה המלך עמדה הלבנה במילואה, והחכים שלמה מכל בני העולם, ואז ראה הכול וידע הכול. ראה כל, יסוד הנקרא כל, שאינו סר מהלבנה, המלכות, והיה מאיר לה השמש.

את הכול ראיתי בימי הבלי. הבלי, הלבנה, המלכות, שכלולה מכל, ממים שהם חסד, מאש שהיא גבורה, מרוח שהוא ת"ת. ביחד, כמו הבל היוצא מהפה הכלול מכל, ממים ומרוח ומאש.

77. והוא ראה כל, שהוא יסוד, בהבל, במלכות, שנאחז בו. יש צדיק אובד בצדקו. בזמן שמרובים צדיקים בעולם, כל, יסוד, לא הוסר מהלבנה, המלכות, לעולם. וכל הזה לוקח כל השמן והעוז והשמחה שלמעלה, ומתמלא ושמח ומתנשא, כדי להזדווג בלבנה. והוא מרוויח כל זה בשבילה.

78. ובשעה שהרשעים מרובים בעולם, והלבנה חשְׁכה, אז צדיק, יסוד, אובד בצדקו. צדיק נאבד, לא כתוב, אלא צדיק אובד, משום שאינו נראה בלבנה, שאינו משפיע לה, ואינו לוקח שמן ועוז ושמחה למלא אותה ולהתחבר עימה.

וע"כ צדיק אובד, כל זה, בצדקו, שהיא הלבנה, שבגלל הלבנה, שאינה נמצאת להתחבר עימו, הוא אובד, ואינו שואב מהשמחה שלמעלה, כמו שהיה עושה. ואז כל צד השמאל מתעורר, ורשעים מאריכים בשלווה בעולם. כמ"ש, ויש רשע מאריך ברעתו, באותו הצד הרע שהתדבק בו.

79. יש צדיק אובד בצדקו. כי כשהרשעים מרובים בעולם, והדין תלוי, צדיק אובד בצדקו. כמו צדיק, שנתפס בעוונותיהם של בני עירו, שהיו כולם עזי פנים, והוא לא הזהיר אותם, ולא היה מבייש אותם לעולם. הוא היה מעכב בידינו, שלא נתגרֶה ברשעים. והיה אומר לנו כמ"ש, לדוד אל תתחר במְרֵעים אל תקנא בעושי עוולה.

אמר אביו, ודאי הקב"ה העניש אותו בזה, כי היה רשות בידו למחות בידם ולא עשה, ולא ביזה אותם, לא בסתר ולא בגלוי.